23 יולי 2017 כ"ט תמוז תשע"ז
מעודכן לתאריך  05.05.2013  באדיבות ה 

הרפס באברי המין - מידע רפואי

Genital Herpes

טיפול בהרפס באברי המין

הטיפול בהרפס באברי המין יקבע בהתאם לסוג הזיהום, היינו, האם זהו זיהום ראשוני או זיהום חוזר.

זיהום ראשוני

אם קיים חשד לזיהום ראשוני יש לפנות בהקדם לבדיקת רופא מומחה למחלות עור ומין על מנת לבצע בדיקה להרפס באברי המין ולקבל את הטיפול המתאים, בהתאם לצורך. במקרה של זיהום ראשוני ירשום הרופא טיפול בתרופה נגד נגיפים (אנטי ויראלית) כגון אציקלוביר או פאמציקלוביר. תרופות מסוג זה יש ליטול 5 פעמים ביום, בהתאם להוראות הרופא.
אציקלוביר מונעת מנגיף ההרפס להתרבות. יחד עם זאת, התרופה אינה מסלקת לחלוטין את הנגיף מהגוף ומפסיקה להשפיע ברגע שמפסיקים ליטול אותה.
יש לקחת אציקלוביר במשך חמישה ימים לפחות. אם מופיעים כיבים או שלפוחיות חדשים על פני אברי המין או האזורים הסמוכים לאחר התחלת הטיפול יהיה לרוב צורך להמשיך את הטיפול מעבר לחמישה ימים.
תופעות לוואי שכיחות של הטיפול באציקלוביר כוללות:
  • בחילה.
  • תחושת חולי.
  • כאב ראש.
 
מומלץ להתייעץ עם הרוקח ולעיין בעלון לצרכן לפני תחילת הטיפול.

זיהומים חוזרים

על אדם שחלה בעבר בהרפס באברי המין וסובל מהתפרצות של סימפטומים לפנות לבדיקת הרופא המטפל.
אם הסימפטומים קלים ימליץ בדרך כלל הרופא על נקיטת מספר פעולות להקלת הסימפטומים, ללא צורך בנטילת תרופות, לרבות:
  • הקפדה על נקיון מירבי של אזור אברי המין על מנת למנוע התפתחות זיהום בשלפוחיות ובכיבים שכבר נוצרו, ולעודד את החלמת העור.
  • ניתן לקרר את המקום כדי להרגיע את העור. אין לאפשר מגע ישיר בין העור לבין קרח, אלא לעטוף את הקרחון או את הקרח במגבת נקייה.
  • שתייה מרובה של נוזלים. ככל שהשתן יהיה דליל יותר, כך יחוש המטופל פחות צריבה בזמן הטלת שתן. אם הצריבה חמורה ניתן להיעזר בראש הטוש במקלחת על מנת להזרים מים תוך כדי ההשתנה.
  • הימנעות מלבוש צמוד אשר עלול לגרות את המקום.
 
אם הסימפטומים חמורים ידרש בדרך כלל טיפול בתרופות נוגדות נגיפים כגון אציקלוביר. את הטיפול באציקלוביר יש ליטול חמש פעמים ביום במשך חמישה ימים.

טיפול באירועים חולפים

מטופלים הסובלים מפחות משישה אירועים חוזרים של זיהום בהרפס באברי המין בשנה יקבלו על פי רוב טיפול באציקלוביר למשך חמישה ימים בכל פעם שמופיעים הסימפטומים. טיפול זה ידוע בתור טיפול באירועים חולפים.

טיפול מניעתי

על מטופלים הסובלים מיותר משישה התקפים של הרפס באברי המין מידי שנה, או כאשר הסימפטומים חמורים במיוחד וגורמים למצוקה, ליטול טיפול יומיומי, קבוע באציקלוביר, כחלק מתוכנית טיפולית ארוכת טווח.
טיפול מסוג זה ידוע בתור טיפול מניעתי, ומטרתו למנוע אירועים חוזרים של הרפס באברי המין. לרוב יהיה על המטופל ליטול אציקלוביר פעמיים ביום, במשך 6 עד 12 חודשים.
על אף שטיפול מניעתי מפחית את הסיכון להעברת נגיף ההרפס לבן הזוג, הוא אינו מונע זאת לחלוטין. מומלץ להתייעץ עם מומחה בתחום בנוגע למניעת העברת הנגיף לבן או לבת זוג, בזמן קבלת טיפול מניעתי.
לאחר נטילת אציקלוביר במשך 12 חודשים נהוג להפסיק את הטיפול המניעתי. כל עוד שהזיהומים אינם שכיחים וקלים יחסית, ניתן להסתפק בנטילת אציקלוביר לתקופה של 5 ימים בכל פעם שמופיעים סימפטומים. שכיחותם וחומרתם של זיהומים חוזרים לרוב פוחתת לאחר כשנתיים.
במידה שחלות התפרצויות חמורות נוספות ניתן לשוב וליטול טיפול מניעתי.

HIV והרפס באברי המין

מומלץ לאנשים שסובלים מהתקפים חוזרים של זיהומים בהרפס באברי המין להיבדק לנוכחות נגיף איידס (HIV). זיהומים חוזרים עלולים להיות ביטוי למערכת חיסון חלשה (ההגנה הטבעית של הגוף כנגד מזהמים ומחלות), דבר המאפיין מחלת איידס.
אצל חולי איידס תידרש התייחסות קפדנית לטיפול בהרפס באיברי המין, מאחר שהמצב עלול להיות חמור ומסובך יותר בקרב קבוצת מטופלים זו.