מהי בדיקת אק"ג?
בדיקת אק"ג (EKG – Electrocardiogram) היא אחת הבדיקות המרכזיות ברפואה המודרנית לאבחון ומעקב אחר תפקוד הלב. באמצעות חיבור פשוט של אלקטרודות לגוף, ניתן לקבל תרשים מדויק של הפעילות החשמלית של שריר הלב. הבדיקה מאפשרת לזהות בעיות קריטיות כמו התקף לב, הפרעות קצב ומחלות לב כרוניות.
מדידת הפעילות החשמלית בלב מאפשרת לרופא להבין אם יש בעיה מבנית, חשמלית או מטבולית בלב.
כאשר הלב סובל מבעיה מסויימת, הוא מגיב בצורה חשמלית לאותה בעיה והדבר נותן מידע מהיר, שיכול לשנות במהרה את עץ קבלת ההחלטות בנוגע להמשך הבירור ו/או הטיפול.
מה המטרות העיקריות של הבדיקה?
- גילוי מוקדם של התקף לב (אוטם שריר הלב)
- זיהוי הפרעות קצב והולכה (כמו פרפור פרוזדורים)
- מעקב רפואי שגרתי לפני ניתוח או במחלות כרוניות
- הערכת השפעת תרופות (כמו דיגוקסין)
מתי יש צורך בבדיקת אק"ג?
- כשיש תסמינים כמו: כאבים בחזה, קוצר נשימה, עילפון, סחרחורת, דופק לא סדיר
- כשיש היסטוריה משפחתית של מחלות לב, של התעלפויות במשפחה או מוות בטרם עת של קרוב משפחה דרגה ראשונה (הורים, אחים)
- כאשר יש חשד להפרעות קצב (מרגישים דופק מהיר, פעימה נעלמת וכו')
- כחלק מבדיקות שגרתיות למשל לחולים כרוניים (סוכרת, יתר לחץ דם)
- לעיתים משתמשים בבדיקה זו בביצוע בדיקת CT או MRI לבבי, כדי להתאים את תפקוד הלב לשלב הסריקה
- לפני ניתוחים מסויימים
סוגים נוספים של בדיקות אק"ג
אק"ג במאמץ (ארגומטריה)
בדיקה שבודקת את פעילות הלב בזמן מאמץ גופני, לרוב בהליכה או בריצה על הליכון. במהלך הבדיקה מוצמדות אלקטרודות לגוף, כמו באק"ג רגיל, והרופא עוקב אחר תגובת הלב למאמץ.
המטרה היא לבדוק האם יש סימנים לבעיה באספקת הדם לשריר הלב (כמו מחלת לב כלילית) שלא תמיד נראים במנוחה. הבדיקה נמשכת לרוב כמה דקות, עד להגעה לדופק מטרה, עייפות, או הופעת תסמינים.
הולטר לב
בדיקה שבה נרשמת הפעילות החשמלית של הלב במשך 24 עד 48 שעות (ולפעמים יותר). מחברים לגוף באמצעות באלקטרודות מכשיר קטן ונייד, הנבדק ממשיך בשגרת החיים הרגילה והמכשיר בודק את פעילות הלב. כמו אק"ג רגיל, אך במקום בדיקה קצרה של כמה שניות, ההולטר מתעד את פעילות הלב לאורך זמן.
הבדיקה מאפשרת לגלות הפרעות בקצב הלב שמופיעות לסירוגין, כמו דופק לא סדיר, הפסקות קצרות בפעימות או דופק מהיר מדי, שיכולות שלא להופיע בזמן ביקור רגיל אצל הרופא/ה. בזמן הבדיקה המטופל מתבקש לנהל יומן תסמינים: לרשום מתי הרגיש סחרחורת, דפיקות לב או כאבים בחזה, וכך ניתן לקשר בין התחושות לבין מה שנראה בתרשים.
CT לבבי ו-MRI לב
גם בבדיקות אלו נעשה שימוש ברישום אק"ג, לא לצורך אבחון קצב הלב, אלא כדי לתזמן את הסריקה לפי מחזורי פעימות הלב.
איך מתבצעת הבדיקה?
הבדיקה מתבצעת במרפאות האחיות במרכזי הרפואיים של מכבי.
תיאום תור - לצורך ביצוע הבדיקה יש לתאם תור טרם ההגעה למרפאה.
הפניה - בכל מקרה שאינו דחוף יש לקבל הפניה לבדיקה מרופא משפחה, בית חולים, רופא פרטי או שב"ן (רופאים בתשלום נוסף).
במקרים דחופים כמו תלונה על כאבים בחזה או מצב שמוגדר כדחוף או במקרה שהבדיקה לצורך יעוץ עם קרדיולוג - אין צורך בהפניה.
הבדיקה מתבצעת על ידי איש/אשת צוות רפואי, טכנאי/ת, אח/ות או רופא/ה.
יש להסיר את הבגדים מפלג הגוף העליון ולשכב על מיטת הטיפולים.
הבודק/בודקת יצמידו לגופכם (בדרך כלל לאזור החזה, הזרועות והרגליים) חיישנים קטנים (אלקטרודות), בדרך כלל בעזרת מדבקות, אך לעיתים באמצעות קליפסים או ואקום, תלוי בסוג המכשיר.
במהלך הבדיקה תתבקשו לשכב בשקט ולנשום כרגיל. תנועה או דיבור עלולים ליצור "רעשים" בתרשים ולפגוע באיכות הבדיקה.
הבדיקה עצמה אינה כרוכה בכאב, אך הסרת האלקטרודות עלולה לגרום לאי נוחות קלה, בעיקר אם הודבקו על עור רגיש או שעיר.
כמה זמן נמשכת הבדיקה?
הבדיקה אורכת דקות בודדות.
- במקרה של אק"ג במאמץ הבדיקה עלולה לארוך זמן רב יותר.
- במקרה של הולטר ביתי – הבדיקה אורכת 24-48 שעות כשהמכשיר על הגוף וממשיכים לתפקד כרגיל.
האם נדרשת הכנה לבדיקה?
לרוב לא. מומלץ להימנע מקפאין ומפעילות גופנית מאומצת לפני הבדיקה (על מנת לא להעלות את הדופק לפני הבדיקה).
יש ליידע את הרופא על תרופות קבועות שכן הן עלולות להשפיע על תוצאות הבדיקה.
לעיתים, לצורך הצמדת האלקטרודות, הבודק/ת ינקו את העור או ירטיבו אותו מעט כדי לשפר את המגע של האלקטרודות, ובמקרים מסוימים, במיוחד אצל גברים עם שיער חזה, יהיה צורך לבצע הסרה מקומית של שיער כדי להבטיח מגע טוב.
תוצאות הבדיקה
מה רואים באק"ג?
תרשים אק"ג הוא כמו "גרף הלב". הוא מתאר את הפעילות החשמלית של הלב בכל פעימה. דרך התרשים, המציג את הצורה, הגובה והריווח בין הגלים, הרופא יכול להבין אם הלב פועל תקין או שיש סימנים לבעיה בתפקוד החשמלי של הלב.
- קצב הלב - האם הלב פועם בקצב רגיל (בדרך כלל בין 60-100 פעימות בדקה במנוחה) או שיש דופק מהיר מדי, איטי מדי או לא סדיר.
- הולכה חשמלית - התרשים מראה איך האות החשמלי עובר בין חלקי הלב מהעליות (החלק העליון של הלב) אל החדרים (החלקים התחתונים). אם יש עיכוב או "חסם" בהולכה, הדבר יתבטא בתרשים.
- תיאום - האם שני צידי הלב עובדים יחד בהרמוניה או שיש חוסר תיאום (למשל בפרפור פרוזדורים).
- התאוששות שריר הלב - כל פעימה של הלב מסתיימת בהתאוששות של השריר. אם ההתאוששות איטית מדי או מהירה מדי, הדבר עלול לרמז על בעיה כמו איסכמיה (חוסר חמצן) או הפרעת קצב.
כל קו בתרשים מייצג שלב אחר בפעולה של הלב:
- גל P - מראה את כיווץ העליות (החלקים שמקבלים את הדם מהגוף ומהריאות).
- קומפלקס QRS - מייצג את כיווץ החדרים, שהם אלה שדוחפים את הדם החוצה מהלב. זה החלק המרכזי והבולט בתרשים.
- גל T - מראה את שלב ההתאוששות של החדרים, לפני שהלב מתכונן לפעימה הבאה.
סטיות בתרשים יכולות להצביע על:
- קצב לא תקין או הפרעות קצב
- איסכמיה (מחסור בחמצן לחלק משריר הלב)
- אוטם שריר הלב (התקף לב)
השפעות על התרשים
אוכלוסיות מיוחדות
- נשים בהריון - תיתכן סטייה קלה בתרשים (בעיקר בגודל הלב ובמהירות הדופק - שהם חלק תקין מההיריון).
- תינוקות – ללב יש צורה ופיזיולוגיה שונה משל מבוגרים
תרופות
-
- תרופות להפרעות קצב (כמו דיגוקסין)
- תרופות פסיכיאטריות מסוימות
- אנטיביוטיקה (כמו למשל מקרולידים הניתנים לדלקת ריאות או דלקת גרון)
בכל מקרה של נטילת אחת מהתרופות הללו יש ליידע את הרופא/ה המפענח/ת כדי שיוכלו להתייחס לשינויים העלולים להופיע בתרשים.
מתי מתקבלות תוצאות?
התוצאות מתקבלות בדרך כלל מיד לאחר הבדיקה אך לפעמים תידרש חוות דעת של רופא נוסף או המשך בירור וטיפול.
מה המשך הטיפול לאחר קבלת התוצאות?
בהתאם לתוצאות ולמקרה הרפואי, יקבע המשך הטיפול או הבירור:
- יתכן שהרופא ימליץ על המשך בירור (בדיקות דם, אקו לב, מיפוי לב)
- שינוי הטיפול
- מעקב אצל רופא משפחה או קרדיולוג
- חשוב לומר כי אק"ג תקין לא בהכרח אומר כי אין בעיה רפואית ולהיפך. בחלק מהמקרים ביצוע האק"ג הוא 'מסיח' והבעיה לא נמצאת בלב. יתכן שהתסמינים נובעים מבעיה שאינה לבבית (קרדיאלית) ויש לבצע המשך בירור בהתאם.
