פסוריאזיס (ספחת) - מידע רפואי

Psoriasis

עדכון אחרון 13.02.22

הקדמה

מה זה פסוריאזיס?

פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור המאופיינת בהתרבות מהירה מדי של תאי עור. בישראל כ-100,000 חולי פסוריאזיס. על פי רוב מופיעה המחלה בגילאי 10-30 על אף שהיא יכולה להופיע בכל גיל. המחלה אינה מדבקת.

מה קורה לעור של חולה פסוריאזיס?

לתאי העור יש מחזור חיים שבסופו הם מתים ונושרים מהגוף. התאים הללו נוצרים בשכבות העור העמוקות יותר ובמהלך מחזור חייהם נעים הדרגתית לעבר שכבת העור החיצונית (אפידרמיס), ושם מתים ונושרים כעור מת. באופן תקין אורך התהליך בין 21 ל-28 ימים.

אצל חולי פסוריאזיס התהליך אורך 5-6 ימים בלבד ולכן חלה הצטברות מהירה של תאים על פני העור. כתוצאה מכך נוצרים אזורי עור קשקשיים בעלי גוון אדום והעור מתקלף. התופעה עלולה להופיע בכל הגוף אך נפוצה בעיקר במרפקים, בברכיים, בגב התחתון ובקרקפת.

אצל מרבית החולים היא פוגעת אך בחלק קטן מהגוף. חומרת המחלה משתנה מחולה לחולה ויכולה לנוע מרמה של מטרד קל ועד למחלה קשה המשפיעה על איכות החיים.

פסוריאזיס היא מחלה כרונית אשר נובעת מכשל מסוים במערכת החיסון. היא עלולה להתפרץ בכל עת. יכולות לחלוף תקופות ממושכות ללא הופעת סימפטומים ולפתע תתרחש התפרצות קשה.

הטיפולים הקיימים מסוגלים להפחית באופן ניכר את הסימנים החיצוניים של המחלה אך לא לרפא אותה לחלוטין.

סימפטומים

אצל רוב החולים לסימפטומים אופי מחזורי. הם מופיעים למשך מספר שבועות או חודשים ואז חל שיפור או הפוגה.

קיימות מספר צורות של פסוריאזיס. בדרך כלל תופיע רק צורה אחת בזמן התפרצות נתון, אולם יתכן מעבר מסוג אחד לאחר אצל אותו חולה, באירוע ההתפרצות הבא.

הסוגים הנפוצים מתחלקים לשתי משפחות, הסוג ללא הפרשות מוגלתיות והסוג הכולל הפרשות מוגלתיות.

סוגי פסוריאזיס ללא הפרשות מוגלתיות

    • פלאק - (פסוריאזיס וולגאריס) - הצורה הנפוצה ביותר של פסוריאזיס אשר מופיעה אצל כ- 80% מהחולים. סימניה הם נגעים אדומים יבשים על פני העור, המכוסים בקשקשת בעלת גוון כסוף הנקראת פלאק. הנגעים מופיעים בדרך כלל על המרפקים, הברכיים, הקרקפת והגב התחתון. יחד עם זאת הם יכולים להופיע בכל מקום על פני הגוף. בדרך כלל הפלאק מגרד וכואב. במקרים חמורים עלול העור שמסביב למפרקים להיסדק ולדמם.
    • פסוריאזיס באזור הציפורניים - גורם לצמיחה לא תקינה של הציפורניים ולאיבוד צבען. נוצר מרווח בין הציפורן לבשר והציפורן הופכת לא יציבה ועלולה לנשור.
    • פסוריאזיס גוטטה - מתרחשת בדרך כלל לאחר דלקת גרון זיהומית ונפוצה יותר בקרב ילדים ונוער. היא גורמת להופעת פצעים בצורת נקודות אדומות וקטנות על הזרועות, הרגליים והחזה. קיים סיכוי סביר שהסימפטומים ייעלמו לחלוטין עם הזמן, אך חלק מהחולים יפתחו פלאק פסוריאזיס.
    • פסוריאזיס על הקרקפת - פוגעת בדרך כלל באזור העורף אך יכולה לפגוע גם בכל הקרקפת. היא גורמת לכיסוי הקרקפת בשכבה עבה לבנה- כסופה של עור, מלווה בתחושת גרד עזה בקרקפת ונשירת שיער. הנשירה היא זמנית והשיער שב לצמוח לאחר שהסימפטום חולף.
    • אינברסה פסוריאזיס - מופיעה באזורי קפלים בעור דוגמת בתי השחי, מפשעה, הקפלים שמתחת לישבן ולחזה. גורמת להופעת שטחי עור אדומים חלקים. התופעה מחמירה בעקבות חיכוך והזעה. צורה זו שכיחה יותר בקרב אנשים בעלי עודף משקל.

סוגי פסוריאזיס עם הפרשות מוגלתיות

זו הצורה הנדירה יותר של פסוריאזיס אשר גורמת להופעת יבלות מלאות מוגלה על פני העור. המוגלה מורכבת מתאי דם לבנים. המחלה אינה מדבקת. מבדלים בין הסוגים השונים במשפחה זו בהתאם לאזור הגוף בו יופיעו הסימפטומים.

    • von Zumbusch – יבלות המוגלה מופיעות על פני שטח עור נרחב, מתפתחות מהר מאוד, מתקלפות ונושרות תוך ימים ספורים. לאחר ההתפרצות נותר העור חלק ללא זכר לפצעים. היבלות עלולות להופיע שוב תוך מספר ימים או שבועות. במהלך המחזורים הללו המחלה יכולה לגרום לחום, צמרמורות, איבוד משקל ועייפות.
    • פסוריאזיס מוגלתית מסוג Palmaplanter – גורמת להופעת יבלות המוגלה על כפות הידיים והרגליים. היבלות מתפתחות בהדרגה לנקודות חומות - עגולות המכוסות קשקשים. הן מתקלפות לאחר זמן מה. יבלות חדשות יכולות להופיע מידי מספר ימים.
    • אקרופוסטולוזיס פסוראזיס - היבלות מופיעות על פני האצבעות בידיים וברגליים. לאחר זמן מה היבלות מתבקעות ומשאירות אזורים אדומים בהירים שהופכים להיות קשקשיים. תופעה זו עלולה להוביל לעיוותים כואבים בציפורניים.
    • פסוריאזיס אריתרודמית - הצורה הנדירה ביותר של פסוריאזיס. עלולה לכסות את הגוף בפריחה אדומה נרחבת אשר גורמת לגרד וכאב עזים. במצב זה עלול הגוף לאבד נוזלים וחלבונים במהירות וכתוצאה מכך לתופעות קשות כהתייבשות, התקף לב, היפותרמיה ותת- תזונה.

גורמים

הגורמים המדויקים לפסוריאזיס אינם ידועים, אולם ברור שלכשל מסוים במערכת החיסון תפקיד מכריע בהופעתה.

מערכת החיסון היא מערכת ההגנה של הגוף כנגד גורמים מחוללי מחלות. אחד מדרכי פעולתה הוא ייצור נוגדנים התוקפים חיידקים ונגיפים.

מסיבה לא ידועה, אצל חולי פסוריאזיס, תאי מערכת החיסון מסוג T, מזהים את תאי העור הבריאים כאויב ותוקפים אותם. כתוצאה מכך מתקצר מחזור החיים של תאי העור והם מתים בתוך 5-6 ימים במקום תוך 28 יום, תוך הצטברותם על פני שכבת העור החיצונית כשכבות עבות של קשקשים לבנים.

ידוע שהמחלה קשורה בפגם גנטי מסוים העלול לעבור בתורשה. יחד עם זאת לא הוכח שאכן המחלה עוברת בתורשה.

אצל צעירים הוכח קשר בין דלקת גרון הנגרמת מחיידק (סטרפטוקוק) להתפתחות פסוריאזיס גוטטה.

 

גורמים העלולים לגרום להופעת המחלה או להתלקחות הסימפטומים:

    • צריכה מופרזת של אלכוהול.
    • עישון.
    • פציעה של העור, חתך, עקיצת חרק, או כווית שמש.
    • מתח, לחץ נפשי.
    • שימוש בתרופות מסוימות כמו ליתיום, תרופות נגד מלריה, תרופות נוגדות דלקת שאינן מכילות סטרואידים כגון איבופרופן, מעכבי ACE (לטיפול ביתר ללחץ דם) וחוסמי בטא (לטיפול במחלות לב).

אבחון

האבחון מתבצע ברוב המקרים על ידי רופא עור, על סמך המראה האופייני של העור. לעיתים מבצעים בדיקה מיקרוסקופית של פיסת עור במטרה לזהות את הסוג המסוים של הפסוריאזיס ולשם שלילת מחלות עור אחרות.

במקרה של חשד לפסוריאזיס שגרונית (פסוריאטיק ארטריתיס), ישולב בטיפול רופא מומחה לראומטולוגיה. יבוצע צילום רנטגן של המפרקים הפגועים כדי לברר את מידת הפגיעה בהם.

טיפול

הטיפול בפסוריאזיס מתחלק לשלוש משפחות:

    • טיפול מקומי (טופיקלי) - משחות וקרמים.
    • טיפול מערכתי (סיסטמי) - ניתן בבליעה או בזריקות.
    • פוטותרפיה- חשיפה לסוג מסוים של קרני אור.

בדרך כלל מתחילים בטיפול מקומי ואם הוא לא יעיל דיו עוברים לטיפול מערכתי. במידה שהמערכתי אינו יעיל דיו משתמשים בפוטותרפיה. לעיתים נעשה שימוש משולב ביותר מסוג טיפול אחד.

טיפול מקומי

    • סטרואידים - זה הטיפול הנפוץ ביותר בפסוריאזיס. הוא מפחית את התהליך הדלקתי ותורם להאטת היצור של תאי עור חדשים. הטיפול מתבצע על ידי מריחה על אזור קטן נגוע למשך זמן קצר בלבד. מריחה לתקופות ארוכות או על שטחי עור גדולים עלולה לגרום להרחבת ההתפרצות.
    • תרופות המכילות ויטמין D - לדוגמה DAIVONEX. ויטמין D משפיע על ידי האטת היצור של תאי העור. לטיפול זה כמעט שאין תופעות לוואי והוא יעיל לטיפול במקרים קלים עד בינוניים.
    • תרופות המכילות ויטמין A - (רטינואידים) - לדוגמה TAZAROTENE. משמש לטיפול בפלאק פסוריאזיס קל. מאט יצור תאי עור חדשים. תופעת הלוואי הנפוצה היא גירוי בעור. השימוש בתרופה עלול לגרום לעיוותים בעובר ולכן התרופה אסורה לשימוש בעת הריון ובמהלך הנקה. הטיפול אינו מומלץ עבור ילדים ונוער.
    • פחם פעיל (Coal tar) - הטיפול הוותיק ביותר בפסוריאזיס. ניתן בצורת שמן סמיך. לא ברור מנגנון הפעולה של הטיפול אך ידוע כי הוא מפחית היווצרות קשקשים, דלקת וגרד. החומר מכתים ביגוד ומצעים ובעל ריח אופייני חריף.

טיפול מערכתי (סיסטמי)

טיפול מערכתי ניתן במקרים חמורים של פסוריאזיס, כאשר הטיפול מקומי אינו יעיל. הטיפול המערכתי יעיל מאוד אך יש לו תופעות לוואי חמורות ועל כן ניתן לתקופות קצובות בלבד.

מתוטרקסאט (Methotrexate)

חוסם פעילות (אנטגוניסט) של חומצה פולית ובכך מפחית היווצרות של תאי עור חדשים ונמנעת הדלקתיות האופיינית למחלה. הטיפול ניתן גם במקרה של פסוריאטיק ארתריטיס.

 

תופעות הלוואי בשימוש לטווח קצר נדירות. מבין תופעות הלוואי יש לציין פגיעה זמנית בתפקודי כבד, פגיעה במח העצם ודיכוי חיסוני.

    • לחולים במחלות כבד לא מומלץ להשתמש בתרופה.
    • אין לצרוך אלכוהול במהלך הטיפול במתוטרקסאט.
    • השימוש בתרופה עלול לגרום לפגמים בילוד ולכן אסור השימוש בעת הריון.
    • יש להימנע מכניסה להריון במהלך טיפול במתוטרקסאט וכן במשך 3 חודשים ממועד סיום הטיפול.
    • מתוטרקאסט עלול לפגוע בהתפתחות תאי זרע, ולכן גברים צריכים להימנע מקיום יחסי מין ללא אמצעי מניעה במשך הטיפול, ובמשך 3 שבועות לאחריו.

ציקלוספורין

מדכא את פעילות המערכת החיסונית. משפיע בצורה מהירה אך המחלה עלולה לחזור עם הפסקת הטיפול. מבין תופעות הלוואי יש לציין פגיעה בתפקודי הכליות ועלייה בלחץ הדם.

רטינואידים

לדוגמה NEOTIGASON. מפחיתים יצור תאי עור. משמשים לטיפול במקרים חמורים של פסוריאזיס אשר לא מגיבים לטיפול אחר.

 

תופעות לוואי:

    • עלולה להיגרם עלייה ברמת השומנים בדם ופגיעה בתפקודי כבד.
    • החומר הפעיל הנו טרטוגני (גורם עיוותים בעוברים) ועל כן אסור להיכנס להריון בשנתיים שלאחר הפסקת הטיפול.
    • גורמים ליובש וסדקים בשפתיים, יובש בדרכי הנשימה ואיבוד שיער.

פוטותרפיה

הטיפול מתבצע על ידי חשיפה לאור אולטרה סגול בתחום שנקרא UVB שיש בכוחו לרפא את הנגעים בעור.

ניתן לקבל את הטיפול במרפאות, או לרכוש מנורה מיוחדת לשימוש ביתי. החשיפה לאור UVB אפשרית גם באופן טבעי מהשמש באזור ים המלח. הטיפול המקובל כולל שיזוף משך 3-4 שעות מידי יום במשך 3 שבועות רצופים. משך ההשפעה המיטיבה של הטיפול בים המלח עומד בממוצע על כ-4 חודשים לאחריו.

פוטותרפיה בשילוב עם פסוראלן

טיפול אפשרי נוסף משלב טיפול תרופתי בטבליות פסוראלן אשר מגביר את רגישות העור לקרני האור, עם חשיפה לתאורה אולטרה- סגולה. נטילת טבליות אלו גורמת לרגישות יתר של העור והעיניים לשמש ולכן חייבים המטופלים להגן על עיניהם במשקפיים מיוחדים לפחות 42 שעות לאחר נטילת התרופה.

טיפולים ביולוגיים חדשניים

הטיפולים מבוססים על נוגדנים התוקפים באופן ממוקד מרכיבים מסוימים במערכת החיסון. בניגוד לתרופות הותיקות כמו מתוטרקסאט או ציקלוספורין שגורמות לדיכוי כללי של מערכת החיסון, מעכבות התרופות הביולוגיות החדשות באופן ממוקד רק את הגורמים למחלה, ולפיכך למשפחת תרופות אלה יש פחות תופעות לוואי.

אלו טיפולים חדשים אושרו לשימוש בישראל?

בשנים האחרונות אושרו לשיווק ארבעה טיפולים ביולוגיים חדשניים לטיפול בפסוריאזיס פלאק כרוני, המהווה את צורת המחלה הנפוצה והמוכרת ביותר - 'רפטיבה' של מרק-סרונו, 'רמיקד' של שרינג-פלאו, 'אנברל' של ניאופארם ו'אמביב' של מדיסון.

ייחודם של טיפולים אלה נעוץ בכך שהם פועלים לשינוי התהליך שמחולל את המחלה מיסודו, ולא מטפלים רק בסימפטומים. הטיפולים הביולוגיים הניתנים בהזרקה. כאשר הם ניתנים בשלב הראשוני של המחלה יש בהם כדי למנוע את התפתחותה.

מהם התנאים לקבלת טיפול ביולוגי?

הטיפולים הביולוגיים נמצאים בסל הבריאות מאז שנת 2006, אך התוויתם כוללת רק חולים עם פסוריאזיס המכסה מעל 50% משטח הגוף. במדינות מערביות רבות מאושרים הטיפולים הביולוגיים לחולים עם פסוריאזיס המכסה מעל 10% משטח הגוף בלבד.

ההתוויה הקיימת בישראל בעייתית עבור אנשים שאצלם הפסוריאזיס מכסה שטח לא גדול מגופם, אך המחלה פוגעת מאוד ביכולתם לתפקד באופן תקין. למשל כאשר קיימת פגיעה בכפות הרגליים והידיים. במצבים מעין אלה המדינה אינה מאשרת את הטיפול, אך נאלצת לשלם קצבאות נכות שהיו יכולות להיחסך לו היה ניתן הטיפול.

טיפול ביולוגי מסוג 'יומירה'

מחקר קליני חדש בחן את יעילות הטיפול בתרופה ביולוגית נוספת המכונה 'יומירה', מתוצרת חברת 'אבוט' האמריקאית. המחקר הראה כי טיפול של חולי פסוריאזיס ב'יומירה' עולה על הטיפול המקובל כיום במתוטרקסט.

בעקבות 16 שבועות טיפול ב'יומירה' חל שיפור משמעותי (75% בהתפשטות המחלה) אצל כ-80% מהחולים שסבלו מהמחלה בדרגה בינונית-חמורה. זאת לעומת שיפור של 36% בלבד אצל אלו שטופלו במתוטרקסט.

טיפול באור ממוקד

שיטה חדשנית זו מיועדת לטיפול בפסוריאזיס המלווה בסימפטומים המוגבלים לשטח עור מצומצם יחסית. היא עושה שימוש במערכת ממוחשבת אשר מאפשרת חשיפה ממוקדת של העור הנגוע לאור UVB, ללא חשיפה של העור הבריא מסביבו לקרניים אלו.

יתרונה של השיטה אינו רק באי הפגיעה בעור הבריא אלא גם במשכה הקצר. הטיפול כולל כ-10 טיפולים בני 5 דקות כול אחד, לעומת 30-40 טיפולים בני 20 דקות כל אחד בשיטות הרגילות של פוטותרפיה.

סיבוכים

פסוריאטיק ארתריטיס (psoriatic arthritis)

בין 10%-20% מחולי הפסוריאזיס צפויים לפתח פסוריאטיק ארתריטיס. מצב זה גורם לכאב ונפיחות במפרקים וברקמות החיבור.

כאשר מתפתחת פסוריאטיק ארתריטיס עלול להיווצר קושי בהנעת המפרקים. המחלה פוגעת לרוב בקצות אצבעות הידיים והרגליים, אם כי אצל חלק מהחולים היא תוקפת את הגב התחתון, הצוואר והברכיים.

מתי קורה?

אצל כ-80% מהחולים בפסוריאטיק ארתריטיס ההתפרצות של הסימפטומים תתרחש לאחר התפרצות פסוריאזיס, בעוד שאצל השאר הם עלולים להתרחש טרם הופעת הסימפטומים העוריים.

סיבוכים פסיכולוגיים

לעיתים קרובות מלווה המחלה בדיכאון ובהערכה עצמית נמוכה, בעקבות השפעתה על המראה החיצוני. השתתפות בקבוצות תמיכה או טיפולים פסיכולוגיים עשויים לשפר את הביטחון העצמי ולספק עצות מועילות להתמודדות עם המצב.

מקורות מידע באתרים אחרים

כמוני - חברים לבריאות