מהו התקן תוך רחמי
התקן תוך רחמי הוא אמצעי מניעה קטן בצורת האות T, המוחדר לחלל הרחם על ידי רופא/ת נשים.
זהו אמצעי מניעה ארוך טווח, שאינו דורש התעסקות יומיומית.
כמו כן, הוא הפיך וניתן להוציא אותו בכל שלב, כאשר לאחר הוצאתו, הפוריות חוזרת לקדמותה.
שני סוגי ההתקנים מספקים הגנה ארוכת טווח מפני הריון, הם מתאימים גם לנשים שמעולם לא היו בהריון, וניתן להשתמש בהם גם בזמן הנקה.
חשוב לדעת: התקן תוך רחמי אינו מגן מפני מחלות המועברות במגע מיני. לצורך הגנה מפניהן יש להשתמש גם בקונדום.
קיימים שני סוגים עיקריים של התקנים תוך רחמיים:
שני הסוגים יעילים מאוד במניעת הריון, כאשר ההבדל המרכזי בין סוגי ההתקנים הוא בחומר הפעיל ובהשפעה על הווסת.
מבחינת החומר הפעיל:
התקן נחושתי: משחרר יוני נחושת המשנים את הרכב הנוזל ברחם ובחצוצרות. שינוי זה פוגע ביכולת הזרע לשרוד ולהגיע לביצית ומונע הריון.
התקן הורמונלי: משחרר פרוגסטוגן, הגורם לעיבוי הריר בצוואר הרחם ומקשה על הזרע להגיע לביצית. בנוסף, הוא גורם לרירית הרחם להיות דקה יותר. אצל חלק מהנשים הוא גם מונע ביוץ, אך מרבית הנשים ממשיכות לבייץ בזמן השימוש בו.
מבחינת ההשפעה על הווסת:
התקן נחושתי (IUD) אינו מכיל הורמונים. הוא עשוי לגרום לדימום וסתי כבד או ממושך יותר ולכאבי מחזור חזקים יותר, בעיקר בחודשים הראשונים לשימוש. במחקרים מדווחת התופעה אצל כ-30% מהנשים.
התקן הורמונלי (IUS) משחרר פרוגסטוגן. הוא עשוי להפחית את הדימום ואת כאבי המחזור, ובחלק מהמקרים הווסת אף פוסקת.
יעילות ההתקן במניעת הריון
שני סוגי ההתקנים נחשבים לאמצעי מניעה יעילים מאוד. יעילות ההתקנים המדווחת במניעת הריון היא מעל 99%.
אחד היתרונות של התקן תוך רחמי הוא שלא צריך לזכור ליטול או להשתמש באמצעי המניעה בכל יום או לפני קיום יחסי מין.
התקן נחושתי, כמו גם התקן הורמנלי מסוג מירנה, יכולים לשמש גם כאמצעי מניעה לשעת חירום, אם הוא מוחדר בתוך 5 ימים לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים או עד 5 ימים לאחר מועד הביוץ.
בחירת התקן מתאים
הבחירה בין התקן נחושתי להתקן הורמונלי תלויה בין היתר במצב הבריאותי, באופי הווסת, בהעדפה לגבי שימוש בהורמונים וברצון האשה. ההתאמה נעשית עם רופא/ת נשים לאחר בירור העבר הרפואי ובדיקה גינקולוגית.
מהם ההבדלים בין התקן נחושתי להתקן הורמונלי?
| התקן נחושתי (IUD) | התקן הורמונלי (IUS) |
חומר פעיל | יוני נחושת | פרוגסטוגן – נגזרת של הורמון המין הנשי פרוגסטרון |
אופן הפעולה | משחרר יוני נחושת המשבשים את הרכב הנוזל ברחם ובחצוצרות, וכך מונע מהזרע לשרוד ומהביצית המופרית להישרש. | מעבה את הריר בצוואר הרחם ומדקק את רירית הרחם, וכך מקשה על הזרע להגיע לביצית ומקטין את סיכויי ההשרשה. |
משך ההגנה | 5-10 שנים, בהתאם לסוג ההתקן. | מירנה – עד 8 שנים
קיליינה - עד 5 שנים |
יעילות במניעת הריון | כ-98-99% | יעילות של 99.8% |
השפעה על הווסת | הדימום עלול להיות כבד וממושך יותר והמחזור כאוב יותר, בעיקר אצל מי שסבלה בעבר ממחזורים כבדים. | מפחית משמעותית דימום וכאבים. בחלק ניכר מהמקרים הדימום פוסק כמעט כליל. |
למי מתאים במיוחד | אין המלצה רפואית ייעודית. | למי שסובלת מדימום וסתי כבד או מכאבי מחזור קשים, ולמי שאינה יכולה להשתמש באמצעים המכילים אסטרוגן. |
שימוש בזמן הנקה | בטוח. אינו משפיע על אספקת החלב. | בטוח. אינו משפיע על אספקת החלב. |
הגנה מפני מחלות מין | אינו מגן. יש להשתמש בנוסף גם בקונדום. | אינו מגן. יש להשתמש בנוסף גם בקונדום. |
שימוש כאמצעי מניעה לשעת חירום | כן – עד 5 ימים לאחר מגע מיני לא מוגן או עד 5 ימים לאחר הביוץ. | למרות שהתקן המירנה זהה ביעילותו להתקן נחושת כאמצעי חירום, הוא אינו מוגדר רשמית בישראל כהתוויה לשעת חירום. |
משך פעולת ההחדרה | החדרת ההתקן אורכת דקות בודדות. הפעולה עצמה (ההחדרה לחלל הרחם) אורכת כ-2 עד 5 דקות בלבד. השהות הכוללת במרפאה (הסבר, הכנה, בדיקה גופנית והתאוששות) אורכת כ-15–20 דקות. | החדרת ההתקן אורכת דקות בודדות. הפעולה עצמה (ההחדרה לחלל הרחם) אורכת כ-2 עד 5 דקות בלבד. השהות הכוללת במרפאה (הסבר, הכנה, בדיקה גופנית והתאוששות) אורכת כ-15–20 דקות. |
דגשים לבחירת התקן
אם את סובלת מדימום וסתי כבד או מכאבי מחזור משמעותיים - ההתקן ההורמונלי עשוי להתאים יותר משום שהוא עשוי להפחית את הדימום ואת הכאב.
אם את מעדיפה אמצעי מניעה ללא הורמונים - אפשר לשקול התקן נחושתי.
התקן הורמונלי מכיל פרוגסטוגן בלבד ולכן עשוי להתאים גם לנשים שאינן יכולות להשתמש באמצעי מניעה המכילים אסטרוגן.
לנערות ולנשים צעירות שטרם היו בהריון קיים גם התקן הורמונלי קטן יותר - KYLEENA.
אם יש צורך באמצעי מניעה לשעת חירום - ניתן להשתמש בהתקן נחושתי בהתאם למועד קיום יחסי המין הלא מוגנים.
מתי כדאי להשתמש
מרבית הנשים יכולות להשתמש בהתקן תוך רחמי, לרבות נשים שמעולם לא היו בהריון ונשים נשאיות HIV . התקן יכול להתאים למי שמחפשת אמצעי מניעה יעיל, הפיך וארוך טווח שאינו דורש שימוש יומיומי.
לפני בחירת התקן, רופא/ת הנשים יבררו את העבר הרפואי ויוודאו שאין מצב רפואי המונע את השימוש בו. במידת הצורך תבוצע גם בדיקה לאיתור זיהומים או מחלות המועברות במגע מיני.
לאחר לידה
ניתן להשתמש הן בהתקן נחושתי והן בהתקן הורמונלי לאחר לידה, לרבות בתקופת ההנקה. ההתקנים אינם משפיעים על אספקת החלב.
לגבי מועד ההחדרה לאחר הלידה - במקרים מסויימים ניתן לבצע התקנה של התקן תוך רחמי בסמיכות מיידית ללידה עצמה.
לאחר הפלה
ניתן להחדיר התקן נחושתי או הורמונלי לאחר הפלה טבעית או מלאכותית. ניתן לבצע את ההחדרה מיד לאחר ההפלה או בתוך 48 שעות, בתנאי שמשך ההריון לא עלה על 24 שבועות.
לאחר הריון שנמשך יותר מ־24 שבועות יש להמתין מספר שבועות לפני התאמת ההתקן.
מתי אין להשתמש בהתקן תוך רחמי
אין להחדיר התקן תוך רחמי כאשר קיים חשד להריון.
כמו כן, ההתקנים אינם מתאימים במצבים מסוימים, ובהם:
דלקת אגן או מחלה המועברת במגע מיני שאינן מטופלות
בעיות מסוימות ברחם או בצוואר הרחם
דימום לא מוסבר מהנרתיק כגון דימום בין מחזורי וסת או דימום לאחר קיום יחסי מין
סרטן השד בהווה או בחמש השנים האחרונות
נשים שסבלו בעבר מהריון חוץ רחמי, עברו לאחרונה הפלה או שבגופן מותקן מסתם לבבי מלאכותי צריכות להתייעץ עם הרופא/ה לפני התאמת התקן.
יתרונות וחסרונות
יתרונות
לשני סוגי ההתקנים כמה יתרונות משותפים:
יעילות גבוהה מאוד במניעת הריון
הגנה ארוכת טווח שאינה דורשת שימוש יומיומי
אפשרות להוציא את ההתקן בכל שלב
חזרה של הפוריות לאחר הוצאת ההתקן
אפשרות לשימוש גם אצל נשים שמעולם לא ילדו
אפשרות לשימוש בזמן הנקה
ההתקן אינו מפריע לקיום יחסי מין
פעולת ההתקן אינה מושפעת מנטילת תרופות אחרות
יתרון נוסף של ההתקן ההורמונלי: עשוי להפחית דימום וסתי וכאבי מחזור. אצל חלק מהנשים הווסת עשויה להיפסק לחלוטין. הוא יכול להתאים גם לנשים שאינן יכולות להשתמש באמצעי מניעה המכילים אסטרוגן.
חסרונות
החדרת התקן עלולה להיות כרוכה בכאב או באי־נוחות. בנוסף, אף אחד מסוגי ההתקנים אינו מגן מפני מחלות המועברות במגע מיני.
בהתקן נחושתי: הדימום הווסתי עלול להיות כבד או ממושך יותר והמחזור עלול להיות כואב יותר, בעיקר בחודשים הראשונים.
בהתקן הורמונלי: בחודשים הראשונים עלולים להופיע דימומים לא סדירים והכתמות. חלק מהנשים חוות כאבי ראש, אקנה, רגישות בשדיים או שינויים במצב הרוח ובחשק המיני. לעיתים נדירות עלולות להופיע ציסטות קטנות בשחלות, שלרוב נעלמות ללא טיפול.
הכנסת ההתקן
ניתן להכניס התקן תוך רחמי כל עוד ידוע שאינך בהריון.
לפני הפעולה, תבוצע בדיקה גינקולוגית כדי לבדוק את גודל הרחם ומיקומו ולוודא שניתן למקם את ההתקן כראוי.
בהתאם לשיקול דעת רפואי, ייתכן שתופני גם לבדיקות לאיתור מחלות המועברות במגע מיני. אם נמצא זיהום, יש לטפל בו.
אופן הכנסת ההתקן
הפעולה עצמה (הכנסת ההתקן לחלל הרחם) אורכת כ-2 עד 5 דקות בלבד. השהות הכוללת במרפאה (הסבר, הכנה, בדיקה גופנית והתאוששות) אורכת כ-15–20 דקות.
חלק מהנשים חשות כאב או אי־נוחות בזמן הפעולה. בפרט נשים שטרם ילדו.
לאחר הפעולה נשארים בנרתיק שני חוטים דקים המחוברים להתקן. הם משמשים לבדיקת מיקום ההתקן ובהמשך גם להוצאתו.
לאחר הפעולה עלולות להופיע התכווצויות הדומות לכאבי מחזור.
אם לאחר הכנסת ההתקן מופיעים כאבים חזקים בבטן התחתונה, חום גבוה, תחושה כללית רעה או הפרשות נרתיקיות בעלות ריח רע, יש לפנות בהקדם לבדיקה רפואית.
ביקורת
כחודש וחצי לאחר הכנסת ההתקן יש להגיע לביקורת, בה יוודאו שההתקן נמצא במקומו, שאין תופעות לוואי חריגות או צורך בקיצור חוטי ההתקן.
תזוזה של ההתקן
במקרים נדירים ההתקן עלול לזוז ממקומו או להיפלט מהרחם, בעיקר בתקופה המיידית שלאחר הפעולה.
רופא/ת הנשים יכולים להסביר לך כיצד למשש את החוטים המחוברים להתקן. אם נהגת להרגיש את החוטים ואינך מרגישה אותם עוד, או אם קיים חשש שההתקן נפלט, יש לפנות לבדיקה רפואית. אם ההתקן אינו במקומו, ייתכן שאינך מוגנת מפני הריון.
קיום יחסי מין עם התקן
בן או בת הזוג אינם אמורים להרגיש את ההתקן או את החוטים בזמן קיום יחסי מין. אם החוטים מורגשים ומפריעים, אפשר לפנות לרופא/ת הנשים כדי לבדוק שההתקן נמצא במקומו ולבחון אם יש צורך לקצר את החוטים.
אם את חשה כאב בזמן קיום יחסי מין לאחר החדרת ההתקן, מומלץ לפנות לבדיקה.
הוצאת התקן תוך רחמי
ניתן להוציא את ההתקן בכל שלב. ההוצאה מתבצעת על ידי רופא/ת נשים, ולאחריה הפוריות חוזרת לקדמותה.
אם אינך מעוניינת בהתקן חדש וגם אינך רוצה להיכנס להריון, יש להשתמש באמצעי מניעה אחר במשך 7 ימים לפני הוצאת ההתקן. זאת מכיוון שזרע יכול לשרוד בגוף במשך כמה ימים, ולכן לאחר הוצאת ההתקן עלולה להתרחש הפריה.
תופעות לוואי וסיכונים
סיבוכים משמעותיים בעקבות החדרת התקן תוך רחמי אינם שכיחים. עם זאת, חשוב להכיר את תופעות הלוואי ואת הסימנים שמצריכים פנייה לבדיקה רפואית.
דימום וסתי כבד וממושך
קיים הבדל משמעותי בין שני סוגי ההתקנים.
התקן נחושתי עלול לגרום לדימום כבד או ממושך יותר ולכאבי מחזור, בעיקר אצל נשים שסבלו ממחזורים כבדים עוד לפני החדרת ההתקן. אצל חלק מהנשים התופעות משתפרות לאחר מספר חודשים.
התקן הורמונלי משפיע בדרך כלל בכיוון ההפוך: לאחר תקופת הסתגלות, הדימום לרוב נעשה קל וקצר יותר ולעיתים אף נפסק. עם זאת, דימום לא סדיר והכתמות שכיחים בששת החודשים הראשונים לאחר ההחדרה.
נזק לרחם
במקרים נדירים, בפחות ממקרה אחד מכל 1,000 נשים, ההתקן עלול לחורר את דופן הרחם או את צוואר הרחם בזמן ההחדרה.
אם מופיע כאב עז לאחר החדרת ההתקן, יש לפנות בהקדם לבדיקה רפואית. חירור של דופן הרחם מצריך טיפול רפואי ולעיתים יש צורך בניתוח להוצאת ההתקן.
זיהום אגני
במהלך 20 הימים הראשונים לאחר החדרת ההתקן עלול להתפתח זיהום באגן, אך הסיכון לכך נמוך.
לפני ההחדרה מתבצעת בדיקה גינקולוגית, ובמידת הצורך בדיקות נוספות, כדי לוודא שאין זיהום פעיל.
אם בשלושת השבועות הראשונים לאחר ההחדרה מופיעים כאבים בבטן התחתונה, חום גבוה או הפרשות נרתיקיות בעלות ריח רע, יש לפנות לבדיקה רפואית דחופה.
דחייה
במקרים מסוימים הרחם עלול לדחות את ההתקן, והוא עלול לזוז ממקומו או להיפלט. הדבר מתרחש לרוב זמן קצר לאחר ההחדרה ואינו שכיח.
הביקורת לאחר ההחדרה ובדיקת חוטי ההתקן מסייעות לוודא שההתקן נשאר במקומו.
הריון חוץ רחמי
הריון בזמן שימוש בהתקן הוא מצב נדיר, מאחר שההתקנים יעילים מאוד במניעת הריון. אם בכל זאת מתרחש הריון כאשר ההתקן נמצא ברחם, יש לפנות בהקדם לרופא/ת נשים.
במקרה של הריון בנוכחות התקן, קיים סיכון מוגבר להריון חוץ רחמי. אם בוחרים להמשיך את ההריון, יש לבחון עם הרופא/ה את הוצאת ההתקן בהקדם האפשרי.
