עודף שומנים בדם - מידע רפואי

נוכחותם של מספר חומרים שומניים בדם, כולסטרול וטריגליצרידים, מעל לרמה התקינה, מהווה סיכון בריאותי שעלול להוביל בעיקר למחלות לב וכלי דם.

מהו כולסטרול

כולסטרול הוא חומר שומני המיוצר באופן טבעי בגוף בעיקר בכבד וכן מגיע ממזונות מן החי. מזונות אלו כוללים בשר כבש ובקר, ביצים, חמאה, גבינה וחלב מלא. הגוף זקוק לכולסטרול בהיותו חומר גלם ליצירת הורמונים, ויטמין D וחומרים המסייעים בעיכול המזון (מלחי מרה). בנוסף מהווה הכולסטרול מרכיב חיוני בקרום התא של כל תאי הגוף. רמה גבוהה מדי של כולסטרול בדם מעלה את הסיכון לטרשת עורקים ובעקבותיה להתקף לב ושבץ מוחי.

כולסטרול טוב וכולסטרול רע

הכולסטרול השומני אינו נמס בדם שהוא נוזל מימי, כמו שכול שמן אינו נמס במים. כדי שהכולסטרול יוכל לנוע בזרם הדם אל רקמות הגוף יש צורך לקשור אותו תחילה לנשאים מיוחדים המכונים ליפופרוטאינים. שני הסוגים העיקריים של ליפופרוטאינים הם אלו בעלי הצפיפות הנמוכה (LDL) ואלו בעלי הצפיפות הגבוהה (HDL). לכול אחד מהם תפקיד שונה.

ה-LDL מוביל כולסטרול מהכבד אל רקמות הגוף, מקום שם יעשה בו שימוש ואילו ה-HDL מוביל כולסטרול מרקמות הגוף אל הכבד, לשם פירוקו והפרשתו מהגוף.

כאשר יש עודף של LDL הנושא כולסטרול, הוא עלול לשקוע בדפנות העורקים הכליליים, לגרום להיצרותם ועל כן מכונה "הכולסטרול הרע". מאידך, HDL מרחיק כולסטרול מדפנות העורקים ולכן רמות גבוהות של HDL בדם אינן מהוות גורם סיכון. למעלה מזאת, ככול שרמת ה- HDL גבוהה יותר כך פוחת הסיכון למחלת לב כלילית ועל כן הוא מכונה "הכולסטרול הטוב". רמה נמוכה של HDL היא גורם סיכון לטרשת עורקים.

הרמה הכללית של הכולסטרול בדם היא הסכום של כולסטרול ה-LDL וכולסטרול ה-HDL.

המונח "היפרכולסטרולמיה" מתייחס למצב בו רמת הכולסטרול הכללית ורמת כולסטרול ה-LDL גבוהות מהרמה התקינה.

כאשר בנוסף לאמור גם רמת כולסטרול ה-HDL נמוכה מהרמה התקינה משתמשים במונח "דיסליפידמיה" לתיאור המצב.

טריגליצרידים הם סוג של שומנים, חלקם מיוצר בגוף וחלקם מגיע בעיקר ממזונות עתירי שומן רווי, דוגמת בשר בקר, שמן וגבינות עתירות שומן רווי.

הגוף מאחסן חומרים שבעת הדחק יפרקם ויהוו מקור אנרגיה וטריגליצרידים מהווים את החלק העיקרי במערך חומרים אלו. רמה גבוהה מידי שלהם בזרם הדם שאינה מפונה משם, מהווה גורם סיכון להתקף לב ולשבץ מוחי.

לאנשים שאצלם נמדדת רמה גבוהה של טריגליצרידים יש לעתים קרובות גם רמות כולסטרול כלליות גבוהות ורמות נמוכות של כולסטרול ה-HDL.

המונח "היפרטריגליצרידמיה" פירושו שרמת הטריגליצרידים הנמדדת בדם גבוהה מהרמה התקינה.

כמעט שאין סימפטומים וסימנים להיפרכולסטרולמיה והיפרטריגליצרידמיה, ועל כן מספר רב של אנשים כלל לא מודעים לכך שיש להם רמות גבוהות של שומנים בדם.

כתמים צהובים מסביב לעיניים ובמקומות אחרים על העור המכונים קסנתומות, מהווים את אחד הסימפטומים החיצוניים היחידים שניתן ליחס ישירות לרמות גבוהות של שומנים בדם.

היפרכולסטרולמיה והיפרטריגליצרידמיה קשורות באופן הדוק לתהליך של היווצרות טרשת העורקים שבמהלכו מצטברים חומרים שומניים על הדפנות הפנימיות של העורקים. הצטברות זו גורמת בהדרגה להיצרותם עד כדי חסימה של זרימת הדם.

סימפטומים המעידים על רמות גבוהות של שומנים בדם מתגלים בשלבים מאוחרים, והם קשורים במקרים רבים לאלו של טרשת עורקים. ביניהם תעוקת חזה המתבטאת בכאב או אי-נוחות בחזה אשר נובעת מהיצרות העורקים המספקים דם ללב וכאבים ברגליים הנובעים מהיצרות העורקים המספקים דם לגפיים התחתונות.

הגורמים שמעלים את הסיכון להיפרכולסטרולמיה ולהיפרטריגליצרידמיה מתחלקים לשלוש משפחות: אלו הקשורים לאורח חיים, אלו הקשורים למחלות מסוימות ואלו הקשורים לגורמים טבעיים דוגמת גיל ותורשה.

אורח חיים

הרגלי תזונה – מספר סוגים של שומנים אותם אנו אוכלים ואף צריכה מוגזמת של אלכוהול מעלים את רמות כולסטרול ה-LDL וטריגליצרידים בדם.

• שומן רווי הנמצא בבשר אדום, נקניקיות, גבינות קשות וחצי קשות ושאר מוצרי חלב עתירי שומן.
• שומן טרנס שהוא חומר שומני אשר נוצר בתהליך תעשייתי שהופך שמן נוזלי למוצק. שומן טרנס נמצא במרגרינה, עוגות ועוגיות, קרקרים, צ'יפס, פופקורן ובחלק ניכר ממזונות מהירי הכנה, כגון אבקות מרק ותבשילים מהירי הכנה.
• כולסטרול הנמצא בחלמון של ביצים, בכבד ובאיברים פנימיים אחרים. יש לסייג את האמור ולציין שצריכת ביצים מתונה, כאשר המצב הבריאותי תקין, אינה מסוכנת. נהפוך הוא, ביצים מהוות מקור טוב לויטמין E המהווה נוגד חמצון טבעי.
• אלכוהול – צריכה מתונה של משקאות אלכוהוליים ובייחוד יינות אדומים (לגברים שני משקאות ליום לנשים אחד בלבד) בריאה ללב בשל התרומה לעלייה בכולסטרול הHDL, אולם צריכה מופרזת של אלכוהול עלולה להביא לעלייה ברמות כולסטרול ה-LDL וטריגליצרידים.

פעילות גופנית - העדר פעילות גופנית, ובעיקר היעדר פעילות אירובית, מעלה את רמת כולסטרול ה-LDL וטריגליצרידים ומוריד את רמת כולסטרול ה-HDL.

עישון - העישון מעלה את רמת ה-LDL בדם ומוריד את רמת ה-HDL.

משקל - עודף משקל הנובע מכול סיבה שהיא גורם לעליה ברמת כולסטרול ה-LDL וטריגליצרידים ולירידה ברמת כולסטרול ה-HDL.

מחלות

מחלות שאינן מטופלות כיאות, דוגמת סוכרת, תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם), אי-ספיקת כליות, דלקת הלבלב וחסימות בדרכי המרה, עלולות להביא לעלייה ברמות כולסטרול ה-LDL וטריגליצרידים.

גורמי סיכון טבעיים

• היסטוריה משפחתית של רמות שומנים גבוהות בדם - היפרכולסטרולמיה משפחתית היא הפרעה תורשתית הנובעת מפגם גנטי שמונע מהגוף לסלק כולסטרול LDL. התוצאה היא רמה גבוהה של כולסטרול שעלולה להביא לטרשת עורקים כבר בגיל צעיר. קיימות גם מספר הפרעות גנטיות שגורמות להיפרטריגליצרידמיה.
• היסטוריה משפחתית של התקף לב או שבץ מוחי - הסיכון לרמות גבוהות של שומנים בדם עולה כאשר יש במשפחה אב או אח מתחת לגיל 55, או אם או אחות מתחת לגיל 65, שעברו התקף לב או שבץ מוחי.
• גיל ומין – ככל שעולה הגיל כן עולה הסיכון הטבעי לרמות כולסטרול LDL גבוהות. עד גיל 55 לערך יש לנשים רמות נמוכות יותר של כולסטרול בהשוואה לגברים. מגיל 55 ומעלה הרמות גבוהות יותר אצל נשים.
• קבוצת אתנית – אצל קבוצות אתניות שונות, כגון הודים ופקיסטאנים גבוה יותר הסיכוי לפתח היפרכולסטרולמיה.

ניתן למדוד את רמות הכולסטרול והטריגליצרידים בעזרת בדיקת דם פשוטה. על מנת שמזון לא ישפיע על תוצאות הבדיקה יש לצום לפחות 12 שעות לפני ביצועה.

בבדיקה נמנית הרמה הכללית של הכולסטרול (ה-LDL ביחד עם ה-HDL) וכן רמת כולסטרול ה-HDL ורמת כולסטרול ה-LDL בנפרד.

הרמה התקינה המומלצת של הכולסטרול והגליצרידים בדם משתנה מאדם לאדם.

באופן כללי, אנשים ללא מחלות לב וכלי דם או סוכרת צריכים לשאוף ל:

• רמות כולסטרול נמוכות מ-200 מיליגרם כולסטרול בדציליטר דם
• רמות LDL (המכונה גם "הכולסטרול הרע") נמוכות מ-130 מ"ל לדציליטר
• רמות HDL (המכונה גם "הכולסטרול הטוב" גבוהות מ-60 מ"ג לדציליטר
• רמות non-HDL נמוכות מ-150 מ"ג לדציליטר
• רמות טריגליצרידים נמוכות מ-150 מ"ג לדציליטר

חשוב לעבור בדיקות דם תקופתיות המודדות את רמות הכולסטרול והשומנים.

לגברים מגיל 35 שנה ומעלה ולנשים מגיל 45 שנה ומעלה מומלץ לעבור בדיקת דם אחת לחמש שנים.

מומלץ להתחיל את הבדיקות מוקדם יותר, בתדירות של אחת לשנה, כאשר קיימים גורמי סיכון נוספים דוגמת היסטוריה משפחתית של מחלת לב או רמות שומנים גבוהות בדם.

לאנשים שרמת הכולסטרול או הטריגליצרידים שלהם קרובה לגבול העליון של הרמה התקינה מומלץ לבצע את הבדיקה אחת לשנה.

כאשר מאובחנת היפרכולסטרולמיה או היפרטריגליצרידמיה, בשלב ראשון ימליץ הרופא המטפל על שינויים בהרגלי החיים, כגון תזונה דלת שומן רווי ופעילות גופנית. אם לאחר מספר חודשים לא תושג ירידה ברמת השומנים ישקול הרופא לרשום תרופות להורדת שומנים בדם.

תזונה

מומלץ להקפיד על תזונה דלת שומן רווי ומפחיתת שומנים בדם על-ידי:

• החלפת חמאה ומרגרינה בשמן זית אשר מכיל שומן חד-בלתי רווי.
• החלפת בשר בקר וכבש בבשר רזה כמו עוף.
• החלפת אוכל מטוגן באוכל צלוי, אפוי או מאודה.
• צריכת מוצרי חלב דלי-שומן.
• הכללה בתפריט השבועי של שתיים עד ארבע מנות דגי ים כגון דג מלוח, סרדינים, סלמון וטונה, כיוון שהם מכילים חומצת שומן אומגה-3.
• בניית תפריט יומי הכולל בכל ארוחה פירות וירקות. מומלץ בחום על אכילת פירות במקום חטיפים בין הארוחות.
• צריכת לחם ופסטה העשויים מדגנים מלאים.
• הכללה של אגוזי מלך ופקאן בתפריט היומי.

תרופות להורדת שומנים

קיימות מספר משפחות של תרופות אשר מורידות שומנים בדם. הרופא המטפל יבחר את התרופה המתאימה למטופל.

סטטינים

תרופות המעכבות ייצור כולסטרול הכבד.

HMG-CoA Reductase הוא אנזים האחראי לייצור הכולסטרול בכבד. סטטינים (כגון סימבסטטין, לובסטטין, ואטורבסטטין) מעכבים את פעילותו של האנזים וכתוצאה מכך חלה ירידה ברמת הכולסטרול הכללית וברמת ה- LDL בדם. סטטינים מסוימים גם מעלים את רמת כולסטרול ה-HDL ומורידים את רמת הטריגליצרידים.

מחקרים רבים הוכיחו את יעילותם של הסטטינים בהורדת הסיכון לתחלואה ולתמותה ממחלת לב כלילית.

הסטטינים נחשבים לתרופות בטוחות לשימוש. לעיתים נדירות הן עלולות לגרום להפרעות בתפקודי הכבד, לכאב או חולשת שרירים. במקרה של הופעת כאב בשרירים יש להפסיק מייד את הטיפול ולפנות לרופא.

מומלץ כי מי שנוטל סטטינים יצרוך לא יותר מחצי אשכולית או כוס מיץ אשכוליות ביום.

אזטימיב

אזטימיב היא תרופה לטיפול ברמה גבוהה של כולסטרול בדם. ניתנת לבד או בשילוב עם סטטינים.

הכולסטרול מגיע לדם בעיקר מהכבד, מקום שם הוא נוצר, ומהמעי בעקבות פירוק המזון. אזטימיב מונע את ספיגת הכולסטרול מהמעי ואת כניסתו למחזור הדם בעוד שתרופות ממשפחת הסטטינים מעכבות את ייצור הכולסטרול בכבד. לפיכך כאשר שתי התרופות ניתנות יחדיו, מושגת יעילות גבוהה בהורדת רמות הכולסטרול בגוף.

אזטימיב הניתנת בשילוב עם סטטינים עלולה להביא לעלייה ברמה של אנזימים מסוימים בכבד, תופעה המעידה על בעיה בתפקוד הכבד. מדידה של רמת האנזימים הללו בדם תיתן אומדן לרמתם בכבד, ולכן כאשר נוטלים שילוב תרופות זה חשוב לבצע בדיקות דם סדירות הבודקות את רמת אנזימי הכבד.

פיברטים

פיברטים (כגון בזאפיבראט וגמפיברוזיל) מעכבים את ייצור הטריגליצרידים בגוף ומורידים את רמתם בדרך כלל ב- 50% - 25. הם גם מעלים בדרך כלל את רמת כולסטרול ה-HDL ב- 10-15%.

תופעות הלוואי השכיחות ביותר של הפיברטים מתבטאות בהפרעות במערכת העיכול. השילוב של טיפול בפיברטים עם סטטינים מגביר את הסיכון להפרעה קשה בשרירים ולכן מומלץ להימנע משילוב זה.

חוסמי PCSK9

מדובר בתרופות המנטרלות חלבון בשם PCSK9 שנוצר באופן טבעי בגוף. כיוון שפעילותו של החלבון מביאה לפירוק הקולטנים ל-LDL כולסטרול (הכולסטרול הרע) אשר מצויים על פני תאי הכבד, הרי התוצאה היא הפחתת הפינוי של הכולסטרול הרע מהדם. נטרול החלבון יוביל לעלייה במספר הקולטנים הזמינים לפינוי הכולסטרול הרע מהדם, וכך מושגת ירידה משמעותית ברמות הכולסטרול הרע בדם.

התרופה, שהיטא בעצם נוגדן אנושי, "נצמדת" לחלבון וכך מנטרלת אותו.

התרופות הקיימות כיום בשוק נקראות פרלואנט (Praluent) ורפאטה (Repatha).

תרופות אלו מיועדות למטופלים מבוגרי שנמצאים בסיכון קרדיו-וסקולרי גבוה או גבוה מאוד, בעלי רמות LDL כולסטרול מעל ליעד הטיפולי - למרות קבלת מינון מרבי של סטטינים. התרופה ניתנת לעתים יחד עם אזטימיב, או כטיפול יחידני - בפרט במקרים של אי-סבילות לסטטינים.

את התרופות נוטלים באמצעות הזרקה תת עורית עצמית, בתדירות של פעם בשבועיים עד פעם בחודש. תופעות הלוואי העיקריות המתלוות לטיפול הן רגישות חולפת במקום ההזרקה, תופעות לוואי דמויות שפעת ותפועות האופייניות לטיפולים ביולוגיים.

קושרי חומצות המרה

תרופות בקבוצה זו (כגון כולסטיראמין, וקולסטיפול) קושרות אליהן חומצות מרה וגורמות ליצירת תרכובת המופרשת בצואה. כיוון שכולסטרול הוא החומר ממנו נוצרות חומצות המרה, הרי שבעקבות השפעת התרופה צורך הגוף כמויות מוגברות של כולסטרול ועל ידי כך מושגת ירידת רמתו בדם.

תופעות הלוואי השכיחות ביותר של קושרי חומצות המרה כוללות הפרעות במערכת העיכול, המתבטאות בדרך כלל בעצירות וגזים. לעיתים נדירות עלול להתפתח מחסור בויטמינים מסיסי שומן (A, D, E, K) עקב קשירתם על-ידי התרופה והפרשתם בצואה.

אומגה-3

צריכת חומצת השומן אומגה-3 אשר נמצאת בשפע בדגי ים שומניים מורידה את רמת הטריגליצרידים בדם. ניתן גם לקבל אומגה-3 באמצעות כמוסות, דבר המסייע לאלו אשר רגישים לבשר דגים או שפשוט לא מעדיפים אותו.

תופעות הלוואי השכיחות ביותר הנובעות מצריכת כמוסות מתבטאות בהפרעות במערכת העיכול.

היווצרות טרשת עורקים מהווה את הסיבוך העיקרי הנובע מרמות גבוהות של כולסטרול.

• טרשת בעורקים הכליליים המובילים דם ללב עלולה להביא להתקף לב.
• טרשת בעורקים התרדמניים המובילים דם לראש ולצוואר עלולה להביא לשבץ מוחי.
• טרשת בעורקים ההיקפיים עלולה להביא למחלת עורקים היקפית, המתבטאת בעיקר ברגליים.

ניתן להימנע מהיפרכולסטרולמיה ומהיפרטריגליצרידמיה על ידי שמירה על תזונה דלת שומן רווי.

מאידך מומלץ לצרוך כמויות קטנות של שומנים רב-בלתי רוויים וחד-בלתי רווים שיש ביכולתם לסייע בהפחתת רמת הכולסטרול.

הדיאטה הים תיכונית הכוללת שומנים בלתי רווים נחשבת לבריאה במיוחד בכל הקשור לבריאות הלב.

מאכלים המכילים שומנים בלתי רווים כוללים:

• דגי ים שומניים.
• אבוקדו.
• שמן זית, שמן קנולה.
• אגוזים וגרעינים.

הקפדה על משקל גוף תקין ופעילות גופנית סדירה, בעיקר אירובית, עשויה לסייע בשמירה על רמות תקינות של שומנים בדם.