תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) - מידע רפואי

מהי תסמונת השחלות הפוליציסטיות?

תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) היא אחת ההפרעות ההורמונליות הנפוצות בקרב נשים בגיל הפוריות. התסמונת מאופיינת בחוסר איזון הורמונלי שעלול לגרום למחזור חודשי לא סדיר, דימום מועט, קושי להיכנס להריון, עלייה במשקל, אקנה ושׂיעור יתר.

נשים הלוקות בתסמונת סובלות לעיתים מהפרעות בביוץ – חלקן אינן מבייצות כלל ואחרות מבייצות לעיתים רחוקות בלבד. בשל כך PCOS היא אחת הסיבות השכיחות לבעיות פוריות.

מהי שחלה פוליציסטית?

המונח "שחלה פוליציסטית" מתייחס לקיומן של ציסטות (כיסתות) שהן גידולים שפירים דמויי שק המכיל נוזל צלול. מקורן של ציסטות אלו בזקיקי השחלה המכילים את הביציות. במהלך ביוץ תקין משתחררת ביצית אחת מזקיק בשחלה. אצל נשים שלוקות בתסמונת, חל חוסר איזון הורמונלי שמונע הבשלה תקינה של הזקיקים ושחרורה של ביצית. תחת זאת הופכים הזקיקים לציסטות. שחלה פוליציסטית תכיל מספר רב של ציסטות שגודלן פחות מ-8 מילימטרים כל אחת.

מעבר להשפעת ריבוי הציסטות על הפוריות, לנשים עם PCOS יש לעיתים רמות גבוהות של הורמון המין הגברי (טסטוסטרון), מצב הגורם לתסמינים כגון שׂיעור יתר בפנים ובגוף, אקנה ונשירת שיער קרקפתית.

מה שכיחותה של התופעה?

לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), שיעור הנשים בגיל הפוריות הסובלות מ-PCOS עומד על 6%-13%. כ-70% מהנשים הסובלות מ-PCOS אינן מאובחנות.

חשוב לציין שלא כל אישה עם ציסטות בשחלות לוקה בתסמונת, ולהיפך – ישנן נשים עם PCOS ששחלותיהן ייראו תקינות לחלוטין בבדיקות הדמיה. למעשה, כ-20% מהנשים יימצאו עם ריבוי ציסטות בשחלות, אך רק כ-10% יאובחנו עם התסמונת.

מתי ניתן לחשוד בקיום שחלות פוליציסטיות?

יש לשקול את המצב אצל נשים עם התופעות הבאות: מחזור לא סדיר, שׂיעור יתר, נשירת שיער, אקנה, עודף משקל ורמות כולסטרול גבוהות.

סימפטומים אופייניים לתסמונת השחלות הפוליציסטיות כוללים:

• מחזור לא סדיר (לרוב מיעוט מחזורים), דימום ווסתי מועט ואף אל-ווסת
• בעיות פוריות וקושי להרות
• עליה במשקל
• נשירת שיער והתקרחות בדפוס גברי
• שׂיעור יתר (פנים, חזה, בטן וגפיים)
• אקנה (פצעונים) ועור שומני, לעיתים גם קשקשת
• ריבוי זקיקים קטנים בשחלות (בבדיקת אולטרסאונד)
• רמות גבוהות של הורמוני מין גבריים (טסטוסטרון, אנדרוגנים)
• אי סבילות לסוכר, עמידות לאינסולין ונטייה לסוכרת סוג 2
• הפרעות בשומני הדם (כולסטרול גבוה, HDL נמוך, טריגליצרידים גבוהים)
• נטייה ליתר לחץ דם
• יחס גבוה בין ההורמונים LH ל-FSH
• סיכון מוגבר להפלות ולסרטן רירית הרחם

לא כל אישה עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות תחווה את כל התסמינים האופייניים וחומרת התסמינים משתנה מאישה לאישה.

ברוב המקרים, הסימפטומים מתחילים להופיע בשנות העשרה המאוחרות או בשנות העשרים המוקדמות.

התסמינים השכיחים ביותר בגינם פונות נשים לאבחון הם אי-סדירות במחזור החודשי וקשיים בכניסה להריון.

גורמים לתסמונת השחלות הפוליציסטיות

הגורם המדויק להתפתחות PCOS אינו ידוע, אך מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים, הורמונליים ומטבוליים המשפיעים על הופעת התסמונת וחומרת התסמינים:

תנגודת לאינסולין והשפעתה על ההורמונים

אינסולין הוא הורמון המופרש על ידי הלבלב ותפקידו לווסת את רמת הסוכר בדם. אצל חלק מהנשים עם PCOS מתפתחת תנגודת לאינסולין, כלומר – הגוף אינו מגיב כראוי לפעולתו. כתוצאה מכך, הלבלב מפריש כמויות גדולות יותר של אינסולין כדי לפצות על חוסר הרגישות של התאים.

רמות אינסולין גבוהות - 

• מעודדות עלייה בייצור טסטוסטרון בשחלות, מה שעלול לפגוע בהתפתחות הזקיקים ולמנוע ביוץ תקין.
• תורמות לעלייה במשקל, מה שמחמיר עוד יותר את חוסר האיזון ההורמונלי.

השפעת הגנטיקה ואורח החיים על התפתחות תסמונת השחלות הפוליציסטיות

מחקרים מצביעים על כך ש-PCOS עלולה להיות תורשתית, אך אופן ההורשה עדיין אינו ברור לחלוטין.

בנוסף, גורמים סביבתיים כמו תזונה, פעילות גופנית ואורח חיים משפיעים על חומרת התסמינים, במיוחד אצל נשים עם נטייה לעמידות לאינסולין.

חוסר איזון הורמונלי ב-PCOS:

נשים רבות עם PCOS סובלות משיבושים ברמות ההורמונים הבאים:

• רמות גבוהות של הורמון LH - הורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח ותפקידו לעורר ביוץ. בעוד שבמצב תקין הוא משתחרר בפעימות, אצל נשים עם PCOS ישנה הפרשה מוגברת, העשויה להפריע לביוץ.
• רמות גבוהות של הורמוני המין הגבריים (אנדרוגנים, כולל טסטוסטרון) - גורמות לתסמינים כמו שׂיעור יתר, אקנה ונשירת שיער.
• רמות נמוכות של הורמון FSH (ההורמון שאחראי על גירוי הזקיק בשחלה) - ההורמון שאחראי על גירוי הזקיקים בשחלה, שמחסור בו עלול למנוע הבשלת ביציות.
• רמות נמוכות של פרוגסטרון - מובילות להיעדר ביוץ ולמחזור לא סדיר.
• רמות גבוהות של ההורמון פרולקטין (אצל חלק מהנשים הלוקות בתסמונת) - ההורמון שאחראי על ייצור חלב אם. רמות גבוהות מהרגיל של הורמון זה עלולות להשפיע על המחזור החודשי.

איך מאבחנים שחלות פוליציסטיות?

האבחון מבוסס על שילוב של תסמינים קליניים, בדיקות הדמיה ובדיקות דם, תוך שלילת גורמים אחרים שעלולים לגרום לתסמינים דומים, כמו תת-פעילות של בלוטת התריס או הפרעות הורמונליות אחרות.

תהליך האבחון מתחיל בתשאול רפואי ובדיקה גופנית, שבה הרופא/ה מעריך/ה את תסמיני האישה. בשלב הבא מבוצעת סריקת אולטרסאונד, שבה ניתן לראות שחלות מוגדלות עם ריבוי זקיקים קטנים (ציסטות קטנות). לעיתים, שחלות אלו מקבלות מראה אופייני של "שרשרת פנינים".

בנוסף, מתבצעות בדיקות דם להערכת פרופיל הורמונלי והשפעות מטבוליות של התסמונת, כולל:

• בדיקות הורמונליות, כמו רמות LH, FSH, טסטוסטרון, אסטרוגן ופרולקטין
• בדיקות סוכר ואינסולין, כולל רמות סוכר בצום ולעיתים העמסת סוכר 75 גרם, לזיהוי עמידות לאינסולין
• פרופיל שומנים בדם, הכולל רמות כולסטרול (LDL, HDL) וטריגליצרידים
• בדיקות לתפקוד בלוטת התריס ויותרת המוח, כדי לשלול הפרעות הורמונליות אחרות

בהתאם לממצאי הבדיקות, האישה עשויה להיות מופנית להמשך טיפול אצל גינקולוג מומחה ואנדוקרינולוג.

מעקב רפואי תקופתי חשוב כדי למנוע סיבוכים בטווח הארוך ולנהל את התסמונת בצורה מיטבית.

טיפול בשחלות פוליציסטיות

תסמונת השחלות הפוליציסטיות אינה ניתנת לריפוי אולם לניתן לטפל ביעילות בתופעות האופייניות באמצעות ירידה במשקל והקפדה על אורח חיים בריא ומאוזן.

טיפולים נוספים כוללים טיפול הורמונלי, תרופות לטיפול בסוכרת, טיפול בקלומיפן (תרופה להשראת ביוץ) ובמקרה הצורך אף ניתוח.

ניהול אורח חיים בריא

הטיפול הראשוני והחשוב ביותר לנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות הוא שמירה על אורח חיים בריא. בין ההמלצות:

• ירידה של 5%-10% מהמשקל יכולה לשפר משמעותית את האיזון ההורמונלי, להסדיר את המחזור החודשי ולהגביר את הסיכוי לביוץ תקין.
• מומלצת פעילות גופנית אירובית, כגון הליכה, ריצה או שחייה למשך לפחות 150 דקות בשבוע.
• הפחתת סטרס באמצעות מדיטציה, יוגה ושינה מספקת מסייעת לאיזון הורמונלי ולשיפור הרגישות לאינסולין.

תוספי תזונה העשויים לסייע בשיפור התסמינים:

• תוספים כמו אינוזיטול (Myo-Inositol & D-Chiro-Inositol) נמצאו כמועילים לאיזון רמות האינסולין ושיפור הביוץ.
• אומגה 3 וכורכום עשויים להפחית דלקת כרונית, הקשורה לתסמונת.
• ויטמין D ומגנזיום יכולים לתמוך בתפקוד ההורמונלי ובניהול רמות הסוכר בדם.

טיפול תרופתי

• לנשים המעוניינות להיכנס להריון – יינתן טיפול להשראת ביוץ, כגון קלומיפן (איקקלומין) ולעיתים שילוב עם מטפורמין לשיפור הרגישות לאינסולין. במקרים מסוימים ייתכן צורך בהפריה חוץ-גופית.
• לנשים שאינן מעוניינות להרות – טיפול הורמונלי, כמו גלולות למניעת הריון, יכול לעזור להסדיר את המחזור החודשי, להפחית שיעור יתר ולמנוע סיכון עתידי לסרטן רירית הרחם.
• לטיפול בשיעור יתר ואקנה – ניתן לקחת גלולות משולבות, חוסמי אנדרוגנים (כגון ספירונולקטון) או טיפולים מקומיים כגון קרם להאטת צמיחת שיער.
• לטיפול בעמידות לאינסולין וסיכון לסוכרת – מטפורמין יכול לשפר את הרגישות לאינסולין ולעזור בניהול המשקל, גם אם אינו גורם לירידה במשקל באופן ישיר.
• בשנים האחרונות נכנסו לשימוש מספר תרופות הרזיה - תרופות אלו (וויגובי, סאקסנדה, אוזמפיק, מאונג'רו) פועלות על ידי הפעלת מסלולים המשמשים את הורמוני השובע (GLP-1 ו-GIP) ולמרות שפותחו במקור לטיפול בחולי סכרת מסוג 2, נמצא שהן יעילות בתיווך ירידה במשקל תוך הגברת תחושת השובע, האטת ריקון הקיבה ושיפור התגובה לאינסולין. מספר מחקרים הדגימו את יעילות השימוש בתרופות אילו להפחתת התסמינים השונים אצל נשים הסובלות מ-PCOS. אומנם מדובר במחקרים ראשוניים ואין עדיין התוויה רשמית לטיפול זה אך התוצאות המדווחות נראות מבטיחות.

טיפולים נוספים

במקרים בהם לא עוזרים הטיפולים המקובלים, ניתן לשקול הליך לפרוסקופי (חירור שחלות), בעיקר לנשים שלא מגיבות לטיפולים תרופתיים להשראת ביוץ. בנוסף, אם קיימות רמות כולסטרול גבוהות או לחץ דם גבוה, ניתן לשלב טיפול תרופתי מתאים בהתאם להמלצת הרופא/ה.

נשים הסובלות מ-PCOS צריכות להיות במעקב רפואי קבוע אצל גינקולוג/ית ואנדוקרינולוג/ית על מנת להתאים את הטיפול ולמנוע סיבוכים בטווח הארוך.

סיבוכים אפשריים במהלך הריון:

נשים שלוקות בתסמונת השחלה הפוליציסטית נמצאות בסיכון מוגבר ללחץ דם גבוה במהלך ההריון, רעלת הריון, סוכרת הריון והפלות.

הסיכון אף גובר אצל נשים עם עודף משקל, רמות טסטוסטרון גבוהות ושיעור יתר.

מה יכול להפחית את הסיכון?

• ירידה במשקל
• טיפול תרופתי להורדת רמות LH
• איזון תנגודת לאינסולין

השפעת המשקל על הבריאות

נשים עם BMI גבוה מ-30 מתקשות יותר לטפל בתסמונת, וב-BMI מעל 35 הסיכון לבעיות רפואיות עולה משמעותית.

ניתן להשתמש במחשבון BMI כדי לבדוק את טווח המשקל הבריא עבורך.

נשים עם BMI מעל 40 נמצאות בסיכון מוגבר לסיבוכים חמורים בהריון, ולכן מומלץ שיתייעצו עם רופא לפני כניסה להריון.

מחלות לב וסוכרת

נשים עם PCOS נמצאות בסיכון מוגבר לפתח:

• סוכרת סוג 2 – עקב עמידות לאינסולין, מה שעלול להוביל לעלייה ברמות הסוכר בדם.
• יתר לחץ דם וכולסטרול גבוה – נשים עם PCOS עלולות לפתח רמות גבוהות של LDL ("הכולסטרול הרע") ורמות נמוכות של HDL ("הכולסטרול הטוב"), מה שמעלה את הסיכון לשבץ ולמחלות לב.
• מחלות לב וכלי דם – שילוב של סוכרת, לחץ דם גבוה ורמות שומנים לא מאוזנות מעלה משמעותית את הסיכון להתפתחות מחלות לב בגיל מוקדם יותר.

סרטן רירית הרחם

נשים עם מחזור לא סדיר לאורך שנים נמצאות בסיכון גבוה יותר לסרטן רירית הרחם, מאחר שהרירית אינה נושרת באופן תקין. נטילת גלולות למניעת הריון או טיפול הורמונלי אחר יכולים להפחית סיכון זה.

בריאות הנפש ואיכות חיים

נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות נמצאות בסיכון מוגבר לסבול מדיכאון, חרדה והפרעות אכילה.

חוסר איזון הורמונלי, שינויים במשקל ותסמינים כמו שיעור יתר ואקנה עלולים להשפיע על הביטחון העצמי והבריאות הנפשית.

חשוב לשלב תמיכה רגשית, בין אם באמצעות טיפול פסיכולוגי, קבוצות תמיכה או טכניקות להפחתת סטרס כגון מדיטציה, יוגה ופעילות גופנית.