הקדמה
וגינוזיס חיידקי נגרם עקב פגיעה במאזן התקין של חיידקי הנרתיק ומתבטא בהפרשה נרתיקית חריגה בעלת ריח רע (המזכיר את ריחם של דגים לא טריים).
הנרתיק
הנרתיק הוא מבנה צינורי עשוי שרירים המקשר בין צוואר הרחם והפות (החלק החיצוני של אברי הרביה הנשיים). במצב תקין קיימים בנרתיק חיידקים מסוגים מסוימים המגנים עליו מפני זיהומים אחרים.
אצל אישה הסובלת מווגינוזיס חיידקי מאזן החיידקים התקין מופר. משמעות הדבר היא:
- פחות חיידקי לקטובצילוס (חיידקים המפרישים חומצה לקטית, היא חומצת החלב) בנרתיק.
- שגשוג יתר של חיידקים אחרים בנרתיק. גרדנרלה וגינליס (Gardnerella Vaginalis) הוא החיידק השכיח ברוב המקרים של וגינוזיס חיידקי.
- עליה ברמת החומציות של הנרתיק שמשמעותה היא שסביבת הנרתיק נעשית בסיסית יותר.
כמה נפוץ וגינוזיס חיידקי?
וגינוזיס חיידקי הינו הגורם הנפוץ ביותר להפרשה נרתיקית חריגה אצל נשים בכלל ובקרב נשים הרות בפרט (כחמישית מהנשים ההרות עלולות לסבול מזיהום זה במהלך ההריון).
הגורם המדויק למצב זה אינו ידוע אך קיימים מספר גורמים המעלים את הסיכון להתפתחות וגינוזיס חיידקי. אף שווגינוזיס חיידקי אינו מועבר באמצעות מגע מיני, שכיחותו גבוהה יותר בקרב נשים הפעילות מינית. גורמי סיכון נוספים כוללים עישון ושימוש במוצרי היגיינה נשית מסוימים.
סיכויי ההחלמה
וגינוזיס חיידקי עלול להתפתח ולהעלם ללא כל סיבה ברורה. כמחצית מן הנשים הלוקות במצב זה אינן סובלות מכל סימפטום. במידה שאין סימפטומים אין צורך לטפל. כאשר ישנם סימפטומים מומלץ לטפל בעזרת אנטיביוטיקה.
הטיפול יעיל בכ-90% מהמקרים אך הישנות של הזיהום היא מצב שכיח למדי. הזיהום ישנה אצל כרבע מהנשים והן תזדקקנה לטיפול אנטיביוטי נוסף.
נמצא קשר בין וגינוזיס חיידקי לבין מצבים רפואיים אחרים. יתכן שווגינוזיס חיידקי מעלה את הסיכון להדבקה בזיבה. נשים הרות הלוקות בווגינוזיס חיידקי עלולות להיות בסיכון מוגבר לסיבוכי הריון כגון לידה מוקדמת, טרם השבוע ה-37 להריון.
סימפטומים
כמחצית מהנשים הלוקות בווגינוזיס חיידקי אינן מדווחות על סימפטומים כלשהם. אם לא מופיעים סימפטומים אין צורך להיבדק או לקבל טיפול.
סימפטום אופייני של וגינוזיס חיידקי הוא הפרשה נרתיקית חריגה. תיתכן הפרשה:
- דלילה ומיימית.
- בעלת צבע לבן או אפור.
- המלווה בריח חזק ולא נעים (ריח המזכיר ריח של דגים לא טריים), במיוחד לאחר קיום יחסי מין.
וגינוזיס חיידקי אינו מלווה בדרך כלל בגרד או בגירוי של הנרתיק.
גורמים
גורמים לוגינוזיס חיידקי
וגינוזיס חיידקי נגרם עקב פגיעה במאזן הטבעי של חיידקי הנרתיק.
הנרתיק אמור להכיל חיידקי לקטובצילוס. חיידקים אלו מפרישים חומצת חלב (חומצה לקטית) השומרת על חומציות קלה בסביבת הנרתיק. חומציות זו מונעת את שגשוגם של חיידקים מזיקים אחרים בנרתיק.
כאשר נגרם וגינוזיס חיידקי פוחתת כמות חיידקי הלקטובצילוס בנרתיק וחומציותו התקינה נפגעת. שינוי זה מאפשר שגשוג של חיידקים אחרים. אף שהגורם לשינוי בריכוז חיידקי הנרתיק התקינים אינו ידוע, זוהו מספר גורמי סיכון התורמים להתפתחות וגינוזיס חיידקי.
גורמים התורמים להתפתחות זיהום זה
וגינוזיס חיידקי אינו זיהום המועבר באמצעות מגע מיני או דרך קיום יחסי מין. עם זאת זיהום זה נפוץ יותר בקרב נשים פעילות מינית, לרבות בקרב נשים לסביות. וגינוזיס חיידקי נפוץ מאד בקרב נשים ממוצא אפריקאי.
גורמים נוספים שעלולים להגביר את הסיכון לווגינוזיס חיידקי הינם:
- שותף חדש לקיום יחסי מין.
- ריבוי שותפים לקיום יחסי מין.
- שימוש בהתקן תוך רחמי למניעת הריון.
- עישון.
- שימוש בסבון ריחני או קצף אמבטיה מבושם.
- שימוש בנוזלים מחטאים (נוזלים א-ספטיים) באמבטיה.
- שטיפה פנימית של הנרתיק עם מים או עם נוזלים אחרים.
- שימוש בדאודורנט נרתיקי.
- כיבוס התחתונים עם חומרי כביסה חזקים.
אבחון
מומלץ לפנות לרופא בהקדם אם מופיעה הפרשה חריגה מהנרתיק. חשוב לאבחן וגינוזיס חיידקי על מנת לשלול זיהומים אחרים כגון טריכומונאס וגינליס (Trichomonas Vaginalis) או זיבה. זיהומים אלו עלולים אף הם לגרום להפרשה נרתיקית חריגה.
בדיקה
אבחון המצב יעשה לפי תיאור הסימפטומים ובדיקה נרתיקית. במהלך הבדיקה יתרשם הרופא מאופי ההפרשה, צבעה וריחה. הפרשה דלילה בעלת גוון אפרפר וריח לא נעים מן הנרתיק יצביעו בדרך כלל על וגינוזיס חיידקי. אצל נשים הפעילות מינית עלול להיות גורם אחר לתופעות אלו. על מנת לאשר או לשלול את האבחנה עשוי הרופא להפנותן לביצוע בדיקות נוספות.
בדיקות נוספות
הרופא עשוי ליטול דגימה מן ההפרשה למשטח. באמצעות מטוש או מקלון שבקצהו צמר גפן יאסוף הרופא דגימת תאים והפרשה מדופן הנרתיק. נטילת הדגימה אינה גורמת לכאב אך עלולה להיות כרוכה באי נוחות.
הדגימות ישלחו לבדיקה במעבדה. תוצאות יתקבלו בדרך כלל תוך מספר ימים.
לעתים עשוי הרופא לבדוק גם את רמת החומציות בנרתיק. בדיקה זו תבוצע גם כן באמצעות מטוש. הדגימה תיבדק על ידי נייר מיוחד המשנה את צבעו בתגובה לרמת החומציות (נייר זה מכונה נייר לקמוס). מידת חומציות העולה על 4.5 משמעותה וגינוזיס חיידקי.
טיפול
ניתן לטפל בווגינוזיס חיידקי באמצעות אנטיביוטיקה מסוגים ודרכי מתן שונים. טיפול נכון יעיל ב- 85-90% מהמקרים.
טרם הוכח כי נטילת פרוביוטיקה (היינו, תוספי מזון המכילים חיידקים 'טובים' הדומים לאלו הנמצאים ביוגורט) עשויה להועיל בטיפול או במניעה של וגינוזיס חיידקי.
מטרונידזול
מטרונידזול היא האנטיביוטיקה המועדפת והנפוצה ביותר לטיפול בווגינוזיס חיידקי. מטרונידזול קיימת בשלוש צורות מתן:
- טבליות הניטלות בבליעה פעמיים ביום במשך שבעה ימים.
- טבליות במינון גבוה הניטלות פעם אחת בלבד.
- ג'ל אותו יש למרוח בנרתיק פעם ביום במשך חמישה ימים.
הטיפול היעיל ביותר הוא באמצעות נטילת טבליות במשך שבעה ימים. זהו גם הטיפול המועדף בזמן הריון או הנקה. קיימים דיווחים רבים על הישנות של הזיהום לאחר נטילת מנה אחת בלבד של מטרונידזול במינון גבוה.
מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן הטיפול במטרונידזול ובמהלך 48 שעות לאחר הפסקת נטילתו.
קלינדמיצין
קלינדמיצין היא אנטיביוטיקה חלופית לטיפול בווגינוזיס חיידקי. תרופה זו קיימת בשתי צורות מתן:
- קרם אותו יש למרוח בנרתיק פעם ביום במשך שבעה ימים.
- כמוסה (קפסולה) לבליעה פעמיים ביום במשך שבעה ימים.
השימוש בכמוסות קלינדמיצין נדיר כיום מאחר שנמצא קשר בין נטילתן לבין תופעת לוואי חמורה הנקראת קוליטיס פסאודוממברנוטית (pseudomembranous colitis). זוהי דלקת חמורה של הרירית הפנימית של המעי הגס.
קרם של קלינדמיצין עלול לפגוע ביעילותם של אמצעי מניעה כגון קונדומים העשויים לטקס (גומי טבעי) ודיאפרגמה ולהגביר את הסיכון להריון ולהדבקה במחלות אחרות המועברות דרך מגע מיני.
במהלך טיפול בקרם זה וחמישה ימים לאחריו יש להשתמש באמצעי מניעה נוסף ולהתגונן בפני זיהומים המועברים במגע מיני. ניתן לבחור קונדומים שאינם עשויים מלטקס. ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל בנושא אמצעי המניעה המתאימים.
טינידזול
טינידזול היא חלופה נוספת אם כי יעילותה בטיפול בווגינוזיס חיידקי נחקרה פחות. טינידזול ניטלת דרך הפה, במנה אחת. כמו במקרה של נטילת מטרונידזול, מומלץ להימנע משתיית אלכוהול במהלך טיפול בטינידזול.
לאחר הטיפול
אם הסימפטומים נעלמים בעקבות הטיפול אין כל צורך לבצע בדיקה חוזרת. במקרים הבאים תידרשנה בדיקות נוספות:
- הסימפטומים אינם חולפים.
- הסימפטומים מופיעים שוב.
- הטיפול בווגינוזיס חיידקי ניתן במהלך הריון.
טיפול נוסף
הטיפול הראשון עלול להיכשל אצל 10-15% מהמטופלות. במקרים בהם הטיפול לא הצליח יש לוודא שהתרופות נלקחו בצורה הנכונה. במידה שהטיפול אכן נלקח באופן הנכון אך היה לא יעיל ישקול הרופא חלופה אחרת.
סיבוכים
נמצא קשר בין וגינוזיס חיידקי לבין מצבים רפואיים אחרים לרבות:
זיהומים המועברים באמצעות מגע מיני
יתכן שקיים קשר בין וגינוזיס חיידקי וזיהומים מסוימים המועברים באמצעות מגע מיני. וגינוזיס חיידקי מעלה את הסיכון ללקות במחלות הבאות:
כמו כן עולה הסיכון להדבקה בנגיף הפפילומה שעלול לגרום לקונדילומה (מחלה המאופיינת ביבלות באברי המין) ולסרטן בצוואר הרחם.
נשים הרות
נשים הרות הסובלות מווגינוזיס חיידקי עלולות להיות בסיכון מוגבר לסיבוכי הריון הכוללים:
- הפלה מאוחרת.
- פקיעה מוקדמת של קרומי שק מי השפיר.
- לידה מוקדמת (לפני שבוע 37 להריון).
- זיהום של קרומי שק מי השפיר ושל מי השפיר (כוריאואמניוניטיס).
- גירוי או זיהום של רירית הרחם לאחר הלידה (אנדומטריטיס).
סימפטומים של וגינוזיס חיידקי במהלך ההריון מחייבים פנייה מיידית לרופא הנשים. ניתן לטפל בווגינוזיס חיידקי בבטחה בתקופת ההריון ובמהלך ההנקה.
נשים הרות שאינן סובלות מסימפטומים של וגינוזיס חיידקי אינן צריכות להיבדק מאחר שמחקרים הראו כי טיפול במקרה זה אינו מפחית את שיעור סיבוכי ההריון.
הפריה חוץ גופית
וגינוזיס חיידקי אצל נשים שעוברות טיפולי הפריה חוץ גופית עלול לגרום לסיבוכים הבאים:
- שיעורי הצלחה נמוכים.
- סיכון מוגבר להפלה בשלבים מוקדמים של ההריון.
במקרה של סימפטומים של וגינוזיס חיידקי אצל אישה העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
הישנות של וגינוזיס חיידקי
גם לאחר טיפול יעיל בווגינוזיס חיידקי תיתכן הישנות בקרב 20-25% מהנשים תוך כחודש. עם הזמן תיתכן הישנות בקרב כ- 80% מהנשים.
אם חלה חזרה של הסימפטומים יש לחזור אל הרופא כדי לשקול אפשרויות טיפול נוספות.
מניעה
מניעת וגינוזיס חיידקי
הגורמים לוגינוזיס חיידקי אינם מובנים לגמרי ולכן לא ניתן למנוע את התופעה. עם זאת, ניתן להפחית את הסיכון להתפתחות וגינוזיס חיידקי אם נמנעים מהדברים הבאים:
- סבונים ריחניים וקצף אמבטיה מבושם.
- דאודורנט נרתיקי.
- שטיפות פנימיות של הנרתיק.
- נוזלים מחטאים (אנטיספטיים) באמבטיה.
- חומרי ניקוי (דטרגנטים) חזקים לשטיפת הבגדים התחתונים.
חומרים אלו עלולים לפגוע במאזן הטבעי של חיידקי הנרתיק ולהעלות את הסיכון להתפתחות וגינוזיס חיידקי.
מין בטוח
למרות שווגינוזיס חיידקי אינו זיהום המועבר באמצעות מגע מיני, זיהומים רבים אחרים אכן מועברים בדרך זו. קיום מין בטוח מעניק לשני בני הזוג את ההגנה הטובה ביותר נגד זיהומים המועברים דרך מגע מיני.
העצות המפורטות להלן יסייעו לקיים מין בטוח:
- קיום יחסי מין עם מספר מוגבל של בני זוג.
- שימוש באמצעי מניעה חוצצים כגון קונדום במהלך קיום יחסי מין נרתיקיים או אנאליים (דרך פי הטבעת). מומלץ לוודא שימוש נכון בקונדום.
- לא מומלץ לחלוק אביזרי מין. יש להקפיד לחטא אביזרים אלו היטב או לכסותם בקונדום חדש לפני העברתם בין בני זוג.
במידת הצורך או אם מופיעים סימפטומים חשודים, ניתן לבצע בדיקות לאבחון זיהומים המועברים דרך מגע מיני.
