עודף משקל והשמנה - מידע רפואי

עודף משקל הוא מצב שבו קיימת הצטברות עודפת של שומן בגוף.

השמנה מוגדרת על-ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) כמחלה כרונית המשפיעה על מערכות גוף רבות ונובעת משילוב מורכב של גורמים גנטיים, הורמונליים, סביבתיים והתנהגותיים.

בעשורים האחרונים התפשטה ההשמנה ברחבי העולם על רקע שיפור בביטחון התזונתי, התפתחות כלכלית-חברתית ושינויים בהרגלי תזונה, פעילות גופנית מועטה ביחס להמלצות ומעבר לאורח חיים יושבני. תהליכים אלו יצרו סביבה המעודדת השמנה והובילו למשבר בריאות עולמי, שבו, נכון לשנת 2022, למעלה ממיליארד בני אדם חיים עם השמנה ושיעורי ההשמנה ממשיכים לעלות כמעט בכל מדינה.

היקף התופעה

עודף משקל והשמנה נפוצים בעולם כולו. לפי נתוני WHO, בשנת 2022 היו בעולם כ-2.5 מיליארד מבוגרים בני 18 ומעלה עם עודף משקל (43% מכלל המבוגרים בעולם), מתוכם למעלה מ-890 מיליון חיו עם השמנה (16% מכלל המבוגרים בעולם).

שכיחות ההשמנה העולמית עלתה בשיעור של למעלה מפי שניים בין השנים 1990 ל-2022. בעבר נחשבה ההשמנה לבעיה של מדינות עשירות בלבד, אולם היום היא בעלייה גם במדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה.

בישראל, לפי נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2023, כ-49% מהישראלים בגילאי 20 ומעלה סובלים ממצב של עודף משקל או השמנה, 33% מהם במצב של עודף משקל, 12% מהם במצב של השמנה ו-3.8% מהם במצב של השמנה דרגה 3.

לפי סקר הבריאות של ישראל משנת 2019, INHIS-4, כ-43% מהגברים וכ-33.7% מהנשים בגילאי 21 ומעלה סובלים מעודף משקל, וכ-18.9% מהגברים וכ-16.6% מהנשים בגילאי 21 ומעלה סובלים מהשמנה.

לפי תחזיות עדכניות, מעל מחצית מהמבוגרים בעולם וכשליש מכלל הילדים ובני הנוער צפויים לחיות עם עודף משקל או השמנה עד שנת 2050.

נזקי ההשמנה

השמנה עלולה להשפיע על הבריאות במגוון דרכים ולפגוע באיכות ובתוחלת החיים. עודף שומן בגוף, ובעיקר באזור הבטן, מעלה את הסיכון להתפתחות מחלות כרוניות כמו סוכרת מסוג 2, לחץ דם גבוה, מחלות לב ושבץ מוחי, כבד שומני והפרעות בפרופיל השומנים בדם.

בנוסף, השמנה קשורה לעלייה בסיכון לדום נשימה בשינה, כאבי מפרקים ושחיקת סחוס, ולעיתים גם לסוגי סרטן מסוימים.

מעבר לכך, השמנה עלולה להשפיע גם על המצב הנפשי, הדימוי העצמי והתפקוד היומיומי. חשוב לדעת שטיפול והשגת ירידה מתונה במשקל, אפילו של 5%–10%, יכולים לשפר משמעותית מדדים בריאותיים ולהפחית סיכונים.

איך מאבחנים השמנה בגילאי הבגרות?

סיווג לפי מדד ה-BMI:

לפי ארגון הבריאות העולמי אבחון עודף משקל או השמנה מתבצע בעיקר באמצעות מדידת משקל וגובה וחישוב BMI (מדד מסת הגוף): משקל בקילוגרמים חלקי גובה במטרים בריבוע.

מדד ה-BMI מהווה מדד עקיף לכמות השומן בגוף.

• BMI בין 18.5 ל-24.9 מוגדר כתקין
• BMI בין 25 ל-29.9 מוגדר כעודף משקל
• BMI בין 30 ל-34.9 מוגדר כהשמנה דרגה 1
• BMI בין 35 ל-39.9 מוגדר כהשמנה דרגה 2
• BMI מעל 40 מוגדר כהשמנה דרגה 3

 
BMI הוא כלי פשוט אך לא מושלם מכיוון שאינו מבחין בין שומן לשריר, אינו מתייחס לפיזור השומן בגוף ונחשב פחות מדויק בספורטאים, קשישים ואוכלוסיות אתניות שונות.

לכן נהוג כיום לשלב מדדים נוספים:

סיווג לפי היקף מותניים

משקף הצטברות שומן ויסצרלי (בטני), הקשור בסיכון מטבולי מוגבר, אך תלוי בטכניקת המדידה.

סיכון מוגבר:

• גברים: היקף מותניים מעל 102 ס"מ
• נשים: היקף מותניים מעל 88 ס"מ

סיווג לפי יחס היקף מותניים להיקף ירכיים (Waist-to-Hip-Ratio)

כדי לחשב יחס זה נחלק את היקף המותניים (בסנטימטרים) בהיקף הירכיים (בסנטימטרים).

זהו מדד פשוט המשקף פיזור שומן בטני מול היקפי, אך גם הוא תלוי בטכניקת המדידה.

סיכון מוגבר:

• גברים: יחס גבוה מ-0.90
• נשים: יחס גבוה מ-0.85

סיווג לפי יחס היקף מותניים לגובה (Waist-to-Height-Ratio)

כדי לחשב יחס זה נחלק את היקף המותניים (בסנטימטרים) בגובה (בסנטימטרים). זהו מדד בריאותי, מנבא תחלואה שאינו תלוי במין. יחס קטן מ-0.5 נחשב תקין ומפחית סיכון לסוכרת, למחלות לב ולתסמונת מטבולית.

כלומר, נשאף שהיקף המותניים יהיה פחות מחצי מהגובה. גם מדד זה תלוי בטכניקת המדידה.

סיווג לפי מדידות הרכב גוף

מדידות הרכב הגוף בוחנות את מסת השומן, השריר, העצם וכמות הנוזלים - ולא מסתפקות במשקל בלבד. חשיבותן נובעת מכך ששני אנשים בעלי BMI זהה עשויים להציג הרכב גוף שונה לגמרי, המצריך גישה טיפולית שונה.

השמנה נגרמת משילוב מורכב של גורמים ביולוגיים, התנהגותיים וסביבתיים ולא מסיבה אחת בלבד. היא מתפתחת כשלאורך זמן הגוף מקבל יותר אנרגיה (קלוריות) ממה שהוא שורף במסגרת מערכת ויסות מורכבת הנשלטת הורמונלית ועצבית, אך מאחורי תהליך זה עומדים גורמים כמו נטייה גנטית, מנגנונים הורמונליים במוח שמווסתים תחושות רעב ושובע, הרגלי אכילה (למשל צריכת מזון מעובד עתיר סוכר ושומן), חוסר פעילות גופנית, מחסור בשינה וסטרס מתמשך.

בנוסף, הסביבה המודרנית - עם זמינות גבוהה של מזון עתיר קלוריות ואורח חיים יושבני מעודדת עלייה במשקל. מחלות כרוניות מסוימות, כגון תת-פעילות של בלוטת התריס, תסמונת שחלות פוליציסטיות, דיכאון ומצבים הורמונליים נוספים, וכן שימוש בתרופות מסוימות, עלולים גם הם לתרום לעלייה במשקל.

לכן נכון להתייחס להשמנה לא כעניין של "כוח רצון" כפי שסברו בעבר, אלא כמצב רפואי מורכב המושפע ממכלול רחב של גורמים.

אורח חיים בריא

שינוי אורח החיים הוא קו טיפולי ראשון בתהליך ירידה במשקל ושמירה עליו לאורך זמן. מעבר לדיאטה זמנית, מדובר באימוץ הרגלים בריאים וקבועים. בהתאם להמלצות המקובלות בעולם, עוד לפני טיפול תרופתי או התערבות אחרת, ההתמקדות היא ביצירת שינוי התנהגותי ובריאותי שיכול להביא לירידה מתונה ועקבית במשקל ולשיפור משמעותי במדדים כמו לחץ דם, רמות סוכר ושומנים בדם.

תהליך נכון מתבצע בליווי צוות מקצועי, תוך הצבת יעדים ריאליים והדרגתיים, והבנה שהמטרה אינה רק ירידה במספר על המשקל, אלא שיפור איכות החיים והבריאות הכללית לטווח הארוך.

אחד המרכיבים החשובים בתזונה לטיפול בהשמנה הוא צריכה מספקת של חלבון, המסייע להגברת תחושת השובע ולשמירה על מסת השריר בזמן ירידה במשקל. מומלץ לשלב מקורות חלבון איכותיים בכל ארוחה, כגון דגים, ביצים, מוצרי חלב, קטניות ועוף.

בנוסף, כדאי להעדיף מזון טבעי ומעובד מינימלית, כמו ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים ואגוזים, ולהפחית צריכה של מזונות אולטרה-מעובדים, משקאות ממותקים ומזונות עתירי סוכר ושומן רווי. לצד התזונה, חשוב להקפיד על פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת, הפחתת סטרס והימנעות מעישון.

מכבי מציעה לחבריה מגוון שירותים ותוכניות לליווי בתהליך ירידה במשקל ואימוץ אורח חיים בריא. במסגרת השירות ניתן לקבל ייעוץ וליווי אישי מדיאטנים המתמחים בתחום ניהול ההשמנה, וכן להשתתף בסדנאות ייעודיות לירידה במשקל במסגרת תוכנית "מכבי קל 10".

בנוסף, פועלים ברחבי הארץ מרכזים ייעודיים לטיפול בהשמנה, המעניקים מעטפת טיפולית עם צוות רב-מקצועי שעבר הכשרה בתחום. המרכזים כוללים רופאים, דיאטנים, עובדים סוציאליים ויועצים לפעילות גופנית, והם פועלים יחד כדי לספק ליווי מקצועי, אישי ורציף לאורך תהליך השינוי.

טיפול תרופתי

בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית באפשרויות הטיפול הרפואי בהשמנה בישראל. כיום קיימים כמה סוגי טיפולים תרופתיים הפועלים במנגנונים שונים בגוף, כגון השפעה על תחושת הרעב והשובע, השפעה על מנגנונים הורמונליים הקשורים לאכילה, וכן טיפולים הפועלים להפחתת ספיגת שומנים מהמזון. טיפולים אלה עשויים לסייע בהפחתת התיאבון, ביצירת תחושת שובע מוקדמת יותר ובשיפור האיזון המטבולי, והיעילות שלהם נתמכת במחקרים קליניים.

הטיפול התרופתי ניתן במרשם בלבד ותלוי בשיקול דעת קליני של הרופא המטפל.

חשוב להדגיש כי טיפול תרופתי בהשמנה ניתן תמיד כחלק מתוכנית טיפול כוללת, המתבססת על שינוי אורח חיים, ליווי תזונתי מקצועי, פעילות גופנית ומעקב רפואי מסודר.

שילוב של כל המרכיבים הללו מאפשר התאמה אישית של הטיפול ומסייע להשגת ירידה במשקל ושיפור הבריאות לאורך זמן.