21 אוקטובר 2017 א' חשון תשע"ח
מעודכן לתאריך  06.10.2011  באדיבות ה 

אלח דם - מידע רפואי

Sepsis

טיפול באלח דם

כאשר מצב של אלח דם מאובחן מוקדם, טרם שנגרמה פגיעה באיברים ובמערכות הגוף (אלח דם פשוט), ניתן לעיתים לטפל במצב בבית בעזרת אנטיביוטיקה, ללא צורך באישפוז.
במקרים של אלח דם חמור או התפתחות הלם זיהומי (septic shock) ידרש טיפול חירום בבית החולים, בדרך כלל ביחידה לטיפול נמרץ. ביחידות אלו יבוצע ניטור תכוף של פעילות מערכות הגוף השונות (נשימה, זרימת דם) ותינתן תמיכה חיצונית במידת הצורך (למשל על ידי הנשמה מלאכותית), תוך כדי הטיפול בזיהום. 
הטיפול במקרים של אלח דם חמור משתנה מחולה לחולה כתלות במקור הזיהום הראשוני, באיברים שנפגעו ובמידת הנזק לגוף.

עירוי נוזלים

כאשר המטופל סובל מלחץ דם נמוך יכלול הטיפול ההתחלתי מתן נוזלים בעירוי. הנוזלים מעלים את נפח הדם ולכן גם את לחץ הדם. במידה שלחץ הדם נשאר נמוך או עולה במידה לא מספקת ניתן לטפל במצב בעזרת תרופות להעלאת לחץ הדם.

אנטיביוטיקה

אלח דם חמור יטופל בעזרת אנטיביוטיקה הניתנת ישירות לווריד, דרך עירוי. ברוב המקרים אין זמן לחכות לזיהוי מדוייק של החיידק שגורם לזיהום ולכן ינתן טיפול התחלתי באמצעות אנטיביוטיקה רחבת-טווח. תרופות אנטיביוטיות רחבות טווח יעילות כנגד סוגים רבים של חיידקים וכן כנגד מספר זיהומים פטרייתיים.
כאשר יזוהה החיידק שגרם לזיהום ינתן טיפול אנטיביוטי בעל טווח פעילות צר יותר, המתאים לחיידק המסוים. טיפול בתרופה בעלת טווח פעילות צר מקטין את הסיכון להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
במרבית המקרים תינתן אנטיביוטיקה תוך ורידית במשך 7 עד 10 ימים.
כאשר הזיהום שגרם לאלח הדם הוא ממקור נגיפי (היינו, וירוס) טיפול אנטיביוטי לרוב לא יעזור, אך סביר שינתן בכל מקרה. הסיבה לכך היא כי קיים סיכון רב בדחיית הטיפול האנטיביוטי עד לקבלת אבחנה מדויקת של מקור הזיהום.
במקרים של זיהום נגיפי יש להמתין עד שמערכת החיסון תתגבר על הזיהום. לעיתים ניתן לטפל בעזרת תרופות נגד נגיפים.

טיפול במקור הזיהום

במידה שנמצא כזה, חשוב לטפל באזור שחשוד כמקור לזיהום (לדוגמה, מורסה או פצע מזוהם). הטיפול יכלול ניקוז של המוגלה מהרקמה המזוהמת, ולעתים אף ניתוח להסרת האזור הפגוע.

טיפול באמצעות וזופרסורים (Vasopressors)

אלו הן תרופות שנועדו לטיפול במקרים של לחץ דם נמוך. שני סוגים של וזופרסורים הנמצאים בשימוש במקרים של אלח דם הם דופמין (dopamine) ונוראדרנלין (noradrenalin).
התרופות מגרות את שריר הלב להתכווץ בעוצמה חזקה יותר ואף גורמות לכיווץ כלי הדם בגוף. בדרך זו הן עוזרות להעלות את לחץ הדם. וזופרסורים ניתנים בדרך כלל ישירות לתוך הוריד.

חלבון C רקומביננטי (Recombinant human activated protein C – rhAPC)

זוהי תרופה חדשה הנמצאת בשימוש לטיפול במקרים מסויימים של אלח דם חמור. בישראל רשומה התרופה תחת השם Xigris. התרופה מכילה חלבון ‘C’ שתפקידו להפחית את שיעור הדלקת ולהקטין את הסיכון להיווצרות קרישי דם.
השימוש בתרופה זו שמור למקרים של אלח דם חמור ולחולים מבוגרים הנמצאים בסכנת מוות. התרופה אינה מאושרת לשימוש בקרב ילדים. אצל חלק מהאנשים עלולה התרופה להגביר את הסיכון לדימומים ואינה מתאימה לחולים שעברו לאחרונה שבץ מוחי או ניתוח.

טיפולים נוספים

בהתאם לחומרת המצב עלולים להידרש טיפולים נוספים לרבות:
  • מתן תרופות כמו סטרואידים או אינסולין.
  • קבלת עירוי דם.
  • ביצוע הנשמה מלאכותית כדי לעזור לפעולת הנשימה.
  • ביצוע דיאליזה (הוצאת פסולת ונוזלים מהדם באופן מלאכותי) כאשר חלה פגיעה בתפקוד הכליות.