אגוזי לוז
ויטמין E
נטילה יומית של 200 מיליגרם (300 יחידות בינלאומיות) עשויה לשפר הגנה ממחלות לב וכלי דם. עדיף לקחת אותו בשילוב אנטיאוקסידנטים נוספים. התועלת הכי גדולה ממנו היא בשעה שאתם בריאים. באגוזי לוז ובצנוברים יש הכי הרבה.
ויטמין E שייך למשפחת הוויטמינים המסיסים בשומנים. תפקידו העיקרי בגוף הוא אנטיאוקסידנט, היינו מנטרל פעילות של רדיקלים חופשיים, אולם מעבר לכך הוא גם מוצא תפקיד בתהליך ייצור כדוריות הדם האדומות ומסייע בניצול ויטמין K.
מחסור בוויטמין E הנובע מאי אספקה או מיכולת ספיגה מופחתת עקב בעיות בספיגת שומנים, עלול לגרום לחולשת שרירים, אובדן מסת שריר ובעיות ראייה. מחסור מתמשך עלול לגרום לבעיות בתפקודי וכבד.
ויטמין E ומחלות לב וכלי דם
מחקרים לא מעטים שפורסמו עד שנת 2000 הראו ירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם בקרב אלו שנטלו מנה יומית של לפחות 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין זה במשך שנתיים לפחות. גם מחקר רב משתתפות (40,000) שפורסם ב- 2007 ואשר התייחס לנשים בריאות שנטלו מנה יומית של 600 יחידות בינלאומיות של ויטמין E משך 10 שנים הראה שיפור במדדים לא מעטים של מחלות לב וכלי דם.
יחד עם זאת מחקר צרפתי שפורסם ב- 2004 ואשר עקב אחר 13,000 משתתפים שנטלו משך שבע וחצי שנים קוקטייל אנטיאוקסידנטים שכלל ויטמין C, E, בטא-קרוטן, סלניום ואבץ לא הצליח להראות השפעה של הקוקטייל על מדדי מחלות לב וכלי דם.
מחקרים מהשנים האחרונות שנערכו בקרב חולים או אוכלוסיות בסיכון ציננו במעט את ההתלהבות, אם כי בהחלט יתכן שתרופות אשר נוטלים אנשים אלו ממסכות את השפעת ויטמין E כי מחקרים על אנשים בריאים הניבו תוצאות שונות.
למרות האמור מסתבר שוויטמין E עשוי להועיל גם לקבוצות מסוימות של חולים. מחקר ישראלי שנערך על ידי חוקרים בבית הספר לרפואה של הטכניון ופורסם ב- 2007 במגזין מדעי של החברה האמריקאית לבריאות הלב הראה שנטילת ויטמין E עשויה להועיל גם לקבוצה מוגדרת של חולי מסוג 2.
מדובר בחולי סוכרת בגיל העמידה הלוקים בסוכרת מסוג 2 אשר משתייכים לקבוצת אוכלוסין שיש לה מטען כזה שאנטיאוקסידנטים טבעיים שמייצר הגוף שלהם (הפטוגלובין) הם בעלי יעילות נמוכה בהשוואה לשאר האוכלוסייה (כ- 3% מכלל האוכלוסייה). אצלם נטילת ויטמין E מפחיתה אירועי לב.
ויטמין E וסרטן – האם אסור לקחת רק ויטמין E?
המחקר הצרפתי שהזכרנו הראה כי בקרב גברים שנטלו את קוקטייל האנטיאוקסידנטים הופחת הסיכון ללקות בסרטן, אך הדבר לא הוכח לגבי הנשים. ניתוח הנתונים הראה שגברים אלו היו בעלי רמות אנטיאוקסידנטים נמוכות בתחילת הניסוי.
מספר מחקרים רפואיים הראו שנטילת תוספי תזונה של ויטמין E עשויה להפחית סיכון לסרטן ערמונית מתקדם (הדגש על הסוג המתקדם) בקרב מעשנים, ומחקר אחרון בנושא פורסם ב- 2008.
באוקטובר 2011 דיווחו חוקרים אמריקאים, בעקבות כ-10 שנות מחקר, על סיכון מוגבר של גברים שנטלו רק תוספי ויטמין E ללקות בסרטן הערמונית. מסקנת החוקרים הייתה שנטילה יחידנית של תוספי תזונה המכילים 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין E מעלה את הסיכון לסרטן הערמונית. הדגש הוא על נטילה יחידנית של ויטמין E כי העלייה המשמעותית בסיכון לא חלה על אלו שנטלו גם ויטמין E וגם סלניום.
נעיר כי תוצאות המחקרים אודות הקשר בין נטילת ויטמין E וסרטן הערמונית רחוקות מלהיות אחידות. מחקר פיני שעקב אחר 30,000 מעשנים במשך שש שנים מצא שאלו שנטלו באופן יומי תוספי ויטמין E (אלפא-טוקופרול) הפחיתו באופן משמעותי את הסיכון ללקות בסרטן הערמונית.
לעומת זאת מחקר של חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד שפורסם ב- 2009 לא מצא כול השפעה, לא של ויטמין E ולא של ויטמין C, על הפחתת הסיכון ללקות בסרטן הערמונית או כול סוג אחר, בקרב גברים בגילאי הביניים וגילאים מבוגרים.
ייתכן שההבדלים בתוצאות המחקרים נובעים מהפרופיל הרפואי והגנטי השונה של האוכלוסיות הנבחנות. אחד הניתוחים המדעיים סקר 19 מחקרים רפואיים והוא טוען בעקבות זאת שנטילה יומית של תוספי ויטמין E ברמה של 400 יחידות בינלאומיות או יותר מעלה שיעורי תמותה. אולם מרבית הנבדקים שם היו חולים כך שלא ניתן להסיק מכך מסקנות לגבי מניעה אצל אנשים בריאים.
ויטמין E והגנה ממחלות ראיה ומ-ALS
אחת מנקודות האור במחקר ההשפעה של אנטיאוקסידנטים על הבריאות קשורה להגנת הראייה. מחקר שארך שש שנים ופורסם ב- 2001 הראה שנטילת ויטמין C, E, בטא-קרוטן ואבץ מעניקה הגנה מסוימת ממחלות ניוון הרשתית בעין (ניוון המקולה) אך לא מפני . החומר לוטאין, אנטיאוקסידנט שהוא קרוטנואיד המצוי בחלמון של ביצים, בתרד ובסוגי כרוב ירוק עשוי אף הוא להגן על הראייה.
מחקר ענק (כלל מיליון איש וארך 16 שנה) שערכו חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בחן את הקשר בין ויטמין E ובין ALS, מחלה ניוונית הפוגעת בתאי מערכת העצבים הקשורים לתנועה.
ניתוח הנתונים שהתפרסם ב- 2011 הראה שאנשים הנוטלים תוספי תזונה של ויטמין E נמצאים בסיכון מופחת למות מ- ALS בהשוואה לאלו שמעולם לא נטלו. ככול שתקופת הנטילה הייתה ארוכה יותר כך ירד הסיכון. לנטילת ויטמין E על ידי החולים במחלה לא הייתה כול השפעה, כך שיתכן שהתועלת העיקרית של ויטמין E היא במניעה ולא בריפוי.
ויטמין E ומחלות הזקנה
עד היום לא הצטברו עדויות משמעותיות לגבי יכולתו של ויטמין E להגן מפני מחלות זקנה הפוגעות בתפקוד המוחי, השכלי והעצבי דוגמת אלצהיימר, דמנזיה ופרקינסון או לשפר מצב בעת מחלה.
מספר מחקרים הנמצאים בשלבים מוקדמים טוענים ששילוב ויטמין E ו- C עשוי לתת הגנה כלשהיא מאלצהיימר או מחלות דמנזיה אחרות, או לתרום לשיפור מצב החולים. באשר לפרקינסון, התפרסמו מחקרים הטוענים שצריכת ויטמין E ממקורות טבעיים (לא תוספי תזונה אלא קטניות ואגוזים) מפחיתה סיכון ללקות במחלה, אך מתן תוספים של ויטמין E לחולים לא הניב שיפור במצבם.
כמה ויטמין E ומהיכן?
על פי נתוני רשויות הבריאות בארה"ב הכמויות היומיות הנדרשות לתזונה תקינה:
- יילודים עד גיל 6 חודשים: 6 יחידות בינלאומיות.
- פעוטות מגיל 7 חודשים ועד שנה: 7.5 יחידות בינלאומיות.
- פעוטות מגיל שנה ועד 3 שנים: 9 יחידות בינלאומיות.
- ילדים בגילאי 4-8 שנים: 10.4 יחידות בינלאומיות.
- ילדים בגילאי 9-13 שנים: 16.4 יחידות בינלאומיות.
- מתבגרים בגילאי 14-18 שנים: 22.4 יחידות בינלאומיות.
- בוגרים מגיל 19 ומעלה: 22.4 יחידות בינלאומיות.
- נשים : 22.4 יחידות בינלאומיות.
- נשים מניקות: 28.4 יחידות בינלאומיות.
המקור |
כמות צריכה |
מכילה מיליגרם ויטמין E |
---|---|---|
אגוזי לוז |
100 גרם |
15.0 |
צנוברים |
100 גרם |
9.3 |
גרעיני חמנייה קלויים |
רבע כוס |
8.4 |
שקדים |
24 יחידות |
7.4 |
בוטנים |
100 גרם |
6.9 |
תרד מבושל |
כוס |
6.7 |
שימורי טונה בשמן |
100 גרם |
6.3 |
דגני בוקר KELLOGG'S SPECIAL K |
כוס |
4.7 |
שמן חריע |
כף |
4.6 |
משמשים מיובשים |
100 גרם |
4.3 |
עלי סלק מיובשים |
כוס |
2.6 |
פלפל אדום |
כוס |
2.4 |
אספרגוס מבושל |
כוס |
2.2 |
שמן קנולה או תירס |
כף |
2.1 |
אבוקדו |
רבע אבוקדו בינוני |
2.0 |
מנגו |
בינוני |
1.9 |
פיסטוק חלבי |
100 גרם |
1.9 |
ביצה מבושלת או מטוגנת |
2 ביצים |
1.6 |
קיווי |
100 גרם |
1.5 |
חמאת בוטנים |
כף |
1.4 |
אגוזי פקאן |
100 גרם |
1.4 |
ברוקולי |
100 גרם |
1.3 |
המקור
כמות צריכה
100 גרם
מכילה מיליגרם ויטמין E
15.0
המקור
צנוברים
כמות צריכה
100 גרם
מכילה מיליגרם ויטמין E
9.3
המקור
גרעיני חמנייה קלויים
כמות צריכה
רבע כוס
מכילה מיליגרם ויטמין E
8.4
המקור
שקדים
כמות צריכה
24 יחידות
מכילה מיליגרם ויטמין E
7.4
המקור
בוטנים
כמות צריכה
100 גרם
מכילה מיליגרם ויטמין E
6.9
המקור
תרד מבושל
כמות צריכה
כוס
מכילה מיליגרם ויטמין E
6.7
המקור
שימורי טונה בשמן
כמות צריכה
100 גרם
מכילה מיליגרם ויטמין E
6.3
המקור
דגני בוקר KELLOGG'S SPECIAL K
כמות צריכה
כוס
מכילה מיליגרם ויטמין E
4.7
המקור
שמן חריע
כמות צריכה
כף
מכילה מיליגרם ויטמין E
4.6
המקור
משמשים מיובשים
כמות צריכה
100 גרם
מכילה מיליגרם ויטמין E
4.3
המקור
עלי סלק מיובשים
כמות צריכה
כוס
מכילה מיליגרם ויטמין E
2.6
המקור
פלפל אדום
כמות צריכה
כוס
מכילה מיליגרם ויטמין E
2.4
המקור
אספרגוס מבושל
כמות צריכה
כוס
מכילה מיליגרם ויטמין E
2.2
המקור
שמן קנולה או תירס
כמות צריכה
כף
מכילה מיליגרם ויטמין E
2.1
המקור
אבוקדו
כמות צריכה
רבע אבוקדו בינוני
מכילה מיליגרם ויטמין E
2.0
המקור
מנגו
כמות צריכה
בינוני
מכילה מיליגרם ויטמין E
1.9
המקור
פיסטוק חלבי
כמות צריכה
100 גרם
מכילה מיליגרם ויטמין E
1.9
המקור
ביצה מבושלת או מטוגנת
כמות צריכה
2 ביצים
מכילה מיליגרם ויטמין E
1.6
המקור
קיווי
כמות צריכה
100 גרם
מכילה מיליגרם ויטמין E
1.5
המקור
חמאת בוטנים
כמות צריכה
כף
מכילה מיליגרם ויטמין E
1.4
המקור
אגוזי פקאן
כמות צריכה
100 גרם
מכילה מיליגרם ויטמין E
1.4
המקור
ברוקולי
כמות צריכה
100 גרם
מכילה מיליגרם ויטמין E
1.3
מעבר לרשימה נציין כי חלק ניכר מדגני הבוקר מועשרים בוויטמין E והם מהווים בהחלט מקור טוב. על בסיס ניסויים רפואיים נקבע כי הכמויות המשמשות כאמצעי מניעה וטיפול לאדם בוגר יעמדו על 400 עד 800 יחידות בינלאומיות ליום. בכול מקרה יש להיוועץ ברופא ילדים טרם מתן תוסף ויטמין E לילדים או לפעוטות.
אזהרות
בעיקרון מומלץ להיוועץ ברופא המשפחה טרם נטילת תוספי ויטמין E. נטילת למעלה מ- 1,000 מיליגרם ויטמין E ליום, שהם 1,500 יחידות בינלאומיות, עלולה להזיק והמחמירים נוקבים ב- 400 מיליגרם ליום.
ויטמין E עלול להחריף סיכון לדימום במיוחד כאשר נוטלים תרופות לדילול דם (מפחיתות קרישה) דוגמת וורפארין (קומדין), אספירין או קלופידוגרל (פלביקס).
אם אתם נוטלים תרופות כלשהן חובה להיוועץ ברופא טרם נטילת תוספי ויטמין E ובפרט כאשר נוטלים תרופות מונעות או נוגדות מצבים פסיכוטיים, אספירין, AZT, תרופות ממשפחת חוסמי בטא (תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה), תרופות להורדת רמות כולסטרול, סטטינים (דוגמת ליפיטור ואחרים), ציקלוספורין, טמוקסיפן, תרופות כימותרפיות וורפארין (קומדין).