24 אוקטובר 2017 ד' חשון תשע"ח
מעודכן לתאריך  05.12.2010  באדיבות ה 

תסמונות הקשת האוטיסטית (אוטיזם, הספקטרום האוטיסטי, ספקטרום האוטיזם, קשת האוטיזם)

((Autistic Spectrum Disorders (ASD)

מבוא

תסמונות הקשת האוטיסטית כוללות מגוון בעיות התפתחותיות שמתחילות בילדות ונמשכות בבגרות. מקובל להתייחס לכלל התסמונות כאל 'אוטיזם'.
אוטיזם יתבטא בסימפטומים שונים ומגוונים, שנהוג לחלקם לשלוש קבוצות עיקריות:
  • בעיות וקשיים ביצירת קשר חברתי, ובכלל זה חוסר רגישות לרגשותיהם של אחרים.
  • ליקויים בתקשורת ובהתפתחות השפתית לרבות עיכוב בהתפתחות הדיבור, חוסר יכולת לפתוח בשיחה או קושי להשתתף בשיחה באופן פעיל.
  • דפוסי מחשבה והתנהגות חריגים, דוגמת הנטיה לביצוע פעולות חוזרות ונשנות (למשל, תיפוף עם היד או שפשוף של כפות הידיים). ילדים שלוקים באוטיזם מפתחים שגרה התנהגותית שכל סטיה ממנה עלולה לערער את מצבם הנפשי.
 
טרם נמצא מרפא לתסמונות הקשת האוטיסטית אולם מגוון רחב של טיפולים מאפשרים שיפור משמעותי והקלה בסימפטומים, ולכן תורמים לשיפור משמעותי באיכות החיים.
תחזית השיפור נקבעת בהתאם לחומרת הסימנים ומידת האינטליגנציה של כל ילד וילד שמאובחן כלוקה בתסמונות הקשת האוטיסטית.
ילדים שסובלים מסימנים קלים עד בינוניים ושהינם בעלי אינטליגנציה ממוצעת או גבוהה מהממוצע, מתפתחים בדרך כלל בצורה תקינה ומסוגלים לקיים חיים בוגרים עצמאיים ותקינים.
ילדים שסובלים מסימנים חמורים יותר ושהינם בעלי אינטליגנציה נמוכה מהממוצע, עלולים להיתקל בקשיים כבוגרים, ובדרך כלל לא יוכלו לנהל חיים עצמאיים. על אף שאיכות חייהם טובה, חלקם יזדקקו לטיפול מיוחד ולתמיכה במשך כל ימי חייהם.

תסמונות הקשת האוטיסטית

מאחר שהסימפטומים עלולים להשתנות בין ילד לילד ועלולים לנוע בין קלים לחמורים, מקובל להתייחס לקשת רחבה של תסמונות אוטיסטיות. בקווים כלליים ניתן לחלק את התסמונות לשלוש קבוצות עיקריות:
  • אוטיזם קלאסי.
  • תסמונת אספרגר.
  • קווים אוטיסטיים, או הפרעה התפתחותית נרחבת ללא הגדרה נוספת (PDD-NOS , Pervasive Developmental Disorder-Not Otherwise Specified) , שמכונה גם אוטיזם לא טיפוסי.
 

אוטיזם קלאסי

ילדים אוטיסטים ילקו בדרך כלל בכישורים שפתיים, חברתיים והתנהגותיים. חלק מהילדים יסבלו גם מליקויי למידה ויהיו בעלי אינטליגנציה נמוכה מהממוצע.

תסמונת אספרגר

תסמונת אספרגר מאופיינת בסימפטומים קלים יחסית, ובעיקר בליקויים בכישורים התנהגותיים וחברתיים. ההתפתחות השפתית של ילדים שלוקים בתסמונת אספרגר תקינה בדרך כלל, אולם תתכנה בעיות נקודתיות. לדוגמה, יתכן קושי בהבנת ביטויים או בדיחות.
במקרים רבים, ילדים שלוקים בתסמונת אספרגר יהיו בעלי אינטליגנציה גבוהה מהממוצע ויציגו יכולות גבוהות במיוחד בתחומים כגון מתמטיקה, מדעי המחשב או מוזיקה. כ- 1 מכל 200 ילדים הלוקים בתסמונת יהיה מחונן ובעל כישורי זיכרון, הגיון, ויצירתיות מפותחים במיוחד. ילדים אלה יכונו לעתים 'למדנים' או 'גאונים' אוטיסטים.

הפרעה התפתחותית נרחבת ללא הגדרה נוספת

(PDD-NOS)

הבחנה זו מתקבלת במרבית המקרים על דרך השלילה ותקבע עבור ילדים שסובלים מחלק מהסימפטומים, אך לא מכולם, שמיוחסים לאוטיזם קלאסי או לתסמונת אספרגר. מרבית הילדים שיאובחנו עם PDD-NOS יציגו סימנים קלים יחסית, אולם בניגוד לילדים שמאובחנים עם תסמונת אספרגר, לא יהיו בעלי אינטליגנציה גבוהה במיוחד וכישוריהם השפתיים יהיו לקויים.

מהי שכיחות תסמונות הקשת האוטיסטית?

השכיחות המקובלת כיום היא 1-2 מקרים של אוטיזם קלאסי וכ- 6 מקרים של תסמונות הקשת האוטיסטית לכל 1000 איש באוכלוסייה הכללית. התסמונות שכיחות יותר בקרב בנים בהשוואה לבנות (עד כדי פי 3-4).

האם שכיחות המקרים בעליה?

שכיחות המקרים שמאובחנים עלתה בשני העשורים האחרונים, אולם ככל הנראה חלק מהעליה במספרים מיוחסת לעליה ביעילות האבחון ואין משמעותה שהתופעה מתרחבת. בעבר, חלק מהילדים שסובלים מתסמונות הקשת האוטיסטית הוגדרו כאיטיים, 'קשים', או ביישנים במיוחד, ולא אובחנו בצורה מדויקת. עקב כך, גם לא ניתן להם טיפול מתאים.
מומחים בתחום חלוקים בדעתם אם ניתן לייחס את העליה בשיעור הילדים האוטיסטים לגורמי סיכון כגון סוכרת הריון, הריון בגיל מבוגר, גורמים סביבתיים מסוימים או למודעות לצורך באבחון.

הקשר בין אוטיזם לחיסון המשולש

בעבר עמד החיסון המשולש נגד חצבת, חזרת ואדמת (ללא אבעבועות רוח) שידוע בשם MMR במרכזו של דיון ציבורי על הקשר האפשרי בינו לבין אוטיזם. בשנת 1998 פרסם רופא בריטי בשם ד"ר אנדרו וייקפילד מחקר על הקשר בין החיסון לתופעה, בכתב העת המדעי Lancet שהוא כתב עת מדעי יוקרתי. מחקר זה נתגלה כעורבא פרח.
בעקבות הפרסום של המחקר סרבו הורים רבים לחסן את ילדיהם ועקב כך חלה עליה משמעותית בתחלואה של חצבת. מחקרים שפורסמו לאחר מכן הפריכו כליל כל קשר אפשרי בין החיסון לבין אוטיזם.
לא רק שהקשר נשלל, אלא שפורסמו מחקרים לפיהם שכיחות האוטיזם בקרב ילדים שלא חוסנו בחיסון ה- MMR עלתה על השכיחות בקרב ילדים שכן קיבלו את החיסון.
יתר על כן, בעוד שמנת החיסון הראשונה ניתנת בגיל שנה, הרי שרמזים ראשונים לאוטיזם ניתן לאבחן כבר בגילאים צעירים יותר.
מחקרו של ד"ר וייקפילד לא אושש מעולם, ולמרבה התדהמה הסתבר שהרופא קיבל תשלומי שוחד מהורים לילדים אוטיסטים, כדי שיאתר עבורם קשר אפשרי בין החיסון לבין התופעה. ד"ר וויקפילד הועמד לשימוע על ידי המועצה הרפואית הלאומית בבריטניה, שקבעה כי הוא נכשל כחוקר, פעל מתוך ניגוד עניינים ונהג בצורה שאינה הוגנת ואינה אחראית.
בחודש ינואר 2010 החליטה מערכת כתב העת Lancet למחוק כליל את מאמרו של ד"ר וייקפילד מארכיון מאמרי העיתון.