גיל המעבר (מנופאוזה) - מידע רפואי

גיל המעבר הוא שלב טבעי בחיי האישה, שבו מתרחשים שינויים הורמונליים המובילים בהדרגה להפסקת המחזור החודשי ולסיום תקופת הפוריות.

התהליך מתחיל לרוב מספר שנים לפני הפסקת הווסת, בתקופה הנקראת פרימנופאוזה או תקופת המעבר. בשלב זה חלה ירידה הדרגתית בתפקוד השחלות ובייצור ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, והמחזורים עשויים להפוך לא סדירים.

מנופאוזה מוגדרת לאחר 12 חודשים רצופים ללא וסת, כאשר הסיבה לכך היא הפסקת הפעילות השחלתית.

מרבית הנשים חוות את גיל המעבר בעשור החמישי לחייהן. תופעות של גיל המעבר אצל נשים צעירות מגיל 45 נחשבות כניסה מוקדמת למצב זה. רק כ-1% מכלל הנשים מתחת לגיל 40, וכ-0.1% מכלל הנשים מתחת לגיל 30 חוות כניסה מוקדמת לגיל המעבר.

השינויים ההורמונליים עשויים להתבטא במגוון רחב של תסמינים, ובהם גלי חום והזעות לילה, הפרעות בשינה, שינויים במצב הרוח, ירידה בריכוז, כאבי מפרקים, שינויים בתפקוד המיני ותסמינים של יובש ואי־נוחות בנרתיק. לצד זאת, הירידה באסטרוגן משפיעה גם על בריאות העצם, מערכת הלב וכלי הדם ורקמות נוספות בגוף.

גיל המעבר הוא לא מחלה אלא שלב טבעי בחיים. עם זאת, התסמינים והשינויים הבריאותיים הנלווים אליו יכולים להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים.

היכרות עם השינויים המתרחשים בתקופה זו, יחד עם התאמת טיפול ומעקב רפואי לפי הצורך, יכולים לסייע לנשים לעבור אותה בצורה בריאה ונוחה יותר.

במרבית המקרים, התסמין הראשון לגיל המעבר הוא שינוי באופי המחזורים החודשיים. המחזור יכול להופיע מדי שבועיים-שלושה ולאחר מכן להיעלם לתקופה של מספר חודשים. יתכן גם שינוי באופי ובכמות הדימום, כאשר מרבית הנשים מדווחות על עליה בכמות הדימום.

מרבית התסמינים האופייניים לגיל המעבר יחלפו תוך שנתיים עד חמש שנים ללא כל טיפול אך חלק מהנשים עלולות לסבול מהם במשך שנים רבות.

גלי חום והזעת לילה

גל חום הוא תחושת חום פתאומית בפלג הגוף העליון, שיכולה להתחיל בפנים, בצוואר או באזור החזה, ולהתפשט משם למעלה או למטה. עור הפנים, הצוואר או החזה עלול להפוך אדום או מוכתם, והאישה עלולה להזיע. כמו כן יתכן שינוי בקצב הלב שיכול להפוך למואץ, חזק יותר, או בלתי סדיר (תופעה המכונה דפיקות לב/ פלפיטציות).

גלי חום שמתרחשים בלילה מכונים "הזעת לילה". 

בדרך כלל התופעה של גלי חום מתרחשת בשנה הראשונה שלאחר סיום המחזור.

מרבית גלי החום נמשכים דקות ספורות. 

קשיי שינה

מרבית הנשים בגיל המעבר מדווחות על קשיי שינה. יש לכך סיבות אפשריות רבות, כאשר השכיחות ביותר הן: גלי חום, הזעות לילה, חרדה ולחץ.

חשוב לזכור שמחסור בשינה עלול לגרום לעצבנות ולבעיות ריכוז ולהשפיע על הבריאות הכללית.

תופעות נרתיקיות (וגינאליות)

תופעות של גיל המעבר עלולות לכלול גם: יובש בנרתיק, גרד ותחושת אי נוחות, שעלולות להקשות על קיום יחסי מין, עד כדי כאב וכן להוות גורם סיכון לזיהומים חוזרים בדרכי השתן. מכלול התסמינים הללו מכונים "אטרופיה של הנרתיק" - תופעה המתרחשת עקב הירידה בהורמון המין אסטרוגן.

כשליש מהנשים חוות את הסימפטומים שכרוכים באטרופיה של הנרתיק בסמוך להפסקת המחזור החודשי, וכ-40% יחוו סימפטומים אלו בהמשך. אטרופיה של הנרתיק עלולה להתפתח גם עשר שנים לאחר הפסקת המחזור.

בדרך כלל, ללא טיפול מתאים, התסמינים הנרתיקיים אינם חולפים ואף עלולים להחמיר עם הזמן.

אוסטאופורוזיס

בעקבות תהליך ההזדקנות הטבעי של הגוף, חלה ירידה במסה ובצפיפות עצמות הגוף. הירידה ברמת ההורמון אסטרוגן מאיצה תהליכים אלו, ולכן נשים בתקופת גיל המעבר נמצאות בסיכון מוגבר לירידה בצפיפות העצם ולהתפתחות אוסטאופורוזיס.

על מנת להקטין את הסיכון, מומלץ להקפיד על פעילות גופנית בונה עצם (כמו הרמת משקולות), צריכה של מזונות עתירי סידן, הפסקת עישון והקפדה על צריכה מתונה של אלכוהול. אם האישה חשה שאינה מקבלת מספיק סידן מהמזון, כדאי לשקול נטילה של תוספי מזון מתאימים.

מומלץ להתייעץ בנושא זה עם הרופא המטפל.

אבחון גיל המעבר

אישה החווה תסמינים אופייניים לגיל המעבר, ובפרט כאלו המקשים עליה, מומלץ לה לפנות לרופא/ת משפחה או לרופא/ת נשים להתייעצות ולהתאמת טיפול מתאים.

לאחר הערכה כללית של מצב האישה: גילה, סדירות המחזור החודשי ועל פי סקירה מדוקדקת של התסמינים, י/תוכל הרופא/ה לקבוע אם אכן מדובר בגיל המעבר.

רק במקרים מסוימים תידרש בדיקת דם, לבדיקת רמת ההורמונים בדם.

כניסה מוקדמת לגיל המעבר

וסת אחרונה לפני גיל 40, מתרחשת במקרים נדירים יחסית. תופעה זו מכונה "כשל שחלתי מוקדם" (Premature ovarian failure). ומחייבת התייחסות פרטנית. במרבית המקרים הסיבה לתופעה אינה ידועה.

גורמים אפשריים לכניסה מוקדמת לגיל המעבר כוללים:

• מצבים רפואיים דוגמת סינדרום דאון, סינדרום טרנר, מחלת אדיסון, תת-תריסיות (היפו-תירואידיזם), וירידה בתפקודים אנזימטים.
• טיפולים רפואיים כמו טיפולי קרינה לאזור האגן, כימותרפיה וניתוחי כריתת רחם או כריתת שחלות.
• זיהומים. במקרים נדירים עלולות מחלות זיהומיות כשחפת או חזרת לגרום לכשל שחלתי מוקדם. במקרה של חזרת הנזק לשחלות, הוא בדרך כלל זמני וחולף כך שלאחר פרק זמן תחזורנה השחלות לתפקודן התקין. במקרים נדירים מאד עלולים הנגיפים מלריה ווריצלה (הנגיף שגורם לאבעבועות רוח ולשלבקת חוגרת) והחיידק שיגלה (גורם לדיזנטריה) לגרום לכשל שחלתי.

טיפול בכניסה מוקדמת לגיל המעבר

כניסה לגיל המעבר אצל נשים מתחת לגיל 45 נחשבת למוקדמת. נשים החוות כניסה מוקדמת לגיל המעבר זקוקות לטיפול, הן על מנת להקל על התופעות והן על מנת למנוע דלדול עצם ואוסטיאופורוזיס.

הטיפול יכלול טיפול הורמונאלי חליפי שאופיו המדויק ייקבע בהתאם למצב הרפואי של האישה, לרבות מידת ההופעה של המחזורים החודשיים והאם עברה האישה כריתה של הרחם.

נשים מתחת לגיל 40, החוות את תופעות גיל המעבר ורוצות להרות, יופנו לגינקולוג מומחה בפריון וידונו עימו באפשרויות העומדות בפניהן.

אם יש צורך באמצעי מניעה, ניתן להתאים טיפול בגלולות למניעת הריון המכילות אסטרוגן ופרוגסטרון ומסייעות במניעת אוסטיאופורוזיס.

חשוב לדעת שקיימים אמצעים תרופתיים ואחרים להקלה על תסמיני גיל המעבר ושמירה על הבריאות.

אפשרויות הטיפול כוללות:

• טיפול הורמונלי חליפי בכדורים, דרך העור, או נרתיקי
• תרופות לא הורמונליות להקלה על גלי חום
• תרופות מקבוצת נוגדי דכאון להקלה על גלי חום, הפרעות שינה, חרדה ודכאון
• תרופות המבוססות על צמחי מרפא
• רפואה משלימה
• טיפולים התנהגותיים - CBT

הטיפול שנחשב ליעיל ביותר ואף הוגדר כך על ידי האיגודים המקצועיים בעולם, הוא טיפול הורמונלי, אך יחד עם זאת, אמצעי הטיפול יותאם לתסמינים מהם סובלת האישה, למצבה הרפואי ולהעדפותיה האישיות.

טיפול הורמונלי חליפי

בדומה למצבים אחרים הנגרמים עקב הפסקה של הפרשת הורמונים (כמו תת פעילות של בלוטת התריס שמתבטאת בירידה בהפרשת ההורמון תירוקסין או סוכרת בה חלה ירידה בהפרשת אינסולין מהלבלב), גם בתופעות גיל המעבר ניתן לטפל באמצעים הורמונליים חליפיים.

טיפול הורמונלי חליפי מהווה אמצעי יעיל נגד חלק מהתסמינים השכיחים ביותר אשר מאפיינים את גיל המעבר, ובכלל זה: גלי חום, הזעת לילה, סימפטומים נרתיקיים והפרעות שינה.

כפי שמרמז השם, מדובר בנטילת תחליפים להורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, שרמתם בדם קטנה או אינה יציבה בתקופת גיל המעבר.

טיפול ביובש נרתיקי

אם האישה סובלת מיובש או גרד בנרתיק, יומלץ שימוש מקומי באסטרוגן - בקרם או בטבליות.

כמו כן אפשר להשתמש בחומרי סיכה ייחודיים על מנת להקל על תופעות אלו. מדובר בחומרים בטוחים לשימוש, שמשך השימוש בהם אינו מוגבל.

נוגדי דיכאון

חלק מהתרופות נוגדות הדיכאון נמצאו יעילות להקלה על גלי חום ועל כן במקרים מסוימים ימליץ הרופא על שימוש בהן.

טיפול עצמי בתופעות גיל המעבר

להקפדה על אורח חיים בריא חשיבות רבה בהקלה על תסמיני גיל המעבר ושמירה על הבריאות.

בין הפעולות שניתן ומומלץ לבצע:

• פעילות גופנית סדירה
• לבישת בגדים קלים, מאריגים טבעיים ונושמים
• הקפדה על היגיינת שינה
• הימנעות מעישון

טיפול עצמי בתופעות גיל המעבר

להקלה על קשיי שינה מומלץ:

• להימנע מפעילות גופנית מעוררת בשעות המאוחרות של היום
• להקפיד על שעת שינה מוגדרת וקבועה
• להשתמש במצעים מאריגים טבעיים בלבד (100% כותנה) כדי למנוע הזעת יתר במהלך השינה
• להימנע מחשיפה למסכים לפני השינה

בריאות העצם

כדי למנוע תופעות של דלדול עצםמומלץ להקפיד על תזונה עשירה בסידן.

אם לא ניתן להגיע לכמות יומית של 1,200 מ"ג סידן ביום, מומלץ ליטול תוספי סידן.

פעילות גופנית תורמת לשמירה על בריאות העצם, מסייעת במניעת השמנה, מניעת מחלות לב, תורמת לשינה טובה יותר ומשפרת את ההרגשה הכללית. מחקרים מצביעים על כך שנשים השומרות על כושר גופני טוב ומקפידות על תזונה מאוזנת סובלות פחות מתופעות גיל המעבר.

תוספי מזון

מאחר שמידת הספיגה של הוויטמינים בגוף יורדת עם הגיל, מומלץ ליטול מולטי-ויטמין מדי יום.

בהתאם לצורך, ניתן ליטול קומפלקס של ויטמינים מסוג B, אשר תורמים לאיזון מערכת העצבים, ולכן מסייעים בהקלה על תופעות של דיכאון, חרדה, או עצבנות.

ויטמין E נמצא יעיל נגד תופעת גלי החום ועקב תכונותיו נוגדות החמצון הוא מסייע גם במניעת טרשת העורקים.

תוספי מזון מסוימים נחשבים יעילים בהקלה על תופעות גיל המעבר, ובפרט תוצרי סויה שמכילים פיטואסטרוגן. פיטואסטרוגן היא מולקולה דמוית אסטרוגן שמחקה את פעולתו בגוף. תוספים אלו כוללים:

• פולי סויה שנמצאים בחלב סויה או בטופו
• זרעי פשתן
• ג'ינסנג וקוהוש שחור
• תלתן אדום
• קאווה

שימו לב, יש לפנות לגורם מקצועי בטרם השימוש בתוספים ולוודא את התאמתם למצב הכללי והרפואי.