התקף לב (אוטם שריר הלב) - מידע רפואי

מהו התקף לב, איך מזהים אותו בזמן ומה עושים כשהסימנים מופיעים? זיהוי מוקדם וטיפול נכון יכולים להציל חיים ולהפחית את הנזק לשריר הלב. קראו עכשיו איך לזהות, להגיב ולהחלים - שלב אחר שלב.

התקף לב, הנקרא גם אוטם שריר הלב (Myocardial Infarction), מתרחש כאשר זרימת הדם ללב נחסמת באופן פתאומי, לרוב כתוצאה מקריש דם בעורק כלילי. ללא אספקת דם, רקמת הלב נפגעת ועלולה להינזק בצורה בלתי הפיכה אם לא מטופלת במהירות.

זיהוי מהיר של התסמינים ופנייה מיידית לטיפול רפואי עשויים להציל חיים ולהפחית את הנזק ללב. לאחר האירוע, שיקום לב, שינוי הרגלים והתמדה בטיפול התרופתי חיוניים להחלמה וחזרה לשגרה בריאה ובטוחה.

למה זה קורה?

התקף לב מתרחש כאשר זרימת הדם לחלק משריר הלב נחסמת באופן פתאומי. לרוב, מדובר בחסימה באחד מהעורקים הכליליים (העורקים המספקים דם ללב עצמו). חסימה זו מונעת מהלב לקבל חמצן וכתוצאה מכך נגרם נזק לרקמת השריר, שללא טיפול מהיר עלול להיות בלתי הפיך.

הסיבה העיקרית לכך היא טרשת עורקים (אתרוסקלרוזיס) - תהליך שבו שומנים, כולסטרול ותאי דלקת מצטברים בדופן הפנימית של העורקים ויוצרים רובד טרשתי (פלאק). כאשר יש קרע פתאומי ברובד הזה, הגוף מגיב ביצירת קריש דם, שלעיתים חוסם לחלוטין את העורק ומוביל להתקף לב. ככל שהחסימה ממושכת יותר, כך גדל הסיכון לנזק קבוע לשריר הלב ולסיבוכים מסכני חיים.

איך מרגיש התקף לב?

הסימן השכיח ביותר להתקף לב הוא כאב מתמשך או לחץ חזק בחזה - תחושת כובד, כיווץ, שריפה או דקירה, שאינה ממוקדת לנקודה אחת, אלא מורגשת על פני שטח נרחב. הכאב עשוי להקרין לזרועות (בעיקר שמאל), לכתפיים, לצוואר, ללסת, לגב או לבטן העליונה.

תסמינים נוספים כוללים:

• קוצר נשימה
• בחילות או הקאות
• הזעה קרה
• סחרחורת
• חולשה פתאומית
• נימול ביד או בזרוע
• תחושת פחד עז או חרדה

כאשר אזור נרחב בשריר הלב נפגע, ייתכנו גם הפרעות בקצב הלב ואף אובדן הכרה.

חשוב לדעת: התקף לב עלול להתרחש גם ללא כאב חזה - במיוחד אצל נשים, קשישים וחולי סוכרת, ולהתבטא רק בעייפות קיצונית, קוצר נשימה או תסמינים לא טיפוסיים אחרים.

בכל חשד - גם כשלא בטוחים - חשוב לפנות מיד לטיפול רפואי.

מהו התקף לב שקט?

התקף לב שקט הוא אירוע שבו מתרחש נזק לשריר הלב אך ללא תסמינים דרמטיים או כאב חזה ברור. לעיתים התחושות הן כלליות מאוד - עייפות, קושי לנשום, הזעה חריגה או חולשה לא מוסברת - ולכן עלולים שלא לזהות אותו בזמן.

התקף לב שקט נפוץ יותר בקרב חולי סוכרת, קשישים ונשים, ולעיתים מתגלה רק בדיעבד - בבדיקת אק"ג או אקו לב, שמצביעים על פגיעה קודמת בלב. למרות היעדר כאב, הנזק הלבבי הוא אמיתי ויכול להיות משמעותי.

מודעות לסימנים הלא־טיפוסיים וביצוע בדיקות תקופתיות אצל קבוצות סיכון – הם המפתח לגילוי מוקדם ומניעת סיבוכים.

התקף לב אצל נשים - סימנים שחשוב להכיר

אצל נשים, התקף לב לא תמיד מתבטא בכאב חד בחזה כמו שנהוג לחשוב. במקרים רבים, התחושה היא עמומה יותר - לחץ, אי-נוחות או כובד באזור המרכזי של החזה, לפעמים בין השדיים או מתחת לעצם החזה. במקביל, נשים חוות לעיתים תסמינים נוספים שלא תמיד מקושרים ישירות ללב, כמו עייפות קיצונית, קוצר נשימה, בחילה, צרבת, חרדה לא מוסברת או כאבים בגב, בלסת, בצוואר או בכתפיים.

לא מעט נשים מרגישות שמשהו "לא בסדר" אך לא מזהות שמדובר באירוע לבבי. תסמינים מוקדמים יכולים להופיע גם ימים או שבועות לפני ההתקף ולעיתים אין אזהרה כלל - מה שמוביל לאירוע לב שקט (ללא תסמינים קלאסיים), ששכיח יותר בקרב נשים מאשר גברים.

אילו גורמים משפיעים על הסיכון ללקות בהתקף לב?

ישנם גורמים שונים המגבירים את הסיכון ללקות באירוע לבבי, חלקם מולדים או תורשתיים וחלקם בשליטתנו. 

גורמים מולדים או תורשתיים כוללים:

• גיל מבוגר - גברים מעל גיל 45, נשים מעל גיל 55
• מין (גברים מצויים בסיכון גבוה יותר עד גיל המעבר)
• היסטוריה משפחתית של מחלות לב

גורמים הניתנים לשליטתנו:

• עישון
• סוכרת
• יתר לחץ דם
• כולסטרול גבוה
• עודף משקל
• חוסר פעילות גופנית
• תזונה עשירה בשומן טראנס / נתרן
• מתח נפשי מתמשך

ככל שנטפל בגורמים שבשליטתנו, נוכל להפחית את הסיכון ללקות בהתקף לב. 

שכיחות התקפי לב

בישראל מתאשפזים מדי שנה כ-25,000 איש בעקבות אוטם בשריר הלב, מתוכם כ-60% גברים ו-40% נשים. מרבית המקרים (כ-65%) מתרחשים בקרב אנשים מעל גיל 65, אולם בשנים האחרונות יש עלייה במספר המקרים גם בקרב צעירים יותר, בעיקר בגילאי 45-65.

שיעור התמותה מהתקפי לב ירד משמעותית בעשורים האחרונים, הודות לשיפורים בזיהוי מוקדם, טיפול רפואי מתקדם ושיטות התערבות חדשניות.

המגמה הכללית מראה ירידה בשכיחות התקפי לב בעשורים האחרונים, בעיקר הודות לאבחון וטיפול מהירים וכן למודעות גוברת לאורח חיים בריא, ירידה בשיעורי העישון, שיפור באבחון וטיפול ביתר לחץ דם וכולסטרול גבוה, וזמינות גבוהה יותר של טיפולים רפואיים מתקדמים.

אתם או הקרובים אליכם עברתם אירוע לב? יש לכם חששות או שאלות לגבי האירוע ותהליך השיקום שלאחריו? 

בסרטונים הבאים נעשה לכם סדר בנושאים הרפואיים והשיקומיים החשובים שכדאי לשים לב אליהם לאחר אירוע לבבי.

היבטים רגשיים

אירוע לב הוא אירוע מטלטל שעלול לגרום ללחץ וחרדה ואף לדיכאון. אילו כלים מעשיים ישנם להתמודדות עם המצב החדש?

תהליך שיקום לב מיטבי

מאירוע לב לחיים טובים ומלאים - פרופ' ורד מסכם את המלצות מומחי מכבי לתהליך החלמה לאחר אירוע לב

להתקף לב יש מספר גורמים עיקריים – חלקם ניתנים למניעה:

עישון

• הסיכון - העישון פוגע בדפנות כלי הדם, מעלה את רמות הכולסטרול ה"רע" (LDL) ומגביר את יכולת הדם להיקרש.
• המניעה - הפסקת עישון מפחיתה את הסיכון להתקף לב ב-50% תוך שנה, ותוך 5-15 שנים הסיכון יורד לרמה דומה לזו של אדם שמעולם לא עישן.

תזונה

• הסיכון - תזונה עשירה בשומנים רוויים, שומנים טרנס, נתרן וסוכר מזיקה לבריאות הלב.
• המניעה - אימוץ תזונה ים-תיכונית העשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, שמן זית, אגוזים, דגים ומיעוט בשר אדום. הפחתת צריכת מלח (נתרן) ומזונות מעובדים.

סוכרת

• הסיכון - סוכרת פוגעת בכלי הדם ומאיצה תהליכי טרשת עורקים.
• המניעה - איזון רמות הסוכר בדם באמצעות תזונה מתאימה, פעילות גופנית, שמירה על משקל תקין ונטילת תרופות לפי הצורך. מעקב רפואי קבוע וביצוע בדיקות תקופתיות.

עודף משקל

• הסיכון - השמנה מעלה את הסיכון לפתח יתר לחץ דם, סוכרת וכולסטרול גבוה.
• המניעה - הפחתת משקל באמצעות תזונה מאוזנת ופעילות גופנית. אפילו ירידה של 5-10% ממשקל הגוף מפחיתה משמעותית את הסיכון להתקף לב.

הסטוריה משפחתית

• הסיכון - סיכון מוגבר אם יש היסטוריה של מחלות לב במשפחה, במיוחד אם הופיעו בגיל צעיר (לפני גיל 55 לגברים, 65 לנשים).
• המניעה - אי אפשר לשנות את הגנטיקה, אך אפשר להקפיד יותר על הגורמים האחרים שניתנים לשינוי. מומלץ לעבור בדיקות מקיפות בתדירות גבוהה יותר.

פעילות גופנית

• הסיכון - חוסר פעילות גופנית קשור לעלייה במשקל, יתר לחץ דם וסוכרת.
• המניעה - ביצוע פעילות גופנית סדירה - לפחות 150 דקות בשבוע של פעילות אירובית בעצימות בינונית (כמו הליכה מהירה) או 75 דקות של פעילות אירובית בעצימות גבוהה (כמו ריצה).

אלכוהול

• הסיכון - צריכה מופרזת של אלכוהול מעלה את לחץ הדם ופוגעת בתפקוד הלב.
• המניעה - הגבלת צריכת האלכוהול למנה אחת ביום לנשים ושתי מנות לגברים (מנה = כוס יין / בירה / 45 מ"ל משקה חריף).

סמים

• הסיכון - שימוש בסמים כמו קוקאין ואמפטמינים עלול לגרום להתכווצות כלי דם, עלייה בלחץ הדם ולהגביר את הסיכון להתקף לב.
• המניעה - הימנעות מוחלטת משימוש בסמים אלה.

חוסר חמצן בדם (היפוקסיה)

• הסיכון - מצבים הגורמים לירידה ברמת החמצן בדם, כמו הפרעות נשימה בשינה (דום נשימה בשינה), מחלות ריאה או שהייה בגבהים, מגבירים את העומס על הלב.
• המניעה - טיפול במחלות הבסיסיות, שימוש במכשירי CPAP לסובלים מדום נשימה, הימנעות משהייה בגבהים למי שסובל ממחלות לב.

תסמינים מיידיים

התסמינים השכיחים של התקף לב כוללים:

• כאב או לחץ בחזה - תחושת לחץ, מחנק, כאב או כבדות באזור החזה שנמשכת מעל 15 דקות ולא חולפת במנוחה
• הקרנת כאב - לעיתים הכאב מקרין לזרוע השמאלית, לצוואר, ללסת, לגב או לבטן העליונה
• קוצר נשימה - תחושת מחנק או קושי בנשימה
• בחילה, הזעה קרה, סחרחורת
• חולשה פתאומית

חשוב לציין שנשים עשויות לחוות תסמינים שונים או פחות אופייניים, כמו עייפות קיצונית, קשיי נשימה ללא כאב בחזה, או כאבים בכתפיים ובחלק העליון של הגב.

עזרה מיידית

אם יש סימנים המעידים על התקף לב, יש לפעול במהירות:

1. הזעיקו אמבולנס מיד - חייגו 101 (מד"א) והסבירו שיש חשד להתקף לב.
2. אם זמין, השתמשו בדפיברילטור - מכשיר החייאה אוטומטי (AED) הזמין במקומות ציבוריים רבים. המכשיר מספק הנחיות קוליות פשוטות ובטוחות לשימוש.
3. תנו אספירין ללעיסה – חשוב לברר קודם שאין רגישות לאספירין ואם אין – תנו לחולה ללעוס טבלית אספירין במינון 100-300 מ"ג (טבלית אקמול אינה מהווה תחליף לאספירין!). האספירין מדלל את הדם ויכול לעזור בהפחתת הנזק ללב.
   לאלרגיים לאספירין - אין לתת אספירין. המתינו לצוות הרפואי והודיעו להם על האלרגיה.
4. שכיבה והרגעה - עד להגעת האמבולנס הושיבו או השכיבו את האדם בתנוחה נוחה, פתחו בגדים לוחצים והרגיעו אותו. אין לתת אוכל או שתייה. אם חל אובדן הכרה, וודאו כי נתיבי האויר פתוחים ובצעו פעולות החייאה.

זכרו: הזמן הוא גורם קריטי! כל דקה של עיכוב בטיפול מגדילה את הסיכון לנזק בלתי הפיך לשריר הלב.

סוגי בדיקות

איפיון תסמינים

הרופא יבצע בדיקה גופנית מקיפה ויתשאל את המטופל לגבי התסמינים שחווה, מתי התחילו, משך הזמן, גורמים מחמירים ומקלים, היסטוריה רפואית קודמת וגורמי סיכון למחלות לב.

אלקטרוקרדיוגרף (אק"ג/ECG)

בדיקה פשוטה המודדת את הפעילות החשמלית של הלב. באמצעות אלקטרודות המוצמדות לחזה, לזרועות ולרגליים, האק"ג מספק תרשים של הפעילות החשמלית בלב. שינויים ספציפיים בתרשים האק"ג יכולים להצביע על אירוע לב או על חסימה בעורקים הכליליים.

אקו לב (אקוקרדיוגרפיה)

בדיקת אולטרסאונד של הלב המאפשרת לראות את מבנה ותפקוד הלב, כולל תנועת דפנות הלב, תפקוד המסתמים והזרימה בתוך חללי הלב. הבדיקה יכולה לזהות אזורים בשריר הלב שאינם מתכווצים כראוי בעקבות התקף הלב.

סמנים בדם - בדיקת רמת טרופונין

טרופונין הוא חלבון הנמצא בתאי שריר הלב ומשתחרר לדם כאשר יש נזק לתאי שריר הלב. עלייה ברמות הטרופונין בדם מהווה סימן מובהק לפגיעה בשריר הלב. הבדיקה רגישה מאוד ומאפשרת אבחון של התקף לב גם במקרים שבהם התסמינים אינם טיפוסיים או כאשר תוצאות האק"ג אינן חד-משמעיות.

סוגים של התקפי לב

קיימים מספר סוגים עיקריים של התקפי לב, המוגדרים על פי הממצאים באק"ג ובבדיקות הדם:

STEMI

ST-Elevation Myocardial Infarction - אוטם עם עליית מקטע ST באק"ג. מדובר בהתקף לב חמור שבו יש חסימה מלאה באחד העורקים הכליליים, הגורמת לנזק נרחב יותר לשריר הלב. מצב זה דורש טיפול דחוף לפתיחת העורק החסום.

NSTEMI

Non-ST-Elevation Myocardial Infarction - אוטם ללא עליית מקטע ST באק"ג. בסוג זה של התקף לב החסימה בעורק הכלילי היא חלקית או זמנית, והנזק לשריר הלב הוא לרוב פחות נרחב. האבחנה מתבססת בעיקר על עלייה ברמות הטרופונין בדם.

תעוקת חזה לא יציבה

Unstable Angina - מצב שבו יש תסמינים דומים להתקף לב (כאב חזה) בשל אספקת דם לא מספקת לשריר הלב, אך ללא עדות לנזק לשריר הלב (אין עלייה ברמות הטרופונין). מצב זה מהווה "אזהרה" ומחייב התייחסות רפואית דחופה למניעת התקף לב מלא.

לאחר התקף לב, עלולים להופיע סיבוכים שונים:

הפרעות קצב

התקף לב עלול לגרום להפרעות בקצב הלב (אריתמיות) בשל פגיעה במערכת ההולכה החשמלית של הלב. הפרעות אלו יכולות להתבטא בדופק מהיר מדי, איטי מדי או לא סדיר. חלק מהפרעות הקצב, כמו פרפור חדרים (Ventricular Fibrillation) או מהירות חדרים (Ventricular tachycardia) הן מסכנות חיים ודורשות טיפול מיידי.

אי ספיקת לב

כאשר חלק משמעותי משריר הלב נפגע, יכולת הלב לשאוב דם עלולה להיפגע, מה שמוביל לאי ספיקת לב. במצב זה, הלב אינו מסוגל לספק את כמות הדם הדרושה לגוף, מה שגורם להצטברות נוזלים בריאות ובגפיים ולתסמינים כמו קוצר נשימה, עייפות ובצקות.

הלם לבבי (שוק קרדיוגני)

מצב חמור שבו הלב אינו מסוגל לשאוב מספיק דם כדי לספק את צורכי הגוף. התסמינים כוללים לחץ דם נמוך, חיוורון, עור קר ולח, בלבול ומצב הכרה ירוד. מצב זה דורש טיפול רפואי דחוף ביחידה לטיפול נמרץ.

קרע בלב

סיבוך נדיר אך מסכן חיים, שבו קיר הלב או מחיצה פנימית בלב נקרעים. קרע בלב יכול להתרחש בימים הראשונים לאחר התקף לב חמור ודורש התערבות ניתוחית דחופה.

צינתורים וניתוחים

צינתור אבחנתי (אנגיוגרפיה כלילית)

צינתור אבחנתי הוא הליך שבו מוחדר צינור דק (צנתר/קתטר) דרך עורק בשורש כף היד (ולעיתים נדירות במפשעה) ומועבר עד לעורקים הכליליים. דרך הצנתר מוזרק חומר ניגוד המאפשר לראות את העורקים בצילום רנטגן. בדיקה זו מאפשרת לזהות היכן נמצאות ההיצרויות או החסימות בעורקים הכליליים.

צינתור טיפולי

כאשר מזוהה חסימה בעורק כלילי, ניתן להמשיך מהצינתור האבחנתי לצינתור טיפולי. בהליך זה, מוחדר בלון קטן דרך הצנתר אל מקום החסימה, והבלון מנופח כדי להרחיב את העורק (אנגיופלסטיה). בדרך כלל, מושתל גם תומכן (סטנט) - צינורית רשת מתכתית קטנה המוחדרת למקום ההיצרות כדי לשמור על פתיחות העורק לאורך זמן. התומכנים מצופים בתרופה למניעת היצרות מחדש של העורק.

ניתוח מעקפים

CABG - Coronary Artery Bypass Graft - ניתוח שבו משתמשים בכלי דם מחלק אחר בגוף (בדרך כלל מהחזה או מהרגל) כדי ליצור "מעקף" סביב החסימה בעורק הכלילי. הליך זה מומלץ בדרך כלל כאשר יש חסימות מרובות או מורכבות שאינן מתאימות לטיפול בצינתור.

טיפול תרופתי

סטטינים

תרופות להורדת רמות הכולסטרול בדם ולייצוב הפלאקים בדפנות העורקים. תופעות לוואי אפשריות כוללות כאבי שרירים, בעיות בכבד ועלייה קלה בסיכון לפתח סוכרת.

מעכבי טסיות (נוגדי קרישה)

תרופות המונעות מטסיות הדם להידבק זו לזו וליצור קרישי דם. דוגמאות כוללות אספירין, קלופידוגרל (פלביקס) ופרסוגרל, ברילינטה . תופעות לוואי עיקריות הן נטייה מוגברת לדימומים וחבורות.

מעכבי ACE

תרופות המרחיבות את כלי הדם ומפחיתות את העומס על הלב. תופעות לוואי אפשריות כוללות שיעול יבש, ירידה בלחץ הדם וברמות האשלגן בדם.

חוסמי בטא

תרופות המאטות את קצב הלב ומפחיתות את צריכת החמצן של שריר הלב. תופעות לוואי אפשריות כוללות עייפות, סחרחורת, קוצר נשימה ובמקרים נדירים, החמרה באי ספיקת לב.

תחזית החלמה

תחזית ההחלמה לאחר התקף לב תלויה בגורמים רבים, כולל היקף הנזק לשריר הלב, מהירות הטיפול שניתן, גיל המטופל, מחלות רקע נוספות ויכולת ההיענות לטיפול התרופתי ולשינויי אורח החיים.

בעידן הנוכחי חולים רבים משתקמים במהירות כבר באשפוז ואינם זקוקים לתקופת החלמה.

סיכויי ההחלמה של אנשים שעברו התקף לב תלויים במידה רבה בשני גורמים עיקריים:

• משך הזמן בין הופעת הסימפטומים ועד לקבלת טיפול רפואי. רצוי שהטיפול יתחיל בתוך 90 דקות (לכול היותר) מרגע הופעת הסימפטומים.
• התגובה לטיפול ב-28 הימים הראשונים שלאחר התקף הלב. מרבית מקרי המוות מתרחשים ב- 24 השעות הראשונות לאחר ההתקף. רוב האנשים שעברו התקף לב יכולים לחזור לפעילות רגילה בתוך מספר שבועות עד חודשים, אם הם מקפידים על הנחיות הטיפול והשיקום.

שיקום לב

תוכנית שיקום לב היא חלק חיוני מתהליך ההחלמה לאחר התקף לב.

התוכנית כוללת:

• פעילות גופנית מבוקרת - תרגילים מותאמים אישית בהשגחת צוות רפואי
• ייעוץ תזונתי - הדרכה לאימוץ הרגלי תזונה בריאים ללב
• תמיכה נפשית - התמודדות עם החרדה והדיכאון שעשויים להופיע לאחר התקף לב
• הפסקת עישון -תוכניות לגמילה מעישון
• ניהול גורמי סיכון - מעקב וטיפול בגורמי סיכון כמו יתר לחץ דם, סוכרת וכולסטרול גבוה

שינויים בהרגלי החיים לאחר התקף לב

• תזונה - אימוץ תזונה ים-תיכונית העשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים, שמן זית, אגוזים ודגים. הפחתת צריכת מלח ומזונות עשירים בשומן רווי וטרנס. הימנעות ממזון מעובד ועתיר סוכר.
• עישון - הפסקה מוחלטת של העישון הכרחית. יש להימנע גם מעישון פסיבי.
• אלכוהול - הגבלת צריכת האלכוהול למנה אחת ביום לנשים ושתי מנות לגברים לכל היותר. במקרים מסוימים, הרופא עשוי להמליץ על הימנעות מוחלטת מאלכוהול.
• עודף משקל - הגעה למשקל בריא באמצעות שילוב של תזונה נכונה ופעילות גופנית. ירידה אפילו של 5-10% ממשקל הגוף יכולה לשפר משמעותית את בריאות הלב.
• פעילות גופנית - ביצוע פעילות גופנית סדירה בהתאם להנחיות הצוות הרפואי. בדרך כלל מומלץ להתחיל בפעילות קלה כמו הליכה ולהגדיל בהדרגה את העצימות והמשך.

חזרה לעבודה

רוב האנשים יכולים לחזור לעבודה תוך זמן קצר לאחר התקף לב, אך הזמן המדויק תלוי בסוג העבודה, בהיקף הנזק ללב ובקצב ההחלמה האישי. עבודות הדורשות מאמץ פיזי רב עשויות לדרוש תקופת החלמה ארוכה יותר או התאמות בתפקיד.

נהיגה

בישראל קיימת חובת דיווח למשרד הרישוי לאחר אירוע לבבי. חובת הדיווח חלה על החולה עצמו ועל רופא המשפחה. בהתאם לחומרת הבעיה קובע משרד הרישוי אם יש צורך בשינוי דרגת הרישיון, בבדיקה רפואית במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (בתל אביב או בחיפה) או בשלילת הרישיון.

נהגים מקצועיים או בעלי רישיון לכלי רכב כבדים עשויים להידרש לתקופת המתנה ארוכה יותר ולעבור בדיקות נוספות.

יחסי מין

על פי קרן הלב הבריטית (British Heart Foundation) חולה שמסוגל לעלות בזריזות במעלה שני גרמי מדרגות מבלי שיופיעו כאבים בחזה או קוצר נשימה יכול לחזור לפעילות מינית. בדרך כלל מדובר על 4 שבועות לאחר התקף הלב. קיום יחסי מין אינו מעלה את הסיכון לאירוע לבבי נוסף אך אם מופיעים תסמינים כמו כאב בחזה, קוצר נשימה חריג או דופק מהיר מאוד, יש להפסיק ולהתייעץ עם רופא.

חשוב לדעת: חלק מהתרופות הניתנות לאחר התקף לב עלולות להשפיע על התפקוד המיני. אם חווים בעיות בתחום זה, מומלץ לדבר על כך עם הרופא המטפל, שיכול להתאים את הטיפול התרופתי או להציע פתרונות אחרים.

מצב נפשי - דיכאון

תחושות של עצב, חרדה, כעס ותסכול הן תגובות נפשיות שכיחות לאחר התקף לב.

סימנים לדיכאון כוללים:

• עצבות מתמשכת
• אובדן עניין בפעילויות שבעבר גרמו הנאה
• שינויים בתיאבון ובמשקל
• הפרעות שינה (קושי להירדם או שינה מרובה מדי)
• עייפות וחוסר אנרגיה
• קשיי ריכוז
• מחשבות אובדניות

חשוב לזהות ולטפל בדיכאון לאחר התקף לב, שכן הוא עלול להשפיע לרעה על ההיענות לטיפול התרופתי ולהמלצות לשינוי אורח החיים, וכן להגביר את הסיכון להתקף לב נוסף. הטיפול יכול לכלול שיחות עם פסיכולוג או פסיכיאטר, תרופות נוגדות דיכאון ו/או השתתפות בקבוצות תמיכה.