15 דצמבר 2019 י"ז כסלו תש"פ
עודכן:  06.06.2012 

שברי מאמץ - מידע רפואי

Stress fractures
עודכן:  06.06.2012 

מבוא לשברי מאמץ

שברי מאמץ הם סדקים זעירים בעצם הנגרמים בעקבות הפעלה חוזרת ונשנית של כוח על עצם מסויימת. מרבית המקרים נגרמים בעקבות מאמץ יתר הנגרם בזמן קפיצות חוזרות או ריצה למרחקים ארוכים.
שברי מאמץ עלולים להיווצר לא רק בגלל עומס יתר אלא גם במצבים המאופיינים בעצמות חלשות, כמו אצל חולים באוסטיאופורוזיס. מחלה זו מתאפיינת בירידה קבועה של צפיפות העצם אשר גורמת לה להיות דקה וחלשה יותר. אצל חולים אלו אף מאמץ קל או בינוני עלול לגרום לשברי מאמץ.
שברי מאמץ שכיחים בעיקר בעצמות שנושאות את משקל הגוף, היינו העצמות התחתונות של הרגל ועצמות כף הרגל. שברי מאמץ יכולים להתפתח אצל כול אחד אך ספורטאים שעוסקים בפעילות שכוללת הליכה או ריצה לזמן ממושך נמצאים בסיכון יתר. גם כשמתחילים תוכנית אימונים חדשה ומבצעים את האימונים הראשונים בעוצמה גבוהה מדי, קיים סיכון להיווצרות שברי מאמץ.

סימפטומים

סימפטומים של שברי מאמץ

סימפטומים של שברי מאמץ כוללים:
  • נפיחות מקומית.
  • כאב.
  • רגישות למגע בנקודה מסויימת.
  • כאב ונפיחות שגוברים עם ביצוע פעילות גופנית ופוחתים בזמן מנוחה.
  • כאב המתחיל מוקדם יותר ויותר ככל שהאימונים נמשכים.
  • כאב שמורגש גם במנוחה ככל שעומס היתר על העצמות הפגועות נמשך.
 
תחילה, יתכנו סימפטומים קלים עד כדי בלתי מורגשים, אך יש לשים לב לכול כאב ברגליים בזמן פעילות. טיפול עצמי עם תחילת הסימפטומים יכול למנוע החמרה של שברי המאמץ.

מתי לפנות לרופא?

יש לפנות לרופא אם הכאב מחמיר או נמשך גם בזמן מנוחה.

גורמים

גורמים של שברי מאמץ

שברי מאמץ נגרמים בעקבות הפעלה חוזרת ונשנית של כוח רב מהרגיל על עצמות הרגל ועצמות כף הרגל.
עצמות הגוף עוברות כל הזמן תהליכים של פירוק ובנייה מחדש. במצב תקין, תהליכים אלו מאוזנים על מנת לשמר את העצם בריאה וחזקה. עומס יתר גורם לפגיעה באיזון התקין בין תהליכי הפירוק והבניה. הפעלה חוזרת של כוח רב מהרגיל גורמת להגברת תהליך הפירוק.
אם העצמות נתונות לעומס יתר ולא מתאפשר די זמן מנוחה בין תקופות המאמץ, תהליך פירוק העצם יתרחש מהר יותר מתהליך הבנייה מחדש ובפועל לא ייווצרו מספיק תאי עצם חדשים על מנת להחליף את אלו שהתפרקו ונספגו. דבר זה גורם לתופעה הנקראת 'עייפות העצם' (לעתים גם 'שבר עייפות') המאופיין בסדקים זעירים בעצם, שמתפתחים בסופו של דבר לשברי מאמץ.

גורמי סיכון

גורמים שיכולים להגדיל את הסיכון להתפתחות שברי מאמץ כוללים:
  • פעילות גופנית מסוימת. שברי מאמץ שכיחים יותר אצל העוסקים בענפי ספורט המתבצעים על גבי משטחים קשיחים כמו כדורסל או טניס. גם ענפי ספורט הכרוכים בהליכה ממושכת למרחקים ארוכים מהווים גורם סיכון לשברי מאמץ.
  • הגברה פתאומית ברמת הפעילות. פעמים רבות מופיעים שברי מאמץ בעקבות שינוי מהיר או פתאומי באורח החיים, המשתנה ממצב של חוסר פעילות גופנית למצב של שגרת אימונים. דוגמה לכך היא גיוס לצבא או הגברה מוגזמת בעוצמה, בתדירות או במשך של אימון גופני.
  • מגדר. נשים שמחזורן החודשי אינו סדיר או שסובלות מהעדר ווסת (אל-ווסת, אמנוראה) מועדות יותר להיווצרות שברי מאמץ.
  • בעיות מבניות בכף הרגל. אנשים שסובלים מכף רגל שטוחה במיוחד ('פלטפוס') או מקשת כף רגל גבוהה במיוחד נמצאים בסיכון יתר להיווצרות שברי מאמץ.
  • חולשת עצמות. מצבים רפואיים כמו אוסטיאופורוזיס מאופיינים בעצמות חלשות ולכן הלוקים בהם נמצאים בסיכון מוגבר להיווצרות שברי מאמץ ביתר קלות.
 

אבחון

אבחון שברי מאמץ

במרבית המקרים ניתן לאבחן שברי מאמץ על סמך בדיקה גופנית, תלונות המטופל וסיפור הרקע. לעתים תידרשנה בדיקות דימות על מנת לאשר את האבחנה.

בדיקות דימות

  • צילום רנטגן של העצמות. זוהי שיטת הדימות השכיחה ביותר להדגמת ממצאים בעצמות וברקמות הגוף.
    במקרים רבים לא ניתן לראות את שברי המאמץ בצילום רנטגן פשוט, בפרט אם יבוצע זמן קצר לאחר תחילת הסימפטומים. בדרך כלל נדרשים מספר שבועות ולעיתים חודש ויותר על מנת לראות עדות לשבר מאמץ בצילום רנטגן.
  • מיפוי עצמות. מיפוי היא בדיקה המשלבת רפואה גרעינית עם אמצעי דימות מתקדמים שמטרתה לספק מידע רפואי שאינו מושג באמצעות שיטות דימות אחרות כגון צילום רנטגן.
    הבדיקה כרוכה בהזרקת חומר רדיואקטיבי לגוף. חומר זה מצטבר בעיקר באזורים בהם מתבצע תהליך מוגבר של בנית עצם (אזורים אלו 'נצבעים' לבן). בעיות שונות בעצמות עלולות להופיע באופן דומה במיפוי ולכן בדיקה זו אינה משמשת באופן בלעדי לאבחון שברי מאמץ.
  • תהודה מגנטית (magnetic resonance imaging – MRI). שיטת דימות מתקדמת העושה שימוש בשדה מגנטי עוצמתי ובגלי רדיו על מנת לקבל תמונה מפורטת של גוף האדם. בשיטה זו ניתן לזהות מצבי מחלה, נזק ושינוים מבניים ברקמות הגוף הרכות, במפרקים, ובעצמות שאינם ניתנים לזיהוי באמצעי אבחון אחרים לרבות שיטות דימות כגון רנטגן, CT או אולטרה סאונד.

באמצעות בדיקה זו ניתן לאבחן שברי מאמץ כבר בשבוע הראשון להיווצרותם ואף ניתן להבדיל בין שברי מאמץ לבין פגיעה ברקמות רכות.

טיפול

טיפול בשברי מאמץ

הטיפול בשברי מאמץ תלוי בחומרתם, במיקום השברים ובאילוצים כמו המהירות בה נדרש המטופל לשוב לפעילות.

טיפול עצמי

מרכיב חשוב בטיפול הוא זמן מספק להחלמה של העצם. לעיתים ידרשו מספר חודשים ואף למעלה מכך. טיפול עצמי בשברי מאמץ כולל:
  • מנוחה. פעמים רבות ימליץ הרופא להימנע מנשיאת משקל על הרגל הכואבת. יש להישמע להוראות הרופא ולשוב לפעילות שגרתית אך ורק כאשר הוא יאפשר זאת.
  • קירור המקום. מומלץ להניח שקיות עם קרח על האזור בו מורגש הכאב. בדרך כלל יומלץ על שלוש עד ארבע פעמים ביום למשך עשר דקות בכול פעם. קירור המקום מסייע להפחית את הנפיחות ומקל על הכאב.
  • חזרה איטית לפעילות. לאחר קבלת אישור מהרופא יש לחזור לפעילות בהדרגה. מומלץ להתחיל מפעילויות שלא מערבות נשיאת משקל כמו שחייה ולהתקדם בהדרגה עד לפעילות שגרתית מלאה. חזרה לפעילויות שדורשות מאמץ רב כמו ריצה צריכה להיות הדרגתית תוך כדי עליה זהירה במשך ובעוצמת הפעילות.
 

תרופות

ניתן להשתמש בתרופות שמכילות פאראצטמול (אקמול, דקסמול) לשיכוך הכאב.
קיימים מחקרים לפיהם נטילת תרופות כמו איבופרופן (אדוויל, נורופן) ונפרוקסן עלולה לפגוע בתהליך ההחלמה של העצם ולכן הן אינן מומלצות במקרה זה.

אביזרים

לעתים יומלץ על שימוש בקביים או בסד מיוחד על מנת למנוע נשיאת משקל על הרגל הפגועה. במקרים קשים במיוחד עשוי הרופא לאסור לחלוטין כל דריכה ואף לגבס את הרגל למטרת קיבוע.

ניתוח

אף שזה אינו טיפול שכיח, סוגים מסוימים של שברי מאמץ עלולים לחייב ניתוח על מנת להבטיח החלמה מלאה, בפרט כאשר מדובר בשברים באזורים בעלי אספקת דם מועטה.

סיבוכים

סיבוכים של שברי מאמץ

חלק משברי המאמץ אינם מחלימים לגמרי ועלולים לגרום לכאב כרוני (מתמשך).
יש לברר את הגורם לשברי המאמץ ולטפל במחלות רקע שעלולות להגביר את הסיכון לשברי מאמץ נוספים בעתיד.

מניעה

מניעת שברי מאמץ

ניתן לנקוט מספר צעדים על מנת למנוע שברי מאמץ. אלו כוללים:
  • ביצוע שינויים הדרגתיים. במידה שרוצים לבצע שינוי בסוג האימון הגופני או להתחיל להתאמן לראשונה יש לבצע זאת בהדרגה.
  • שימוש בנעליים מתאימות. יש לוודא שנעלי ההתעמלות מתאימות למבנה כף הרגל ולסוג הפעילות שרוצים לבצע. במקרה של קשת כף רגל שטוחה או גבוהה במיוחד מומלץ להתייעץ עם רופא לגבי שימוש באביזרי תמיכה בנעליים.
  • העדפת אימון משולב. מומלץ לשלב ולגוון את סוג האימון ולכלול בו תרגילים בעומסים משתנים על מנת להימנע מעומס חוזר ונשנה על אזור מסויים בגוף.
  • הקפדה על תזונה מתאימה. יש לוודא שהתפריט היומי כולל כמות מספקת של סידן וכן רכיבים תזונתיים נוספים המסייעים לשמור על חוזק העצמות.
 

זכויות חברי מכבי

זכויות חברי מכבי

אביזרים רפואיים

כל התעריפים והזכאויות לרכישה והשכרה של אביזרים רפואיים מרוכזים במקום אחד.
לאיתור אביזר רפואי >>

מכבי פארם

חברי מכבי זכאים להנחות ייחודיות ברכישת אביזרים ברשת בתי המרקחת של מכבי פארם.
לאיתור בית מרקחת >> (ייפתח בדפדפן נפרד)
מבצעי החודש במכבי פארם >>