25 יולי 2017 ב' אב תשע"ז
מעודכן לתאריך  19.03.2013  באדיבות ה 

שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר)

Shingles, herpes varicella-zoster

מבוא

שלבקת חוגרת (בלעז: הרפס זוסטר) היא זיהום נגיפי שתוקף סיב עצב ואת העור שמסביבו. הזיהום נגרם על ידי נגיף הרפס וריצלה-זוסטר (herpes varicella-zoster), שגורם גם לאבעבועות רוח.
במרבית המקרים פוגעת שלבקת חוגרת בעצבים בחזה ובבטן וגורמת לכאב ולפריחה בצד אחד של הגוף. כלומר, המחלה פוגעת רק באזור מסוים בצד אחד של הגוף, ואינה פוגעת בצד השני, היינו אינה חוצה את קו האמצע של הגוף לאורכו (הקו הדמיוני שעובר בין העיניים כלפי מטה, דרך הטבור).
הזיהום גורם לפריחה כואבת שהופכת לשלפוחיות מגרדות. רוב האנשים מרגישים תחושת חולי מספר ימים לפני הופעת הפריחה.
אחד הסימפטומים המסייעים להגיע לאבחנה נכונה הוא מיקום הפריחה והכאב, לרבות הגבול המאוד ברור בין האזור הכואב ובין האזורים הסמוכים לו. רופא מיומן ידע לאבחן שלבקת חוגרת על פי אופי הכאב ומיקומו שתואם מסלול עצבי מוגדר.

מה גורם לשלבקת חוגרת?

רוב האנשים חולים באבעבועות רוח בילדותם, ולאחר שהמחלה חולפת נשאר הנגיף רדום (בלתי פעיל) במערכת העצבים. המערכת החיסונית (מערכת ההגנה הטבעית של הגוף) מצליחה לשמור על הנגיף רדום, אך בשלב מאוחר יותר בחיים הוא עלול לחזור לפעילות ולגרום להתפרצות שלבקת חוגרת.
לא ידוע במדויק מדוע נגיף ההרפס זוסטר 'מתעורר לחיים' בשנים מאוחרות יותר, אך יתכן שהדבר קשור לירידה ביעילות של המערכת החיסונית עקב דחק ומתח, הזדקנות או מחלות שפוגעות במערכת החיסונית, לרבות איידס.
לא ניתן להידבק בשלבקת חוגרת ממישהו שלוקה במחלה, אך אדם שלא חלה באבעבועות רוח עלול לפתח את המחלה בעקבות חשיפה לחולה שלבקת חוגרת.

הטיפול בשלבקת חוגרת

נכון להיום אין ריפוי לשלבקת חוגרת. המחלה עלולה להיות לא נעימה. ברוב המקרים הפריחה הכואבת נמשכת 7-10 ימים וחולפת לחלוטין לאחר שבועיים עד ארבעה שבועות.
קיימות תרופות שיכולות להקל על הכאב וכן תרופות נוגדות נגיפים שביכולתן לעצור את התרבותם, אשר ניתנות לחלק מהחולים לפי הצורך.

חיסון למניעת שלבקת חוגרת או להקלת הסימפטומים

ביוני 2005 התפרסמו בעיתון המדעי היוקרתי NEJM תוצאות של מחקר רב משתתפים, בני 60 ומעלה, עליהם נבחנה יעילותו של חיסון העשוי למנוע את התפרצות המחלה. המחקר הראה יעילות של 66.5% בקרב מקבלי החיסון. בנוסף נמצא שמקבלי חיסון שלקו בכול זאת במחלה חוו סימפטומים קלים בהרבה מאלו שלא התחסנו.
ביוני 2012 פרסם משרד הבריאות בישראל המלצות לגבי החיסון מתוצרת חברת MSD (אינו כלול בסל הבריאות). החיסון מומלץ לכול בני 60 ומעלה שאין מניעה רפואית לחסנם. החיסון אינו מהווה אמצעי טיפול במי שחווה כעת התפרצות של המחלה.

שכיחות המחלה

הרופאים מעריכים ש-3 מתוך 1000 איש באוכלוסייה לוקים בשלבקת חוגרת מדי שנה.
הזיהום עלול להתפתח בכל גיל, אך היא נפוצה יותר בקרב אנשים מבוגרים שעברו את גיל 50 ונדיר יותר בקרב ילדים.

סיבוכים

שלבקת חוגרת עלולה להוביל למספר סיבוכים שהנפוץ בהם הוא התפתחות נויראלגיה פוסט הרפטית (post-herpetic neuralgia) – מחלה המאופיינת בכאב חזק, שנמשך למעלה משלושה חודשים לאחר היעלמות הפריחה של שלבקת חוגרת.
הגורם לכאב בנויראלגיה פוסט הרפטית הוא נזק שנגרם לסיבי העצב על-ידי הזיהום הנגיפי אשר משבש את פעילותם התקינה. העצבים שנפגעו שולחים אותות כאב אל המוח ואלו מניבים כאב שורף ופועם באזור המעוצבב על-ידי העצבים הפגועים.
נויראלגיה פוסט הרפטית יכולה להיחלש ולהעלם לאחר זמן, אך במקרים מסוימים יימשכו הסימפטומים אף במשך שנים . טיפול תרופתי עשוי להקל על הכאב או להעלימו לחלוטין.
על פי הערכות, כל חולה עשירי בשלבקת חוגרת ייפתח כאב של נויראלגיה פוסט הרפטית. סיבוך זה נפוץ הרבה יותר בקרב קשישים ופוגע בכל חולה שלישי בשלבקת חוגרת שעבר את גיל 80.