עזרה ראשונה: מדריך לעזרה ראשונה במצבי חירום

עדכון אחרון 29.02.24

מדריך מהיר לעזרה ראשונה במצבי חירום

מצבי חירום אינם ממתינים לרגע הנכון. גם במהלך ימי שגרה, הסבירות לאירוע חירום רפואי תמיד קיימת.
הידע, המיומנויות והנכונות שלנו להגיב במהירות יכולים לא פעם לקבוע כיצד אירועים אלו ינוהלו.
כעת, בתקופה בה אי הוודאות היא הוודאות היחידה, כשמפלס המתח כה גבוה וכולנו מתמודדים עם המון חששות מובנים, הסבירות לכך שיהיה עלינו להתמודד עם מצב חירום כזה גוברת.
כאן, נצלול לעומק אל שלושה מצבים רפואיים נפוצים בעתות משבר, נכיר באופן מקיף את ההיבטים הפיזיולוגיים והרגשיים של האתגרים הללו ונלמד אילו אסטרטגיות מומלצות כדי לנהל את המצב באופן מיטבי ובטוח.

כיצד לנהל בתבונה עילפון?

ישנן סיבות רבות לאיבוד הכרה וחלקן, עשויות להצביע על מצבים אקוטיים. עם זאת, מה שאנו מכנים עילפון, כאשר איבוד ההכרה הוא זמני ולרוב מסתיים באופן עצמוני, נקרא בעגה הרפואית סינקופה. על מנת להבין מדוע זה מתרחש, חשוב שנבין תחילה כיצד מתפקדת מערכת העצבים שלנו.
מערכת העצבים האוטונומית אחראית על כלל התפקודים הלא רצוניים בגופנו ומחולקת לשתי תתי מערכות: המערכת הסימפתטית והפארא-סימפתטית. בעוד שהמערכת הפארא-סימפטית אחראית על ויסות פעילויות בזמן מנוחה ומסייעת להרגעה (בין השאר, זו המערכת שמאפשרת לנו להיכנס למצב שינה), המערכת הסימפתטית נכנסת לפעולה במצבי מתח וחירום. זוהי המערכת שמפעילה את המנגנון הידוע "Fight or Flight" (הילחם או ברח).
לצד גורמים נפוצים אחרים כמו רמת סוכר נמוכה בדם, התייבשות או פגיעות ראש, גם פעילות מוגברת של מערכת זו, על רקע תחושת חרדה וחוסר אונים, עשויה לגרום גם לסינקופה. פעילות מוגברת זו עשויה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים:

  • התקפים ואזו-וגאליים - מאופיינים בירידה פתאומית בקצב הלב ובלחץ הדם, המובילה לאובדן הכרה זמני. מתח רגשי, כאב או אפילו מראה דם יכולים לעורר את עצב הוואגוס, להפעיל את תגובת ההרפיה של הגוף ולגרום לירידה פתאומית בלחץ הדם.
  • יתר לחץ דם אורתוסטטי - ירידה מהירה בלחץ הדם בעת קימה, מה שמוביל לסחרחורת או עילפון. ישיבה או שכיבה ממושכות, התייבשות ותרופות מסוימות יכולות לתרום ליתר לחץ דם אורתוסטטי, במיוחד במצבי חירום שבהם מאזן הנוזלים עלול להיפגע.
  • הפרעות בקצב הלב, או הפרעות קצב, כוללות פעימות לב לא סדירות שעלולות להשפיע על זרימת הדם למוח, ועלולה לגרום להתעלפות.   

    אם זיהית כי אדם בסביבתך איבד הכרה, יש לבצע את הצעדים הבאים:
  • להרחיק מסכנה – בראש ובראשונה יש להעביר את האדם למקום בטוח
  • "איש, איך אתה מרגיש?" – ראשית, יש לבחון כי האדם אכן אינו מגיב. יש לבדוק נשימה ולחץ דם. ככל שיש נשימה ולחץ דם והאדם מתאושש באופן עצמאי, מדובר בסינקופה
  • במידת הצורך – נבצע החייאה
    כאמור, לעתים סינקופה עשויה להצביע על מצבים רפואיים אחרים ולכן, חשוב שנפנה את האדם לקבלת ייעוץ רפואי.

התנהלות במצבי התייבשות

מים הם מרכיב בסיסי כמעט לכל פונקציה פיזיולוגית בגוף. התייבשות, המאופיינת בצריכה לא מספקת של נוזלים, יכולה להתבטא במספר דרגות חומרה:

  • התייבשות קלה – המתאפיינת ביובש בפה, תחושת צמא וחולשה
  • התייבשות בינונית – עשויה להיות מלווה בבחילה, הקאות וסחרחורות
  • התייבשות קשה – מתאפיינת בהזיות, הפרעות בראייה ובשמיעה ואובדן הכרה.

    בעוד שהתייבשות קשה תדרוש פינוי לבית החולים לעירוי, זיהוי מוקדם של הסימנים במצבים האחרים יאפשר לנו להגיב ביעילות.
    אלה כמה צעדים שכדאי לנקוט:
  • הפסקת פעילות גופנית: הצעד הראשון הוא להפסיק כל פעילות גופנית כדי למנוע איבוד נוזלים נוסף.
  • לעודד צריכת נוזלים: חשוב לעודד אנשים עם התייבשות קלה לצרוך בעצמם מתן נוזלים דרך הפה באמצעות לגימות קטנות ותכופות.
  • שתייה ממותקת יכולה להקל על תחושת הבחילה.

התקף חרדה

גם אם לא התמודדנו עם חרדות בעבר, אך טבעי שבתקופה הזו נחווה תחושות עקה ומתח. החשוב ביותר, הוא שנזהה את הסימנים – מקשיי נשימה ועד לחץ בחזה – ונבין שמדובר בתגובה נורמלית לעליית האדרנלין בגוף.
כ-17% מהישראלים יתמודדו עם התקף חרדה בשלב כזה או אחר.
טיפול בהתקפי חרדה ניתן לנקוט בשלושה אפיקים עיקריים:

  • טיפול התנהגותי: במסגרת טיפולית ניתן ללמוד לזהות ביתר קלות טריגרים לחרדה ולאמץ התנהגויות מיטיבות יותר.
  • אורח חיים מיטיב: שילוב פעילות גופנית, הפחתת צריכת אלכוהול וקפאין ותרגילי נשימה בשגרה היומיומית יאפשרו להקל על תסמיני החרדה.
  • תחזוקת שגרה: לא ניתן להפריז בחשיבות השמירה על שגרה יציבה להתמודדות עם חרדות.

    ככל שהמצב מתמשך, או אם עולות מחשבות טורניות או אובדניות, זמינים לך מגוון טיפולים בקופת החולים שלך.

עלמה בר, אחות במכבי ללא הפסקה