21 מאי 2018 ז' סיון תשע"ח
מעודכן לתאריך  19.03.2018  באדיבות ה 

ציטומגלו-וירוס - מידע רפואי

CMV, Cytomegalovirus
מעודכן לתאריך  19.03.2018  באדיבות ה 

CMV והריון

אישה הרה שנדבקה לראשונה בנגיף ה-CMV  במהלך ההריון או סמוך למועד הכניסה להריון, עלולה להעביר את הנגיף לעובר. עקב ההדבקה עלול התינוק לסבול ממחלה מולדת.

%1-4 מהנשים ההרות תידבקנה לראשונה בנגיף ה-CMV במהלך ההריון או סמוך למועד הכניסה להריון. כשליש מהן יעבירו את הנגיף לעובר. רק כ-10% מהעוברים שנדבקו בנגיף יפתחו בעיות במהלך חייהם כתוצאה מכך, אך למרבה הצער סיבוכים אלו עלולים להיות קשים ולכלול חירשות, עיוורון, פגיעה בהתפתחות ואף מוות תוך רחמי.

יחד עם זאת, יש לזכור שגם אם האישה ההרה נדבקה לראשונה ב- CMVבמהלך ההריון, קיים סיכוי של כ-60% שהעובר כלל לא יידבק. גם אם זוהתה הדבקה של העובר, עדיין יש סיכוי גבוה שהעובר לא ייפגע כלל.

בדיקת CMV בהריון

נשים שמתכננות להיכנס להריון, או נשים בתחילת ההריון, נשלחות לבצע בדיקת CMV כדי לקבוע אם חלו במחלה ומתי נדבקו בה, על מנת להעריך את רמת הסיכון להידבקות העובר.
הבדיקה בודקת שלושה משתנים:
  • נוגדן IgM - שנוכחותו מראה הדבקה שקרתה לאחרונה
  • נוגדן IgG - שנוכחותו מראה הדבקה בשלב מוקדם יותר, שאינה מסכנת את העובר
  • Avidity - בדיקת חוזק קישור נוגדנים המאפשרת להעריך אם ההדבקה התרחשה בשלושת החודשים לפני הבדיקה או מוקדם יותר (תוצאה נמוכה מ-35% משמעותה הדבקה בעת האחרונה)
 

תוצאות הבדיקה, משמעותן והמלצות להמשך:

  • IgG חיובי, ו-IgM שלילי = האישה נדבקה בנגיף בעבר ואינה חולה כרגע
    זוהי תוצאת הבדיקה המיטבית. בעקבות מחלה קודמת נוצר לאישה חיסון טבעי נגד נגיף ה- CMV ולכן גם אם ישנה התפרצות חוזרת של הנגיף, הסיכון להדבקת העובר נמוך מאד. גם אם חלה הדבקה של העובר במקרים אלו, בדרך כלל העוברים אינם סובלים מכל סימנים או השלכות.
  • IgM חיובי, ו-avidity  נמוך מ- 35% = האישה חלתה לאחרונה בנגיף
    • במידה והאישה אינה בהריון, רצוי להימנע מכניסה להריון במשך כחצי שנה, על מנת לוודא שלא תתרחש הדבקה של העובר בנגיף. במהלך תקופה זו מומלץ להמשיך להשתמש באמצעי מניעה.
    • במידה שאישה נדבקה בנגיף במהלך ההריון היא תופנה לביצוע דיקור מי שפיר בשבוע 22 להריון. החל משבוע זה, במידה שהעובר נדבק, מופרש הנגיף בשתן שלו. לפיכך ניתן באמצעות הדיקור לקבוע אם חלה הדבקה של העובר.
 במידה שבבדיקות לא תימצא נוכחות של הנגיף במי השפיר, הסבירות להדבקה נמוכה מאד. בכל מקרה יומלץ לבצע מעקב הכולל בדיקות שמיעה וראיה, כמו גם סריקת אולטרה סאונד של המוח וחלל הבטן שבאמצעותה ניתן לזהות מאפיינים למחלת CMV מולדת.
אם בבדיקות מי השפיר נמצא שהעובר נדבק, האישה תופנה לביצוע סקירות אולטרה סאונד מכוונות, שמטרתן לברר אם העובר נפגע עקב חשיפתו לנגיף. זיהום ב-CMV עלול לגרום להסתיידויות במוחו של העובר ובחלל הבטן (באזור הכבד והכליות). ממצאים אלה יופיעו כאזורים בוהקים (היפר-אקוגנים) בסריקת האולטרה סאונד. חשוב לציין שגם אם לא נראים ממצאים ברורים בסריקות, אין משמעות הדבר שהעובר שנדבק לא יפתח סימפטומים של המחלה לאחר לידתו.
בכל מקרה שבו קיים חשש להדבקה של העובר, התינוק יעבור סדרה מקיפה של בדיקות מיד לאחר לידתו, כולל ספירת דם ובדיקת שתן. בחלק מבתי החולים ניתן לבדוק את נוכחות הווירוס באמצעות דגימה של רוק, לפני שחרור התינוק מבית החולים לאחר הלידה.
למרבה הצער, אם  מבדיקת מי השפיר עלה שהעובר נדבק, אין אפשרות לשלול לגמרי סיבוכים ופגיעה עקב הזיהום בנגיף. לא ניתן לקבוע בוודאות אילו מהעוברים שנדבקו יפתחו את סימני המחלה והשלכותיה, ובאיזו חומרה.
במקרים שבהם יש חשש למחלת CMV מולדת, על מנת למנוע את המשך התפשטות הזיהום בדמו של היילוד יינתן לו טיפול בתרופה גנציקלוביר (Gancyclovir) שנמצאה כמתאימה ביותר לטיפול ב-CMV מולד. בחודש הראשון לחייו של היילוד תינתן התרופה במתן תוך ורידי, ולאחר מכן, במשך תקופה שיכולה להיות בין חודשיים לשנה, במתן דרך הפה. במשך תקופת מתן התרופה יש להיות במעקב צמוד של רופא ילדים ולבצע בדיקות תקופתיות הכוללות תפקודי כבד, תפקודי כליה וספירת דם.
  • IgG  ו-IgM שלילי = האישה טרם חלתה במחלה

    מכיוון שלאישה אין חיסון טבעי ל- CMV היא בסיכון להדבקה ראשונית במהלך ההריון. ככל שההדבקה מתרחשת בשלב מאוחר יותר של ההריון, כך עולה הסיכון להדבקת העובר, אך הסיכון לפגיעה בעובר ולתחלואה קשה נמוך יותר.

    מומלץ לחזור על הבדיקה מדי כחודשיים, עד לשבוע 24 להריון (שלאחריו הסיכון לפגיעה בעובר נמוך מאד). במידה ובן זוגה של האישה חלה ב-CMV, מומלץ לחזור על הבדיקה מדי חודש. כמו כן מומלץ לחזור על הבדיקה לאחר מחלת חום, כדי לשלול הדבקה.
 

המלצות למניעת הדבקה בנגיף CMV בעת הריון

מאחר שאין דרך להתחסן כנגד הנגיף, לנשים שטרם נדבקו מומלץ לנקוט מספר צעדים על מנת להקטין את הסיכון להדבקה ראשונית במהלך ההריון.

כיוון שהנגיף מועבר באמצעות מגע מיני, מומלץ לקיים יחסי מין בתקופת ההריון עם קונדום בלבד.
הפרשות כגון שתן ורוק, בעיקר של ילדים מתחת לגיל שש, מהוות מקור הדבקה עיקרי בנגיף. לפיכך:
  • יש להקפיד על רחיצה תכופה של הידיים עם סבון ומים, בעיקר לאחר החלפת חיתולים או ניקוי אף נוזל. נשים הרות שעובדות בגני ילדים ומעונות יום צריכות להקפיד על כך במיוחד.
  • יש להימנע מלנשק ילדים מתחת לגיל שש באזור הפה או הלחי. עדיף לנשק אותם על המצח.
  • יש להימנע מלחלוק מזונות או שתייה ואף כלי אוכל ושתייה עם ילדים מתחת לגיל שש.