דיכאון לאחר לידת תאומים או שלישיה
על אף השמחה הכפולה בעקבות לידת הרי שהטיפול ביותר מתינוק אחד כרוך בעבודה קשה. עבור חלק מהנשים הלחץ הגבוה בשל ההתמודדות עם יותר מתינוק אחד עלול לגרום לדכדוך עמוק ואף לדיכאון לאחר .
הטיפול בתינוקות עלול לגזול כל כך הרבה זמן עד שאמהות רבות חשות כי הן מבודדות מסביבתן. לכן חשוב ליצור קשר עם הורים טריים נוספים לתאומים או שלישיות שגרים בקרבתכם. שיחות משותפות, חילופי מידע ותמיכה חברית יתרמו מאד למידת הבטחון ויסייעו בהתמודדות עם הטיפול בתינוקות.
אמהות לתאומים או שלישיות נמצאות בסיכון גבוה ללקות מאחר ש:
- הטיפול ביותר מתינוק אחד הוא קשה ותובעני. עליך לחלק את זמנך ואת תשומת ליבך בין שני התינוקות ואינך יכולה להקדיש את כולך, כפי שאפשרי כשמטפלים בתינוק יחיד. זהו מצב טבעי אך חלק מהאמהות מתקשות להשלים עמו וחשות רגשי אשם.
- אמהות ליותר מתינוק אחד ישנות פחות. רק 14% מהאמהות ליותר מתינוק אחד מצליחות לישון שש שעות או יותר במהלך השנה הראשונה לאחר . חסר שינה עלול לגרום לדיכאון לאחר לידה.
- תאומים או שלישיות נולדים לעתים תכופות פגים ולכן שוהים בפגיה. מחקרים מצביעים על כך ששהות ממושכת בפגיה היא לדיכאון אמהי לאחר לידה, ככל הנראה עקב החשש והחרדה שנלווים לשהות של התינוקות בפגיה.
- הריונות מרובי עוברים הם לעתים הריונות בסיכון גבוה ואף הלידה עלולה להיות קשה יותר. חלק מהאמהות עלולות להיות מותשות וסחוטות רגשית לאחר הלידה ולכן עלולות שלא להתמודד היטב עם התהפוכות הרגשיות בעקבות הלידה, ולהתדרדר למצב דיכאוני.
- הטיפול בפועל בתינוקות אינו תואם את ציפיות האמהות ועלול לגרום לנפילה רגשית.
- אמהות לתאומים או שלישיות עלולות לקנא באמהות לתינוק יחיד, שנתפס כפשוט יותר לטיפול.
- אמהות לתאומים או שלישיה נוטות לצאת פחות מהבית (לעתים, עד כדי מחצית). כמחצית מהאמהות הטריות לתאומים מבלות פחות משעה ביום בשיחה עם מבוגר אחר.
- הטיפול ביותר מתינוק אחד סוחט הן מבחינה פיזית והן מבחינה רגשית. העדר עזרה ותמיכה עלול להקשות עוד יותר על הטיפול בתינוקות.
חשוב שאת ובן זוגך תהיו ערים לסימנים המוקדמים של דיכאון לאחר לידה. ככל שהתופעה מזוהה בשלביה המוקדמים כך הטיפול יעיל יותר. אם הקושי מנשוא ואת חוששת כי את עלולה ללקות בדיכאון לאחר לידה פני להתייעצות עם רופא הנשים או עם האחות בטיפת החלב השכונתית.
סימנים אופייניים לדיכאון לאחר לידה כוללים:
- מצב רוח ירוד במשך תקופה ארוכה (שבועות ויותר).
- נטייה להתעצבן בקלות שאינה עוברת זמן רב.
- נטייה לפרוץ בבכי בקלות.
- התקפי חרדה או תחושת מלכוד.
- קשיי ריכוז.
- חוסר מוטיבציה.
- חוסר עניין של האישה בעצמה ובתינוקה.
- קושי ביצירת חיבור רגשי עם התינוק.
- תחושת בדידות והתרחקות מחברים ומשפחה.
- רגשי אשמה ודחייה, תחושה שהאישה "לא מספיק טובה".
- תחושה שהאישה כורעת תחת הנטל.
- תחושה שהאישה אינה מסוגלת להתמודד.
- קשיי שינה.
- סימנים גופניים של מתח, ראש, כאב בטן או ראיה מטושטשת.
