23 מרץ 2017 כ"ה אדר תשע"ז
מעודכן לתאריך  12.10.2009  באדיבות ה 

סוכרת סוג 2 - מידע רפואי

Diabetes, type 2

הטיפול באינסולין במהלך ההריון עם סוכרת סוג 2

במידה ששינויים תזונתיים, פעילות גופנית וטיפול תרופתי דרך הפה אינם מצליחים להביא לשמירת האיזון של רמות הסוכר בדם סביב רמות היעד הרצויות עשוי הרופא להתחיל בטיפול באמצעות זריקות אינסולין.
חשוב להתאים את תוכנית הטיפול באינסולין (כמויות, סוגים ומועדי הזרקה) אצל חולות
סוכרת
מסוג 2 לשינויים המתרחשים
בהריון
על פי הנתונים האישיים. מטרת הטיפול באינסולין במהלך
ההריון
היא לשמור על רמות
הגלוקוז
בדם בטווח שאופייני לנשים הרות שאינן חולות סוכרת.
על האישה ההרה לקבל תפריט מיוחד שמיועד לשמור על איזון רמות הסוכר בדם תוך התחשבות בצרכים המיוחדים של ההריון. כמו כן צריכה האישה לעבור הדרכה אודות הניטור העצמי של רמות הגלוקוז כדי שתוכל לעקוב אחר הרמות בצום ושעה לאחר כל ארוחה מדי יום. את התוצאות עליה לרשום בקפדנות לצרכי מעקב.
עם התקדמות ההריון עולה גם הסיכון ללקות בהיפוגליקמיה עקב הסיבות הבאות:
  • עלייה בצורך בגלוקוז לשם התפתחות העובר.
  • ירידה מתמשכת ברמות הסוכר בצום ובין הארוחות.
  • העלאת המינון של האינסולין קצר-הטווח כדי לווסת את עליית הגלוקוז אחרי הארוחות עלולה להחמיר את הנטייה לירידה חדה ברמות הגלוקוז בין הארוחות.
 
לפיכך מחייב הטיפול באינסולין בזמן ההריון אצל חולות
בסוכרת
מסוג 2 שילובי מינונים, שינויים במועדי ההזרקה ושימוש בסוגים שונים של אינסולין מאלו שהיו נהוגים טרם ההריון. הרופא המטפל צפוי לשנות את תוכנית הטיפול עם התקדמות ההריון התאם לשיקולים הבאים:
  • משקל האישה ההרה.
  • גיל ההריון בשבועות.
  • עלייה ברמות הורמוני השליה במהלך השליש השני והשלישי של ההריון.
  • עלייה בתנגודת לאינסולין.
 
חשוב לנסות לצפות מראש מתי תחול עליה בצורך באינסולין ולהגדיל את המנה המוזרקת כדי למנוע היפוגליקמיה.
ערכי הגלוקוז הבאים בדם נחשבים לתקינים וחריגה מהם מצריכה התאמת טיפול שמטרתו שמירה על רמת הגלוקוז בגבולות הטווח התקין:
  • רמת
    גלוקוז
    בצום – בין 66 מ"ג/ד"ל לבין 90-99 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל).
  • רמת גלוקוז שעה לאחר תחילת הארוחה – לא יותר מ- 140 מ"ג/ד"ל.
  • רמת גלוקוז שעתיים לאחר הארוחה – בין 90 מ"ג/ד"ל לבין 120-127 מ"ג/ד"ל.
 
מחקרים מעלים כי ערכי גלוקוז בדם העולים על 105 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל) בצום או גבוהים מ- 140 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל) מגבירים את הסיכון ללידת תינוק מת. כמו כן נמצא שערכי גלוקוז מעל 90 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל) בצום ומעל 120 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל) שעתיים לאחר הארוחה קשורים לעלייה מוגזמת ברקמת השומן ובמשקל העובר.
לפיכך ממליצה חוקרת אמריקאית מובילה בתחום הסוכרת וההריון, פרופ' ג'ובנוביץ', להתחיל לטפל בזריקות אינסולין כשרמת הסוכר בצום עולה על 90 מ"ג/ד"ל.

ירידה ברמות הגלוקוז בדם (היפוגליקמיה)

שכיחות מצבי ההיפוגליקמיה עלולה לעלות בתקופת ההריון ובפרט בשליש הראשון שלו.
הקאות
ושינויים תזונתיים עקב בחילות ההריון מגבירים את הסיכון לנפילות ברמות הסוכר בדם. במדיה שאכילה אינה משיגה הקלה על חומרת בחילות הבוקר בהריון רצוי להיוועץ ברופא המטפל ולקבל תרופה מתאימה.