26 מאי 2017 א' סיון תשע"ז
מעודכן לתאריך  20.05.2013 

הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה) בקרב ילדים ובני נוער - מידע רפואי

Bipolar disorder (manic depression) in children and adolescents

מבוא להפרעה דו-קוטבית אצל ילדים ובני נוער

הפרעה דו-קוטבית, שידועה גם בשם מאניה-דפרסיה, היא מחלה כרונית (מתמשכת) המאופיינת בתנודות חריפות של מצב הרוח, האנרגיה, החשיבה וההתנהגות, שנעות מקיצוניות אחת לשנייה.
אמנם במרבית המקרים ההפרעה הדו-קוטבית מתפתחת בשנות העשרה המאוחרות, או בתחילת שנות העשרים, אבל גם ילדים ובני נוער עלולים ללקות בה. חוקרים הצליחו לזהות מקרים של הפרעה דו- קוטבית אפילו בקרב ילדי הגן.
כשההפרעה מתפתחת בילדות היא מכונה הפרעה דו-קוטבית מוקדמת (early-onset bipolar disorder) ונציין כי לרקע תורשתי (קיומה של ההפרעה אצל אחד ההורים) יש תפקיד נכבד בהתפרצות המחלה בגיל צעיר.

מתי לחשוד בהפרעה דו-קוטבית?

עלול להיות שילדים ובני הנוער החווים שינויים קיצוניים במצב הרוח לוקים בהפרעה דו-קוטבית. הסימפטומים הרבה יותר חזקים ובולטים מאשר העליות והירידות הרגילות של מצבי רוח, שכל ילד ונער חווה במהלך התבגרותו.
הדבר בא לידי ביטוי בכך שלעיתים הם מביעים שמחה ופעלתנות בצורה קיצונית, מצב המכונה מאניה, ולעיתים הם מאד עצובים, מתרגזים בקלות ומפגינים חוסר רצון להשתתף בפעילויות שונות שמהן נהנו בעבר, ומצב זה מכונה דפרסיה או
דיכאון
. הסימפטומים יכולים להופיע בהדרגה או להתפרץ בפתאומיות. ההפרעה פוגעת בכל אחד בצורה שונה. התדירות, העוצמה ומשך הסימפטומים וכן התגובה לטיפולים משתנים מילד לילד ומנער לנער.
בניגוד ל'מצבי רוח' שחווה כול ילד או נער, ההפרעה עלולה לגרום להתפרצויות זעם הרסניות, להיעדרויות מבית הספר, לירידה בהישגים ולפגיעה ביחסים עם החברים. הסימפטומים של המחלה מקשים על הילדים ללמוד ולפתח מיומנויות שליטה ברגשות, לרכוש יכולות חברתיות וכן ליצור מערכות יחסים ולשמר אותן בצורה תקינה.
ההפרעה יכולה להיות מסוכנת, כי חלק מהצעירים שלוקים בה מדרדרים למצב בו הם עלולים לפגוע בעצמם ואפילו לנסות להתאבד. בנוסף, חלקם (בעיקר נוער) מפסיקים את לימודיהם, מסתבכים עם החוק, מתנסים בסמים או באלכוהול, מהמרים ונוהגים בתוקפנות כלפי אחרים.
כאשר ילדכם חווה שינויים קיצוניים ומשמעותיים במצב הרוח או שהתנהגותו משתנה בצורה קיצונית ראוי לברר את העניין. כדאי לבחון את מקורן של התנהגויות כמו התלהבות יתר מתמשכת, מעשי שטות מוגזמים או לחילופין עצבות מתמשכת. תשומת לב מיוחדת צריכה להינתן כאשר השינויים הללו משפיעים על התפקוד בבית הספר, בבית ועם חברים.

ההבדלים בין הפרעה דו-קוטבית אצל ילדים ואצל מבוגרים

מהלך המחלה אצל ילדים עלול להיות סוער יותר מאשר אצל בוגרים, ואף תהליך ההחלמה איטי יותר בהשוואה לחולים שאצלם המחלה התחילה בתקופת הבגרות. אצל ילדים ונוער הסימפטומים והתנודות הקיצוניות במצב הרוח עלולים להופיע בתדירות גבוהה יותר מאשר אצל חולים מבוגרים, אפילו מספר פעמים ביום.
על פי הפרסומים של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים (דצמבר 2008) ילדים הלוקים בהפרעה דו-קוטבית עלולים לחוות יותר התקפים מעורבים (שילוב סימפטומים של מאניה ושל דיכאון, בדרך כלל לסירוגין) בהשוואה למבוגרים החולים במחלה.
ממחקר שהוצג בספטמבר 2010 בכנס של הקולג' האירופאי בנושא "הטיפול התרופתי במחלות נפש ועצבים", עולה שהפרעה דו-קוטבית המתחילה בשנות הילדות והנעורים (6-17) ממשיכה גם במהלך ההתבגרות. אצל חלק ניכר מהחולים הצעירים המשך המחלה היה בדרגת חומרה גבוהה.

אבחון וטיפול

בעיקרון האבחון וריכוז הטיפול מתבצעים על ידי רופא מומחה בפסיכיאטריה, בעקבות הפניה של רופא המשפחה. אם הילדים אינם מאובחנים ומטופלים ההפרעה תחמיר ויהיה קשה מאד להשתלט על המחלה. לעומת זאת, טיפול תרופתי ואחר מסוגל לתרום לאיזון מצב הרוח, להקל על הסימפטומים ולאפשר לילדים לחיות חיים תקינים ומוצלחים. חשוב להקפיד על המשכיות הטיפול גם אם הילד או הנער סבור שהוא מרגיש טוב.