רטינופתיה סוכרתית - מידע רפואי

רטינופתיה סוכרתית, מהסיבות הנפוצות לעיוורון, היא מצב שבו קיימת הפרעה במבנה התקין של כלי דם הקטנים (Capillaries) המזינים את רשתית העין. רשתית העין נמצאת בחלק האחורי של העין והיא אחראית לקליטת קרני האור.

נזק לכלי הדם הללו גורם לדימום שיכול להיות קטן ומוגבל לרשתית, או לגדול ולחדור לתוך הג'ל הממלא את חלל העין (The vitreous gel). במצב כזה עלולה להיגרם פגיעה חמורה לראיה.

רטינופתיה סוכרתית עלולה לבוא לידי ביטוי גם על ידי צמיחה של כלי דם חדשים ושבירים על שטח הרשתית, במיוחד סביב ראשו של עצב הראיה (דיסק הראיה, The optic disc). כלי דם חדשים אלה נוטים לדמם בקלות.

המחלה נגרמת כתוצאה ממחלת הסוכרת. היא עלולה להיגרם כתוצאה מכל סוגי הסוכרת, וכאשר אין מטפלים בה עלולה להביא לעיוורון.

חשוב לערוך בדיקות עיניים שגרתיות, כי אם מאבחנים את צמיחת כלי הדם החדשים בשלב מוקדם, ניתן לטפל בהם ביעילות ולפזר אותם לקצוות החיצוניים של הרשתית בעזרת יצירת מספר כוויות לייזר.

קיימים 4 סוגים עיקריים של רטינופתיה סוכרתית.

• רטינופתיה רקעית (Background retinopathy). הסוג הקל ביותר של רטינופתיה אשר פוגע בראיה. יש להיות במעקב רופא עיניים. אם אתם סובלים מרטינופתיה רקעית תבחינו בהופעה של נקודות אדומות קטנות על הרשתית, שנגרמות כתוצאה מנפיחויות קטנות בקירות כלי הדם. אף חלבונים בדם יכולים לגרום להתפתחות של כתמים צהובים קטנים באחורי העין.
• רטינופתיה קדם-שגשוגית (Pre-proliferative retinopathy). בסוג זה של רטינופתיה הרשתית מתנפחת ונגרמת דליפה של דם ומתחילה להיווצר הפרעה לראיה. קריאה של כתב קטן מתחילה להיות קשה במיוחד.
• רטינופתיה שגשוגית (Proliferative retinopathy). ברוב המקרים רטינופתיה שגשוגית גורמת לסימפטומים רק כשמאוחר מידי לטפל בה. סימפטומים כמו טשטוש ראיה מצביעים על מצב של דימום חמור בזגוגית, וברוב המקרים נגרם איבוד ראיה פתאומי.
• בצקת מקולרית על רקע סוכרתי (Diabetic Macular Edema).
  זו התסמונת העינית הקשה ביותר אשר מהווה תופעת לוואי של סוכרת. היא מביאה לשחיקה של כלי דם זעירים ברשתית ובסופו של דבר לעיוורון. בשלבים הראשונים, העין הפחות פגועה, יחד עם המוח, מפצים על אובדן הראייה והחולה כלל לא מרגיש בה. הפגיעה בראייה נגרמת בשל זרימת דם מוגברת המייצרת לחץ על כלי הדם ברשתית, ואלו מפרישים בתגובה נוזל המתעבה במרכז הראייה עד שנוצרת בצקת.

רטינופתיה סוכרתית אינה גורמת לכאב, אולם היא עלולה לגרום לעיוורון פתאומי.

מצב של עיוורון פתאומי קורה כאשר כלי דם חדשים ושבירים מדממים לתוך הג'ל הממלא את חלל העין (The vitreous gel) וגורמים להופעה של צל כהה בתוך העין המפריע לראיה.

לעיתים הדם נספג באיטיות ולכן לאחר פרק זמן, לפעמים שבועות וחודשים, הראיה חוזרת.

עם הסימפטומים האחרים של רטינופתיה סוכרתית נמנים:

• הופעה של נקודות קטנות בראיה.
• הופעה של פסים כהים, שלעיתים חוסמים את הראיה.
• ראיה מטושטשת.
• ירידה ביכולת לראות בלילה.
• קושי להסתגל לאור בהיר או מעומעם.
  
  

דימום חמור לתוך הג'ל שבחלל העין עלול לגרום לצמיחה של כלי דם חדשים ורצועות סיביות. מצב כזה עלול להיות מסוכן מאוד, מפני שרצועות הסיבים עלולות לכווץ ולמשוך את הרשתית ממקומה, ובכך לגרום להיפרדות רשתית (Retinal detachment) מסוג שקשה מאוד לתקן. לעיתים הטיפול יכול לתקן את הנזק, אולם ברוב המקרים העיוורון יהיה תמידי.

אם יש לכם רטינופתיה סוכרתית, היא עלולה להפריע לכם בנהיגה.

רטינופתיה סוכרתית אינה גורמת לכאב, אולם היא עלולה לגרום לעיוורון פתאומי.

מצב של עיוורון פתאומי קורה כאשר כלי דם חדשים ושבירים מדממים לתוך הג'ל הממלא את חלל העין (The vitreous gel) וגורמים להופעה של צל כהה בתוך העין המפריע לראיה.

לעיתים הדם נספג באיטיות ולכן לאחר פרק זמן, לפעמים שבועות וחודשים, הראיה חוזרת.

עם הסימפטומים האחרים של רטינופתיה סוכרתית נמנים:

• הופעה של נקודות קטנות בראיה.
• הופעה של פסים כהים, שלעיתים חוסמים את הראיה.
• ראיה מטושטשת.
• ירידה ביכולת לראות בלילה.
• קושי להסתגל לאור בהיר או מעומעם.
  
  

דימום חמור לתוך הג'ל שבחלל העין עלול לגרום לצמיחה של כלי דם חדשים ורצועות סיביות. מצב כזה עלול להיות מסוכן מאוד, מפני שרצועות הסיבים עלולות לכווץ ולמשוך את הרשתית ממקומה, ובכך לגרום להיפרדות רשתית (Retinal detachment) מסוג שקשה מאוד לתקן. לעיתים הטיפול יכול לתקן את הנזק, אולם ברוב המקרים העיוורון יהיה תמידי.

אם יש לכם רטינופתיה סוכרתית, היא עלולה להפריע לכם בנהיגה.

אם אתם חולים בסוכרת, חשוב שתיבדקו אצל רופא עיניים אחת לשנה.

כאשר מאבחנים רטינופתיה סוכרתית מספיק מוקדם, ניתן לטפל בה ביעילות בעזרת לייזר.

כאשר מתחילים לחוש סימפטומים של רטינופתיה סוכרתית, על-פי-רוב היא נמצאת כבר בשלב מתקדם וקשה לטפל בה.

בבדיקות הסקירה מטפטפים לעיניים טיפות המרחיבות את האישונים, ולאחר מכן מצלמים את רשתית העין. בעת הצילום תראו הבזק של אור בהיר.

טיפות העיניים להרחבת אישונים עלולות לגרום לתחושה קלה של עקצוץ ולטשטוש ראיה. טשטוש הראיה נמשך כ-15 דקות אחרי סיום הבדיקה. ערפול קל נמשך 2-6 שעות נוספות.

הערפול ישפיע על היכולת שלכם לנהוג, ולכן לא כדאי לתכנן לחזור מהבדיקה הביתה במכוניתכם. בזמן זה תחושו שהכל בוהק, ולכן כדאי להביא עמכם לבדיקה משקפי שמש.

במקרים נדירים טיפות העיניים להרחבת אישונים עלולים לגרום לעליה פתאומית בלחץ התוך עיני. תופעה כזו תפקוד רק אנשים שנמצאים בסיכון לפתח יתר לחץ תוך עיני והיא דורשת טיפול מיידי.

צרו קשר עם הרופא או פנו לחדר המיון אם לאחר הבדיקה תחושו באחד או יותר מהסימפטומים הבאים:

• כאב או תחושת אי נוחות קשה בעין.
• אדמומיות בחלק הלבן של העין.
• טשטוש ראיה ממושך, לעיתים עם הילות בצבעי הקשת סביב מקור האור.

את תוצאות הבדיקה לא תקבלו מיד, מאחר שהרופא צריך לעבור על התמונות בצורה יסודית.

תוזמנו להערכה נוספת במקרים בהם:

• תאובחן אצלכם רטינופתיה שעלולה לפגוע בראייתכם ודורשת טיפול ומעקב.
• דרגת הרטינופתיה אצלכם דורשת בדיקות יותר תכופות מאשר אחת לשנה.
• התמונות אינן ברורות מספיק כדי לקבוע אבחנה מוחלטת.
• אובחנה אצלכם מחלת עיניים אחרת, כמו גלאוקומה או קטרקט (הסקירה לרטינופתיה לא תמיד יכולה לאבחן מחלות עיניים נוספות, ואינה מיועדת לכך).

אם אתם חולים בסוכרת, עריכת בדיקות סקר היא הדרך הטובה ביותר למנוע איבוד ראיה.

הטיפול ברטינופתיה סוכרתית משתנה לפי סוג הרטינופתיה שממנה סובלים.

• רטינופתיה רקעית (Background retinopathy). אין צורך לטפל ברטינופתיה רקעית, אולם עליכם להיבדק באופן קבוע אצל רופא העיניים, כדי לאבחן הסלמה של המצב מוקדם ככל האפשר.
• רטינופתיה קדם-שגשוגית (Pre-proliferative retinopathy). ברוב המקרים גם ברטינופתיה קדם-שגשוגית אין צורך בטיפול. טיפול בלייזר יכול לעזור אם הדליפות מתחילות לאיים על ראייתכם. טיפול בלייזר אינו מחזיר את הראייה לקדמותה, אלא מונע הידרדרות נוספת.
• רטינופתיה שגשוגית (Proliferative retinopathy). טיפול בלייזר משמש כדי לצרוב את כלי הדם הפגועים ולמנוע גדילה נוספת שלהם. הטיפול בלייזר אינו פוגע באופן ישיר בכלי הדם, אלא הורס את אלה שסביב לרשתית.
• בצקת מקולרית על רקע סוכרתי (Diabetic Macular Edema). הפגיעה בראייה מופיעה בשלב מאוחר יחסית של תהליך היווצרות הבצקת. כאשר החולים מרגישים שראייתם משובשת, הבצקת כבר מכסה חלק משמעותי ממרכז הראייה שברשתית. הטיפול הוא בעיקר תרופתי, בעזרת תרופות דוגמת אייליה, אווסטין ולוסנטיס.

טיפול בלייזר

הטיפול בלייזר יכול להיות חד פעמי או רב פעמי ונעשה במרבית המקרים ללא אשפוז.

לפני הטיפול יטפטפו לעיניכם טיפות עיניים כדי להרדים את המקום.

לאחר מכן ישימו בהן עדשות מגע מיוחדות שיחזיקו את העפעפיים פתוחות וימקדו את קרן הלייזר לרשתיות.

במהלך הטיפול בקרני לייזר מכוונים את הלייזר ואז צורבים בעזרת קרני הלייזר את כלי הדם הפגועים כדי למנוע מהם להמשיך לגדול. קרן הלייזר אינה מכוונת ישירות לכלי הדם, אלא לחלק החיצוני של הרשתית. זהו חלק הרשתית המאפשר לנו לראות את הצדדים (ראיה פריפריאלית) ובחושך.

הטיפול אינו כואב בדרך כלל, אולם לעיתים יש תחושה של דקירות חדות כאשר מטפלים באזורים מסוימים של הרשתית.

אם עברתם בעבר כמה טיפולי לייזר, יש אפשרות שתחושו חוסר נוחות במהלך הטיפול.

אם חשתם חוסר נוחות בעבר, תוכלו לבקש מהרופא לתת לכם תרופה לשיכוך כאב או להרגעה.

לאחר הטיפול הראיה תהיה מטושטשת, אך לאחר מספר שעות היא תחזור למצבה הקודם.

אם הטיפול מסב לכם כאב בעין תוכלו להשתמש בתרופות נוגדות כאב שאינן דורשות מרשם, כמו פראצטמול (Paracetamol).

מאחר שהטיפול פוגע בחלק החיצוני של הרשתית יש סיכון שתהיה פגיעה בראיה שלכם לצדדים ובחושך. יותר ממחצית מהמטופלים חשים קושי בראיית הלילה שלהם, וכרבע מהמטופלים חשים שיכולת הראיה הפריפריאלית שלהם נגרעה.

אם אתם חשים בעיה חדשה בעיניים לאחר הטיפול בלייזר, פנו לייעוץ רפואי.

בכ-90% מהמקרים מונע הטיפול בלייזר איבוד חמור של הראיה, בתנאי שמתבצע בשלבים ההתחלתיים של רטינופתיה שגשוגית.

טיפול תרופתי

במצבים מסוימים מזריק רופא העיניים חומרים תרופתיים לטיפול בפגיעה בראייה.

בין התרופות הללו נזכיר את אייליה, אווסטין ולוסנטיס. אווסטין למשל, היא תרופה שהזרקתה לתוך העין במינון נמוך מאוד עשויה לשפר משמעותית את הראייה.

ב-2015 אושרה בכל העולם התרופה אייליה (אפליברספט) לטיפול בבצקת מקולרית על רקע סוכרתי. אייליה חוסמת של פעילותו של החלבון VEGF אשר מעודד צמיחה של כלי דם לא תקינים ברשתית. החסימה מתבצעת ביעילות גדולה יותר מזו של התרופות האחרות. כדי לפעול צריך החלבון הזה להיצמד לקולטן מוגדר. התרופה נקשרת לחלבון משני צדדיו, ועל ידי כך מונעת ממנו להיצמד לקולטן.

תוצאות מחקר בלתי תלוי, שבוצע ב- 2015 ואשר פורסמו במגזין המדעי New England Journal of Medicine , הצביעו על יתרון של אייליה על התרופות האחרות. היתרו התבטא הן במדד של השגת שיפור בראייה והן במדד של הקטנת עובי הבצקת ברשתית. אייליה אינה ניתנת לחולים עם זיהומים או דלקות ליד או בתוך העין.

ניתוח עיניים

במקרים נדירים כאשר יש דימום חמור לתוך העין ראוי לשקול ניתוח בעיניים.

מקרים כאלו מתרחשים במצב שרטינופתיה שגשוגית אובחנה בשלב מאוחר.

לעיתים מתבצע ניתוח עיניים גם כאשר הטיפול בלייזר לא היה יעיל.

לא ניתן למנוע לחלוטין את התפתחות הרטינופתיה, אולם ניתן להקטין את שכיחותה ואת חומרתה.

פנו לבדיקת עיניים באופן קבוע

אם אתם סובלים מסוכרת, עליכם לפנות לבדיקת עיניים אחת לשנה, כדי לבדוק אם אתם סובלים מרטינופתיה סוכרתית.

אם לא מטפלים בנזק לרשתית, הוא עלול לגרום בסופו של דבר לפגיעה בראיה ולעיוורון.

חשוב להקפיד על בדיקת הראייה אחת לשנה אצל רופא עיניים.

כאשר מאבחנים את הנזק הסוכרתי לרשתית העין בשלב מוקדם, ניתן לטפל בו.

שמרו על רמת הסוכר בדמכם מאוזנת ככל האפשר

רטינופתיה מתרחשת כתוצאה מרמה גבוהה של גלוקוז בדם (היפרגליקמיה), הנמשכת לאורך זמן.

ככל שהשליטה ברמת הסוכר בדם טובה יותר, הסיכון לפגיעה בעיניים יורד.

הקפידו על איזון הדוק של לחץ הדם

איזון הדוק של לחץ הדם מפחית את הסיכון לרטינופתיה סוכרתית, ומאט את התקדמותה.

הקפידו לשמור על רמות כולסטרול תקינות בדם

איזון קפדני של רמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם מפחית את הסיכון לרטינופתיה סוכרתית, ומאט את התקדמותה.

כלי דם הצומחים בתוך הרשתית נבקעים או דולפים לעתים. כך נפגעת זרימת הדם התקינה לעין, ועלולים להיגרם סיבוכים.

הסיבוכים העיקריים של רטינופתיה סוכרתית הם:

• דימום בעין (Vitreous haemorrhage)
  אם הדימום מכלי הדם החדשים הוא קטן, יתכן שתחושו רק כתמים זמניים שיפריעו לראיה שלכם. במקרים קשים יותר הדם עלול למלא את העין ולחסום את הראיה לחלוטין. דימום כזה אינו גורם לאבדן ראיה תמידי, וברוב המקרים הוא מתנקה אחרי מספר שבועות או חודשים.
• היפרדות רשתית (Traction retinal detachment)
  היפרדות רשתית מתחוללת כאשר חלק מהעין נמשך החוצה ממקומו, כתוצאה מרקמה צלקתית שנוצרת בחלק האחורי של העין, לאחר שכלי הדם החדשים נוצרו. כאשר רקמת הצלקת מתכווצת, היא מושכת את הרשתית ממקומה, ובכך גורמת לפגיעה המהותית בראיה או לטשטוש ראיה. במקרים חמורים עלול להיגרם אובדן ראיה מוחלט.
• גלאוקומה הנובעת מצמיחת כלי דם חדשים בעין (Neovascular glaucoma)
  בנוסף לדליפה מכלי הדם והגדילה הלא תקינה של כלי דם חדשים ברשתית העין, עלולה להיות גם גדילה לא תקינה של כלי דם בקשתית העין. קשתית העין היא החלק הצבוע בעין אשר שולט על כמות האור הנכנסת. כך נגרמת הפרעה לזרימה התקינה של נוזלים בעין והלחץ בתוך העין עולה. עליה בלחץ התוך עיני עלולה לגרום נזק לעצב הראיה, ובמקרים חמורים לפגם תמידי בראיה.