נוירומה על שם מורטון (פגיעה עצבית בכף הרגל) - מידע רפואי

Morton’s Neuroma

עדכון אחרון 10.02.22

הקדמה

מצב זה נגרם כאשר העצב המפריד בין עצמות כף הרגל סובל מגירוי יתר או נמחץ, וגורם לכאב חד ועז ביותר בבסיס אצבעות כף הרגל. הגורם לנוירומה על שם מורטון אינו ברור אם כי נמצא שנעילת נעליים בעלות עקב גבוה גורמות להחמרה.

הכאב פוגע בעיקר באצבעות השלישית והרביעית בכף הרגל, ומופיע בפתאומיות, בדרך כלל תוך כדי הליכה. רק במקרים נדירים מעורב במצב יותר מעצב אחד בכף הרגל.

תחילה תיתכן תחושת נימול בין האצבע השלישית לרביעית. תחושה זו תחמיר עם הזמן עד לכדי כאב עז, חד ושורף בשורש כף הרגל או בבסיס האצבעות.

הכאב מחמיר בדרך כלל בזמן נעילת נעליים ולכן הסרת הנעל תקל לרוב על הכאב.

הגורם לתופעה אינו ברור אך יתכן כי אחת מעצמות מפרק המסרק הנמצא בבסיס אצבעות כף הרגל גורמת ללחץ על העצב, במיוחד אצל אנשים אצלם תעלת העצב צרה. לחץ זה גורם להתעבות של העצב ושל הרקמות הסובבות אותו.

חלק מהמומחים סבורים כי בעיות בכף הרגל כגון פלטפוס (מצב רפואי המאופיין בכף רגל שטוחה), קשת גבוהה, תפיחה (בוניון) ואצבע פטישנית עלולות להוות גורם סיכון להתפתחות נוירומה על שם מורטון.

כל אדם עלול לסבול מנוירומה על שם מורטון אם כי התופעה שכיחה יותר בקרב נשים (בפרט נשים הנועלות נעלי עקב), ספורטאים (בעיקר רצים) ואנשים הסובלים מבעיות מסוימות בכף הרגל (לדוגמה, קשת גבוהה).

יתכן שנעילת נעליים נוחות התואמות את מבנה כף הרגל עשויה למנוע את התפתחות המצב והכאב הנלווה לו.

מתי יש לפנות לקבלת טיפול רפואי?

במקרה של תחושת נימול מתמשכת או כאב עז ועקשני בכף הרגל יש לפנות לבדיקת אורתופד (רופא מומחה במערכת המפרקים, השרירים והשלד). בהתאם לאופי הסימפטומים, חומרתם ומשכם יפנה הרופא את המטופל לבדיקות נוספות, לרבות בדיקות דימות, על מנת לעמוד על שורש הבעיה.

כדי להקל על הכאב מומלץ לנעול נעל בעלת קצה רחב שאינה גורמת ללחץ על האצבעות. ניתן ליטול תרופה לשיכוך הכאב. במקרים חמורים עשוי הרופא להמליץ על הזרקת סטרואידים אל העצב הפגוע.

אם אמצעים אלו אינם משיגים שיפור ניתן לשקול התערבות ניתוחית. במהלך הניתוח תוסר הרקמה העבה סביב העצב במטרה לשחרר את הלחץ. במקרים מסוימים יוסר גם העצב עצמו.

סימפטומים

מרבית הלוקים במצב יחושו תחילה תחושת נימול בין האצבע השלישית והרביעית בכף הרגל. תחושה זו נגרמת עקב גירוי העצב העובר בין עצמות מפרק המסרק.

עם הזמן תחמיר תחושת הנימול והכאב יתעצם. יתכנו התכווצויות של אצבעות כפות הרגליים. בדרך כלל מדובר בכאב עז, חד ושורף בשורש כף הרגל ובבסיס האצבעות. הכאב נוטה להחמיר תוך כדי הליכה.

חלק מהסובלים ממצב זה פוחדים להתהלך או אפילו לדרוך על קרקע נוקשה, מפאת הכאב העז הצפוי להם.

נעילת נעל לוחצת תחמיר לרוב את הכאב. הסרת הנעל ועיסוי כף הרגל עשויים להקל מעט על תחושת הכאב.

גורמים

הגורם למצב אינו ברור אך ידועים מספר גורמי סיכון שעלולים לגרום להחמרתו, לרבות נעליים שאינן תואמות את מבנה כף הרגל ועיוותים מבניים בכף הרגל.

נעליים

נעליים הגורמות ללחץ על אצבעות כף הרגל (ולכן ללחץ על העצב הכלוא) עלולות להחמיר את הכאב הנגרם. נעלי עקב, בפרט נעליים בעלות עקב גבוה מ- 5 סנטימטרים, וכן נעליים בעלות קצה מחודד עלולות לדחוק את אצבעות כף הרגל ולגרום להחמרה. ככל הנראה זהו הגורם העיקרי לכך שנשים סובלות מתופעה זו יותר, בהשוואה לגברים.

עיוותים מבניים בכף הרגל

חלק מהמומחים סבורים כי בעיות מבניות מסוימות בכף הרגל עלולות לגרום למגע בין עצמות מפרק המסרק והעצבים העוברים בסיס האצבעות. בעיות אלו כוללות עיוותים מבניים בעצמות אצבעות כף הרגל, קשת גבוהה, פלטפוס, תפיחה בבוהן (בוניון) ואצבע פטישנית.

ספורט

פעילות גופנית מאומצת כגון ריצה (וכן משחקים הכרוכים בריצה) עלולה להחמיר את הכאב ולגרום ללחץ נוסף על העצב.

טיפול

הטיפול יקבע בהתאם למשך הסימפטומים וחומרתם.

טיפול שאינו ניתוחי

בשלבים מוקדמים יומלץ על אמצעים שמטרתם להפחית את הלחץ המופעל על העצב, לרבות:

    • נעילת נעליים נוחות התואמות את מבנה כף הרגל.
    • שימוש במדרס המיועד לתמוך את קשת כף הרגל וכך להפחית את הלחץ המופעל על העצב.
    • נטילת תרופות לשיכוך כאב בעלות פעילות אנטי דלקתית. במקרים חמורים יותר עשוי הרופא להמליץ על הזרקת סטרואידים בעלי פעילות חזקה נוגדת דלקת ישירות לעצב. הזרקה לאזור העצב תבוצע תחת הנחיית אולטרה סאונד.
    • אלחוש מקומי של האזור, על מנת להקל על הכאב.
    • עיסוי מקומי, הנחת רטיות קרות והגבהת כף הרגל.

התערבות ניתוחית

אם לא מושג שיפור במצב והכאב חמור מאד ניתן לשקול התערבות ניתוחית שמטרתה הפחתת הלחץ על העצב. הניתוח יעיל בכ- 75% מהמקרים.

במהלך הניתוח תוסר הרקמה המעובה הסובבת את העצב. לעתים יוסר אף העצב עצמו (במקרה זה יאבד המטופל תחושה באזור זה של כף הרגל). בדרך כלל יבוצע הניתוח תחת אלחוש מקומי, ללא צורך באשפוז.

יתכנו סיבוכים לאחר הניתוח הכוללים זיהום והתעבות של העור באזור שורש כף הרגל.