עווית בלתי רצונית בצוואר - מידע רפואי

עווית זו נגרמת עקב כיווץ לא רצוני של שרירי הצוואר הגורם לצוואר להיתפס, לכאוב ולנטות לאחד הצדדים. עווית בלתי רצונית בצוואר עלולה לגרום לראש לנטות קדימה או אחורנית.

עווית בלתי רצונית בצוואר עלולה להופיע בכל גיל, אפילו בינקות, אך שכיחה בעיקר בקרב מבוגרים. התופעה נפוצה יותר אצל נשים. במרבית המקרים יתפתחו הסימפטומים בהדרגה עד לדרגת חומרה מסוימת ממנה לא תחול החמרה נוספת.

אי אפשר לרפא עווית בלתי רצונית בצוואר. אצל חלק תחלוף הבעיה ללא טיפול אך הפוגות ממושכות אינן שכיחות. הזרקת רעלן בוטולינום (בוטולינום טוקסין) לשריר הצוואר הפגוע עשויה להפחית חלק מהסימפטומים של התופעה. במקרים מסוימים יומלץ על התערבות פולשנית.

בזמן העווית מתכווצים שרירי הצוואר וגורמים לראש לנטות לכיוונים שונים, כמפורט:

• הסנטר נוטה לכיוון הכתף.
• האוזן נוטה לכיוון הכתף.
• הסנטר פונה כלפי מעלה.
• הסנטר פונה כלפי מטה.

נטייה של הסנטר לכיוון הכתף היא השכיחה ביותר. חלק מהאנשים חווים שילוב של תנוחות ראש לא תקינות. לעיתים אף נגרמת תנועת טלטול של הראש.

מרבית האנשים הסובלים מעווית בלתי רצונית בצוואר סובלים מכאב צוואר שמקרין לכתפיים. כאב ראש אף הוא שכיח. אצל חלק מהאנשים הכאב הנגרם עקב העווית הבלתי רצונית עלול להיות מתיש ומגביל.

במרבית המקרים לא ניתן לקבוע מדוע מתפתחת העווית דווקא אצל אדם מסוים. לעתים ניתן למצוא קשר לגורמים הבאים:

• פציעות ראש, צוואר או כתפיים.
• נטילת תרופות מסוימות, בעיקר תרופות נוגדות פסיכוזה (אנטי-פסיכוטיות) ונוגדות בחילה.

גורמי סיכון להתפתחות עווית בלתי רצונית בצוואר כוללים:

• גיל. על אף שהתופעה עלולה להופיע בכל גיל, אפילו אצל ילדים, היא שכיחה בעיקר בגילאי 40-70.
• מין. התופעה שכיחה כמעט פי 2 בקרב נשים מאשר בקרב גברים.
• רקע משפחתי. במידה שקרוב משפחה סובל מעווית בלתי רצונית בצוואר או מסוג אחר של עוויתות, עולה הסיכון לפתח את המצב.

על מנת להגיע לאבחנה תערך בדיקה גופנית הכוללת בדיקה נוירולוגית מקיפה. בדיקה נוירולוגית בודקת את תקינות מערכת העצבים ועשויה לכלול את הבאים:

• רפלקסים.
• חוזק שרירים.
• טונוס שרירים.
• ראייה ותחושת מגע.
• יכולת תיאום התנועה.
• שיווי משקל.

על אף שבמרבית המקרים הבדיקה הגופנית יכולה לאשר אבחנה של עווית בלתי רצונית בצוואר, חשוב לוודא שאין גורם אחר לסימפטומים. בדיקות נוספות שעשויות להתבצע כוללות:

• בדיקת דם ושתן לאיתור נוכחות רעלים בגוף.
• סריקת דימות בתהודה מגנטית (magnetic resonance imaging, MRI) שמטרתה לשלול גידול או שבץ מוחי כגורם לסימפטומים.
• אלקטרומיוגרפיה (electromyography, EMG). בדיקה זו מודדת את הפעילות החשמלית בשריר ומסייעת להעריך ולאבחן בעיות בשריר ובעצבים. הבדיקה יכולה לסייע בקבלת האבחנה או להצביע על הפרעה אחרת.

טרם נמצא טיפול אשר מביא להחלמה מלאה מעווית בלתי רצונית בצוואר. אצל חלק מהאנשים יחלפו הסימפטומים מאליהם, ללא טיפול, אך התקפים חוזרים הם שכיחים. הטיפול המוצע כיום מתמקד בהקלת הסימפטומים.

ניתן לנקוט בצעדים המפורטים להלן על מנת להקטין את השפעות המצב:

• לחץ וחרדה מחמירים את הסימפטומים ולכן מומלץ להימנע ממצבים המעוררים לחץ וחרדה.
• במקרים רבים הסימפטומים חולפים במהלך השינה ולכן מומלץ לנוח ככל שניתן. רצוי לנוח במהלך היום ולהקפיד לשכב על הגב.
• עיסוי או טיפול אחר להפחתת העומס משרירי הצוואר.
• אמצעי חימום דוגמת כרית חשמלית או בקבוק חם מסייעים להרפיית השרירים ומקלים על הכאב.
• תחבולות תחושתיות, כגון נגיעה בצד הנגדי של הראש, עשויות להפסיק באופן זמני את כיווץ השרירים והעווית. תחבולות תחושתיות משפיעות בצורה שונה על אנשים שונים. אם נמצאה שיטה יעילה היא תביא להקלה לאורך זמן.
• שימוש בסד לקיבוע הצוואר. שימוש ממושך אינו רצוי אלא אם הומלץ אל ידי רופא מומחה.
• ביצוע תרגילים לשיפור חוזק וגמישות הצוואר.

תרופות

אנשים שסובלים מעווית בלתי רצונית בצוואר זקוקים פעמים רבות לשילוב של מספר תרופות על מנת להפחית את הסימפטומים מהם הם סובלים:

• רעלן בוטלינום (בוטולינום טוקסין). לרעלן זה יכולת לשתק שרירים והוא משמש גם להחלקת קמטי הבעה בפנים. ניתן להזריקו ישירות לשרירי הצוואר. מרבית האנשים מרגישים שיפור מיידי לאחר קבלת טיפול זה. לרוב יש לחזור עליו כל 3-4 חודשים.
• תרופות לטיפול בפרקינסון. לעתים ינתנו תרופות המשמשות לטיפול ברעד הקשור במחלת פרקינסון, לרבות טריהקסיפנידיל (trihexyphenidyl) ובנזטרופין (benztropine), בנוסף להזרקת רעלן בוטולינום. תופעות לוואי שכיחות של תרופות אלו כוללות יובש בפה, עצירות, הפרעות זיכרון, ירידה בזרם השתן וטשטוש ראייה.
• תרופות להרפיית שרירים. אלו עשויות להועיל מעט אך הן בעלות תופעות לוואי הכוללות ישנוניות, חוסר שיווי משקל ופגיעה הכרתית (קוגניטיבית) קלה. מדובר בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים (דיאזפם, לורזפאם, קלונזפאם) ובקלופן (bacloen).
• משככי כאב. לעתים ידרש טיפול בתרופות משככות כאב. חלק מהתרופות נמכרות ללא מרשם רופא אך חלקן מחייבות קבלת מרשם.

הליכים פולשניים

אם אמצעים בלתי פולשניים אינם משיגים הקלה בסימפטומים ניתן לשקול התערבות פולשנית דוגמת:

• כריתת שרירים או עצבים. ניתוח לכריתת השרירים או העצבים הגורמים לתנוחה המעוותת יכול לסייע למטופלים שאינם מגיבים לטיפול ברעלן בוטולינום או לטיפול תרופתי. זהו אינו ניתוח שכיח.
• גירוי מוחי עמוק (DBS, Deep Brain Stimulation). זהו הליך ניתוחי במהלכו מוחדר תיל מוליך דק למוחו של המטופל דרך חור קטן בגולגולת. קצה התיל ממוקם בחלק במוח שאחראי על התנועה. התיל עובר דרך העור ומתחבר לסוללה קטנה הנמצאת בבית החזה.

גודל הסוללה הוא כגודל שעון כיס ותפקידה לשלוח אותות חשמליים דרך המוליך על מנת לשבש את מעבר האותות העצביים הגורמים לעיוות מנח הראש. גירוי מוח עמוק יבוצע רק במקרים חמורים במיוחד.

חלק מהאנשים שמפתחים עווית בלתי רצונית בצוואר יפתחו בהמשך עוויתות גם בחלקי גוף נוספים, לרבות בכתפיים ובפנים. תופעה זו רווחת בעיקר בקרב ילדים. אצל מבוגרים בדרך כלל אין התפשטות של העווית לאזורי גוף נרחבים.

המוגבלות והכאב שנגרמים עקב המצב עלולים להוביל לדיכאון.