בעיות שפיכה (שפיכה מוקדמת, שפיכה מאוחרת, שפיכה אחורית) - מידע רפואי

שפיכה היא פליטה של זרע מהפין בזמן אורגזמה (פורקן מיני).

בעיות שפיכה כגון שפיכה מוקדמת שכיחות קרב גברים. גברים רבים חווים לפחות תקופה אחת במהלך חייהם במהלכה הם סובלים מבעיה כלשהי הקשורה לשפיכה.

בעיות שפיכה נחלקות לשלושה סוגים עיקריים שכוללים:

• שפיכה מוקדמת.
• שפיכה מאוחרת.
• שפיכה אחורית.

שפיכה מוקדמת

שפיכה מוקדמת היא הבעיה השכיחה ביותר. משמעותה שזרע הגבר נפלט מהפין מוקדם מהרצוי במהלך קיום יחסי מין.

אנשים רבים כלל אינם יודע מהו משך הזמן הנחשב תקין במהלך קיום יחסי מין. מחקר שנערך בקרב 500 זוגות מחמש מדינות מצא שהזמן הממוצע שעובר מרגע החדירה ועד לשפיכה הוא כחמש וחצי דקות.

בפועל, כל זוג מגדיר עבור עצמו מהו משך הזמן הראוי והרצוי עד להגעה לשפיכה. עם זאת, אם באופן קבוע מגיע הגבר לשפיכה תוך פחות מדקה או כעבור כדקה ממועד החדירה, הדבר נחשב כבעיה רפואית הדורשת טיפול.

שפיכה מאוחרת

שפיכה מאוחרת הוא מצב המאופיין בעיכוב בהגעה לשפיכה או חוסר יכולת להגיע לשפיכה בזמן קיום יחסי מין, למרות שהגבר מרוגש וזקפתו תקינה.

שפיכה מאוחרת נקראת לעיתים גם שפיכה מעוכבת או הפרעה באורגזמה הגברית.

שפיכה אחורית

שפיכה אחורית היא בעיית שפיכה לא שכיחה. באופן תקין נפלט נוזל הזרע מקצה השופכה. השופכה היא צינור שעובר משלפוחית השתן לאורך הפין, דרכה מופרש השתן מהגוף. במצב של שפיכה אחורית נוזל הזרע נשפך לכיוון ההפוך, אל שלפוחית השתן, במקום אל מחוץ לגוף.

גברים הסובלים משפיכה אחורית מגיעים לאורגזמה אך אינם פולטים את נוזל הזרע (לעתים נפלטת כמות קטנה). מצב זה אינו מסוכן לבריאות אך עלול לפגוע בפוריות הגבר.

טיפול בבעיות שפיכה

ניתן לטפל בשפיכה מוקדמת באמצעים תרופתיים כגון תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה- SSRI’s (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין), המסוגלים לעכב את השפיכה. טיפול זוגי גם כן עשוי להועיל.

הטיפול שיומלץ במקרה של שפיכה מאוחרת יקבע בהתאם לגורם למצב. אם המצב נגרם כתופעת לוואי של טיפול תרופתי יומלץ על החלפת הטיפול. במידה שמדובר בגורם נפשי, יומלץ על טיפול כגון טיפול פסיכולוגי.

מרבית הגברים אינם זקוקים לטיפול בשפיכה אחורית מאחר שהם מסוגלים לקיים יחסי מין מספקים והבעיה אינה פוגעת באיכות חייהם או בבריאותם. עם זאת, אם גבר הסובל משפיכה אחורית ירצה להרות ילדים הוא וזוגתו יזדקקו לטיפולי פוריות על מנת להפיק זרע. במקרים מסוימים ניתן לטפל במצב באמצעים תרופתיים.

גורמים לבעיות שפיכה

בעיות שפיכה הן נושא מורכב. הן עלולות להיגרם עקב גורמים שונים, לרבות:

• מתח.
• בעיות בזוגיות.
• חרדה או חשש מאובדן זקפה ומתפקוד מיני לא תקין.
• משקעים רגשיים שקשורים לאירוע מיני שלילי שקרה בעבר.
• דיכאון.
• נטילת תרופות מסוימות או מצבים רפואיים שונים (לדוגמה, סוכרת עלולה לגרום לשפיכה מאוחרת).

שפיכה אחורית היא בעיה נדירה באוכלוסיה הכללית אולם זהו סיבוך שכיח יחסית לאחר ניתוחים מסוימים לרבות ניתוח בבלוטת הערמונית. גם בקרב חולי סוכרת וטרשת נפוצה שפיכה אחורית שכיחה יחסית.

שפיכה אחורית נגרמת עקב נזק לעצבים או לשרירים הנמצאים בצוואר שלפוחית השתן (הנקודה בה השופכה מתחברת לשלפוחית). נזק זה עלול להיגרם במהלך ניתוח בשלפוחית או בערמונית.

שכיחות התופעה

שפיכה מוקדמת היא הבעיה השכיחה ביותר מבין כלל בעיות השפיכה. מחקרים שנערכו בתחום העלו כי 1 מכל 3 גברים דיווח שסבל משפיכה מוקדמת. מעריכים כי המספרים בפועל גבוהים אף יותר, מאחר שגברים רבים מתביישים להודות כי הם סובלים מבעיות אלו.

אף ששפיכה מאוחרת היא בעיה שכיחה פחות, ההערכה היא כי 1 מכל 20 גברים התקשה להגיע לאורגזמה ולשפיכה במשך חודש אחד לפחות, בשנה החולפת.

מעורבות בן או בת הזוג

מומלץ שבן או בת הזוג יהיו מעורבים בטיפול בבעיה. תמיכת בן או בת הזוג חיוניים להצלחת הטיפול. פעמים רבות אף עולה כי גם לבן או בת הזוג בעיות משלהם בתפקוד המיני, שלעתים מחמירות עוד יותר את בעיית השפיכה.

שפיכה מוקדמת

הסימפטום העיקרי של שפיכה מוקדמת הוא חוסר יכולת לשלוט בתזמון השפיכה עד למועד בו שני בני הזוג מעוניינים בכך.

אף שלא קיימת הגדרה למשך הזמן הרצוי או הנדרש עד לשפיכה בזמן קיום יחסי מין נהוג להתייחס למצב בו השפיכה מתרחשת טרם החדירה או תוך כדקה ממועד החדירה לנרתיק, כאל שפיכה מוקדמת.

תקופות מזדמנות של שפיכה מוקדמת הן תופעה שכיחה ולרוב אינן מהוות גורם לדאגה. עם זאת, אם כמחצית מהנסיונות לקיים יחסי מין נגמרים בשפיכה מוקדמת, יומלץ בדרך כלל על קבלת טיפול.

סוגים של שפיכה מוקדמת

מבחינים בין שני סוגים של שפיכה מוקדמת:

• שפיכה מוקדמת ראשונית – מצב בו הגבר סובל משפיכה מוקדמת החל מהמועד בו נעשה פעיל מינית.
• שפיכה מוקדמת משנית – שפיכה מוקדמת שהתפתחה אצל גבר שקודם לכן לא סבל מהתופעה וקיים יחסי מין בהצלחה בעבר.

שפיכה מוקדמת ראשונית שכיחה פחות (כ-2% מהגברים הפעילים מינית). גברים הסובלים משפיכה מוקדמת ראשונית אינם מסוגלים לעכב את מועד השפיכה במרבית הפעמים בהם הם מקיימים יחסי מין. מצב זה גורם לתחושות של מבוכה ותסכול ופוגע באופן חמור באיכות החיים. פעמים רבות גברים הסובלים ממצב זה נמנעים לחלוטין מקיום יחסי מין.

שפיכה מאוחרת

שפיכה מאוחרת מאופיינת בעיכוב משמעותי בזמן שעובר עד לשפיכה או בחוסר יכולת כללית להגיע לשפיכה.

לא קיימת הגדרה חד משמעית לגבי משך הזמן שעובר עד שהשפיכה נחשבת מאוחרת. עם זאת, זקפה לא רצויה שנמשכת 30-60 דקות ללא שפיכה עלולה להצביע על שפיכה מאוחרת. גם אם לא ניתן להגיע לשפיכה בכמחצית מהפעמים בהם מקיימים יחסי מין, יתכן שמדובר בשפיכה מאוחרת.

בדומה לשפיכה מוקדמת, גם שפיכה מאוחרת עלולה להיות ראשונית או משנית (כזו שהופיע לפתע, אף שבעבר לא סבל הגבר מבעיה זו). שפיכה מאוחרת ראשונית אינה שכיחה ומעריכים כי מדובר בגבר אחד מכל 1000.

ניתן לסווג שפיכה מאוחרת באופן הבא:

• שפיכה מאוחרת כללית – בעיה המתרחשת בכל מצב מיני.
• שפיכה מאוחרת תלוית מצב – אם התופעה מתרחשת רק במצבים מסוימים.

לדוגמה, יתכן מצב בו השפיכה תקינה בזמן אוננות אך מאוחרת במהלך קיום יחסי מין זוגיים. שפיכה מאוחרת תלוית מצב לרוב מצביעה על גורם נפשי לבעיה.

שפיכה אחורית

מלבד היעדר נוזל הזרע, הסימפטום העיקרי של שפיכה אחורית הוא הופעת עכירות בשתן במהלך ההשתנה הראשונה לאחר קיום יחסי מין. העכירות בשתן נגרמת עקב נוכחות נוזל הזרע בתוכו.

דם בנוזל הזרע

נוכחות דם בנוזל הזרע עלולה להוות סימן אזהרה אם כי במרבית המקרים הגורם אינו משמעותי והתופעה חולפת לאחר מספר ימים, ללא צורך בטיפול. לרוב מדובר בדלקת בשופכה או בבלוטת הערמונית.

עם זאת, אם המצב נמשך יש לפנות לבדיקת אורולוג (רופא מומחה בטיפול במערכת השתן ובמערכת המין הגברית) מאחר שיתכנו גם גורמים חמורים יותר למצב.

גורמים אפשריים כוללים מכה או חבלה באזור איברי הרבייה וכן זיהומים המועברים בזמן קיום יחסי מין כמו זיבה (גונוריאה) או כלמידיה (חיידק שמועבר בזמן מגע מיני וגורם לדלקת השופכה אצל גברים ונשים).

מחלות שונות בבלוטת הערמונית עלולות גם כן לגרום להופעת דם בנוזל הזרע, בפרט אצל גברים לאחר גיל 40. במקרים נדירים עלול דם בנוזל הזרע להיות סימפטום של סרטן ערמונית.

ייתכנו גורמים שונים לבעיות שפיכה. במקרים מסוימים המצב עלול להיות תולדה של מספר גורמים.

בעיות שפיכה תיתכנה עקב שילוב של גורמים גופניים ונפשיים. לדוגמה, מצב בריאותי שגורם לקושי להשיג זקפה עלול לגרום לחרדה, שתגרום לשפיכה מוקדמת.

שפיכה מוקדמת ראשונית

לרוב מדובר בגורם נפשי, כמפורט.

התניה

רופאים רבים סבורים שחוויות מיניות בשלבים מוקדמים בחיים עלולות לגרום להתניה ולהשפיע על ההתנהגות המינית בהמשך החיים. לדוגמה, אם בני נוער מרגילים את עצמם להגיע לשפיכה מהר תוך כדי אוננות או בזמן קיום יחסי מין מחשש שיתפסו, יתכן שבעתיד יהיה להם קשה לחרוג מהרגל זה ולעכב את מועד השפיכה.

חוויה מינית טראומטית

חוויה מינית לא נעימה בגיל צעיר עלולה לגרום לתפיסה שלילית של כל הקשור ליחסי מין ואף לגרום לחרדה מינית ולשפיכה מוקדמת. חוויות אלו עלולות להיות כל ארוע מיני שלילי החל מנער שנתפס כשהוא מאונן ועד ניצול מיני או התעללות מינית.

חינוך נוקשה

גברים שחונכו בנוקשות בכל הקשור ליחסי מין והורגלו לחשוב שיחסי מין מותרים רק בנסיבות מסוימות (למשל, אחרי הנישואים בלבד) עלולים לסבול מחוסר יכולת להיות נינוחים ורגועים במהלך קיום יחסי מין. הם אף עלולים להתייחס ליחסי המין כאל משהו פסול. נסיבות אלו עלולות לגרום לשפיכה מוקדמת.

שפיכה מוקדמת משנית

מצב זה עלול להיגרם עקב שילוב של סיבות נפשיות וגופניות.

גורמים גופניים שכיחים כוללים:

• סוכרת.
• טרשת נפוצה.
• הגדלה שפירה של הערמונית.
• לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם).
• תת פעילות של בלוטת התריס.
• צריכת אלכוהול מופרזת.
• שימוש בסמים בלתי חוקיים.

גורמים נפשיים שכיחים כוללים:

• דיכאון.
• מתח.
• בעיות לא פתורות, עימותים או קשיים שונים במערכת יחסים רגשית ומינית.
• חרדה שקשורה לתפקוד המיני. גורם זה משפיע פעמים רבות בתחילתה של מערכת יחסים חדשה, או אצל גברים שסבלו בעבר מבעיות הקשורות לתפקוד המיני.

שפיכה מאוחרת

גם שפיכה מאוחרת עלולה להיגרם על ידי בעיות גופניות או נפשיות. הגורמים הנפשיים האפשריים לשפיכה מאוחרת דומים לאלו של שפיכה מוקדמת. לדוגמה, חוויה מינית שלילית בגיל צעיר, חינוך נוקשה, בעיות במערכת היחסים, מתח ודיכאון.

גורמים גופניים לשפיכה מאוחרת כוללים:

• סוכרת, בדרך כלל סוכרת מסוג 1.
• חבלה בחוט השדרה.
• טרשת נפוצה.
• ניתוח בשלפוחית השתן או בבלוטת הערמונית.
• גיל מבוגר.

תרופות רבות עלולות גם כן לגרום לשפיכה מאוחרת, לרבות:

• תרופות נוגדות דיכאון, בייחוד תרופות מקבוצת מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI).
• תרופות לטיפול ביתר לחץ דם (לדוגמה, תרופות ממשפחת חוסמי בטא).
• תרופות נוגדות פסיכוזה.
• תרופות להרפיית שרירים דוגמת באקלופן (שם מסחרי בקלוזל).
• משככי כאב חזקים כמו נפרוקסן.
• מתאדון, המשמש לטיפול במכורים להרואין.

שפיכה אחורית

שפיכה אחורית נגרמת עקב נזק לעצבים או לשרירים הנמצאים באזור צוואר שלפוחית השתן (האזור בו השופכה מתחברת לשלפוחית השתן).

בדרך כלל בזמן השפיכה, נוזל הזרע נדחף מהאשכים אל השופכה ודרכה יוצא מהגוף החוצה. במצב תקין, נוזל הזרע לא יכול להיכנס אל תוך שלפוחית השתן מאחר שהשרירים שנמצאים סביב צוואר השלפוחית מונעים את המעבר. שרירים אלו מתכווצים בחוזקה בזמן האורגזמה ולכן נוזל הזרע זורם דרך השופכה לכיוון היציאה מהגוף, ולא לאחור לכיוון השלפוחית.

אם נגרם נזק לשרירים אלו או לעצבים באזור, כיווץ השרירים עלול להיפגע, דבר שיאפשר לנוזל הזרע לזרום אל תוך שלפוחית השתן, ולא דרך השופכה.

ניתוח בבלוטת הערמונית או בשלפוחית השתן הוא הגורם השכיח ביותר לשפיכה אחורית. גורמים נוספים כוללים סוכרת, טרשת נפוצה ושימוש בתרופות מסוג חוסמי אלפא לטיפול ביתר לחץ דם.

גברים שסובלים מבעיות שפיכה בדרך כלל מבחינים בכך בעצמם או שהנושא עולה תוך כדי שיחה עם בן או בת הזוג. בשלב הבא רצוי לפנות לרופא המשפחה על מנת להתייעץ בנושא. הרופא יבדוק את המטופל וימליץ לו על אפשרויות הטיפול, או שיפנה אותו למומחה בתחום.

רקע רפואי ומשפחתי

רופא המשפחה יברר את עברו הרפואי והמשפחתי של המטופל על מנת להבין אם קיימים מצבים רפואיים כמו סוכרת, מחלות לב או יתר לחץ דם שעלולים לגרום לבעיות שפיכה.

הרופא ישאל גם על מצבו הרגשי והמיני של המטופל. למרות ששיתוף הרופא בנושאים אלו עלול לגרום למבוכה, מענה על שאלות בנוגע לסוג ואופי הסימפטומים חיוני לצורך ביסוס האבחנה והתאמת הטיפול המיטבי.

לדוגמה, אצל מטופל הסובל משפיכה מוקדמת ירצה הרופא לברר האם הסימפטומים קיימים מאז שהחל להיות פעיל מינית או שהסימפטומים החלו רק לאחרונה. במקרה של שפיכה מאוחרת חשוב לברר האם הסימפטומים מתרחשים בכול פעם שמתרחשת שפיכה או שהבעיה מופיעה רק במצבים מסוימים.

הרופא יברר אם המטופל סבל מפציעה או מחבלה באזור איבר המין או אם עבר לאחרונה ניתוח באגן. כמו כן יברר הרופא לגבי תרופות שהמטופל נוטל וכן לגבי הרגלי חייו והרגלי צריכת האלכוהול שלו.

בדיקות נוספות

לעיתים תבוצע בדיקה רקטלית על מנת לבדוק האם הערמונית מוגדלת וכן כדי לבדוק את תקינות העצבים באזור. בדיקה זו כרוכה בהחדרת אצבעו של הרופא לפי הטבעת לצורך מישוש האזור.

בנוסף יופנה המטופל לביצוע בדיקות דם ושתן שמטרתן לבדוק את רמתם של הורמונים מסוימים בדם וכן את רמת הכולסטרול. הרופא אף עשוי לבצע בדיקה של אזור האגן כדי לאתר סימני חבלה או זיהום.

שפיכה מוקדמת

הטיפול יוצע בהתאם לגורם למצב, בפרט אם הגורם הוא מצב גופני מסוים. אם הגורם לשפיכה המוקדמת נפשי עלול הטיפול להיות מאתגר יותר. עם זאת, גברים אשר מתמידים בטיפול לרוב משיגים תוצאות טובות.

טיפול עצמי

ישנן מספר שיטות לטיפול עצמי שניתן לנסות לפני שפונים לקבלת טיפול רפואי, לרבות:

• אוננות שעה או שעתיים לפני קיום יחסי מין.
• שימוש בקונדום עבה להפחתת התחושה.
• לקיחת נשימה עמוקה על מנת להשבית את רפלקס השפיכה (תגובה בלתי רצונית של הגוף במהלכה מתרחשת השפיכה).
• קיום יחסי מין בתנוחה בה בן או בת הזוג נמצאים למעלה (מאפשר להם לסגת לאחור כשהשפיכה קרבה).
• ביצוע מספר הפסקות במהלך קיום יחסי המין והסטת המחשבות לנושאים אחרים.

טיפול זוגי

טיפול זוגי עשוי להתאים למטופלים הנמצאים במערכת יחסים קבועה. לטיפול הזוגי שתי מטרות. האחת, לברר האם קיימים נושאים הפוגעים לרעה במערכת היחסים ולבדוק אפשרויות כיצד לפתור נושאים אלו. השניה, לימוד שיטות שונות שיכולות לעזור לגבר להיפטר מההרגל הגורם לו לשפיכה מוקדמת. שיטות מוכרות הן שיטת הלחיצות ושיטת ההפסקות.

בשיטת הלחיצות, תוך כדי אוננות או עינוג ידני, כאשר הגבר מרגיש שמועד השפיכה מתקרב, הוא מאותת לבן או בת זוגו שילחצו על ראש הפין במשך 10 עד 20 שניות. לאחר מכן מפסיקים, מחכים 30 שניות, ואז ניתן לחדש את האוננות או את הפעילות המינית. יש לחזור על תהליך זה מספר פעמים עד שמאפשרים להגיע לשפיכה.

שיטת ההפסקות זהה לשיטה הקודמת אלא שבמקום לחיצות פשוט מפסיקים את האוננות או את הפעילות המינית, ומחדשים אותן כעבור זמן קצר. לאחר שהגבר מרגיש בטוח ביכולתו לעכב את השפיכה ניתן להתחיל לקיים יחסי מין, תוך כדי הפסקה וחידוש לפי הצורך.

אף ששיטות אלו נשמעות פשוטות יש צורך בתרגול רב להשגת תוצאות טובות.

טיפול תרופתי

מעכבי ספיגה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI’s)

תרופות מקבוצה זו נועדו במקור לטיפול בדיכאון. אחת מתופעות הלוואי שלהן היא עיכוב שפיכה. לפיכך, אף שההתוויה הרשמית של תרופות אלו אינה לטיפול בשפיכה מוקדמת, השימוש בהן למטרה זו הולך ועולה.

תרופות מקבוצת ה- SSRI’s המשמשות לעיכוב שפיכה הן:

• פארוקסטין (paroxetine)
• סרטראלין (sertraline)
• פלואוקסטין (fluoxetine)
• ציטלופראם (citalopram)
• אסציטלופראם (escitalopram)

מחקרים בתחום מצאו שתרופות מקבוצה זו עשויות להאריך את הזמן שעובר עד לשפיכה עד לפי 10.

חלק מהמטופלים יחוו שיפור בסימפטומים החל ממועד נטילת התרופה אם כי בדרך כלל יש ליטול את התרופה במשך שבוע עד שבועיים עד שמושגת השפעה מרבית של הטיפול.

תופעות לוואי שכיחות בעקבות טיפול זה כוללות:

• עייפות
• תחושת חולי
• שלשול
• הזעת יתר

לרוב מדובר בתופעות קלות החולפות תוך 2-3 שבועות ממועד התחלת הטיפול.

תרופה מקבוצה זו שנקראת דפוקסטין (dapoxetine) פותחה במיוחד למטרת טיפול בשפיכה מוקדמת אולם עדיין אינה מאושרת לשימוש בישראל.

אם חוסמי SSRI לא יעילים או גורמים לתופעות לוואי, ניתן לטפל בתרופה קלומיפרמין השייכת למשפחת נוגדי הדיכאון הטריציקליים.

חוסמי פוספודיאסתראז (PDE inhibitors)

משפחה נוספת של תרופות שיכולה להיות יעילה בטיפול בשפיכה מוקדמת הן חוסמי פוספודיאסתראז (PDE) כדוגמת סילדנפיל (שם מסחרי: ויאגרה) וטדאלפיל (סם מסחרי: סיאליס), במיוחד במקרים המשולבים עם הפרעות זקפה.

תרופות נוספות

תרופות נוספות לטיפול בשפיכה מוקדמת הן משכך הכאבים טרמדול (Tramadol), מאלחשים מקומיים כדוגמת לידוקאין בג'ל או משחה וקרם אלפרוסטדיל.

שפיכה מאוחרת

בדומה לשפיכה מוקדמת, שפיכה מאוחרת הנובעת מגורמים גופניים ניתנת בדרך כלל לטיפול. לדוגמה, אם תרופה כלשהי גורמת לשפיכה מאוחרת ניתן לשקול נטילת תרופה חלופית, תוך התייעצות עם הרופא המטפל.

אם שפיכה מאוחרת מופיעה כתופעת לוואי של טיפול בנוגדי דיכאון מסוג SSRI ניתן לנסות לחכות מספר שבועות או להפחית מינון. במידה ואין הטבה, ניתן לנסות לעבור לנוגדי דכאון אחרים כדוגמת בופרופיון (bupropion) או מירטזפין (mirtazapine). הוספה של חוסמי פוספודיאסתראז (PDE-5) היא אפשרית גם כן.

טיפול מיני

טיפול מיני משלב בין טיפול באמצעות שיחות להנחיות לעריכת שינויים מעשיים בחיי המין של המטופל. שילוב זה יכול לעזור בהגברת תחושת ההנאה במהלך יחסי המין ובהקלת השפיכה.

במהלך הטיפול יכול המטופל לדון בכל נושא רגשי או נפשי שקשור למיניות ולמערכת היחסים הזוגית בחופשיות ומבלי לחשוש ששופטים אותו בשל מחשבותיו או תחושותיו.

המטפל המיני יכול להמליץ על פעילויות שיש לבצע תוך כדי קיום יחסי מין. פעילויות אלו כוללות:

• צפייה בסרטים או דפדוף בעיתונים ארוטיים לפני קיום יחסי המין על מנת להגביר את תחושת הגירוי המיני.
• מחשבה על פנטזיות ארוטיות ועריכת משחקי מין מסוגים שונים כדי להפוך את יחסי המין למרגשים יותר.
• שימוש בנוזלי סיכה על מנת שהמגע הגופני בזמן יחסי המין יהיה נוח ונעים יותר.
• שימוש בעזרים מיניים דוגמת ויברטור כדי להגביר את תחושת העונג.

בשום מקרה לא ידרש המטופל להשתתף בפעילויות מיניות כלשהן בזמן פגישה עם המטפל.

שפיכה אחורית

מרבית הגברים לא נזקקים לטיפול בשפיכה אחורית מאחר שבעיה זו אינה פוגעת ביכולת ליהנות מחיי מין תקינים ומספקים ולמצב אין כל השלכות בריאותיות.

אם נדרש טיפול (בדרך כלל במקרה שבני הזוג מעוניינים להרות) ניתן להשתמש בתרופות לחיזוק השרירים הסובבים את צוואר שלפוחית השתן. החומר פסאודואפדרין הנמצא בשימוש נרחב להפחתת גודש באף הוכח כיעיל בהשגת מטרה זו.

אם השפיכה האחורית נגרמה עקב נזק משמעותי לשרירים או לעצבים באזור, המצב עלול להיות בלתי הפיך. במקרה זה עלול להיות צורך בהליך של הפקת זרע ושימוש בשיטות של הפריה חוץ גופית (IVF) על מנת להשיג הריון.