שיתוק עצב הפנים – מידע רפואי

שיתוק עצב הפנים הוא מצב שמופיע לעיתים בפתאומיות, והפנים "משתנות" ברגע: חצי חיוך נעלם, העין לא נסגרת עד הסוף והמצח מתקשה לזוז. למרות המראה המבהיל, ברוב המקרים מדובר בתופעה עם סיכויי החלמה טובים, במיוחד כשפונים מהר לאבחון ומתחילים טיפול בזמן.

מהו עצב הפנים ומה גורם לשיתוק שלו? עד כמה זה שכיח? אילו תסמינים מחייבים בדיקה דחופה כדי לשלול מצבים אחרים כמו שבץ? איך מאבחנים ומהם הטיפולים המרכזיים?

מהו שיתוק עצב הפנים?

עצב הפנים הוא העצב שמפעיל את שרירי ההבעה. זהו אחד העצבים המורכבים ביותר בראש, הוא מפעיל לא רק את תנועות הפנים וההבעה, אלא גם את הפקת הדמעות, הרוק, מעביר את תחושת הטעם מהחלק הקדמי של הלשון, ואפילו מעורב בהפחתת החשיפה לרעשים חזקים פתאומיים. מקורו בגזע המוח והוא יוצא מהגולגולת דרך נקב ייעודי מאחורי זווית הלסת ומתחת לתעלת השמע החיצונית. עצב הפנים נקרא nervus facialis בלטינית. לכן העצב (וגם השיתוק שלו) קרוי בפי הרופאים בשם המקוצר והלא רשמי facialis או פציאליס.

שיתוק עצב הפנים הוא מצב שבו השרירים בצד אחד של הפנים נחלשים או משותקים לחלוטין. זה קורה כשעצב הפנים נפגע מסיבות שונות.
כשמתרחש שיתוק של עצב הפנים, אפשר לראות שמחצית הפנים שמוטה, לא ניתן לעצום את העין לגמרי, החיוך מתעקם והמצח משתטח. התופעה יכולה להפחיד מאוד כשהיא מתרחשת בפתאומיות, והבנת התופעה הזאת יכולה לעזור להבין למה לצפות וכיצד לטפל במצב.

עד כמה המצב הרפואי הזה שכיח?

שיתוק פנים פוגע בערך ב-20-30 אנשים לכל 100,000 בשנה. הוא יכול לקרות לכל אחד, בכל גיל, אף שהוא שכיח יותר בין הגילים 15-45. נשים וגברים נפגעים באופן שווה, כמו גם צד ימין או צד שמאל של הפנים. הסיכוי שאדם כלשהו ייפגע משיתוק עצב הפנים במהלך חייו הוא 1 ל-60.

הסיבה השכיחה ביותר לשיתוק עצב הפנים היא שיתוק על שם בל (Bell’s palsy). זוהי הסיבה ב-60%-75% מהמקרים. שיתוק על שם בל נחשב אידיופתי (זאת אומרת שהסיבה המדויקת אינה ידועה), אם כי ההשערה היא שמדובר בתהליך דלקתי של העצב, ייתכן עקב זיהום נגיפי, כמו זיהום מנגיף הרפס.

סיבות אחרות לשיתוק עצב הפנים כוללות:

1. מחלות זיהומיות אחרות

• תסמונת רמזי האנט (Ramsay Hunt), שנגרמת מנגיף varicella-zoster, אותו נגיף שגורם לאבעבועות רוח ולשלבקת חוגרת
• מחלת ליים (Lyme), מחלה חיידקית המועברת על-ידי קרציות מסוימות
• מחלות חיידקיות ונגיפיות אחרות הפוגעות במערכת העצבים
  
  

2. פגיעות מבניות

• גידולים של עצב הפנים או של מבנים סמוכים
• חבלה לפנים או לגולגולת
• דלקת אוזן תיכונה או עצם המסטואיד (הנמצאת מאחורי האוזן)
• שבץ מוחי או מצבים מוחיים אחרים
  
  

3. מצבים דלקתיים שאינם זיהומיים

• סרקואידוזיס (sarcoidosis) - מחלה שפוגעת בריאות, במוח, בעצבים ובמבנים אחרים
• טרשת נפוצה (multiple sclerosis) - מחלה שפוגעת במעטפת סיבים עצביים במוח ובחוט השדרה
• תסמונת גיליין-ברה (Guillain-Barre) - פוגעת בשורשים של עמוד השדרה ובעצבים היקפיים

מהם גורמי הסיכון לחלות בשיתוק עצב הפנים?

מצבים אלה אינם גורמים ישירות למחלה, אלא מגבירים את הסיכון לחלות בה:

• סוכרת
• יתר לחץ דם
• הריון (במיוחד בטרימסטר השלישי או במהלך שבוע לאחר הלידה)
• מחלה זיהומית לאחרונה, במיוחד מנגיף ההרפס או מנגיפי מערכת הנשימה

בשיתוק על שם בל התסמינים בדרך כלל מתפתחים מהר, במהלך 1-3 ימים, ומגיעים לשיא חומרתם במהלך השבוע הראשון.

מה כוללים התסמינים הבולטים ביותר?

שינויים נראים לעין בצד הפגוע של הפנים:

• שמיטת זווית הפה
• השטחה של קפל העור בין צד האף לשפה העליונה
• אי-יכולת לעצום את העין
• השטחה של עור המצח
• קושי בחיוך, קימוט המצח או הרמת גבה

תסמינים אחרים בצד הפגוע:

• כאב סביב מפרק הלסת או מאחורי האוזן
• רגישות מוגברת לרעשים בצד הפגוע
• שינוי בחוש הטעם או ירידה בו
• הפחתת דמעות או דמעת מוגברת
• ריור
• קושי באכילה או בשתייה, האוכל או המשקה יכולים לצאת מזווית הפה בצד הפגוע

חשוב לציין ששיתוק על שם בל פוגע בצד הפנים כולו, כולל המצח. אם המצח אינו פגוע כלל ואפשר לקמט אותו – הדבר מחשיד לבעיה אחרת (ייתכן שבץ, בין היתר) ויש לפנות לעזרה רפואית מיידית.

שיתוק על שם בל מאובחן בעיקר באמצעות ההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית. הרופא יברר כמה מהר התפתחו התסמינים, אם יש תסמינים נוספים ואם יש גורמי סיכון כלשהם או מחלות שחלית בהן לאחרונה.

בדיקות מעבדה ובדיקות דימות אינן נחוצות בדרך כלל לצורך אבחנה של שיתוק על שם בל עם מהלך טיפוסי. עם זאת, הרופא יכול להמליץ על בירור נוסף במקרים הבאים:

• התסמינים התפתחו בהדרגה ולא במהלך מהיר
• יש תסמינים בחלקי גוף אחרים
• מדובר בשיתוק חוזר
• אין שיפור משמעותי תוך 2-3 חודשים
• יש היסטוריה של סרטן עור או של סוגי סרטן אחרים

במקרים מסוימים, במיוחד אם האבחנה אינה ודאית, הרופא יכול להפנות לבדיקות מעבדה שונות (כולל למחלות זיהומיות) או בדיקות דימות כמו CT או MRI כדי לאתר גידולים או בעיות מבניות אחרות.

החדשות הטובות הן שרוב מקרי השיתוק על שם בל משתפרים מעצמם בטווח של שבועות עד חודשים ספורים. הטיפול יכול להאיץ את ההחלמה, ולשפר את התוצאה הסופית.

תרופות לשיתוק על שם בל

• תרופת קו ראשון היא ממשפחת סטרואידים (steroids) - למשל פרדניזון, במינון גבוה ל-5 ימים וירידה מהירה לאחר מכן במהלך 5 ימים נוספים. התרופה עוזרת להפחית דלקת ובצקת של עצב הפנים. תרופה זו מאיצה משמעותית את קצב ההחלמה וגם משפרת את התוצאה הסופית. יותר מטופלים מגיעים להחלמה מלאה לאחר הטיפול. חשוב מאוד להתחיל את הטיפול ב-72 השעות הראשונות, מאחר שהתוצאות של טיפול שניתן לאחר זמן זה טובות פחות.
• חלק מהרופאים מוסיפים גם תרופה אנטי-ויראלית מסוג acyclovir או valacyclovir לטיפול התרופתי, אבל אין תמימות דעים לגבי הצורך בתרופות אלה. ללא פרדניזון, תרופות אלה אינן יעילות כלל.

הטיפול בשיתוק עצב הפנים שאינו שיתוק על שם בל

אם שיתוק הפנים נגרם מסיבות אחרות והוא אינו שיתוק על שם בל, הטיפול יכוון לבעיה הבסיסית. כך למשל שיתוק עקב מחלת ליים יטופל באנטיביוטיקה, ואילו שיתוק עקב תסמונת רמזי האנט יחייב מינונים גבוהים של תרופה אנטי-ויראלית.

הגנה על עין חשופה

אם המטופל מתקשה לעצום את העין בצד הפגוע, ההגנה על עין חשופה היא חיונית. הגנה לקויה על העין עלולה לגרום לנזק בקרנית, והדבר יכול להוביל לבעיות ראייה ארוכות טווח. הרופא עשוי לרשום:

• דמעות מלאכותיות במהלך היום
• ג'ל או משחה מגינה בלילה
• רטייה על העין או סרט רצועת נייר דביק מיוחד לשמירה על עין עצומה במהלך השינה
• משקפי מגן

פיזיותרפיה

פיזיותרפיה ותרגול ייעודי של שרירי הפנים יכולים להועיל, במיוחד לאנשים עם שיתוק קשה. תרגילים אלה עשויים לעזור לשפר את תפקוד שרירי הפנים הפגועים ולהפחית סיכון לסיבוכים ארוכי טווח. אפשר לעשות תרגילים עצמיים, אך עדיף לקבל הדרכה מפיזיותרפיסט מוסמך.

למה לצפות בעתיד?

הצפי לשיפור בשיתוק על שם בל הוא טוב בסל הכול. יותר משני שלישים מהמטופלים צפויים להחלים לחלוטין. אצל ילדים ונשים הרות הצפי לשיפור טוב עוד יותר - עד 90% החלמה מלאה.

ציר הזמן להחלמה

אצל רוב האנשים שמחלימים לחלוטין, ההחלמה קורית בטווח של 3-8 שבועות, אם כי אצל חלק מהם זה אורך יותר זמן. זמן ההחלמה החציוני הוא 2-3 חודשים. מעבר ל-12 חודשים החלמה מלאה היא נדירה, והשנה הראשונה אחרי השיתוק היא חלון זמן קריטי להתחדשות העצב.

מהם הגורמים המשפיעים על סיכויי ההחלמה?

תחזית טובה יותר:

• גיל צעיר יותר
• שיתוק קל יותר מתחילת המחלה
• יכולת לעצום חלקית את העין
• התחלת טיפול בטווח 72 שעות עד 96 שעות לכל היותר מתחילת התסמינים
• פעילות חשמלית שמורה ולו באופן חלקי (אם העצב נבדק)

תחזית טובה פחות:

• גיל מבוגר יותר
• שיתוק מלא
• יתר לחץ דם
• סוכרת
• כאב במקומות נוספים על הכאב סביב האוזן
• אובדן חוש הטעם
• היעדר פעילות חשמלית בעצב (אם העצב נבדק)

אומנם רוב האנשים מחלימים באופן מלא, אבל חלק עלולים לסבול מסיבוכים ארוכי טווח:

• החלמה חלקית - כ-15%-35% יסבלו מחולשה שאריתית מסוימת.
• סינקינזיס (synkinesis) - כלומר תנועות בו-זמניות, כרבע מהאנשים מפתחים תופעה זו אחרי כשנה. שרירי הפנים יכולים לפעול בו-זמנית באופן בלתי רצוני. למשל בזמן מצמוץ יש גם תנועות כיווץ בזווית הפה, וחיוך יכול לגרום לעצימה קלה של העין. סינקינזיס יכול לערב לא רק שרירים אלא גם הפעלת בלוטות - הפרשת רוק בזמן אכילה יכולה להיות מלווה גם בדמעת בעין בצד הפגוע. תופעת סינקינזיס נובעת מכך שחלק מסיבי עצב משתקמים "תועים בדרך" ומגיעים למקום לא להם. כך למשל חלק מהסיבים שבמקור מפעילים עצימת עיניים מגיעים לשרירי הפה ולהפך, כשפקודה מהמוח נשלחת לשרירי עיניים כדי לעצום אותם, הפקודה מגיעה גם לסיבים סביב הפה ויוצרת תנועה לא רצונית. באופן דומה, חלק מהסיבים לבלוטות הרוק תועים ומגיעים לבלוטת הדמע, והדבר גורם להפרשת דמעות כשרוק מופרש בזמן אכילה.
• שיתוק חוזר - כ-7% מאלה שלקו בשיתוק על שם בל ילקו בו שוב, בפרק זמן משתנה, בממוצע כשנה אחרי האירוע הראשון, באותו צד או בצד הנגדי.
• לחולשת פנים ארוכת טווח יכולות להיות השלכות נפשיות - כולל חרדה ודיכאון, במיוחד כשהחולשה מערבת פעולה של חיוך. יש טיפולים שונים לסיבוך זה, כולל פיזיותרפיה נוספת, זריקות רעלן בוטולינום, ובמקרים מסוימים התערבויות כירורגיות שונות.

מתי לפנות לעזרה רפואית?

יש לפנות לעזרה רפואית מייד עם הופעת שיתוק פנים פתאומי, מאחר שחשוב להבחין בין שיתוק על שם בל ובין שבץ מוחי או מצבים חמורים אחרים.

מומלץ לפנות לעזרה רפואית גם במקרים הבאים:

• התסמינים של חולשת שרירי הפנים מתפתחת בהדרגה על פני שבועות או חודשים
• יש חולשת פנים דו-צדדית
• יש תסמינים נוספים שאינם קשורים לשרירי הפנים, כמו קושי בדיבור, בבליעה, בתנועות גפיים
• יש ירידה בשמיעה, סחרחורת קשה, ראייה כפולה
• אין שיפור אחרי 2-3 חודשים
• התסמינים חוזרים לאחר החלמה מלאה או חלקית

שיתוק פנים הוא אומנם מצב שמעורר חרדה ודחק, אך יש לזכור שרוב האנשים מחלימים בהצלחה עם טיפול מתאים.

הנה כמה עצות שיעזרו בהתמודדות עם שיתוק פנים:

• להתחיל טיפול מוקדם ככל האפשר - כך ניתן לשפר את הסיכויים להחלמה מלאה.
• להגן על העין - זה הדבר החשוב ביותר לעשות כדי למנוע סיבוכים.
• להתאזר בסבלנות - החלמה אורכת זמן והשיפור יהיה הדרגתי.
• להגיע לפגישות מעקב עם הרופא - פגישות מעקב חשובות כדי לוודא שההחלמה מתקדמת כצפוי.
• לעבור פיזיותרפיה - תרגול שרירי הפנים ואימון מערכת עצב-שריר יכולים לעזור להחלמה, במיוחד במקרים הקשים יותר.
• לקבל תמיכה - במקרה של תופעות נפשיות עקב שיתוק פנים אפשר וצריך לפנות לייעוץ ולחפש קבוצות תמיכה.

לסיכום

שיתוק הפנים, במיוחד שיתוק על שם בל, הוא תופעה שכיחה יחסית, שיכולה להיות מפחידה כשהיא מתרחשת פתאום. עם פנייה מהירה לעזרה רפואית ועם טיפול הולם, רוב האנשים מחלימים באופן מלא. הבנה של המצב כולל תיאום ציפיות עם רופא, היצמדות לתוכנית הטיפול והגנה על העין הפגועה הן המפתח לתוצאה הטובה ביותר האפשרית.

אם יש דאגות לגבי התסמינים או לגבי קצב ההחלמה - אל תהססו להתייעץ עם רופא.