סרטוני הדרכה - קלינאות תקשורת

סרטוני הדרכה - קלינאות תקשורת

הילד חווה בעיות בדיבור? מתקשה להביע את עצמו בעל-פה? לפניכם סרטונים הכוללים תרגילים לשיפור השפה, אוצר המילים והדקדוק של ילדיכם, וגם עצה חשובה שקשורה ישירות אליכם 

קריאת ספרים

חלומו של כל הורה הוא שהילדים שלו יקראו הרבה ספרים, נכון? אז כדי שזה יקרה –הנה כמה טיפים שיגרמו להם להתאהב בקריאת ספרים כבר מגיל צעיר. קריאת ספרים תורמת להתפתחות יכולות השפה. היא מסייעת להעשרת אוצר המילים, דקדוק, יכולת שיח, אוריינות והתמדה.

• מומלץ לחשוף את הילדים לסיפורים כבר מהלידה
• כדאי למצוא זמן קבוע ומקום קבוע לקריאת הספר. הרגל קבוע לקריאה משותפת יפתח אצל הילד ציפייה והרגל לקרוא והוא ייהנה מזמן איכות איתכם
• קיראו את הספר בצורה חווייתית שתמשוך את העניין של הילד. לא חייבים לקרוא את הספר מילה במילה, מותר לאלתר לפי תוכן הסיפור ולהתאים את עצמכם לרמת הקשב של הילד
• נרצה שהילד יהיה פעיל בקריאה בהתאם לגילו. ניתן לו לבחור את הספר, להשלים מילים מוכרות, נשאל שאלות ואפילו נאפשר לו לספר את הסיפור במילים שלו
• אפשר לחזור על ספר מספר פעמים הילדים שלכם ייהנו מכך

ולא להיבהל אם הילד לוקח את הספר ומתחיל לשוטט איתו בבית, גם זה בסדר.

מסכים

בתקופה שבה אנו חיים המסכים מקיפים אותנו מכל כיוון ורובנו מבלים הרבה זמן בצפייה במסכים.

בקרב ילדים, בניגוד למבוגרים, צפייה ממושכת במסכים עלולה לפגוע במגוון תחומי התפתחות. זו גם הסיבה לכך שמשרד הבריאות ממליץ לצמצם עד כמה שניתן צפייה במסכים עד גיל 3 שנים.

בזמן צפייה במסכים הצופה פאסיבי, מוצף בגירויים מהירים ועוצמתיים, ועלול לפספס הזדמנויות לאינטראקציה עם הסביבה.

בגילים צעירים, ילדים לומדים דרך משחק ומתנסים בכישורי שיח. אם לא נעודד אותם לעשות זאת כבר בגיל צעיר, הם יעדיפו לרוב צפייה במסכים על פני אינטראקציה חברתית.

חשוב לזכור שגם מסך דולק ברקע מושך את תשומת הלב של הילד, ולכן מומלץ לכבות אותו.

אבל רגע, אל תיבהלו, ילדים יכולים גם להרוויח מצפייה במסכים:

בגיל המתאים, במינון הנכון, בזמן המתאים ועם התיווך המתאים.

זכרו, אנחנו משמשים דוגמה לילדים שלנו, ולכן מומלץ להפחית בעצמנו זמן מסך, בעיקר כשאנחנו בזמן איכות עם הילדים.

משחקים

יש את אלו שאומרים: "קלינאיות תקשורת? הן רק משחקות עם הילדים". אז נחשו מה? זה נכון - אנחנו באמת משחקות.
כי משחק היא יכולת חשובה שמעודדת ומתפתחת יחד עם יכולות קוגניטיביות, שפתיות, חברתיות, מוטוריות ורגשיות.
בהתחלה המשחק הוא חקרני יותר - הכנסת קוביות לדלי או השחלת טבעות. בהמשך, הוא מקבל אופי פונקציונאלי יותר, כלומר משתמשים עם החפצים באופן תואם. למשל: להסיע מכונית או לגלגל כדור.

הצעד הבא, הוא משחק דמיוני - בשלב זה נוכל לקחת חפץ ולהשתמש בו "כאילו" הוא משהו אחר, לדוגמה: טלפון עם בננה "בכאילו", לקלח בובה ועוד.
ולבסוף, המשחק הסוציו-דרמטי - משחק תפקידים חברתי, כמו למשל רופא וחולה, או מלצר וסועד במסעדה.

איך נעזור לילד לפתח את יכולת המשחק שלו?

נעודד את הילד לשחק במשחקים מגוונים. אם הילד משחק רק בדינוזאורים, נחשוף אותו גם לפאזלים או לכלי תחבורה.
גם את המשחקים הקיימים, נרחיב ונעמיק. למשל, אם הילד מסדר את פרטי המשחק רק לפי צבעים, נציע רעיונות נוספים.
והכי חשוב – שהמשחק יהיה משותף. אפילו 10 דקות ביום שנשקיע במשחק עם הילד, או עם ילד נוסף, יסייעו לו לפיתוח יכולת המשחק.
כל מקום וזמן מתאימים למשחק ולכן מומלץ לשחק גם בבית, גם בגן השעשועים, גם בזמן הנסיעה ברכב, ואפילו במקלחת - בכל מקום יש הזדמנות למשחק.
ואל תשכחו, משחק אמור להיות כיף גם לילד וגם לכם ההורים. המשחק מספק הצצה לעולמו הפנימי של הילד, מחזק את הקשר עמו ומעניק הזדמנות נהדרת לזמן איכות ביחד.