קרע ברצועה הצולבת הקדמית בברך - מידע רפואי

קרע ברצועה הצולבת הקדמית בברך שכיח בזמן פעילות גופנית הכוללת עצירות פתאומיות ושינויים חדים בכיוון התנועה (לדוגמה, בזמן משחק כדורסל, כדורגל, טניס או כדורעף).

הרצועות עשויות מרקמה חזקה שתפקידה לחבר בין העצמות. הרצועה הצולבת מחברת בין עצם הירך (פמור) לעצם השוקה (טיביה). הרצועות מצטלבות ויוצרות 'X' במרכז הברך, ומכאן שמן.

מיד לאחר פציעה ברצועה הצולבת הקדמית עלולה הברך להתנפח, להיות בלתי יציבה ולכאוב בזמן נשיאת משקל על הרגל. אנשים רבים שומעים קול פיצפוץ בזמן התרחשות הקרע.

בהתאם לחומרת הפציעה יקבע אופי הטיפול. פציעה חמורה עלולה לחייב ניתוח להחלפת הרצועה הקרועה ולאחר מכן תרגילי שיקום להשבת חוזק ויציבות המפרק.

רצוי כי אנשים המבצעים פעילות גופנית הכוללת תנועות וקפיצות חדות יעזרו בתוכניות אימון מתאימות שמטרתן הפחתת הסיכון לפציעה מסוג זה.

קרע ברצועה הצולבת הקדמית בברך עלול לגרום לסימפטומים הבאים:

• קול פיצפוץ חזק בזמן התרחשות הקרע.
• כאב חמור
• נפיחות בברך אשר מחמירה בשעות הראשונות לאחר הפציעה.
• תחושת חוסר יציבות ו'בריחה' של המפרק בזמן נשיאת משקל על הרגל.

יש לפנות לקבלת טיפול רפואי מיידי אם קיים חשד לפציעה ברצועה הצולבת הקדמית בברך.

מרבית הפציעות ברצועה הצולבת הקדמית בברך מתרחשות בזמן משחקי ספורט ופעילות גופנית. הרצועה עלולה להיקרע תוך כדי ביצוע עצירה פתאומית על מנת לשנות את כיוון התנועה, בזמן סיבוב של הגוף כאשר כף הרגל מונחת ביציבות על הקרקע או עקב עיקום או יישור יתר של הברך.

נחיתה לא טובה לאחר קפיצה עלולה גם כן לפגוע ברצועה הצולבת הקדמית בברך, וכך גם נפילה במהלך סקי, מעידה בזמן משחק פוטבול או פציעה בתאונת דרכים. עם זאת, מרבית הקרעים ברצועה הצולבת הקדמית בברך נגרמים ללא כל קשר לגורמים הללו.

נשים נמצאות בסיכון גבוה משמעותית לקרע ברצועה הצולבת הקדמית בברך מאשר גברים המשתתפים באותן פעילויות ספורטיביות. אצל נשים, השריר בקדמת הירך (השריר הארבע ראשי) חזק יותר מאשר השריר בחלקו האחורי של הירך (פושטי הירך ומכופפי הברך). בזמן נחיתה מקפיצה, עלול חוסר איזון זה לגרום לחלק מהנשים לנחות בתנוחה המגבירה את המתח שמופעל על הרצועה.

במהלך הבדיקה ינסה הרופא להניע את הברך כדי להעריך האם הרצועה נקרעה. כמו כן יערוך הרופא השוואה בין שתי הברכיים וימשש את הברך על מנת להעריך האם קיימת הצטברות נוזלים במפרק. לעתים יופנה המטופל לבדיקות דימות שמטרתן לספק מידע נוסף על אופי הפגיעה.

בדיקות דימות

• צילום רנטגן. אף שנזק ברצועות לא יופיע בצילום רנטגן עשוי הצילום לשלול סיבות אחרות הגורמות לסימפטומים דוגמת שבר.
• בדיקת דימות בתהודה מגנטית (MRI, magnetic resonance imaging) יעילה בעיקר לאיתור פציעות ברקמות הרכות (רצועות, גידים, סחוס ושרירים). הבדיקה יכולה להראות בבירור קרע ברצועה ולקבוע האם רצועות נוספות או סחוס נפגעו אף הם.
• ארתרוסקופיה. בדיקה המבוצעת באמצעות מכשיר הנקרא ארתרוסקופ ומאפשרת לרופא לבחון את פנים הברך. הארתרוסקופ יוחדר דרך חתך קטן סמוך לברך. מכשיר זה מכיל מקור אור ומצלמה קטנה שמעבירה תמונה של פנים הברך לצג גדול. במידת הצורך יוחדר מכשור ניתוחי דרך הארתרוסקופ או דרך חתכים נוספים בברך.

טיפול ראשוני

מטרת הטיפול הראשוני היא להפחית את הכאב ואת הנפיחות, להחזיר את יכולת התנועה התקינה למפרק ולחזק את השרירים סביב הברך.

לאחר הטיפול הראשוני ושוך הנפיחות יקבע האם יש צורך בניתוח או שניתן להסתפק בשיקום בלבד. הבחירה תלויה במספר גורמים, לרבות מידת הנזק שנגרמה לברך ונכונות המטופל לשנות את אופי הפעילות הגופנית שהוא נוהג לבצע.

אתלטים המעוניינים לשוב לבצע פעילות גופנית הכוללת תנועות סיבוב וקפיצות חדות יבחרו בדרך כלל בניתוח לשחזור הרצועה, במטרה להימנע מחוסר יציבות של המפרק. אנשים המבצעים פחות פעילות יוכלו בדרך כלל ללמוד לשמור על יציבות הברך באמצעות תרגילי שיקום בלבד.

טיפול לא ניתוחי

אם הוחלט לא לבצע ניתוח לשחזור הרצועה יש להימנע מפעילויות ספורט הכוללות תנועות סיבוב או קפיצות חדות.

כדי להקל על הסימפטומים מומלץ לבצע טיפול ביתי הכולל:

• קירור המקום באמצעות שקית קרח (או שקית ירקות קפואים) במשך 15 דקות בכל שעה. יש לעטוף את הקרח במגבת מטבח נקיה כדי למנוע כווית קור.
• הימנעות מנשיאת משקל על הברך. לעתים יומלץ על שימוש בקביים.
• הגבהת הברך באמצעות כריות על מנת להפחית את הנפיחות.
• חבישת הברך בתחבושת אלסטית.
• נטילת תרופות לשיכוך כאב הנמכרות ללא מרשם רופא.

הליכים התערבותיים

• שאיבת נוזלים ממפרק הברך. קרע ברצועה הצולבת הקדמית עלול לגרום לדימום בתוך הברך ולהתפתחות נפיחות משמעותית. הליך זה כרוך בשאיבת נוזלים עודפים ממפרק הברך באמצעות מזרק ויבוצע אם קיימת נפיחות משמעותית בברך הפוגעת בטווח התנועה התקין של המפרק וביכולת התפקודית של הברך ושל שרירי הרגליים.
• שחזור ניתוחי. אם הפגיעה חמורה, ובפרט אם רצועות נוספות נקרעו, נגרם נזק לסחוס או נשברו עצמות, עלול להיות צורך בניתוח לשחזור הרצועה. במרבית המקרים יבוצע הניתוח בשיטה ארתרוסקופית.
• מאחר שאין דרך טובה לתפור את הקרע תוחלף הרצועה בחתיכת גיד שילקח מאזור גוף אחר.

טיפול שיקומי

שיקום יבוצע בכל מקרה ויכלול את הבאים:

• שימוש בקביים ולעיתים אף בסד קיבוע לברך.
• תרגילים לשיפור טווח התנועה בברך.
• תרגילים לחיזוק השרירים והיציבות.

ניתן להפחית את הסיכון לקרע ברצועה הקדמית הצולבת בברך באמצעות נקיטת הפעולות הבאות:

• שיפור היכולת הגופנית. תוכניות אימון שהוכחו כיעילות בהפחתת הסיכון לפציעה ברצועה הצולבת הקדמית בברך כוללות תרגילי חיזוק ויציבה, שיפור היכולות האירוביות, מתיחות וכיווצים, אימוני קפיצות והבנת הסיכונים. תרגילים לשיפור שיווי המשקל, בעיקר כאשר מבוצעים במקביל לתרגילים נוספים, עשויים אף הם לסייע.
• חיזוק שרירים. מומלץ שספורטאים, ובעיקר נשים, יחזקו את השרירים מיישרי הירך, מכופפי הברך ואת השריר הארבע ראשי.
• הקפדה על שיטות נכונות. בזמן ביצוע פעילות גופנית הכוללת קפיצות יש ללמוד כיצד לנחות בבטחה. מחקרים מראים כי כאשר הברך קורסת פנימה בזמן נחיתה מקפיצה, הסיכון לפציעה של הרצועה הצולבת הקדמית עולה. הקפדה על שיטות נכונות וחיזוק שרירי הירך עשויים להפחית את הסיכון לפציעה.
• שימוש בציוד מתאים. כאשר מבצעים פעילות גופנית הכרוכה בשימוש בציוד, לדוגמה ציוד סקי, יש להקפיד כי הציוד מורכב כהלכה וכי הוא תקין. מומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע.

לא הוכח כי שימוש בסד קיבוע לברך מסייע במניעת קרע ברצועה הצולבת הקדמית.

אנשים שסבלו מקרע ברצועה הצולבת הקדמית בברך נמצאים בסיכון מוגבר לפתח דלקת מפרקים ניוונית.

זהו הסוג השכיח ביותר של דלקות המפרקים הגורם פעמים רבות לצורך בניתוח להחלפת פרק הירך או מפרק הברך.

המאפיינים העיקריים של דלקת מפרקים ניוונית כוללים:

• תהליך דלקתי ברקמות העוטפות את המפרקים.
• נזק לסחוס המרפד את עצמות המפרק ומאפשר תנועה נטולת חיכוך במפרק.
• זיזי עצם המתפתחים סביב שולי המפרקים.