אבולה - מידע רפואי

אבולה היא מחלה נגיפית נדירה אך חמורה, העלולה לגרום לתחלואה קשה ואף להיות מסכנת חיים. המחלה נגרמת על-ידי נגיפים ממשפחת הפילו-וירוסים, המכונים נגיפי אבולה. חשוב להדגיש: אבולה אינה חיידק, אלא מחלה הנגרמת על-ידי נגיף.

נגיפי אבולה זוהו לראשונה בשנת 1976, ומאז דווחו התפרצויות בעיקר במדינות באפריקה שמדרום לסהרה. קיימים כמה סוגים של נגיפי אבולה, והם שונים זה מזה בפיזור הגאוגרפי, ביכולת לגרום למחלה בבני אדם, בשיעורי התמותה ובזמינות של חיסון או טיפול ייעודי. בין הזנים הידועים נמצאים Zaire ebolavirus ,Sudan virus ו-Bundibugyo virus.

המחלה נחשבת זואונוטית, כלומר מחלה שמקורה בבעלי חיים ויכולה לעבור לבני אדם. עטלפי פירות נחשבים למאגר הטבעי המשוער של נגיפי אבולה. לאחר מעבר ראשוני מבעל חיים לאדם, המחלה עלולה להתפשט מאדם לאדם באמצעות מגע ישיר עם דם, הפרשות או נוזלי גוף של אדם חולה או של נפטר מהמחלה.

תקופת הדגירה של אבולה נמשכת בדרך כלל בין יומיים ל-21 ימים. ברוב המקרים אדם אינו נחשב מידבק לפני הופעת תסמינים, אך לאחר הופעתם הסיכון להעברה עולה, בעיקר במגע קרוב עם נוזלי גוף.

התסמינים הראשונים של אבולה אינם ייחודיים, ולכן בתחילת המחלה קשה להבדיל בינה ובין מחלות חום אחרות הנפוצות באזורים שבהם מתרחשות התפרצויות, כגון מלריה, דנגי, טיפואיד ומחלות נגיפיות אחרות.

בשלב הראשון יכולים להופיע:

• חום
• חולשה ועייפות ניכרת
• כאבי שרירים
• כאבי ראש
• כאב גרון
• תחושה כללית רעה

בהמשך עלולים להופיע תסמינים במערכת העיכול ובמערכות גוף נוספות, וביניהם:

• חוסר תיאבון
• בחילות והקאות
• כאבי בטן
• שלשולים, לעיתים קשים
• כאבים בחזה
• קוצר נשימה
• אודם בעיניים
• פריחה
• בלבול, אי-שקט או פרכוסים
• דימומים לא מוסברים, בחלק מהמקרים

במקרים קשים המחלה עלולה להתקדם להתייבשות משמעותית, ירידה בלחץ הדם, הפרעות קרישה, פגיעה בכבד ובכליות, אי-ספיקה רב-מערכתית, ירידה במצב ההכרה ואף תרדמת.

אבולה נגרמת על-ידי נגיפים השייכים לסוג Orthoebolavirus. כמה מהם ידועים כגורמים למחלה בבני אדם.

הדבקה ראשונית של בני אדם מתרחשת ככל הנראה בעקבות מגע עם בעלי חיים נגועים או עם הפרשותיהם, למשל עטלפים או פרימטים שאינם בני אדם. לאחר מכן המחלה יכולה לעבור מאדם לאדם.

דרכי ההדבקה העיקריות הן:

• מגע ישיר עם דם, הקאות, שלשול, שתן, רוק, זיעה, חלב אם, נוזל זרע או נוזלי גוף אחרים של אדם חולה.
• מגע עם גופה של אדם שנפטר מאבולה, במיוחד במהלך טקסי קבורה הכוללים מגע ישיר עם הנפטר.
• מגע עם חפצים או משטחים שזוהמו בנוזלי גוף, למשל מצעים, בגדים או ציוד רפואי.
• חשיפה במוסדות רפואיים כאשר לא מקפידים מספיק על אמצעי מיגון ומניעת זיהומים.

אבחון אבולה מבוסס על שילוב בין חשד קליני, סיפור חשיפה אפשרי ואישור מעבדתי. יש לחשוד במחלה כאשר מופיעה מחלת חום אצל אדם ששהה באזור שבו קיימת התפרצות פעילה, או שהיה במגע עם אדם חולה או עם גופה של אדם שנפטר ממחלה חשודה, במהלך 21 הימים שקדמו להופעת התסמינים.

מכיוון שהתסמינים הראשונים אינם ייחודיים, צריך לשלול מחלות אחרות שיכולות להיראות דומה, ובהן מלריה, דנגי, קדחת לאסה, מרבורג, טיפואיד וזיהומים חיידקיים או נגיפיים אחרים.

הבדיקה לאבחון היא בדרך כלל RT-PCR, המזהה חומר גנטי של הנגיף בדם. בשלבים מוקדמים של המחלה עשוי להיות עומס נגיפי גבוה, ולכן הבדיקה יכולה לסייע בזיהוי מהיר. עם זאת, אם החשד הקליני גבוה, בדיקה שלילית אחת אינה מספיקה תמיד כדי לשלול את המחלה, וייתכן שיהיה צורך בבדיקות חוזרות בהתאם להנחיות של גורמי בריאות הציבור.

בדיקות נוספות עשויות להדגים שינויים התומכים בחומרת המחלה, כגון עלייה באנזימי כבד, ירידה בטסיות, הפרעות קרישה, פגיעה כלייתית או סימני התייבשות. בדיקות אלו אינן מאבחנות אבולה בפני עצמן, אך מסייעות בהערכת מצב החולה ובתכנון הטיפול.

הטיפול באבולה נעשה במסגרת רפואית ייעודית, תוך בידוד קפדני ושימוש באמצעי מיגון. הטיפול המרכזי הוא טיפול תומך מוקדם ואינטנסיבי, שמטרתו לשמור על תפקוד מערכות הגוף ולמנוע סיבוכים.

טיפול תומך עשוי לכלול:

• מתן נוזלים, לעיתים דרך הווריד
• תיקון הפרעות במלחים ובמאזן החומצה-בסיס
• טיפול בהקאות ובשלשולים ומניעת התייבשות
• תמיכה בלחץ הדם ובמערכת הנשימה לפי הצורך
• מעקב אחר תפקודי כליות, כבד וקרישה
• טיפול בזיהומים משניים, במקרה שהם מתפתחים
• טיפול בכאב, בחום ובתסמינים נוספים

קיימים טיפולים נוגדניים חד-שבטיים שהראו שיפור בהישרדות במחלת אבולה שנגרמת על-ידי זן Zaire, ובהם ansuvimab ו-REGN-EB3. טיפולים אלו אינם בהכרח יעילים או מאושרים לכל סוגי נגיפי האבולה.

במחלת אבולה הנגרמת על-ידי נגיף Bundibugyo, נכון להיום אין טיפול תרופתי ייעודי מאושר ואין חיסון מורשה המכוון לזן הזה. לכן במקרים אלו הדגש הוא על טיפול תומך איכותי, זיהוי מוקדם, בידוד ומניעת התפשטות.

מניעת אבולה מבוססת על הפחתת חשיפה לנגיף ועל עצירת שרשרת ההדבקה. באזורים שבהם קיימת התפרצות פעילה יש לפעול בהתאם להנחיות רשויות הבריאות המקומיות והבינלאומיות.

צעדי מניעה מרכזיים כוללים:

• הימנעות ממגע עם אדם חולה או עם נוזלי הגוף שלו
• הימנעות ממגע עם גופות של אנשים שנפטרו ממחלה חשודה או מאובחנת
• הקפדה על שטיפת ידיים במים וסבון או שימוש בחומר חיטוי מבוסס אלכוהול
• שימוש בציוד מגן אישי בקרב צוותים רפואיים ומטפלים
• חיטוי מתאים של משטחים, ציוד רפואי, מצעים ובגדים שזוהמו
• איתור מגעים של חולים ומעקב אחריהם למשך תקופת הדגירה
• קבורה בטוחה המונעת מגע ישיר עם הנפטר
• הימנעות ממגע עם עטלפים, קופים וחיות בר באזורים נגועים
• הימנעות מכניסה למערות, מכרות או מקומות שיש בהם ריכוז עטלפים באזורים שבהם דווחה התפרצות

למטיילים לאזורים שיש בהם התפרצות מומלץ להתעדכן בהנחיות משרד הבריאות ורשויות הבריאות המקומיות. כשקיימת המלצה להימנע מהגעה לאזורים עם תחלואה פעילה, יש לפעול בהתאם. כמו כן, באזורים שבהם יש גם תחלואה במלריה, חשוב להקפיד על ייעוץ רפואי לפני הנסיעה ועל טיפול מונע נגד מלריה בהתאם להמלצות.

אם מופיעים חום או תסמינים חריגים בזמן שהייה באזור נגוע, או תוך 21 ימים מהיציאה ממנו, יש לפנות מיד לגורם רפואי ולציין את השהות באזור ההתפרצות. בישראל, במקרה של חום או תסמינים חריגים לאחר חזרה מאזור נגוע, יש ליצור קשר מיידי עם הרופא/ה המטפל/ת או עם מוקד קופת החולים, לעדכן על הנסיעה ולהימנע ממגע עם אחרים עד לקבלת הנחיות.

קיים חיסון מאושר נגד מחלת אבולה הנגרמת על-ידי זן Zaire, והוא משמש בין היתר בהתפרצויות מתאימות, בעיקר לחיסון מגעים וצוותים בסיכון. עם זאת, החיסון אינו מכסה בהכרח זנים אחרים, ובפרט אינו נחשב חיסון מאושר למחלה הנגרמת על-ידי Bundibugyo.

בשנת 2026 דווח על התפרצות של מחלת אבולה שנגרמה על-ידי נגיף Bundibugyo ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (DRC) ובאוגנדה. זן זה גורם למחלה קשה, אך בשונה מזן Zaire, נכון להיום אין עבורו חיסון מאושר או טיפול תרופתי ייעודי. לכן ההתמודדות עם התפרצות כזאת נשענת בעיקר על זיהוי מהיר של חולים, בידוד, טיפול תומך, איתור מגעים, מניעת זיהומים במוסדות רפואיים וקבורה בטוחה.

יש לזכור כי נוכח הסיכון להידבק במלריה באזורים אלו, יש חשיבות יתרה לנטילת טיפול מונע נגד מלריה.

נכון למאי 2026, משרד הבריאות ממליץ להימנע מהגעה לאזורים המוכרים עם מקרים פעילים בהתפרצות.

בנוסף, הנוסעים לאזורים הנגועים צריכים להתנהל באופן זהיר, כדי להפחית את הסיכון לחשיפה לנגיף, על-ידי נקיטת האמצעים הבאים:

• חיוני להתעדכן ולהישמע להוראות רשויות הבריאות ב-DRC ובאוגנדה.
• יש להקפיד על שטיפת ידיים במים וסבון או חיטוי באלכוהול באופן תדיר.
• יש להימנע ממגע ישיר עם מי שנחשד כחולה, מי שמבטא תסמיני מחלה כלשהם או עם גופות, וכן עם כל נוזל גוף או הפרשה של שלהם או כל חפץ שבא עימם במגע (כולל ציוד רפואי או מוצרי טקסטיל).
• יש להימנע במידת האפשר מהתקהלויות צפופות, מביקור במוסדות רפואיים או אצל מרפאים מסורתיים, וכן מהשתתפות בתהליך או בטקס קבורה.
• יש להימנע ממגע עם עטלפים, קופים ואנטילופות וכן להימנע מהגעה למקומות שבהם מתרכזים עטלפים (מכרות או מערות).
• תקופת הדגירה של נגיף אבולה היא בין כמה ימים עד 21 יום. לפיכך, בכל מקרה שבו מופיעה מחלת חום אצל אדם ששוהה באזור נגוע או במהלך תקופה של עד 21 יום לאחר היציאה מהאזור, יש לפנות לטיפול רפואי ולפעול כך:
  - בזמן שהות בחו"ל יש לפנות מיידית לגורם רפואי במקום השהייה וליידע על ביקור באזור נגוע לצורך המשך הערכה.
  - נוסעים ששבו לישראל ב-21 הימים האחרונים מאזורים של DRC ואוגנדה, ומפתחים חום ותסמינים חריגים, מתבקשים ליצור קשר מיידי עם הרופא/ה המטפל/ת וליידע מיידית על הביקור באזור הנגוע. יש להיכנס מיד לבידוד. אם יש עיכוב בהשגת הרופא/ה המטפל/ת, יש לפנות למוקד קופת החולים.