18 דצמבר 2018 י' טבת תשע"ט
>
חזרה
מעודכן לתאריך  01.09.2009  |  באדיבות ה 

רטינופתיה סוכרתית - מידע רפואי

(Diabetic retinopathy)
מעודכן לתאריך  01.09.2009  |  באדיבות ה 

מבוא לרטינופתיה סוכרתית

רטינופתיה סוכרתית, מהסיבות הנפוצות לעיוורון, היא מצב שבו קיימת הפרעה במבנה התקין של כלי דם הקטנים (Capillaries) המזינים את רשתית העין. רשתית העין נמצאת בחלק האחורי של העין והיא אחראית לקליטת קרני האור.
נזק לכלי הדם הללו גורם לדימום שיכול להיות קטן ומוגבל לרשתית, או לגדול ולחדור לתוך הג'ל הממלא את חלל העין (The vitreous gel). במצב כזה עלולה להיגרם פגיעה חמורה לראיה.
רטינופתיה סוכרתית עלולה לבוא לידי ביטוי גם על ידי צמיחה של כלי דם חדשים ושבירים על שטח הרשתית, במיוחד סביב ראשו של עצב הראיה (דיסק הראיה, The optic disc). כלי דם חדשים אלה נוטים לדמם בקלות.
המחלה נגרמת כתוצאה ממחלת הסוכרת. היא עלולה להיגרם כתוצאה מכל סוגי הסוכרת, וכאשר אין מטפלים בה עלולה להביא לעיוורון.
חשוב לערוך בדיקות עיניים שגרתיות, כי אם מאבחנים את צמיחת כלי הדם החדשים בשלב מוקדם, ניתן לטפל בהם ביעילות ולפזר אותם לקצוות החיצוניים של הרשתית בעזרת יצירת מספר כוויות לייזר.
קיימים 4 סוגים עיקריים של רטינופתיה סוכרתית.
  • רטינופתיה רקעית (Background retinopathy).
    הסוג הקל ביותר של רטינופתיה אשר פוגע בראיה. יש להיות במעקב רופא עיניים. אם אתם סובלים מרטינופתיה רקעית תבחינו בהופעה של נקודות אדומות קטנות על הרשתית, שנגרמות כתוצאה מנפיחויות קטנות בקירות כלי הדם.
    אף חלבונים בדם יכולים לגרום להתפתחות של כתמים צהובים קטנים באחורי העין.
  • רטינופתיה קדם-שגשוגית (Pre-proliferative retinopathy).
    בסוג זה של רטינופתיה הרשתית מתנפחת ונגרמת דליפה של דם ומתחילה להיווצר הפרעה לראיה. קריאה של כתב קטן מתחילה להיות קשה במיוחד.
  • רטינופתיה שגשוגית (Proliferative retinopathy).
    ברוב המקרים רטינופתיה שגשוגית גורמת לסימפטומים רק כשמאוחר מידי לטפל בה. סימפטומים כמו טשטוש ראיה מצביעים על מצב של דימום חמור בזגוגית, וברוב המקרים נגרם איבוד ראיה פתאומי.
  • בצקת מקולרית על רקע סוכרתי (Diabetic Macular Edema).
    זו התסמונת העינית הקשה ביותר אשר מהווה תופעת לוואי של סוכרת. היא מביאה לשחיקה של כלי דם זעירים ברשתית ובסופו של דבר לעיוורון. בשלבים הראשונים, העין הפחות פגועה, יחד עם המוח, מפצים על אובדן הראייה והחולה כלל לא מרגיש בה. הפגיעה בראייה נגרמת בשל זרימת דם מוגברת המייצרת לחץ על כלי הדם ברשתית, ואלו מפרישים בתגובה נוזל המתעבה במרכז הראייה עד שנוצרת בצקת.