למה להתחסן נגד פפילומה?

עדכון אחרון 01.05.25

ד"ר טל פלג שולמן

מדי שנה מאובחנות בישראל כ-2,000 נשים הסובלות מנגעים טרום סרטניים בדרגה מתקדמת וכ-200 נשים החולות בסרטן צוואר הרחם וכן למעלה מ- 17,000 מקרים של יבלות באברי המין.

מה זה פפילומה?

פפילומה היא גידול שפיר הנגרם על ידי נגיף הפפילומה האנושי (HPV – Human Papilloma Virus). מדובר במשפחה של למעלה מ-100 זנים של נגיפים שחלקם עלולים לגרום ליבלות באיברי המין או בעור וחלקם עלולים לגרום להתפתחות שינויים טרום-סרטניים ואף לגידולים ממאירים, במיוחד בצוואר הרחם, בפי הטבעת, ברקטום ובלוע.

 

הדבקה בזנים אחרים של הנגיף עלולה להתבטא במחלת המין השכיחה קונדילומה, שסימניה החיצוניים הם יבלות באברי המין.

 

בניגוד למחלות מין אחרות, כמו איידס, קונדום לא תמיד מספק הגנה מלאה, ההדבקה עלולה להתרחש גם דרך מגע ידני או אוראלי.

ברוב המקרים, הזיהום עובר מעצמו ללא סימנים אך זנים מסוימים (ובעיקר 16 ו-18) עלולים להישאר בגוף ולגרום להתפתחות של סוגי סרטן שונים, בהם סרטן צוואר הרחם, סרטן פי הטבעת, סרטן הרקטום וסרטן הלוע.

איך נדבקים בנגיף הפפילומה (HPV)?

הדבקה בנגיף הפפילומה האנושי (HPV) מתרחשת בדרך כלל באמצעות מגע מיני, כולל מגע וגינלי, אוראלי או אנאלי. הנגיף עובר גם דרך מגע עור לעור באזורים אינטימיים, ולכן קונדום לא מספק הגנה מלאה.

אפשר להידבק גם:

    • במגע ידני עם אזור נגוע
    • דרך מגע אוראלי
    • כאשר היבלות ממוקמות באזורים שאינם מכוסים בקונדום (למשל סביב הערווה או שורש הפין)


HPV נחשב לאחת ממחלות המין הנפוצות ביותר – לפי ההערכות, כ־80% מהנשים והגברים הפעילים מינית יידבקו בנגיף בשלב כלשהו במהלך חייהם. במרבית המקרים, ההדבקה לא מורגשת כלל – אך הנגיף עלול להישאר בגוף ולהתפרץ גם זמן רב לאחר מכן.

איך פפילומה גורמת לסרטן צוואר הרחם?

סרטן צוואר הרחם נגרם על ידי זנים מסויימים של נגיף הפפילומה האנושי (HPV, Human Papilloma Virus). תחילה גורם הנגיף לנגעים טרום-סרטניים, שעלולים להפוך סרטניים אם אינם מאובחנים בזמן או אינם מטופלים כנדרש.

תסמינים של פפילומה

רוב האנשים שנדבקים בנגיף כלל לא ירגישו בכך. עם זאת, חלק מהזנים גורמים להופעת תסמינים כמו:

    • יבלות באיברי המין (קונדילומה)
    • יבלות בפה, בלוע או בפי הטבעת
    • שינויים בתאים בצוואר הרחם, שיכולים להפוך לסרטניים

 

פפילומה בפה ובעור – תופעות פחות מוכרות

זיהום בזנים מסוימים של HPV עלול לגרום להופעת גידולים שפירים או יבלות בפה, בלוע ולעיתים נדירות גם על העור. במקרים נדירים, פפילומה בלוע עלולה להתפתח לגידול סרטני.

איך מאבחנים פפילומה?

לנשים

בדיקת HPV (משטח צוואר הרחם) – מומלצת מגיל 25 בהתאם לתנאי הזכאות. בבדיקה זו, המתבצעת בעת ביקור תקופתי אצל רופא/ת נשים, דוגמים תאים מצוואר הרחם ומזהים האם קיימת בהם נוכחות של זני HPV שעלולים לגרום לשינויים טרום סרטניים. הבדיקה אינה כואבת והיא מסייעת לאבחן שינויים ראשוניים, אם קיימים כאלו, במבנה התאים בצוואר הרחם. בדיקה זו מחליפה את בדיקת פאפ (PAP) שהיתה בשימוש עד לאחרונה.

לגברים

אין כיום בדיקה שגרתית, אך ניתן לפנות לרופא עור ומין או לאורולוג במקרה של חשד ליבלות או תסמינים באזור איברי המין או פי הטבעת.

מה ההבדל בין פפילומה לקונדילומה?

    • פפילומה - שם כללי לנגיף ולמחלות שהוא גורם להן.
    • קונדילומה - יבלות באיברי המין הנגרמות מזני HPV 6 ו-11. מדובר בתופעה מטרידה אך שאינה ממאירה.

איך מטפלים בפפילומה?

יבלות באיברי המין (הנקראות קונדילומה) הן תופעה שכיחה של הדבקה ב־HPV. הן עשויות להופיע בנרתיק, ערווה, פי הטבעת, הפה, או איבר המין ושק האשכים. היבלות עצמן הן גידולים קטנים שמופיעים על איברי המין או סביבם. לרוב הם אינם גורמים לכאב אך עלולים לגרום לגרד ותחושה לא נוחה.

 

הטיפולים ביבלות כוללים משחות, צריבה, טיפול בחשמל, טיפול בהקפאה וטיפול בלייזר.

הטיפול בקונדילומה מסיר רק את התופעות החיצוניות שהנגיף גורם להן אך אינו מכחיד אותו לחלוטין. גם לאחר הטיפול ביבלות עצמן יתכן שהנגיף נותר בשולי הרקמות שהיו נגועות ולכן עלול להתפרץ שנית. קונדילומה בפני עצמה אינה מצב ממאיר.

 

הדבקה בנגיף והופעת היבלות גורמת לפגיעה באיכות חיי הנדבקים. אנשים שנדבקו בקונדילומה נוטים לסבול מדיכאון, מחוסר חשק מיני מתמשך, מפחד מהדבקה חוזרת או פחד מהדבקה של בני הזוג ואפילו מדחייה על ידי בני זוגם בעקבות הופעות היבלות. במקרים מסוימים, חולים במחלה יפסיקו לקיים יחסי מין במשך חודשים, עד להעלמות היבלות.

 

ההמלצה הן לגברים והן לנשים היא להתחסן עוד לפני חשיפה אפשרית לנגיף, כלומר לפני תחילת קיום יחסי מין.

בישראל, במסגרת סל הבריאות, החיסון ניתן לנערים ונערות בכיתות ח-ט במסגרת בית הספר.

למה חשוב להתחסן נגד פפילומה?

חיסון מציל חיים

נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא הגורם המרכזי לסרטן צוואר הרחם – מחלה קשה, אך ניתנת למניעה כמעט מוחלטת באמצעות חיסון.
החיסון מעניק גם הגנה מפני סוגי סרטן נוספים כמו סרטן פי הטבעת, הרקטום, הפין והלוע, וכן מונע הדבקה ביבלות באיברי המין (קונדילומה).

איזה חיסון ניתן בישראל?

מאז 2019, ניתן בישראל החיסון גרדסיל-9 – החיסון המתקדם ביותר כיום אשר מגן מפני 9 זנים נפוצים של HPV:

    • זנים 16 ו-18 – אחראים ליותר משני שלישים ממקרי סרטן צוואר הרחם ונגעים טרום-סרטניים
    • זנים 6 ו-11 – גורמים לכ-90% מהמקרים של קונדילומה
    • זנים 31, 33, 45, 52, 58 – מעורבים אף הם בהתפתחות סרטן צוואר הרחם


באיזה גיל ניתן החיסון?

החיסון גרדסיל-9 בישראל מיועד לנשים ולגברים בגיל 9-26.

    • בכיתות ז'-ח' החיסון ניתן לבנות ולבנים בבתי הספר בשתי מנות, בהפרש של חצי שנה.
      לפרטי הזכאות >
      - מכיתה ט’ ואילך החיסון ניתן, למי שטרם חוסן, ב-3 מנות: 2 מנות במרווח זמן של חודש עד חודשיים ביניהם, ומנת דחף שלישית 6 חודשים אחרי המנה הראשונה.
      - לבנים ובנות שלא חוסנו בבית הספר מומלץ להשלים את סדרת החיסונים טרם תחילת קיום יחסי מין כדי למנוע הדבקה אפשרית בנגיף.

    • נשים וגברים בגיל 18-26 יוכלו להתחסן במרפאות מכבי או בלשכות משרד הבריאות.
      לתנאי הזכאות >

    • נשים וגברים בגיל 27-45, חברי מכבי שלי, מכבי זב ומכבי כסף יוכלו לרכוש את החיסון עם מרשם רופא ולגשת להתחסן במרפאות מכבי.
      לתנאי הזכאות >

מה אומרים המחקרים?

99% הצלחה אצל נשים

כשמדובר בבנות ובנערות צעירות, ההמלצה היא להתחסן עוד לפני חשיפה אפשרית לנגיף ולכן הזמן הטוב ביותר להתחסן הוא טרם תחילת קיום מגע מיני. בישראל עומד הגיל הממוצע לתחילת קיום יחסי מין על 17 שנים.

עבודות מחקר בהן נבדקו כ-50,000 נשים ברחבי העולם הראו שהחיסון הניתן לנערות ונשים בגיל 15-26 יעיל אצל 98% מהנשים במניעת נגעים טרום סרטניים בדרגה גבוהה בצוואר הרחם וכן יעיל ב- 99% נגד יבלות באיברי המין. כמו כן קיימת הגנה, אם כי פחותה, גם נגד זנים אחרים של נגיף הפפילומה.

מחקרים שבוצעו בקרב נשים בגילאי 26-45 מצאו שיעילות החיסון מגיעה ל- 90% בכל האמור למניעת נגעים הנגרמים על ידי הזנים הכלולים בחיסון.

 

גם אצל גברים החיסון עובד

במספר מדינות בעולם קיימת המלצה של מוסדות הבריאות הממלכתיים לחסן גם גברים. זאת לאור תוצאות של מחקרים קליניים בהם נטלו חלק 4,000 גברים, אשר הראו שאצל גברים בגילאי 16 עד 26 החיסון היה יעיל במניעת כ-90% מהנגעים הנגרמים על ידי ארבעת זני הפפילומה מסוג 6, 11, 16 ו- 18.

חיסון גברים הטרוסקסואלים מונע הדבקה לא רק בקרב הגברים המחוסנים, אלא תורם להקטנת שיעורי ההדבקה בקרב הנשים, מאחר שהנגיף עובר אל בנות הזוג בעת קיום יחסי מין.

גם גברים הומוסקסואלים עשויים לצאת נשכרים מקבלת החיסון כנגד נגיף הפפילומה האנושי. בקרב הקהילה ההומוסקסואלית נמצאו שיעורי חשיפה גבוהים במיוחד לסרטן החלחולת (הרקטום), סרטן פי הטבעת ולסרטן הלוע, הנגרמים על ידי הנגיף, בהשוואה לכלל האוכלוסייה.

מתן החיסון לגברים יכול לעזור להורדת השכיחות של סרטני הלוע והרקטום בקרב הקהילה ההומוסקסואלית.

גורמי סיכון

זיהום מתמשך בזני HPV מסוימים עלול לגרום לשינויים ממאירים בתאים, בעיקר בצוואר הרחם.

מדי שנה מאובחנות בישראל כ־2,000 נשים עם נגעים טרום-סרטניים, וכ־200 נשים עם סרטן צוואר הרחם.

זני HPV 16 ו־18 הם האחראים לרוב מקרי סרטן צוואר הרחם – אך גם לסרטנים נוספים כמו פי הטבעת, הרקטום והלוע

גורמי סיכון שעלולים להחמיר את המצב:

    • קיום יחסי מין עם בני זוג מרובים
    • מחלות מין נוספות
    • עישון
    • שימוש ממושך בגלולות (מעל 10 שנים)
    • אי ביצוע בדיקות ומעקב סדיר אצל רופא/ת נשים

 

מה חשוב לדעת?

    • התחסנות בגיל צעיר – לפני חשיפה לנגיף
    • בדיקת HPV לנשים בהתאם לזכאות
    • פנייה לרופא/ה במקרה של הופעת תסמינים – יבלות, כאבים או שינויים בעור

הזמן האידיאלי להתחסן הוא לפני חשיפה אפשרית לנגיף, כלומר - לפני תחילת קיום יחסי מין.

בישראל, הגיל הממוצע לתחילת יחסי מין עומד על כ־17 ולכן החיסון ניתן בכיתה ח'. אך גם לאחר התחלת פעילות מינית, החיסון עשוי להועיל בהגנה מפני זנים שלא נחשפת אליהם.

    • במהלך הריון
    • במקרה של אלרגיה חמורה לחיסון
    • אם יש חום גבוה ביום החיסון – יש לדחות

בהחלט. ארגון הבריאות העולמי (WHO) ומחקרים רחבי היקף קובעים כי זהו אחד מהחיסונים הבטוחים ביותר הקיימים כיום. אין עדויות לסיכונים חריגים ותופעות הלוואי שלו דומות לשאר חיסוני הילדות.

ברוב המקרים – לא. מערכת החיסון מצליחה להיפטר מהנגיף באופן עצמוני. עם זאת, ישנם מקרים שבהם הזיהום נמשך ועלול לגרום לשינויים טרום סרטניים ואף לסרטן.
בשל כך, חשוב במיוחד:

    • להתחסן בגיל צעיר
    • לבצע בדיקות סקר (לנשים)
    • להיוועץ ברופא במקרה של תסמינים

לא תמיד. הנגיף עובר גם דרך אזורי עור שאינם מכוסים בקונדום.