טוקסופלזמה - מידע רפואי

עובר עלול להידבק בעקבות חציית הטפיל את השליה וחדירה למחזור דמו. במרבית המקרים מדובר באמהות שנדבקות בפעם הראשונה. בכ- 90% מהמקרים ההדבקה של האם תהיה ללא ביטוי סימפטומטי וכך גם לגבי העובר. אמהות שנדבקו בטפיל טרם ההריון, בדרך כלל לא תעברנה את הטפיל אל העובר. העברה אל העובר מתרחשת במקרים נדירים המאופיינים בבעיות חיסוניות אצל האם, אשר גורמות להתעוררות הטפיל הרדום בתאי גוף האם.

ככל שגיל ההריון צעיר יותר, כך סיכוייו של העובר להידבק קטנים יותר. בשליש הראשון להריון הסיכון להדבקת העובר הוא כ- 15%, בשליש השני כ- 30% ואילו בשליש האחרון 60%. יחד עם זאת, הדבקה בשליש הראשון, עלולה לגרום לנזקים חמורים יותר לעובר בהשוואה להדבקה בשלב מתקדם יותר.
במקרה של הדבקה בשלב מוקדם של ההריון עלולה להתרחש הפלה ספונטנית ומוות תוך רחמי של העובר. הדבקה במהלך השליש הראשון עלולה לגרום למחלה מולדת קשה של העובר המתבטאת כצהבת מולדת, פריחה, הגדלה של הטחול והכבד.

הדבקה תוך רחמית בטוקסופלזמה מאופיינת אצל העובר בשלושה סימנים:

עוברים שאימותיהם נדבקו במהלך 28 השבועות האחרונים להריון נמצאים בסיכון מוגבר לפתח את המחלה. חשוב לציין שרק מיעוט קטן יפתח את סימני המחלה מיד בלידה. במרבית המקרים הסימנים יופיעו במהלך שנות ה- 20 (או אף מאוחר יותר) לחיים ויכללו:

 

כ- 10% מהתינוקות שנדבקו ולא טופלו כיאות ימותו. כמחצית מהתינוקות שנדבקו יסבלו מבעיות ראיה, וכ -80% יסבלו בשנת החיים הראשונה מדלקת ברשתית העין. כאשר יתבגרו, במהלך העשור השני והשלישי לחייהם, הם עלולים לפתח מחלת עיניים על רקע טפיל הטוקסופלזמה, שמקורה בזיהום המולד.