גרד בפות: למה זה קורה ואיך להיפטר מהתחושה המציקה?

גרד בפות (או גרד בנרתיק כשמדובר בתחושה פנימית יותר) הוא תופעה שכיחה בכל גיל. ברוב המקרים הוא חולף מעצמו אך לפעמים זו נורת אזהרה לזיהום, רגישות או מחלת עור.

במדריך הבא תגלי מה עלול לגרום לגרד, כיצד מאבחנים, אילו טיפולים יעילים (טבעיים ותרופתיים) ואיך אפשר למנוע את חזרתו.

מהו גרד בפות?

מדוע הפות רגיש יותר לגרד?

העור באזור הפות עדין במיוחד, לח ומועשר בקצות עצבים רבים. הוא נחשף לשינויים הורמונליים, למגע עם תמרוקים, תחתונים, הפרשות טבעיות ולעיתים גם לזיהומים. בנוסף, זהו אזור שמכוסה רוב שעות היום, מה שמגביר את הלחות והחיכוך. כל אלו הופכים את האזור לרגיש יותר לגרד בהשוואה לאזורים אחרים בגוף.

מהם הגורמים לגרד בפות?

גרד נוטה להופיע כששני עולמות נפגשים - מה שקורה בתוך הגוף ומה שמגיע מבחוץ.

אפשר לחלק את הגורמים לארבע קבוצות עיקריות, שלעיתים פועלות במקביל:

• זיהומים פטרייתיים - בראשם קנדידה. כ‑30 % מהנשים שמגיעות לרופא עם גרד מאובחנות בזיהום זה. אנטיביוטיקה ממושכת, סוכרת, גלולות או שינויי הורמונים פוגעים באיזון החיידקים הטובים ומאפשרים לפטרייה לשגשג, מה שמתבטא בגרד, נפיחות והפרשה לבנה‑סמיכה.
• זיהומים חיידקיים וטפילים - בקטריוזיס וגינלי וטריכומונס גורמים לגרד מלווה בהפרשה אפרפרה וריח חריג. הם מדבקים ועלולים להגביר סיכון ללידה מוקדמת ולזיהומים נוספים, ולכן חשוב לאבחן ולא לטפל “על עיוור” בתכשיר אנטי‑פטרייתי.
• תגובות עוריות ואלרגיות - העור העדין של ה'וולווה' רגיש לסבונים מבושמים, מגבונים, תחתונים סינתטיים, טלק, לטקס ואף נוזל הזרע. אצל נשים עם נטייה אטופית (אסתמה, נזלת אלרגית, אקזמה) הגירוי עלול להופיע במהירות ולכלול אדמומיות וקילוף, ולעיתים חולף מיד עם הסרת הגורם.
• שינויים הורמונליים, מחלות עור ומצבים כרוניים - יובש ואטרופיה בגיל המעבר או בהנקה, מחלות עור כרוניות כגון ליכן סקלרוזוס/פלאנוס ופסוריאזיס, גירוי עצבי כרוני (וולוודיניה), רמות סוכר גבוהות ואף שינויים טרום‑סרטניים - כולם עשויים להתבטא בגרד מתמשך.

גרד בפות בזמן הריון

גרד בפות במהלך ההריון הוא תופעה נפוצה, ולעיתים מטרידה מאוד. הגורמים לכך מגוונים - שינויים הורמונליים משפיעים על חומציות הנרתיק, מגבירים לחות ורגישות, ולעיתים גורמים לפטרייה כמו קנדידה. גם לחץ מכני של הרחם על אזורי העצבים או שימוש בתרופות (כמו אנטיביוטיקה) עלול לעורר תחושת גרד.

לעיתים פועלים כמה גורמים יחד - למשל פטרייה שניצלה עור מגורה ולח. לכן רופא/ת הנשים ישלבו תיחקור, בדיקה ומשטחים כדי לכוון לטיפול המדויק.

חשוב לדעת שלא כל גרד בהריון מצביע על זיהום - לעיתים מדובר ביובש, גירוי מתכשירים או אפילו תופעה טבעית שחולפת. אם הגרד נמשך, מלווה בהפרשות חריגות או תחושת צריבה - כדאי לפנות לרופא/ת נשים שיתאים טיפול בטוח בהריון. קיימים נרות ומשחות מאושרות לשימוש גם בשלבים מתקדמים וניתן לשלב טיפולים תומכים כמו פרוביוטיקה או שינוי בהרגלי היגיינה.

תסמינים נלווים לגרד בפות

• אדמומיות ונפיחות קלה - לעיתים גם בצקת בשפתיים
• סדקים או שריטות בעור בשל גירוד חוזר
• כתמי צבע - חום‑אדמדם או אזורים בהירים
• החרפה בשעות הערב והלילה, בעיקר כשחם ולח או סביב ימי הווסת
• תחושת שריפה, צריבה (במיוחד במגע עם שתן), דקירות או עקצוץ
• הפרשות לא תקינות - לבנה‑גבינתית, אפרפרה/ירקרקה - ולעיתים ריח חריג
• כאב מקומי במקרים של גירוי או זיהום נלווה.

חשוב לדעת שהגירוד עצמו יוצר "מעגל שריטה": כל גירוד נותן הקלה רגעית, אבל גם מחריף את הדלקת ומגביר את הצורך להתגרד שוב. אם לא שוברים את המעגל הזה, העור עלול להתעבות ולהתכהות - מצב המכונה ליכן סימפלקס כרוניקוס. לכן טיפול נכון ומשמעת לא לגעת (ואולי אנטי‑היסטמין בלילה) הם חלק בלתי נפרד מהריפוי.

איך מאבחנים את הסיבה לגרד?

אבחון מדויק מתחיל בשיחה יסודית ונמשך בבדיקות ממוקדות - כך שהטיפול יתאים לשורש הבעיה ולא רק יכסה את הסימפטומים.

1. תשאול מעמיק - בשלב הראשון הרופא או הרופאה יפתחו בשיחה פתוחה על הרקע הבריאותי שלך. הם ישאלו אם במשפחה קיימת נטייה לאסתמה, אלרגיות, מחלות עור או מחלות אוטואימוניות. אחר‑כך תתבקשי לפרט אילו תכשירי היגיינה וקוסמטיקה את משתמשת בהם מדי יום - כמו מגבונים, סבונים, תחתוניות או תחתונים סינתטיים - והאם את נוטלת תרופות כגון אנטיביוטיקה או גלולות, או מורחת משחות מקומיות. השיחה תכלול גם שאלות על מצבי לחות מתמשכת (למשל דליפת שתן או בגד‑ים רטוב) ועל מצבים שמחמירים את הגרד: סביב הווסת, בלילה או לאחר יחסי‑מין. לבסוף יבקשו לדעת על סימנים נלווים - אודם, נפיחות או גרד בעור ובקרקפת - כדי להשלים את תמונת המקרה ולכוון לאבחון מדויק.
   
   
2. בדיקה גופנית וגינקולוגית - בשלב הזה הרופא/ה י/תבחן את אזור הוולווה, השפתיים ופי‑הטבעת כדי לשלול שינויי צבע, פצעים קטנים או גושים חשודים. אם יש הפרשה, הם יאספו דגימה קטנה: קודם ימדדו את החומציות (pH), ואחר‑כך, במידת הצורך, יטפטפו טיפה של KOH - "מבחן אמינים" - שמגלה תוך רגע אם מדובר בדלקת חיידקית. כל הבדיקה אורכת כמה דקות בלבד, ואינה אמורה לכאוב; תמיד תוכלי לבקש לעצור אם משהו מרגיש לא נעים.
   
   
3. בדיקות מעבדה ייעודיות - בדיקות אלה אינן חובה לכל אחת - הן נעשות כשממצאי הבדיקה הרפואית מרמזים שיש זיהום או כשגרד חוזר שוב למרות טיפול. הרופא/ה ייקחו דגימה קטנה מההפרשה כדי להסתכל עליה במיקרוסקופ, כבר בחדר הבדיקה; כך אפשר לגלות פטרייה או את הטפיל טריכומונס. אם התמונה לא חד‑משמעית או שהתסמינים ממושכים, תישלח תרבית מפורטת לפטריות או לחיידקים. משטח PCR מצוואר הרחם או מהנרתיק יילקח בעיקר כשההפרשה מלווה בריח חריג או כאב - הבדיקה מכסה מחלות מין כמו כלמידיה, גונוראה וטריכומונס במהירות ובדיוק גבוה. בדיקת דם או שתן יבוצעו רק כשיש חשד לגורם מתווך, למשל סוכרת לא מאוזנת או ירידה בחיסוניות.
   
   
4. בדיקות אלרגיה - אם הגרד מתעקש לחזור או אם יש רקע משפחתי של אסתמה ואקזמה, ייתכן שהרופאה תמליץ על "תבחין מטלית" (Patch Test). זהו סט של מדבקות קטנות עם חומרים שכיחים כמו לטקס או בשמים שמודבקות על הגב ליומיים‑שלושה. אם מתחת לאחת מהן מופיעה אדמומיות - מצאת את האלרגן.
   הבדיקה אינה כואבת, רק מציקה מעט עד שמורידים את המדבקות, והיא רלוונטית בעיקר כשחושדים שהגרד קשור לסבון חדש, קונדום או מרכך כביסה. מעניין לדעת שכ‑50% מהנשים עם גרד כרוני מגלות כך רגישות שלא הכירו.
   
   
5. ביופסיה של העור - בדיקה נדירה (מבוצעת בפחות מ‑5% מהמקרים) ונשקלת רק כאשר התמונה הקלינית אינה ברורה, או אם יש חשד לליכן סקלרוזוס מתקדם, נגע טרום‑סרטני או גרד ממושך שאינו מגיב לטיפול.

שילוב כל המידע - מהרקע המשפחתי ועד בדיקות המיקרוסקופיה - מאפשר לרופא/ה לבנות תוכנית טיפול מותאמת אישית.

איך אפשר להקל על גרד בפות?

• פשטות לפני הכול - ותרי על סבונים אינטימיים, מגבונים ותכשירי בישום. שטיפה במים פושרים, עד פעמיים ביום, מספיקה לגמרי.
• תחתונים נושמים - לבשי כותנה מאווררת; הימנעי מתחבושות יומיומיות ובגדים סינתטיים צמודים. בלילה, אם מתאפשר, מומלץ לישון בלי תחתונים.
• ייבוש עדין ושימון - ניגוב בטפיחות רכות, ולאחר מכן שכבה דקה של וזלין או משחת תינוקות כשהעור עדיין לח - להגנה מפני חיכוך וגירוי.
• תוספי פרוביוטיקה - קפסולות או יוגורט מועשר בבקטריות טובות מסייעים להחזיר את האיזון אחרי אנטיביוטיקה ויכולים למנוע פטריות וזיהומים חוזרים.
• דיאטה דלה בסוכרים ופחמימות פשוטות - פחות “דלק” לקנדידה. העדיפי דגנים מלאים, ירקות וחלבונים.
• הימנעי מלגרד - גירוד יוצר מעגל דלקת. אם קשה להתאפק, אנטי‑היסטמין בלילה ירגיע וגם יעזור לישון.
• זהי והימנעי מאלרגנים - לטקס, ניקל, חומרי בישום או מרכך כביסה. החלפת המוצר מפחיתה את הסיכון לחזרות.
• זכרי: פחות הוא יותר - ניקוי‑יתר, דאודורנטים וטלק רק מעצימים את מעגל הגרד‑גירוי.

דרכי טיפול

טיפול טבעי

שימי לב: תכשירים "טבעיים" אינם מחליפים אבחון וטיפול רפואי. במקרים קלים הם עשויים להקל זמנית, אך במקרים רבים עלולים לגרום לגירוי נוסף או לעכב טיפול מתאים. השתמשי בהם רק לאחר התייעצות עם רופא/ה.

• קומפרסים קרים או אמבטיות ישיבה פושרות - להרגעה מיידית של תחושת הצריבה.
• שמנים מרגיעים (כמו קוקוס או חוחובה) - למריחה חיצונית דקה בלבד, ורק אם אין רגישות קודמת - באישור רופא בלבד

אם לאחר שימוש ביתי, הגרד אינו משתפר תוך יומיים‑שלושה - או אף מחמיר - יש להפסיק ולהיבדק.

טיפול תרופתי

• טיפול נגד פטריות - אם הגרד נגרם מפטרייה, הרופא/ה ת/יתן נרות או משחה מיוחדת. רוב הנשים מרגישות הקלה בתוך יומיים. אם זה לא מספיק, אפשר להוסיף כדור אחד דרך הפה או להאריך את הטיפול.
• אנטיביוטיקה - בזיהום חיידקי מקבלים ג'ל, נרות או כדורים אנטיביוטיים לחמישה‑שבעה ימים. כדאי ליטול גם פרוביוטיקה במקביל כדי להחזיר את “החיידקים הטובים” ולמנוע חזרות.
• תרופה אנטי‑ויראלית - בהרפס מקבלים כדורים שמקצרים את משך ההתקף ומפחיתים כאב. אם ההרפס חוזר פעמים רבות, יומלץ טיפול יומי במינון נמוך.
• הורמון אסטרוגן מקומי - בגיל המעבר או אחרי לידה עור הפות עלול להתייבש. נרות או קרם אסטרוגן עדין או ג’ל לחות אינטימי, מחזירים רכות ולחות; שיפור מורגש לרוב אחרי כשבועיים.
• משחה עם סטרואידים - בדלקת עור עקשנית או ליכן, הרופא/ה ת/ירשום משחה שמורידה אדמומיות וגרד. משתמשים בה לזמן קצוב ומפסיקים בהדרגה תוך מעקב רפואי.

טיפים להיגיינת הפות

• לשטוף רק את האזור החיצוני במים פושרים או בסבון עדין
• לא להשתמש בדוש פנימי
• להימנע מישיבה ממושכת עם תחתונים לחים
• לשמור על עור יבש אך לא יבש מדי - איזון הוא המפתח
• להשתמש בפדים או תחתוניות רק לפי צורך אמיתי