14 אוקטובר 2019 ט"ו תשרי תש"פ
עודכן:  01.09.2009  באדיבות ה 

קטרקט - מידע רפואי

Cataract
עודכן:  01.09.2009  באדיבות ה 

מבוא קטרקט

קטרקט היא מחלה שבה מתפתחת עכירות של עדשת העין. במצב תקין עדשות העין צלולות ומאפשרות לאור לעבור ללא הפרעה לרשתית שבאחורי גלגל העין. מעבר בלתי מופרע של האור הוא תנאי הכרחי לקבלת תמונה ברורה ומדויקת. עכירות בעדשת העין משבשת את מעבר האור ופוגמת בראיה.
העכירות עלולה להתפתח בעין אחת או בשתי העיניים. ברוב המקרים עין אחת נפגעת יותר מהשנייה.
עם הזמן מחמירה מחלת הקטרקט והעכירות בעין מתגברת. כשפחות אור עובר דרך העדשה הראיה הופכת מעורפלת ומטושטשת. ככל שהעדשות יותר עכורות הראיה נפגעת יותר.
המחלה עלולה להפריע לכם בנהיגה.

עד כמה נפוצה מחלת הקטרקט?

קטרקט היא אחת הסיבות העיקריות לבעיות ראיה בעולם, במיוחד במדינות מתפתחות. היא פוגעת בנשים ובגברים בשיעור דומה.
על פי מחקרים לכ- 30% מהאנשים בגיל 65 ומעלה יש קטרקט באחת העיניים או בשתיהן, שגורם לפגיעה בראיה.
מחלת הקטרקט נפוצה יותר בגיל מבוגר. יש מקרים נדירים שבהם תינוקות נולדים עם קטרקט.

סימפטומים

סימפטומים של קטרקט

הסימפטומים של מחלת הקטרקט מתפתחים בדרך כלל במשך שנים רבות, לרוב בגיל מבוגר. עדשות העיניים הופכות באופן הדרגתי ליותר ויותר עכורות. כאשר הקטרקט נמצא בשלב התחלתי, החולה לא יחוש בסימפטומים.
כאשר מדובר על קטרקט בשתי העיניים, הרי ברוב המקרים אחת מהן תיפגע יותר מהשנייה.
הסימפטום הנפוץ ביותר של קטרקט של הגיל המבוגר הוא ראיה מטושטשת או מעורפלת. יתכן שהחולה יחווה ראיה לא ברורה רק באזורים קטנים של שדה הראיה.
במחלת הקטרקט תיתכן השפעה של עוצמת האור על טיב הראיה. יתכן שהחולים יתקשו לראות כאשר האור מעומעם או כאשר האור בהיר מאד, כמו בימי שמש או באור מלאכותי בהיר.
סימפטום נדיר של קטרקט הוא ראיה כפולה, שבה רואים 2 תמונות של חפץ במקום אחד.
מצבים בהם הקטרקט עלול לפגוע באיכות החיים:
  • שהייה באור בהיר תגרום לסינוור חריג. במקרים נדירים יראה החולה הילה של אור מסביב לאור בהיר כמו פנסי מכונית או פנסי רחוב.
  • צבעים נראים דהויים או פחות ברורים.
  • קריאה או צפייה בטלוויזיה הופכות להיות קשות יותר מאשר בעבר.
  • חולים המרכיבים משקפיים יחושו שהן פחות מועילות.
 
הסימפטומים של קטרקט יכולים להיות דומים מאוד לסימפטומים של מחלות עיניים רבות אחרות, ולכן חשוב לפנות לרופא עיניים לבדיקות.
 

גורמים

גורמים לקטרקט

הגורמים לקטרקט של הגיל המבוגר אינם ידועים.
יחד עם זאת קיימים מחקרים המצביעים על מספר גורמים שמגבירים את הסיכון לפתח קטרקט.

גורמי סיכון

  • היסטוריה של קטרקט במשפחה.
  • עישון.
  • תזונה לקויה.
  • חשיפה מוגזמת של העיניים לשמש.
  • שימוש ממושך בתרופות ממשפחת הסטרואידים.

 

גורמים נוספים אצל צעירים

אצל צעירים קטרקט יכול להיגרם כתוצאה מסיבות אחרות, כמו:
  • סוכרת. חולי סוכרת נוטים לפתח קטרקט בגיל מוקדם יותר.
  • חבלה בעין.
  • בעיות אחרות בעיניים, דוגמת דלקת הענביה (Uveitis).

 

שינויים בגיל המבוגר של עדשות העין

כאשר אנשים מתבגרים יתכנו שינויים בחלבונים שבונים את עדשות העין. השינויים הללו בחלבוני העדשה עלולים לגרום להתפתחות של אזורים עכורים.
לא ידוע איך או מדוע ההזדקנות גורמת לשינויים הללו.

אבחון

אבחון קטרקט

כאשר חשים בעיה בראיה כדאי לתאם בדיקה אצל רופא עיניים.
טרם בדיקה יטפטף הרופא לנבדק טיפות עיניים המרחיבות את האישון.
הטיפות אינן גורמות לנזק והשפעתן חולפת לאחר מספר שעות. לאחר מכן יבדוק הרופא את העיניים בעזרת אופטלמוסקופ (Ophthalmoscope) שהוא מכשיר המקרין אור בהיר לתוך העין ומאפשר לרופא לראות את תוכה.
בעזרת הבדיקה יוכל הרופא לקבוע אם מדובר בהתפתחות קטרקט ועד כמה נפגעו העדשות.
בחלק מהמקרים מאבחנים קטרקט במהלך בדיקת עיניים שגרתית, למרות שהחולה לא חש בסימפטומים.

טיפול

טיפול בקטרקט

לעיתים, כאשר אין סימפטומים או שהפגיעה בראיה שולית לא ימליץ הרופא על טיפול. בשלבים המוקדמים של קטרקט ניתן לשפר את הראיה בעזרת משקפיים או בעזרת שימוש בתאורה הולמת לשם קריאה. אמצעים אלו יעזור לזמן קצר בלבד כי כאשר הקטרקט מתקדם הדרך היחידה לטפל בו היא ניתוח.

מתי יש לטפל בקטרקט?

ברוב המקרים הרופא ימליץ על טיפול כאשר הירידה בראיה תתחיל לפגוע בפעילות היומיומית. למשל כאשר מתגלים קשיים במצבים הבאים:
  • טיפול של החולה בעצמו ובאחרים.
  • נהיגה.
  • יציאה מהבית.
  • זיהוי אנשים.
  • עבודה הכרוכה בראייה.
  • קריאה.
  • צפייה בטלוויזיה.

 

מהו הטיפול?

הטיפול בקטרקט הוא ניתוח שבמהלכו מחליפים את העדשה העכורה של העין בעדשה מלאכותית שקופה (Intraocular implant או Intraocular lens – IOL).
הניתוח הנפוץ ביותר מכונה 'פאקו-אמולסיפקציה' (Phacoemulsification או Phaco extracapsular extraction).
כיום מתבצעים גם ניתוחי לייזר אשר מאפשרים במקרים רבים להשיג תוצאות מדויקות יותר וטובות יותר וכן מאפשרים טיפול במגוון רחב יותר של מקרים. בשני סוגי הניתוחים מהלך הניתוח דומה.
מרבית ניתוחי הקטרקט מתבצעים בהרדמה מקומית ורק במקרים נדירים יש צורך בהרדמה כללית. ברוב במקרים אין צורך להישאר לאשפוז בבית החולים והמנותח משוחרר לביתו מספר שעות לאחר הניתוח.

לפני הניתוח

בהערכה הטרום-ניתוחית (Pre-operative assessment) רופא העיניים יעריך את מצב העיניים. במהלכה הוא יערוך מדידות של העיניים כדי לבחור את העדשות המלאכותיות שיחליפו את העדשה הטבעית באופן מיטבי.
ממש לפני הניתוח יטפטף לעין טיפות עיניים לשם הרחבת האישון וישתמש בחומר להרדמה מקומית. ההרדמה המקומית ניתנת בטיפות עיניים או בזריקות לרקמה שמסביב לעין. לאחר שהחומר המרדים ישפיע לא יחוש המנותח במאומה.
במהלך הניתוח יראה המנותח רק אור בהיר ולא יוכל להבחין במה שמתבצע.

כיצד מתבצע הניתוח?

הרופא חותך חתך קטן מאוד בשטח הקרנית של קדמת העין. דרך החתך הוא מכניס מכשיר שבעזרת גלי אולטראסאונד מרסק לחתיכות קטנות את העדשה הפגומה. החתיכות הללו נשאבות החוצה מהעין.
לאחר השבירה וההוצאה של חלקי העדשה הפגומה, מכניס הרופא עדשה מלאכותית דרך החתך. העדשה המלאכותית מתקפלת כאשר היא מוכנסת לעין ולאחר מכן היא נפתחת ותופסת את מקומה במקום העדשה הטבעית.
הניתוח אורך בדרך כלל 15-30 דקות, אולם לעיתים הוא יכול להימשך מעט יותר.
לעיתים חובשים את העין לאחר הניתוח כדי להגן עליה.

במה שונה הניתוח בלייזר

אם בשיטה הוותיקה יוצרים פתחים בקרנית ובקופסית העדשה באופן ידני באמצעות סכין כירורגית זעירה, הרי בניתוח הלייזר מתבצעים שלבים אלו באמצעות קרני לייזר, דבר שמאפשר יצירת פתחים בדיוק מרבי, פתיחת פתח עגול בקופסית העדשה ופירוק העדשה העכורה באופן ממוחשב.
מחקר שפורסם בשנת 2011 ב-Journal of Refractive Surgery השווה קבוצה של חולים שעברה ניתוח קטרקט בשיטה המסורתית וקבוצה של מנותחי לייזר. ככלל, תוצאות המחקר הראו שהחלפת הפעולות הידניות בעין בפעולות ממוחשבות הניבה תוצאות מדויקות יותר וטובות יותר ואפשרה טיפול במגוון רחב יותר של מקרים.

ניתוחים אחרים לקטרקט של הגיל המבוגר

קיימים גם שני סוגים אחרים של ניתוחי קטרקט אשר נפוצים פחות.
  • ניתוח קטרקט חוץ-קפסולרי (Manual extracapsular extraction) שבמהלכו הרופא חותך חתך מעט גדול יותר בעין, ומוציא את העדשה העכורה בחתיכה אחת, מבלי לשבור אותה.
  • ניתוח קטרקט תוך-קפסולרי (Intracapsular extraction) שבמהלכו מסירים את העדשה עם המעטפת שלה והעדשה החלופית נתפרת לתוך העין.
 
בחלק מהמקרים יש להרכיב משקפיים מיוחדים (Aphakic) או עדשות מגע לאחר הניתוח.

העדשות החלופיות

קיימים מספר סוגים של עדשות מלאכותיות חלופיות.
  • עדשות מונופוקליות (Monofocal, Fixed strength lenses). בעלות מוקד אחד, מכוונות בדרך כלל לראיה לרחוק.
  • עדשות מולטיפוקליות (Multifocal lenses). בעלות יותר ממוקד אחד, מאפשרות לסירוגין ראיה לקרוב וראיה לרחוק.
  • עדשות אקומודטיביות (Accommodating lenses). בדומה לעדשה הטבעית מאפשרות לעין להתמקד הן בראיה לקרוב והן בראיה לרחוק.
 
עדשות העיניים הטבעיות יכולות לשנות את צורתן. כך הן מאפשרות לעיניים להתמקד בחפץ הן כשהוא קרוב אלינו והן כשהוא רחוק מאיתנו.
עדשות חלופיות מונופוקליות ומולטיפוקליות אינן מסוגלות לעשות זאת. לכן במקרים רבים לאחר ניתוח קטרקט, יש צורך במשקפי קריאה או במשקפיים לראיה לרחוק.
לעומת זאת, עדשות עיניים אקומודטיביות (Accommodating lenses), מאפשרות לעין להתמקד הן בראיה לקרוב והן בראיה לרחוק.

אחרי הניתוח

במרבית המקרים משתפרת הראיה לאחר הניתוח באופן ניכר ומיידי, אולם לוקח מעט זמן עד שהיא מתייצבת לחלוטין. החתך שבשטח העין הוא קטן מאד ולכן ברוב המקרים ירפא מעצמו. לעיתים יש צורך בתפר קטן.
במהלך הניתוח יכוונו העדשות החלופיות לרמת ראיה מסוימת. קיימת סבירות גבוהה שהמנותח יזדקק לאחר הניתוח למשקפיים על מנת לראות חפצים רחוקים או קרובים.
אם המנותח הרכיב משקפיים לפני הניתוח, כנראה שיצטרך להחליפם. לוקח מספר שבועות אחרי הניתוח עד שהראיה מתייצבת ורק אז ניתן להתאים את המשקפיים החדשים.
הרופא ימליץ לחולה להאט את הקצב ולהימנע מספורט או מפעילויות הדורשות מאמץ.
 

מניעה

מניעת קטרקט

לא ניתן למנוע קטרקט. עם זאת, ישנם מספר צעדים בעזרתם ניתן להקטין את הסיכון לפתח קטרקט, למשל הפסקת עישון או הגנה על העיניים מאור השמש, בעזרת משקפי שמש וכובע רחב שוליים.
ידוע שתזונה בריאה ומאוזנת חשובה לבריאות הכללית ובכלל זה גם לבריאות העיניים. תזונה בריאה אינה מונעת קטרקט, אולם יש מומחים הסבורים שתזונה לקויה עלולה להגביר את הסיכון לקטרקט הקשור בגיל ולעומת זאת תזונה בריאה עשויה להאט את התקדמות הקטרקט הקשור לגיל. כחלק מהתזונה הבריאה מומלץ לאכול פירות וירקות טריים בכמות מספקת.
חשוב לבדוק את העיניים אצל רופא עיניים, לפחות אחת לשנתיים, גם אם אין אתם זקוקים למשקפיים. כך ניתן לאבחן בעיות בעיניים כמו קטרקט, גלאוקומה או ניוון של הרשתית בשלבים התחלתיים.

סוכרת וקטרקט

חולי סוכרת נוטים לפתח קטרקט בגיל מוקדם יותר יחסית לאנשים שאינם חולים בסוכרת. הקפדה על איזון רמת הסוכר בדם תקטין את הסיכון לפתח קטרקט ובעיות עיניים אחרות כמו רטינופתיה סוכרתית (Diabetic retinopathy).

סיבוכים

סיבוכים של קטרקט

קטרקט חמור שאינו מטופל עלול לגרום לעיוורון.
כאשר עדשות העיניים הופכות עכורות הראייה נפגעת ומרבית הפעילויות היומיומיות הופכות לקשות, תוך פגיעה מהותית באיכות החיים.

זכויות חברי מכבי

לבירור בנוגע לזכאויות הנוגעות לחיסון שפעת בזריקה - לחצו כאן. למידע נוסף, יש לפנות למוקד מכבי ללא הפסקה.
מספר הטלפון: 3555* או 1700-50-53-53.