18 ספטמבר 2018 ט' תשרי תשע"ט
מעודכן לתאריך  08.11.2009  באדיבות ה 

סינוסיטיס - מידע רפואי

(Sinusitis)
מעודכן לתאריך  08.11.2009  באדיבות ה 

 מבוא לסינוסיטיס

סינוסיטיס היא דלקת או זיהום של חללים הנמצאים בתוך עצמות הלחיים והמצח, אשר מכונים סינוסים.
תפקידם של חללים אלו להפחית את משקל הגולגולת, לסייע בחימום האוויר הנכנס לריאות וכן יש להם תפקיד ביצירת קול, שכן הם משמשים כ"תיבות תהודה".
קיימים 4 זוגות סינוסים:
  • הסינוסים הפרונטאליים (במצח, מעל הגבות).
  • הסינוסים המקסילאריים (בצידי האף, מאחורי עצמות הלחיים).
  • הסינוסים האתמואידיים (בין העיניים).
  • הסינוסים הספינואידיים (מאחורי העיניים).
 
ברוב המקרים, הסינוסים המקסילאריים הם אלו שיפגעו מסינוסיטיס.
סינוסיטיס חריפה (אקוטית) היא מחלה נפוצה הפוגעת מידי שנה בכ-5% מהאוכלוסייה. בדרך כלל היא מופיעה מספר ימים לאחר הצטננות או שפעת ובמרבית המקרים חולפת מעצמה ללא כל טיפול.
סינוסיטיס מתמשכת (כרונית) עלולה להתפתח בעקבות סינוסיטיס חריפה והיא יכולה להמשך שבועות ואף חודשים. במהלך הדלקת נסתמים הסינוסים והופכים נפוחים וכואבים.
אנשים בכל גיל מועדים לחלות בסינוסיטיס. הסימפטומים הנפוצים כוללים חום גבוה, כאב ורגישות מעל האזור הפגוע ואף סתום או גדוש. במרבית המקרים אין צורך בטיפול מלבד משככי כאבים, אך לעיתים נדרש טיפול באנטיביוטיקה.

סימפטומים

סימפטומים אופייניים לסינוסיטיס

הסימפטומים הנפוצים כוללים:
  • כאב ורגישות של הסינוס הנגוע. הכאב מחמיר כשמניעים את הראש מצד לצד או כשהראש מוטה כלפי מטה.
  • כאב בשיניים ובחניכיים בעת אכילה.
  • גודש באף והפרשה מרובה של נזלת.
  • חום גבוה.
 
סימפטומים אפשריים נוספים:
  • עייפות.
  • כאב ראש.
  • שיעול.
  • ריח רע מהפה.
  • לחץ באוזניים.
  • איבוד חוש הטעם והריח.
  • תחושה כללית רעה.
  • הקול משתנה ונשמע מנוזל.
 

סימפטומים ייחודיים לילדים

  • עצבנות וחוסר שקט.
  • נשימה דרך הפה.
  • קושי באכילה.
 
פנו לרופא המשפחה באתר מכבי אונליין

גורמים

גורמים לסינוסיטיס

הגורם הנפוץ ביותר לסינוסיטיס הוא נגיף השפעת. סינוסיטיס מתרחשת בדרך כלל אחרי זיהום נגיפי בדרכי הנשימה העליונות (אופייני לשפעת או להצטננות). אלרגנים (חומרים הגורמים לתגובה אלרגית) ומזהמים אחרים יכולים גם הם לגרום לדלקת.
הזיהום פוגע בשכבת התאים המרפדת את הסינוסים ואלו מתכסים בנוזל דלקתי. בעקבות הדלקת הופכת ההפרשה הרירית לצמיגה יותר ובשל כך לא מתאפשר ניקוזה התקין מהסינוס. לעיתים מתווסף למחלה גם זיהום חיידקי (זיהום שניוני) שעלול לגרום להחרפה בגודש ובנפיחות הסינוסים.

גורמים ומצבים העלולים לגרום לסינוסים להיות רגישים יותר לזיהומים

  • עישון וחשיפה לעשן.
  • אלרגיות (כמו קדחת השחת) ובפרט נזלת אלרגית (למשל אלרגיה להפרשות קרדית הבית).
  • אסתמה.
  • סיסטיק פיברוזיס. מחלה גנטית הגורמת בין השאר להצטברות ליחה צמיגה ודביקה בריאות.
  • חשיפה מתמשכת לחומרים כימיים הגורמים לגירוי דרכי הנשימה. למשל חשיפה לגזים הנפלטים מאגזוז של רכב.
  • מערכת חיסונית מוחלשת (בעקבות מחלת האיידס או טיפול כימותרפי).
  • מחלות דלקתיות דוגמת ווגנר גרנולומטוזיס (מחלה נדירה הגורמת להופעת שלפוחיות בדרכי הנשימה העליונות) וסרקואידוזיס (מחלה נדירה הגורמת למערכת החיסון של הגוף לתקוף את עצמו. אחת התוצאות של מצב זה יכולה להיות חסימה של הסינוסים).
  • פציעה, חבלה, או ניתוח בפנים.
  • חסימת הניקוז של הסינוס כתוצאה מפוליפ או חפץ זר.
  • דלקת שיניים המתפשטת לסינוס המקסילארי.
 
פנו לרופא המשפחה באתר מכבי אונליין

אבחון

אבחון סינוסיטיס

האבחון של סינוסיטיס מתבצע בדרך כלל על סמך ההיסטוריה הרפואית ובדיקה גופנית. על פי רוב מספיקים אמצעים אלה כדי לבדל בין סינוסיטיס לבין זיהום בדרכי הנשימה העליונות או הצטננות. חשוב לבדל בין סינוסיטיס לבין הצטננות וזיהומי דרכי הנשימה כי הטיפול בשני מצבים אלו שונה.
הצטננות וזיהום של דרכי הנשימה העליונות הן בדרך כלל מחלות נגיפיות שהטיפול בהן באמצעות אנטיביוטיקה מיותר ואף עלול להיות מסוכן. סינוסיטיס יכול לערב זיהום חיידקי עבורו יש צורך בטיפול אנטיביוטי או זיהום נגיפי שעבורו השימוש באנטיביוטיקה מיותר.

בדיקות

במרבית המקרים אבחון של סינוסיטיס חריף (אקוטי) אינו מצריך בדיקות, מעבר לבדיקה על ידי הרופא המטפל, אולם לעיתים אלו תידרשנה בכול זאת.
  • צילום רנטגן. בעבר התבסס האבחון של סינוסיטיס על צילומי רנטגן. הבעיה בשיטת אבחון זו שהיא אינה ממוקדת דיה ודורשת מיומנות טכנית גבוהה. מחקרים הראו כי רק ב-55% מהמקרים ניתן לאבחן סינוסיטיס באמצעות צילום רנטגן.
  • סריקת CT. צילום CT עשוי לתת תמונת מצב טובה של הסינוסים, מעברי האוויר והחללים הסמוכים. הצילום יספק מידע לגבי היחס בין הנוזל לאוויר בסינוסים, חסימות סינוסים והתעבות של השכבה הפנימית של הסינוסים.
  • אולטרה-סאונד. שיטה מהירה לביצוע, אמינה יחסית ופחות יקרה מאשר CT. יחד עם זאת ראוי לציין שהתוצאות אינן מדויקות באותה מידה של צילום CT.
  • בדיקה אנדוסקופית בהרדמה מקומית. בדיקה זו מאפשרת לרופא לצפות במעברי האוויר באמצעות מצלמה זעירה המוחדרת דרך האף, ולקבוע האם קיים ניקוז תקין של הסינוס. בשיטה זו ניתן לזהות גם גורמים המביאים לקשיי נשימה כגון פוליפים, שקדים מוגדלים ועיוותים במחיצת האף.
  • ניקוז הסינוסים. רופא אף-אוזן-גרון מנקז את הסינוסים במטרה לזהות את מחוללי הזיהום. במהלך הבדיקה מוחדרת מחט אל הסינוס דרך העור והעצם (או דרך החניכיים) כדי לשאוב משם נוזל דלקתי. הנוזל נשלח לבדיקת תרבית במעבדה לשם זיהוי הגורם לזיהום. לאחר זיהוי החיידק (כיומיים) ניתן להתאים לו אנטיביוטיקה יעילה.

    אמצעי אבחון זה אינו הליך נפוץ משום שהבדיקה כרוכה בחוסר נוחות רב. לרוב מעדיפים להשתמש בצילום CT שמאפשר קבלה של תמונת מצב ברורה ולתת אנטיביוטיקה מקובלת, בהיותה יעילה בדרך כלל גם ללא זיהוי וודאי של החיידק המזהם.
 
פנו לרופא המשפחה באתר מכבי אונליין

טיפול

הטיפול בסינוסיטיס

ברוב המקרים (כ-65%) המחלה חולפת מעצמה ללא צורך בטיפול. מאחר שמרבית מקרי הסינוסיטיס נגרמים על ידי זיהום נגיפי, מתגברת מערכת החיסון על הזיהום בתוך כשבוע.
אם הסימפטומים חמורים או מחמירים, ואינם חולפים בתוך שבוע, ייתכן שרופא המשפחה יחליט על מתן טיפול אנטיביוטי.

עזרה עצמית

טיפול עצמי בסינוסיטיס, עשוי לסייע בפתיחת הסינוסים ובייבושם.

שיפור הניקוז

  • לשתות הרבה נוזלים (עדיף תה חם ומים).
  • לשאוף אדים חמים 2-4 פעמים ביום. השימוש במפזר אדים חמים כאשר מגבת עוטפת את הראש (כדי למנוע בריחת אדים) הוא המומלץ ביותר. מומלץ לשאוף את האדים החמים במשך כ- 10 דקות. הוספת טיפות של שמן מנטה למים של מפזר האדים עשויה להיות יעילה יותר מאשר רק שאיפת האדים.
  • מקלחת חמה יכולה לסייע בפתיחת האף.
 


הפחתת צמיגות הנזלת

מכייחים הם תרופות המסייעות לשחרר את הליחה מהריאות ומדרכי הנשימה. הם גורמים לדילול הליחה ולזירוז ניקוז הסינוסים. מכייחים נפוצים הם גואפנסין (מצוי בסירופ רוביטוסין למשל) וקרבוציסטאין (מצוי במוקוליט). תכשירים אלה ודומיהם נמכרים בבתי המרקחת ללא צורך במרשם רופא.

משככי כאב ללא מרשם

ניתן להשתמש במשככי כאב ללא מרשם רופא, כגון פאראצטמול (אקמול, דקסמול), איבופרופן (נורופן, אדוויל), דיפירון (אופטלגין) או אספירין. תרופות אלו יכולות לסייע בהקלת כאב הראש, הורדת חום והפחתת הרגישות והכאב באזור הסינוסים הפגועים.
נטילת אספירין אינה מומלצת לילדים מתחת לגיל 16. איבופרופן אינו מומלץ לסובלים מאסטמה.

טיפות או תרסיס להקלה על גודש באף

טיפות או תרסיס להקלה על גודש באף יכולים להקל על סימפטומים של אף סתום ולהקלה על הנשימה. תרופות אלו אינן מקצרות את משך המחלה. אין להשתמש בהן ברציפות למעלה מ- 5-7 ימים.

טיפול רפואי

יש לפנות לרופא במידה שהסימפטומים אינם משתפרים בתוך שבוע, או במקרים של חזרות תכופות של המחלה. רופא המשפחה יכול להמליץ על טיפול תרופתי או להפנות את המטופל לרופא אף- אוזן-גרון.

הטיפול התרופתי בסינוסיטיס

מטרות הטיפול התרופתי:
  • הפחתת הנפיחות והדלקת בדרכי הנשימה ובסינוסים.
  • חיסול הזיהום.
  • שיפור הניקוז מהסינוסים ושמירתם פתוחים.
 

הפחתת גודש

חומרים מפחיתי גודש פותחים את דרכי האוויר שנחסמו על ידי ליחה. יש להם חשיבות בהקלת הסימפטומים.

תרסיסים וטיפות לאף

התרסיסים כמו אוטריווין, אלרין, פרואף ודומיהם פועלים במהירות ומשפיעים תוך דקה אחת עד שלוש. שימוש רציף מעל ל-3 ימים בתכשירים אלו אינו מומלץ, בגלל ששימוש ממושך גורם לירידה ביעילותם ואז נדרשים יותר טיפולים כדי להשיג את התוצאה של נשימה חופשית.
ניתן לצמצם תופעה זו המכונה "אפקט הריבאונד", על-ידי שימוש מופחת ומוגבל בתרופה והתזה כול פעם לנחיר אחר לסירוגין. שימוש ממושך במפחיתי גודש עלול לגרום להתפתחות תלות בתרופה.
התגברות על תלות מצריכה טיפול בתרופות מפחיתות גודש הניטלות בבליעה, שטיפות אף בסליין (מי מלח) ותרסיסי סטרואידים.
במקרים של סינוסיטיס כרונית ניתן להשתמש בתרסיס לאף המכיל סטרואידים. התרסיס מסייע להפחית את הדלקת והנפיחות בסינוסים. הוא ניתן רק במרשם רופא.

תרופות להקלת גודש באף הניטלות דרך הפה

תרופות להפחתת גודש מכילות בדרך כלל את החומרים הפעילים פסואודואפדרין או פנילאפרין ומשווקות בסירופ או בטבלייה. תכשירים אלו פועלים באופן איטי יחסית לטיפות או לתרסיס לאף. בדרך כלל מורגשת השפעתם בתוך 15-30 דקות ממועד הנטילה. כמו בתרסיסים לאף, היעילות של התרופות פוחתת אגב שימוש ממושך. גם כאן קיים "אפקט הריבאונד" אולם באופן קל יותר בהשוואה לטיפות ולתרסיסים.

תופעות לוואי

לחומרים מפחיתי גודש, הן אלו הניטלים בטיפות אף והן אלו הניטלים דרך הפה, יש תופעות לוואי העלולות לכלול עלייה בלחץ הדם, עלייה בדופק, גרימה לחוסר בשעות שינה, עצבנות, חרדה, רעד, יובש בפה, טשטוש בראייה וכאב ראש. כמו כן עלולות להיגרם בעיות בתדירות מתן שתן. אנשים בעלי היסטוריה של מחלות לב, לחץ דם גבוה, חרדה, או בעיה במתן שתן צריכים להתייעץ עם רופא לפני השימוש בתרופות.

טיפול אנטיביוטי

במקרים בהם יש זיהום חיידקי של הסינוסים, ניתן טיפול אנטיביוטי במטרה לחסל את החיידקים בסינוס. טיפול זה מאפשר למנוע סיבוכים, להקל על הסימפטומים ולהפחית את הסיכון להתפתחות סינוסיטיס כרוני.
  • במקרים אקוטיים ולא מסובכים, משתמשים בדרך כלל באנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין הסינתטי כמו אמוקסיצילין (מוקסיפן או מוקסיוויט). אנטיביוטיקה זו מפגינה יעילות טובה נגד החיידקים הנפוצים אשר גורמים לסינוסיטיס. תופעת הלוואי העיקרית של אמוקסיצילין כוללת תגובה אלרגית וכאבי בטן.
  • בעקבות שימוש ממושך באמוקסיצילין, עלולה להתפתח אצל חולים שסבלו ממספר אירועים של סינוסיטיס אקוטי, או אלה הסובלים מסינוסיטיס כרוני, עמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה הזאת. לחולים אלו ניתן לתת אוגמנטין או צפורל שהן אנטיביוטיקות יעילות.
 
שימוש מופרז או חלקי באנטיביוטיקה מכל סוג, עלול להוביל להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. לכן יש ליטול את האנטיביוטיקה שנרשמה עד לסיום הטיפול, על פי הנחיות הרופא. הכלל אומר שיש ליטול את האנטיביוטיקה עד להעלמות הסימפטומים ואז להמשיך שבוע נוסף.

אנטי היסטמינים

כאשר הגורם לסינוסיטיס הוא אלרגיה, הרי הוספת טיפול תרופתי באנטי היסטמינים יכול לסייע בהפחתת הנפיחות ברירית הסינוסים.
חומרים מסוימים המכונים אלרגנים, מעוררים תאי דם לבנים הנמצאים בדם וברקמות להפריש היסטמין. חומר זה אחראי לחלק גדול מהתופעות שאנו מזהים כאלרגיה.
אחת מתופעות האלרגיה היא הצטברות נוזלים ברקמות רירית האף אשר גורמת לסימפטומים של גודש.
חלק מהתרופות נוגדות ההיסטמין אינן מומלצות מכיוון שהן גורמות לעיבוי הרירית ולהחמרה בגודש באף. במרבית המקרים יועדף השימוש בתרופות אנטי היסטמיניות כמו פקסופנדין (Allegra) או לורטדין (Lorastine).

ניתוח לטיפול בסינוסיטיס כרונית

במקרים של סינוסיטיס כרונית שאינה משתפרת בשום טיפול, כולל טיפול באנטיביוטיקה וסטרואידים, וגורמת לקושי בתפקוד היומיומי, נשקלת התערבות ניתוחית.
בהליך המכונה (functional endoscopic sinus surgery (FESS, מחדיר המנתח אנדוסקופ (מכשיר המאפשר לצפות באמצעות סיב אופטי בהגדלה של החלק הפנימי של האף והסינוסים) לתוך האף. כך יכול המנתח לבחון את פתחי הניקוז של הסינוסים ולסלק משם את הרקמה אשר סותמת אותם. פעולה זו תשפר את הניקוז מהסינוס ותאפשר לסינוס לפעול כראוי.

מניעה

מניעת סינוסיטיס

ניתן לנקוט מספר צעדים כדי לצמצם את הסיכון לחלות בסינוסיטיס:
  • שמירה על מערכת חיסון איתנה באמצעות הקפדה על תזונה מאוזנת הכוללת שפע ירקות ופירות טריים.
  • פעילות גופנית סדירה.
  • הקפדה על שתייה מרובה, בעיקר מים.
  • הימנעות מעישון ומשהייה בסביבת מעשנים.
  • הפחתת לחץ נפשי.
  • קבלת חיסון שנתי נגד שפעת.
  • הימנעות מהידבקות בשפעת וזיהומים של דרכי הנשימה העליונים באמצעות שטיפת ידיים בתדירות גבוהה ונקיטת אמצעי זהירות שעה ששוהים בקרבת אנשים החולים בשפעת או מצוננים.
  • מספר מחקרים הראו כי מחפיות (כדורי- מציצה) המכילות אבץ מפחיתות את משך הסימפטומים השונים של הצטננות.
  • כדאי לצמצם ככל האפשר את השהייה במטוסים ובייחוד בטיסות ארוכות. מומלץ לאנשים הסובלים מסינוסיטיס להשתמש בתרסיס מפחית גודש לפני ההמראה, במטרה לשמור על מעברי הסינוס פתוחים.
 

אלרגיות

  • במקרה של אלרגיה יש להקפיד על קבלת טיפול ראוי. במידה שידוע גורם האלרגיה יש להשתדל להימנע ממנו ככל האפשר. אם הימנעות אינה אפשרית אזי יש לשקול טיפול מונע באנטי-היסטמין (למשל אנשים הסובלים מאלרגיות עונתיות יכולים לקבל טיפול מניעתי קבוע באנטי-היסטמינים במהלך העונה המועדת לאלרגיה).
  • במהלך העונה המועדת לאלרגיות כדאי להימנע משהייה ארוכה בחוץ, להגיף את החלונות ולהפעיל מזגן, כדי למנוע ככל האפשר חדירת אלרגנים.
 
פנו לרופא המשפחה באתר מכבי אונליין

סיבוכים

סיבוכים אפשריים כתוצאה מסינוסיטיס

הסיבוך העיקרי של סינוסיטיס חריפה (אקוטית) היא התפתחות סינוסיטיס כרונית. הסימפטומים של סינוסיטיס כרונית דומים לאלה של המצב האקוטי אך ההתקפים נמשכים זמן ארוך יותר וחוזרים פעמים רבות.
במקרה של סינוסיטיס כרונית יפנה רופא המשפחה את המטופל לרופא אף-אוזן-גרון שיבצע מספר בדיקות לגילוי הגורם למחלה.
בהתאם לתוצאות הבדיקה יוחלט על הטיפול שיכול לכלול תרסיס לאף המכיל סטרואידים, טיפות אף להפחתת הגודש, או טיפול אנטיביוטי כדי למנוע את חזרת הזיהום. במידה שהטיפול התרופתי לא עוזר תישקל אפשרות של ניתוח לשיפור הניקוז של הסינוסים.
במקרים נדירים (שכיחות של 1 ל- 1000 מקרים) הזיהום מתפשט לעצמות, לדם ולמוח.
פנו לרופא המשפחה באתר מכבי אונליין

זכויות חברי מכבי

טרם נערכה זכאות לערך זה. לבירור בנוגע לזכאויות הנוגעות לערך זה, יש לפנות למוקד מכבי ללא הפסקה.
מספר הטלפון: 3555* או 1700-50-53-53.