ההתקדמות בתחום הטיפול בסוכרת מאפשרת לנשים החולות בסוכרת מסוג 2 ללדת תינוקות בריאים. עם זאת הריונות מוצלחים דורשים תכנון קפדני, הדרכה ותשומת לב.

האתגר החשוב ביותר הוא לשמור בקפדנות על רמת הסוכר בדם, בפרט טרם הכניסה להריון ובמהלך שמונת השבועות הראשונים כאשר העובר נמצא בשלבי התפתחות ראשוניים.

גלוקוז מדם האם מגיע אל העובר דרך השליה ולכן אם רמת הגלוקוז בדם האישה ההרה גבוהה אף רמת הגלוקוז אצל העובר תהיה גבוהה ועלולה לסכן אותו.

באופן רגיל מווסתת כמות הסוכר גלוקוז בדם על ידי הורמון שנקרא אינסולין. במהלך ההריון עולה רמתם של ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. הורמונים אלו הופכים את גוף האישה ההרה לעמיד בפני אינסולין ולכן פוחתת התגובה לאינסולין ורמת הגלוקוז בדם עולה. שינויים אלה מתרחשים החל מאמצע תקופת ההריון ועד סופו. באמצעותם מתאפשרת ההזנה הנחוצה להתפתחות העובר.

מומלץ כי נשים החולות בסוכרת מסוג 2 יקבלו ייעוץ מתאים טרם הכניסה להריון עקב ההשלכות החמורות של עודף הגלוקוז בדם על הסיכויים להרות, על בריאות העובר, על הלידה ועל בריאות האישה עצמה. חוסר האיזון ברמת הסוכר בדם בתקופת ההריון עלול לגרום לשכיחות גבוהה יותר של הפלות עצמוניות (ספונטניות) ושל מומים מולדים.

הסיכון להפלות, לבעיות בהתפתחות העובר ולמומים מולדים עולה בצורה משמעותית גם עם העלייה ברמות ההמוגלובין המסוכרר HbA1c שמהווה מדד מהימן לאיזון רמות הגלוקוז בדם.

מדענים בכירים בתחום הסוכרת והריון ממליצה לנשים שערכי HbA1c שלהן מעל 8.0% להימנע מכניסה להריון עד להשגת איזון של רמת הסוכר בדמן. לפיכך על נשים החולות בסוכרת לקבל יעוץ רפואי באשר לתוספת האינסולין שעליהן להוסיף לזריקות הקבועות על מנת להתגבר על השפעת הורמוני ההריון. עבור נשים המזריקות אינסולין חשוב לשמור על ערכי HbA1c מתחת ל-7.0% (ו- 6.5% עבור נשים שאינן מזריקות אינסולין).

בדיקות והדרכה טרם הכניסה להריון

מומלץ להיוועץ עם רופא מומחה על מנת לתכנן כיצד לשמור על איזון הסוכר בדם טרם הכניסה להריון. מאחר שעודף משקל עלול להחמיר את מצב הסוכרת רצוי להקפיד על שמירה על המשקל הרצוי.

כדאי לברר מראש אילו בדיקות נחוצות לנשים חולות סוכרת במהלך ההריון ולתכנן את הלידה בבית חולים שערוך לטפל בסיבוכי לידה הנובעים מסוכרת הן אצל היולדת והן אצל הילוד.

חשוב לערוך את בדיקות מעקב ההריון במרפאה מתאימה, בדרך כלל במסגרת המרפאות להריון בסיכון גבוה במסגרתן ינתן לנשים ההרות טיפול וייעוץ מתאים.

מצב מחלתן של נשים הסובלות מסיבוכי מחלת הסוכרת לרבות פגיעה בעיניים (רטינופתיה סוכרתית) או פגיעה בכליות (נפרופתיה) עלול להחמיר בתקופת ההריון.

הפגיעה ברשתית שמשפיעה על כלי הדם בעין היא סיבוך שמופיע אצל רבים מחולי הסוכרת. הריון גורם לעליה בלחץ התוך עיני בכלי הדם הקטנים שבעין ולכן חשוב לטפל במצב עוד טרם הכניסה להריון.

נטילת תרופות

נשים חולות סוכרת עלולות ליטול תרופות שיש להן השפעה על יעילות הטיפול בסוכרת שעלולות אף לגרום לפגיעה בעובר. לפיכך יש לבדוק את התרופות שהאישה נוטלת ולנקוט משנה זהירות בכול הקשור לנטילת תרופות לרבות:

מעכבי angiotensin converting enzyme) ACE)

מעכבי ACE משמשים בעיקר לטיפול ביתר לחץ דם ובבעיות לב וכוללים את התרופות הנפוצות הבאות:

• קפטופריל - משווק בישראל בשמות: אסריל®, קפטופריל-טבע®.
• אנאלפריל - משווק בישראל בשמות: אנאלדקס®, אנאלפריל®, נפריל®, קונברטין®.
• ליזינופריל - משווק בישראל בשם: טנסופריל®.
• רמיפריל - משווק בישראל בשמות: טריטייס® או טריטייס קומפאונד® (בשילוב עם תרופה משתנת), רמיטנס® או רמיטנס פלוס® (בשילוב עם תרופה משתנת), רמיפריל טבע® או רמיפריל פלוס טבע® (בשילוב עם תרופה משתנת).

חשיפת העובר לתרופות ממשפחת מעכבי ACE בטרימסטר הראשון קשורה לעלייה בשכיחות עיוותים ומומים מולדים רציניים בהשוואה לתרופות אחרות המשמשות לטיפול ביתר לחץ הדם.

חוסמי קולטני אנגיוטנסין 2 (angiotensin-II receptor blockers ARB's)

תרופות ממשפחה זו מיועדות לטיפול ביתר לחץ הדם ובבעיות לב וכוללות את התרופות הנפוצות הבאות:

• לוסרטן – משווק בישראל בשמות: אוקסאר® או אוקסאר פלוס® (בשילוב עם תרופה משתנת), לוטן® או לוטן פלוס® (בשילוב עם תרופה משתנת), לוסרדקס®, לוסרטן טבע® או לוסרטן פלוס טבע® (בשילוב עם תרופה משתנת).
• קאנדסרטן – משווק בישראל בשם: אטאקנד®.
• ואלסרטן – משווק בשם דיובאן או קו-דיובאן (בשילוב עם תרופה משתנת), אקספורג' (בשילוב של תרופה נוספת להורדת לחץ הדם).

אמנם המידע על השימוש בתרופות אלה בתקופת ההריון מאד מצומצם אך הן עלולות לגרום לנזק לעובר.

חוסמי תעלות סידן

תרופות אלה משמשות בעיקר להורדת לחץ הדם ולהסדרת קצב הלב וכוללות:

• וראפאמיל (verapamil) המשווק בארץ בשמות איקאקור®, איקאפרס®, אפואקור®, וראפרס® ווראקור®.
• דילטיאזם (diltiazem) המשווק בארץ בשמות אדיזם®, דילטאם®, דילטיאזם® ולבודקס®.
• אמלודיפין (amlopidine) המשווק בארץ בשמות אמלו®, אמלודיפין-טבע®, נורווסק® ואקספורג'®.
• פלופידין (felodipine) המשווק בארץ בשמות לוג'ימקס® ופנדיל®.
• לרקאנידיפין (lercanidipine) המשווק בארץ בשמות ואזודיפ® ולרקפרס®.
• ניפדיפין (nifedipine) המשווק בארץ בשמות אוסמו-אדלט®, ניפדיפין-טבע® ופרסולט®. עם זאת, תרופה זו משמשת לפעמים גם לטיפול בצירים מוקדמים.

תרופות אלה עלולות לגרום לירידה באספקת החמצן ולחוסר חמצן לעובר (fetal hypoxia). יש להשתמש בתרופות אלה בזהירות רבה בהריון או להפסיק את נטילתן לפני הכניסה להריון.

תרופות להורדת הכולסטרול בדם

ישנם דיווחים על עיוותים ומומים מולדים בעקבות שימוש בתרופות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים. תרופות אלה כוללות:

• אטורבאסטטין (atorvastatin), משווק בישראל בשמות ליפיטור® וטוריד®.
• סימבאסטטין (simvastatin), משווק בישראל בשמות סימוביל®, סימבקסון®, סימבקור® וסימבאסטטין-טבע®.
• פלובאסטטין (fluvastatin), משווק בשם לסקול®.
• פראבאסטטין (pravastatin), משווק בשמות ליפידל®, פראבליפ® ופראבאסטטין-טבע®.
• רוזובאסטטין (rozuvastatin), משווק בישראל בשם קרסטור®.

בנוסף קיים חשש שירידה בייצור הכולסטרול בגוף עלולה לפגוע בהתפתחות התקינה של העובר. עם זאת העדויות לגבי השימוש בתרופות אלו במהלך ההריון מוגבלות מאד.

גם המידע אודות הבטיחות של התרופות ממשפחת הפיבראטים (בזליפ®, בזאפיבראט®, לופיד®, ליפוזיד®, ליפנור®, נורליפ®) ושל ויטמין B3 (ניאצין) במינון גבוה בתקופת ההריון מצומצם.

רצוי להפסיק את השימוש בתרופות הללו כחלק מההכנה להריון או עם גילוי ההריון ולהיוועץ ברופא לגבי השימוש בתרופות אחרות.

תרופות נוגדות סוכרת לנטילה דרך הפה הנחשבת בטוחות לשימוש בתקופת ההריון הן:

• מטפורמין (גלוקופאג'®).
• גליבנקלאמיד (גליבוריד, גלובן® וגליבטיק®) – מהשבוע ה-11 של ההריון.

שתי התרופות עלולות לגרום לתופעות לוואי:

• בחילה.
• הקאה.
• שלשול.

השימוש בגליבנקלאמיד, כמו השימוש באינסולין, עלול להוביל בחלק מהמקרים להיפוגליקמיה (לירידה משמעותית ברמות הגלוקוז בדם, מתחת לערכים התקינים). מצב זה אינו קורה בדרך כלל בעת השימוש במטפורמין.

רשימת תופעות הלוואי המלאה מפורטת בעלון הצרכן של כל תרופה.

חומצה פולית

על נשים חולות סוכרת ליטול מינון גבוה יותר של חומצה פולית (Folic acid). חומצה פולית מסייעת במניעת התפתחות מומים בתעלת השדרה של העובר. בעוד שנשים בריאות תיטולנה 400 מיקרוגרם (מק"ג) חומצה פולית הרי שלנשים חולות סוכרת מסוג 2 מומלץ מינון של 5 מיליגרם (מ"ג) ביום.

שמירה על איזון הגלוקוז בדם בהריון

מצבן של חולות סוכרת עלול להחמיר בתקופת ההריון מאחר שעצם ההריון מקשה על וויסות רמת הגלוקוז בדם. חולות סוכרת הנמצאות בהריון חייבות להקפיד הקפדה יתירה על אורח חיים בריא שכולל תזונה מאוזנת ולהיצמד להוראות הטיפול עבורן.

בדיקות דם ביתיות מהוות חלק מהותי מהטיפול בזמן ההריון. רצוי לעודד את הנשים ההרות הלוקות בסוכרת להמשיך ולנטר בעצמן את רמות הגלוקוז בדמן הן בצום והן שעה לאחר הארוחה.

על אף הקושי יש להקפיד לבצע את הניטור על פי ההנחיות של הצוות הרפואי ובנוסף:

• לרשום את התוצאות של בדיקות הדם בצורה מסודרת.
• לנהל מעקב רשום אודות האכילה והפעילות הגופנית.
• לא מומלץ לבצע שינויים בתפריט או בזריקות האינסולין מבלי להיוועץ בצוות הרפואי במסגרת מעקב ההריון.

אורח חיים ותזונה בהריון

נשים חולות סוכרת המטופלות באינסולין צריכות להתאים את הסוג, האיכות ואת הכמות של הפחמימות שהן אוכלות לסוג ולמינון של האינסולין שהן מקבלות. לעתים ידרשו שינויים משמעותיים כדי לשפר את איזון רמות הסוכר לפני או במהלך ההריון.

אצל חלק מהנשים עלולה צריכת הקלוריות היומית לרדת במהלך ההריון עקב בחילות והקאות. מנגד, לקראת סוף ההריון כמות הקלוריות נוטה לעלות ולכן נשים המטופלות באינסולין תזדקקנה למינון גבוה יותר. אף הירידה הטבעית ברגישות לאינסולין בשלבי ההריון המתקדמים תצריך במקרים רבים הזרקת מינונים עולים של אינסולין. כמות הפחמימות, הרכבן ומועדי אכילתן במהלך היום ישתנו בהתאם, על מנת לעמוד בדרישות הגוף ולהתאים לשינויים בשימוש באינסולין.

מומלץ לבחור בפחמימות בעלות 'אינדקס גליקמי' (glycemic index ,GI) נמוך. 'האינדקס הגליקמי' מדרג את המזונות השונים לפי השפעתם על רמת הסוכר בדם. מזונות שערכי האינדקס הגליקמי שלהם נמוכים נספגים לאט מהמעיים לתוך זרם הדם. אלו עשויים להפחית את שיעור העלייה ברמת הגלוקוז בדם לאחר הארוחה ולעזור לשמר את יציבותה.

מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך עשויים להפחית את מידת הצורך באינסולין. מנגד מזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה יספגו במהירות לזרם הדם ויגרמו לעליה ברמת ברמת הגלוקוז בדם. פסטה מקמח חיטת דורום ובטטה הן דוגמאות לפחמימות בעלות אינדקס גליקמי נמוך.

חלק מהמומחים ממליצים לצמצם את צריכת הפחמימות כך ששיעורן לא יעלה על 33% מהתזונה.

עלייה במשקל במהלך ההריון

חשוב לעקוב אחרי העלייה במשקל במהלך ההריון. אם מתחילים את ההריון במשקל תקין אפשר לצפות לעלייה של 11-16 קילוגרם (ק"ג). נשים רזות מדי תידרשנה לעלות יותר במשקלן. לעומת זאת נשים בעלות עודף משקל משמעותי בתחילת ההריון ידרשו לקבל יעוץ תזונתי על מנת שעלייתן במשקל תוגבל ל- 7-11 ק"ג.

פעילות גופנית

פעילות גופנית מהווה חלק חשוב בטיפול בסוכרת בפרט כשמדובר בסוכרת מסוג 2. רצוי להיכנס לכושר טרם הכניסה להריון או להתייעץ כדי לקבוע האם בטוח להתחיל להתעמל אחרי הכניסה להריון. נשים חולות סוכרת צריכות להיוועץ באנשי מקצוע כדי להתאים את תוכנית האימון שלהן לתקופת ההריון.

אף שפעילות גופנית מסייעת לשמור על הבריאות בתקופת ההריון על חולות סוכרת הלוקות גם באחת מהמחלות הרשומות מטה לבחון את הסיכונים שעלולים לנבוע מפעילות גופנית במהלך הריונן בעזרת הצוות הרפואי:

• יתר לחץ דם.
• בעיות עיניים, כליות ולב.
• נזקים לכלי בדם או לנימי הדם.
• נזק עצבי.

לא רצוי להתחיל בפעילות גופנית מאומצת בתקופת ההריון. פעילות גופנית שמתאימה לנשים הרות כוללת:

• הליכה.
• פעילות אירובית בעצימות נמוכה (low-impact aerobics).
• שחייה או פעילות אירובית במים.

נטילת תוספי תזונה

כרום וסוכרת במהלך ההריון

קיימים מחקרים לפיהם מתן של המתכת כרום משפר את איזון רמת הגלוקוז בדמם של חולי סוכרת מסוג 2 ומאפשר הפחתה במינון האינסולין הנדרש. עם זאת כרום אינו מומלץ לנטילה בהריון מאחר שהוא עלול לגרום לפגמים בחומר הגנטי של העובר.

נוגדי חמצון וסוכרת בהריון

אף שידוע כי סוכרת עלולה להגביר את שכיחותם של מומים מולדים מסוימים טרם נמצאו המנגנונים שאחראים לגרימת הנזק. מחקרים חדשים מצביעים על שילוב בין רמות גבוהות של סוכר והיווצרות רדיקלים חופשיים בסביבה התוך-רחמית שפוגעים בעובר המתפתח.

מתן נוגדי חמצון לאם הפחיתו את שכיחותם של מומים מולדים מסוימים אף שרמת הגלוקוז בדם נותרה גבוהה. שכיחות המומים המולדים בעובריהן של נשים שלקו בסוכרת ושטופלו בויטמין C היתה פחותה בהשוואה לנשים שלא קיבלו ויטמין C.

טרם קבלת החלטה על נטילת כל תוסף תזונה במהלך ההריון מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל ובפרט אם האישה ההרה נוטלת תרופות לאיזון רמת הסוכר בדמה.

במידה ששינויים תזונתיים, פעילות גופנית וטיפול תרופתי דרך הפה אינם מצליחים להביא לשמירת האיזון של רמות הסוכר בדם סביב רמות היעד הרצויות עשוי הרופא להתחיל בטיפול באמצעות זריקות אינסולין.

חשוב להתאים את תוכנית הטיפול באינסולין (כמויות, סוגים ומועדי הזרקה) אצל חולות סוכרת מסוג 2 לשינויים המתרחשים בהריון על פי הנתונים האישיים. מטרת הטיפול באינסולין במהלך ההריון היא לשמור על רמות הגלוקוז בדם בטווח שאופייני לנשים הרות שאינן חולות סוכרת.

על האישה ההרה לקבל תפריט מיוחד שמיועד לשמור על איזון רמות הסוכר בדם תוך התחשבות בצרכים המיוחדים של ההריון. כמו כן צריכה האישה לעבור הדרכה אודות הניטור העצמי של רמות הגלוקוז כדי שתוכל לעקוב אחר הרמות בצום ושעה לאחר כל ארוחה מדי יום. את התוצאות עליה לרשום בקפדנות לצרכי מעקב.

עם התקדמות ההריון עולה גם הסיכון ללקות בהיפוגליקמיה עקב הסיבות הבאות:

• עלייה בצורך בגלוקוז לשם התפתחות העובר.
• ירידה מתמשכת ברמות הסוכר בצום ובין הארוחות.
• העלאת המינון של האינסולין קצר-הטווח כדי לווסת את עליית הגלוקוז אחרי הארוחות עלולה להחמיר את הנטייה לירידה חדה ברמות הגלוקוז בין הארוחות.
  
  

לפיכך מחייב הטיפול באינסולין בזמן ההריון אצל חולות בסוכרת מסוג 2 שילובי מינונים, שינויים במועדי ההזרקה ושימוש בסוגים שונים של אינסולין מאלו שהיו נהוגים טרם ההריון. הרופא המטפל צפוי לשנות את תוכנית הטיפול עם התקדמות ההריון התאם לשיקולים הבאים:

• משקל האישה ההרה.
• גיל ההריון בשבועות.
• עלייה ברמות הורמוני השליה במהלך השליש השני והשלישי של ההריון.
• עלייה בתנגודת לאינסולין.
  
  

חשוב לנסות לצפות מראש מתי תחול עליה בצורך באינסולין ולהגדיל את המנה המוזרקת כדי למנוע היפוגליקמיה.

ערכי הגלוקוז הבאים בדם נחשבים לתקינים וחריגה מהם מצריכה התאמת טיפול שמטרתו שמירה על רמת הגלוקוז בגבולות הטווח התקין:

• רמת גלוקוז בצום – בין 66 מ"ג/ד"ל לבין 90-99 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל).
• רמת גלוקוז שעה לאחר תחילת הארוחה – לא יותר מ- 140 מ"ג/ד"ל.
• רמת גלוקוז שעתיים לאחר הארוחה – בין 90 מ"ג/ד"ל לבין 120-127 מ"ג/ד"ל.
  
  

מחקרים מעלים כי ערכי גלוקוז בדם העולים על 105 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל) בצום או גבוהים מ- 140 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל) מגבירים את הסיכון ללידת תינוק מת. כמו כן נמצא שערכי גלוקוז מעל 90 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל) בצום ומעל 120 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל) שעתיים לאחר הארוחה קשורים לעלייה מוגזמת ברקמת השומן ובמשקל העובר.

לפיכך ממליצה חוקרת אמריקאית מובילה בתחום הסוכרת וההריון, פרופ' ג'ובנוביץ', להתחיל לטפל בזריקות אינסולין כשרמת הסוכר בצום עולה על 90 מ"ג/ד"ל.

ירידה ברמות הגלוקוז בדם (היפוגליקמיה)

שכיחות מצבי ההיפוגליקמיה עלולה לעלות בתקופת ההריון ובפרט בשליש הראשון שלו. הקאות ושינויים תזונתיים עקב בחילות ההריון מגבירים את הסיכון לנפילות ברמות הסוכר בדם. במדיה שאכילה אינה משיגה הקלה על חומרת בחילות הבוקר בהריון רצוי להיוועץ ברופא המטפל ולקבל תרופה מתאימה.

מרבית הנשים הלוקות בסוכרת תלדנה תינוקות בריאים. עם זאת העדר הקפדה על איזון רמת הסוכר בדם החל משלבי ההריון המוקדמים עלול להגביר את הסיכון להתפתחות סיבוכים רבים הן אצל האם והן אצל העובר. סיבוכים אפשריים כוללים:

• סיכון מוגבר להפלה.
• התפתחות מומים מולדים חמורים.
• היפרדות השלייה. מצב המתרחש כהשליה מתנתקת מדפנות הרחם.
• סיכון מוגבר לצורך בניתוח קיסרי.
• סיכון מוגבר ללידת עובר מת.

מסיבות אלו נשים הלוקות בסוכרת יבצעו מעקב הריון במסגרת מרפאות להריון בסיכון גבוה. כחלק ממעקב ההריון תנוטר רמת הגלוקוז בדמן ומינון הטיפול התרופתי שהן נוטלות יווסת בהתאם לצורך.

מחקרים מעלים כי נשים המקפידות על איזון רמות הסוכר בדמן מפחיתות את הסיכונים הן שלהן והן של עובריהן ללקות בסיבוכים ולסבול מהשלכות הסוכרת בעתיד.

סיבוכים שעלולים לפגוע בעובר

עודף משקל

עודף גלוקוז בדם האם מעלה את מעבר הגלוקוז דרך השלייה אל העובר וגורם לייצור כמות גבוהה של אינסולין בלבלב של העובר. עודף אינסולין עלול להוביל לגדילה מואצת של העובר ולהשמנה כבר בינקות. מצב בו משקל העובר עולה על 4 קילוגרם (ק"ג) מכונה מקרוזומיה macrosomia)).

בין הסיכונים הנובעים מגדילה מוגברת זו ניתן למנות גם:

• קשיים וסיבוכים בזמן הלידה.
• פציעות בלידה.
• עלייה בשכיחות ניתוחים קיסריים.
• סיכון מתמשך להתפתחות אי-סבילות לגלוקוז.

נזק לשריר הלב

בכנס הסוכרת הבינלאומי שנערך בישראל בדצמבר 2009 הודגש כי עודף אינסולין אצל העובר עלול לגרום לנזק לשריר הלב, לאי סדירות בקצב הלב ולירידה ברמת הסידן בדם מתחת לרמה התקינה (היפוקלצמיה).

לידה מוקדמת ותסמונת נשימתית

רמת גלוקוז גבוהה בדם האם עלולה להגביר את הסיכון להתפתחות צירים מוקדמים וללידה מוקדמת (לפני השבוע ה- 37 להריון). אם משקל העובר גדול במיוחד עלול הרופא להמליץ על הקדמת הלידה.

תינוקות שנולדו לפני הזמן עלולים לפתח תסמונת נשימתית (respiratory distress syndrome) ולהזדקק להנשמה עד שראותיהם יבשילו, יתחזקו ויוכלו לספק את כמות החמצן הנחוצה לגופם.

כליאת כתפיים

עובר במשקל גבוה, ובפרט אם משקלו עולה על 4.5 קילוגרם, עלול להוביל למצב חירום מילדותי הנקרא כליאת כתפיים (shoulder dystocia). אף שראשו של העובר מסוגל לעבור דרך תעלת הלידה כתפיו יתקעו מאחורי עצמות האגן. זהו מצב מסוכן המקשה על יכולת הנשימה עקב הלחץ המופעל על בית החזה.

רמת גלוקוז נמוכה מדי בדם (היפוגליקמיה)

ילודים שאמהותיהן חולות סוכרת עלולים לפתח היפוגליקמיה (ירידה ברמות הסוכר בדם) סמוך לאחר הלידה מאחר שגופם ייצר כמויות גדולות של אינסולין. שינויים חדים ברמת הגלוקוז בדם עלולים לגרום לפרכוסים ואף לנזק עצבי בלתי הפיך.

ניתן להשיב את רמת הגלוקוז לטווח התקין באמצעות האכלה מהירה או על ידי עירוי תוך ורידי של תמיסת גלוקוז שתינתן ליילוד.

צהבת היילוד

צהבת היילוד תתבטא בגוון צהבהב בעור ובלחמית העין. צהבת מתפתחת כאשר הכבד של היילוד אינו מפותח דיו כדי לפרק בילירובין (bilirubin). זוהי תרכובת הנוצרת מהמוגלובין כשהגוף ממחזר כדוריות דם אדומות זקנות או פגומות. אף שאין מדובר במצב מסכן חיים ברוב המקרים אך יש צורך בקבל טיפול מתאים ובניטור קפדני של היילוד.

סיכון מוגבר לתמותה

העדר טיפול בסוכרת במהלך ההריון עלול להוביל ללידת עובר מת או לגרום למות התינוק סמוך ללידתו.

סיבוכי סוכרת אצל האם

יתר לחץ דם ורעלת הריון

סוכרת מעלה את הסיכון לפתח יתר לחץ דם במהלך ההריון וללקות ברעלת הריון. רעלת הריון נחשבת לאחד הסיבוכים החמורים ביותר שמסכנים הן את חיי האישה ההרה והן את חיי העובר.

היפוגליקמיה

היפוגליקמיה הוא מצב בו רמת הגלוקוז בדם יורדת מתחת לרמתה התקינה. נשים המקבלות טיפול תרופתי לאיזון מחלת הסוכרת עלולות להיות בסיכון מוגבר לפתח היפוגליקמיה.

מצב זה עלול לסכן חיים. סימפטומים אופייניים לירידה קיצונית ברמת הסוכר בדם כוללים:

• תחושת רעב.
• רעידות גוף.
• הזעה.
• חרדה או עצבנות.
• חיוורון פתאומי.

ללא טיפול מתאים במועד עלול המצב להוביל לאובדן הכרה מאחר שחלה פגיעה בתפקודי המוח עקב הירידה באספקת הגלוקוז.

הטיפול המיידי בהיפוגליקמיה הוא באמצעות אכילה או שתיה של מזונות עתירי סוכר כגון טבליות גלוקוז או מיץ פרי. במקרים רבים ימליץ הרופא המטפל לשאת בתיק תמיסת גלוקוז מרוכזת כמענה ראשוני לטיפול בהיפוגליקמיה.

סיבוכים נוספים של מחלת הסוכרת שעלולים לסכן את בריאות האישה ההרה כוללים:

• היפרגליקמיה.
• זיהומים בדרכי השתן שעלולים להסלים לדלקת אגני הכליות (pyelonephritis).
• סיבוכים כתוצאה מניתוח קיסרי.

ניטור ומעקב אחר העובר

סוכרת עלולה להגדיל את הסיכון לסיבוכים אצל העובר. לכן אישה הרה הלוקה בסוכרת תזדקק לבדיקות נוספות ולמעקב אחר מצב העובר. בדיקות אלה תכלולנה:

• סריקת אולטרה סאונד המכונה 'אקו לב'. סריקה זו מבוצעת בשבועות 18-20 להריון על מנת לבדוק את מבנה הלב של העובר ולאתר ליקויים תפקודיים או מומים מבניים.
• מעקב באמצעות סריקות אולטרה סאונד בשבועות 28, 32 ו- 36 ובכל שבוע לאחר שבוע 38 להריון לצורך מעקב אחר גדילת העובר וכמות נוזל מי השפיר.
• ניטור קצב לב העובר ומעקב קפדני אחר מצבו כל שבוע החל מהשבוע ה- 38 להריון.

הלידה

בהתאם לשיקול דעתו של רופא נשים יוצע בדרך כלל לנשים הלוקות בסוכרת ושעובריהן מתפתחים כראוי הליך של השראת לידה (הליך שנהוג לכנות 'זירוז') לאחר השבוע ה- 38 להריון. זירוז הלידה משמעותו גרימת לידה באופן יזום באמצעות החדרת טבליות או ג'ל לנרתיק או על ידי מתן ההורמון אוקסיטוצין לווריד. כל עוד מצב האם והעובר מאפשר זאת ניתן אף להמתין להתחלת לידה טבעית.

במקרים בהם העובר גדול ביחס לגיל ההריון (תופעה המכונה מקרוזומיה) יבחן הרופא אפשרויות שונות של לידה לרבות ניתוח קיסרי. מומלץ לערוך את הלידה בבית חולים בו יש צוות מקצועי שעבר הכשרה בהחייאת יילודים ושזמין 24 שעות ביממה.

וויסות רמות הסוכר בדם במהלך הלידה

שמירה על איזון רמות הסוכר בדם היולדת במהלך הלידה מפחיתה את הסיכון לעודף אינסולין (תופעה המכונה 'היפר-אינסולינמיה') ולירידה חדה ברמות הגלוקוז בדם אצל הילוד כתוצאה מכך.

במהלך הלידה נהוג לתת ליולדת אינסולין בשילוב עירוי של תמיסת גלוקוז על מנת לשמור על רמת הגלוקוז בדמה בטווח של 80-110 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל).

הצוות הרפואי ינטר את רמות הגלוקוז בדם הנימי של היולדת מדי שעה (באמצעות דקירה באצבע) במהלך הצירים והלידה. שעתיים עד ארבע שעות לאחר הלידה תימדד אף רמת הסוכר בדמו של היילוד.

לאחר הלידה

אחרי הלידה מתחיל הגוף להתאושש מהעומס של ההריון וממאמץ הלידה. אצל חלק מהאמהות הטריות עשוי לחול שיפור באיזון רמות הסוכר בדם והן עשויות להזדקק לפחות אינסולין בשבועות הראשונים לאחר הלידה. לרוב מאופיינת תקופה זו בתנודות מקריות של רמות הגלוקוז.

השבועות הראשונים עם התינוק בבית יגרמו לשינויים בלוחות הזמנים, לעייפות, ללחץ ולחוסר שינה. מצבים אלו עלולים לגרום לאישה להירדם בשעות שונות ולפספס את זמני הארוחות. חשוב להימנע מנפילות סוכר מאחר שרמת גלוקוז נמוכה בדם מסוכנת מאא הן עבור האם והן עבור התינוק.

יש להקפיד על בדיקות תכופות של רמות הגלוקוז בדם ולרשום את התוצאות כדי שהצוות הרפואי יוכל להתאים את מינון האינסולין. מומלץ להיצמד להרגלים שסייעו לשמירת רמות הסוכר סביב היעדים הרצויים במהלך ההריון.

אין מניעה שאישה חולת סוכרת מסוג 2, שאינה סובלת ממחלות אחרות, תניק את תינוקה. קיימות עדויות לפיהן הנקה מפחיתה את הסיכון של התינוק היונק ללקות בסוכרת בהשוואה לתינוקות הניזונים מתחליפים על בסיס חלבון של חלב פרה.

יחד עם זאת ההנקה עלולה להקשות על איזון רמות הסוכר בדם. כדי להפחית את הסיכון להיפוגליקמיה בזמן ההנקה:

• רצוי לאכול ארוחה קטנה או חטיף לפני או במהלך ההנקה.
• מומלץ לשתות כמות מספקת של נוזלים. אפשר לשתות כוס מים או משקה נטול-קפאין במשך ההנקה.
• מומלץ להחזיק בהישג יד חטיף, פרי או מיץ למקרה של ירידה חדה ברמות הגלוקוז בדם.

כדאי לקבל יעוץ תזונתי באשר להתאמת התפריט בתקופת ההנקה מאחר שמזונה של האם המניקה משפיע הן על כמות החלב והן על רמות הגלוקוז בדם.

יש לשים לב לכאב או לאדמומית מסביב לפטמות או בחזה מאחר שהדבר עלול להיות סימן להתפתחות דלקת המכונה 'מסטיטיס'.