דלקת עפעפיים - מידע רפואי

דלקת עפעפיים היא מצב בו קצות העפעפיים (האזור הגובל בריסים) הופכים לדלקתיים, דבר שמתבטא באדמומיות ונפיחות. דלקת העפעפיים היא בעיית עיניים נפוצה, ואחת מכול 20 בעיות עיניים מאובחנת כדלקת מסוג זה. המחלה אינה מדבקת ואף כי היא יכולה להתפתח בכול גיל שכיחותה עולה מעל גיל 40.

הסימפטומים של דלקת העפעפיים כוללים:

• גרד וכאב בעפעפיים.
• הידבקות של העפעפיים, במיוחד לאחר התעוררות משינה.
• הריסים הופכים שמנוניים או נוקשים.

במקרים רבים מדובר במצב מתמשך (כרוני), היינו הלוקים בדלקת חווים התפרצויות חוזרות עם תקופות הפוגה ביניהן.

סיבות אפשריות

דלקת עפעפיים עלולה להיגרם בעקבות זיהום הנגרם על ידי החיידק סטפילוקוקוס, או כסיבוך של מחלת עור - למשל דלקת עורית מסוג סבוריאה שנפוצה אצל פעוטות, או חזזית ורודה שהיא סוג של אקנה (מצב בו הפנים הופכות אדומות ומכוסות כתמים או נקודות).

הטיפול בדלקת

במרבית המקרים הטיפול הראשוני מתבסס על ניקוי יומי של העפעף בעזרת רטיות חמימות (קומפרסים). הניקוי כולל הרטבת האזור ועיסוי עדין של העפעף בעזרת הרטייה כדי להסיר את הקרום או ה'קליפה' שנוצרה עליו. כאשר הדלקת אינה חולפת בעקבות היגיינה נאותה וניקוי עדין של האזור כדאי לפנות לרופא עיניים.

מקרים חמורים יצריכו טיפול אנטיביוטי - שימוש במשחה או בקרם למריחה מקומית, או בטיפות להזלפה, או בטבליות לנטילה דרך הפה.

בדרך כלל המחלה אינה חמורה אולם היא עלולה להוביל למספר סיבוכים. סיבוכים אשר מסכנים את הראייה הנם נדירים, בפרט כשהבעיה מטופלת כיאות. אנשים רבים הלוקים בה יפתחו גם את תסמונת העין היבשה, מצב בו העין לא מפרישה מספיק דמעות, או שהדמעות מתאיידות מהר מידי - מה שמביא לתחושת יובש, כאב או תחושת 'גרגר מציק בעין'.

במקרים רבים מדובר במצב מתמשך (כרוני), היינו הלוקים בדלקת חווים התפרצויות חוזרות עם תקופות של הפוגה ארוכה ביניהן.

הסימפטומים תלויים בסיבה להתפרצות הדלקת, ויכולים לכלול:

• גרד וכאב בעפעפיים.
• הידבקות של העפעפיים, במיוחד לאחר התעוררות משינה.
• הריסים הופכים שמנוניים או נוקשים.
• תחושת צריבה או תחושה הדומה לזו של 'גרגר בתוך בעין'.
• רגישות מוגברת לאור.
• קצות (שוליי) העפעפיים הנגועים הופכים נפוחים.
• אי נוחות בעת הרכבת עדשות מגע.
• גדילה מוגזמת של הריסים או נשירתם (במקרים חמורים).

במקרים רבים הדלקת מופיעה בשתי העיניים והסימפטומים נוטים להחמיר בשעות הבוקר, לאחר היקיצה משנת הלילה.

אם הסימפטומים נמשכים ואינם פוחתים בעקבות ניקוי עדין של האזור הנגוע (בעזרת רטייה ספוגה במים חמימים) יש לפנות לרופא עיניים.

לעיתים מופיעים גם סימפטומים הנובעים ממחלות אחרות:

• עור שמנוני וקשקשים - במקרה של דלקת עורית מסוג סבוריאה.
• אדמומיות קבועה בפנים והופעת כתמים או נקודות - במקרה של חזזית ורודה שהיא סוג של אקנה.
• עיניים אדומות, יבשות, כואבות - במקרה של תסמונת העין היבשה, מצב בו העין לא מפרישה מספיק דמעות או שהדמעות מתאיידות מהר מידי - מה שמביא לתחושת יובש, כאב או תחושה מציקה של 'גרגר בעין'.

דלקת עפעפיים היא מצב בו קצות העפעפיים (השוליים, האזור הגובל בריסים) הופכים לדלקתיים, דבר שמתבטא באדמומיות ובנפיחות. בדרך כלל הדלקת מופיעה בעקבות זיהום הנגרם על ידי החיידק סטפילוקוקוס או כסיבוך של מחלת עור.

ישנם שני סוגים עיקריים של דלקת עפעפיים:

• דלקת עפעפיים קדמית - כאשר הדלקת מופיעה על העור שמסביב לשוליים של העפעף (ליד הריסים).
• דלקת עפעפיים אחורית - הדלקת משפיעה על הבלוטות אשר מפרישות חומר שומני לעין ששומר על הלחלוחיות בהן. בלוטות אלו מצויות בקצה הפנימי של העפעף (ליד האף).

חלק מהלוקים בדלקת יחוו את שני הסוגים בו זמנית.

בדרך כלל דלקת מסוג זה מופיעה בעקבות זיהום הנגרם על ידי החיידק סטפילוקוקוס או כסיבוך של מחלת עור המכונה דלקת עורית מסוג סבוריאה.

• החיידק סטפילוקוקוס שוכן על העור מבלי להזיק, אולם אצל אנשים מסוימים הוא גורם מסיבה לא ברורה לדלקת עפעפיים.
• דלקת עורית מסוג סבוריאה היא מצב בו העור נהייה שמנוני, או שמתפתחים אזורי קשקשת שומניים, ולעיתים הדבר גורם לגירוי העפעף. סבוריאה מביאה פעמים רבות להופעת דלקת עפעפיים קדמית ואחורית יחד.

דלקת עפעפיים קדמית נקשרה גם לדמודקס, שהוא חרק טפילי זעיר (קרדית) הגדל ליד או בתוך זקיקי שערות של יונקים, ובפרט על ריסים. בדרך כלל הטפילים הללו אינם מזיקים אולם אצל אנשים מסוימים יגרמו לדלקת עפעפיים - עקב פגיעה בעפעף או עקב תגובה הנובעת מרגישות לטפיל. סוגים מסוימים של דמודקס נקשרו גם למקרים של דלקת עפעפיים אחורית.

דלקת עפעפיים אחורית

מרבית המקרים של דלקת עפעפיים אחורית נובעים מבעיה בבלוטות המפרישות חומר שומני לעין ששומר על הלחלוחיות בהן. בלוטות אלו מצויות בקצה הפנימי של העפעף (ליד האף). בעיה בבלוטות עלולה להוביל ליצירת והפרשת עודף חומר שומני, או לחילופין לחסימת הבלוטות, דבר שעלול להוביל לעפעפיים מגורים ודלקתיים.

עודף הפרשה של החומר השומני נקשר פעמים רבות לדלקת עורית מסוג סבוריאה, בעוד שחסימה של הבלוטות עלולה לנבוע ממחלת עור מסוג חזזית ורודה שהיא סוג של אקנה. חזזית ורודה היא מחלה מתמשכת (כרונית) נפוצה למדי, אשר משפיעה על עור הפנים - הסימפטום הראשון שלה הוא הופעת אדמומיות בפנים. אצל כמחצית מהלוקים בה מתפתחת בשלב כלשהו דלקת עפעפיים אחורית.

דלקת עפעפיים היא מצב כרוני (מתמשך) עם הפוגות בין התפרצות אחת לשנייה של הדלקת. בדרך כלל המחלה אינה ניתנת לריפוי, אולם במרבית המקרים ניתן לשלוט בסימפטומים ואף למנוע התפרצויות על ידי שמירת היגיינה נאותה של העפעפיים.

היגיינה של העפעפיים

חשוב לנקות את העפעפיים מידי יום, בין אם מדובר בתקופה בה מופיעים סימפטומים של הדלקת ובין אם בתקופת הפוגה, ללא תלות בקבלת טיפול תרופתי. היגיינה נאותה תפחית סימפטומים ותמנע התפרצות של הדלקת כשמדובר בתקופת הפוגה.

הנחיות לניקוי העפעף:

• טבלו רטייה (פד צמר גפן למשל) במים חמימים והניחו על העפעפיים הסגורים למשך 5-10 דקות, במטרה להמיס את השומנים שהצטברו עליהם.
• בעזרת פד צמר גפן נקי ספוג במים חמימים, עסו בעדינות את העפעפיים הסגורים, לאורכם ולרוחבם, כדי להסיר את כול מה שהצטבר עליהם.
• נקו בעזרת פד צמר גפן שהורטב במים חמימים המכילים תמיסת ניקוי את העפעפיים. אין לנקות את תוך העפעף אלא רק את החלק החיצוני שלו.

באשר לתמיסת ניקוי, ישנן מספר אפשרויות:

• שימוש בתכשירים מסחריים לניקוי עפעפיים.
• תמיסה ביתית, שמכינים על ידי ערבוב חצי ליטר מים רתוחים עם טיפה של שמפו תינוקות, או טיפה של שמפו שמן עץ התה. (משתמשים בתמיסה רק לאחר שמוודאים שהיא חמימה ולא למעלה מכך).
• תמיסה ביתית שמכינים על ידי המסת כפית של אבקת סודה לשתייה (ביקרבונאט) במים רתוחים. (משתמשים בתמיסה רק לאחר שמוודאים שהיא חמימה ולא למעלה מכך).

תחילה יש לנקות פעמיים ביום, בוקר וערב, ולאחר מכן (עם הפחתת הסימפטומים) פעם ביום (עדיף בבוקר). כדאי להימנע משימוש באיפור לעיניים (כולל עיפרון עיניים או מסקרה), כי האיפור מחמיר את הסימפטומים. אם בכול זאת בחרתם להשתמש באיפור לפחות וודאו שמדובר בחומרים הנשטפים בקלות.

אנטיביוטיקה לשימוש חיצוני מקומי (מריחה עורית או הזלפת טיפות)

כאשר הסימפטומים אינם פוחתים בעזרת הניקוי, יתכן שיומלץ על שימוש בתכשיר אנטיביוטי - קרם, משחה, או טיפות עיניים. במקרים רבים השימוש בתכשיר יתפרש על 4-6 שבועות.

משחות וקרמים יש לעסות בעדינות בעזרת אצבע נקייה או פד על קצות העפעפיים (הגבול עם הריסים), תחילה מספר פעמים ביום ולאחר ההטבה פעם ביום, בלילה, לאחר ניקוי העפעפיים כפי שתואר לעיל.

אזהרות והמלצות:

• כדאי להימנע מהרכבת עדשות מגע בעת שימוש בטיפות אנטיביוטיות או אף בעת שימוש במשחה או בקרם, בשל חשש לגירוי העין. קרוב לוודאי שטיפות שאשר לא מכילות חומרים משמרים תגרנה פחות את העין.
• אם אתם משתמשים ביותר מסוג אחד של טיפות עיניים, מומלץ להמתין לפחות 5 דקות מהזלפת סוג אחד של טיפות בטרם תזליפו סוג אחר.
• טיפות אנטיביוטיות או משחה אנטיביוטית עלולות לגרום לתחושת צריבה או עקצוץ קלה, אולם זו תחלוף במהרה.
• אם המשחה גורמת לערפול הראייה אין לנהוג ברכב, או בכלי אחר הדורש ראייה ברורה, או להפעיל ציוד המצריך ראייה ברורה.

טבליות אנטיביוטיקה לנטילה דרך הפה

במקרה שהסימפטומים אינם פוחתים בעקבות טיפולים אחרים, ייתכן שיומלץ על נטילת טבליות אנטיביוטיקה, פעם או פעמיים ביום. לעיתים, שהגורם לדלקת הוא חזזית ורודה, נטילת טבליות אנטיביוטיקה יהיה קו הטיפול הראשוני.

מרבית המטופלים מגיבים לטיפול כבר במהלך השבועות הראשונים לנטילת התרופה, אולם ייתכן שיהיה צורך להמשיך בטיפול עד שלשה חודשים. חשוב להמשיך בנטילת הטבליות על פי הוראות הרופא המטפל גם אם חלה הטבה בסימפטומים.

אזהרות והמלצות:

• חלק מהתרופות האנטיביוטיות לטיפול בדלקת העפעפיים גורמות לרגישות יתר לשמש. לפיכך בעת הנטילה מומלץ שלא להיחשף ארוכות לאור השמש.
• לחלק מהתרופות עלולה להיות השפעה על העובר (כאשר מדובר על אישה הרה), וכן על פעוטות או ילדים צעירים בשלבי ההתפתחות. לפיכך יש להימנע מנטילת תרופות אלו כאשר מדובר על אישה הרה, מניקה או על ילדים מתחת לגיל 12.
• כיוון שמדובר במינון נמוך אזי תופעות הלוואי הן נדירות. לעיתים הן כוללות בחילות, שלשולים ואצל נשים דלקות פטרייתיות. מומלץ לנקוט במקרה זה צעדי מנע.

טיפול בסימפטומים נוספים

ייתכן שיומלץ על טיפול נוסף בהתאם לגורמים ולסימפטומים.

• למשל במקרה של סבוריאה או של קשקשים, יומלץ על שימוש בשמפו מונע קשקשים על הקרקפת ועל הגבות.
• במקרה של תסמונת העין היבשה (המתרחש פעמים רבות יחד עם דלקת עפעפיים) ייתכן שיומלץ על שימוש גם בטיפות עיניים המכילות דמעות מלאכותיות.

דלקת עפעפיים עלולה לגרום למספר סיבוכים, אם כי סיבוכים חמורים הנם נדירים.

חלק מהסיבוכים עלולים להשפיע על הראייה. כאשר הבעיה מזוהה ומטופלת מידית הרי הפגיעה בראייה תהיה זמנית בלבד.

תסמונת העין היבשה

מדובר בסיבוך שמתלווה למקרים רבים של דלקת העפעפיים. במקרה של תסמונת העין היבשה, העין לא מפרישה מספיק דמעות, או שהדמעות מתנדפות מהר מידי והעין מתייבשת (מה שמביא לתחושת יובש, כאב או תחושת גרגר בעין), ואז עלולה להתפתח דלקת.

תסמונת העין היבשה עלולה להיגרם על ידי אותן מחלות עור שגורמות לדלקת העפעפיים - דלקת עורית מסוג סבוריאה, או חזזית ורודה שהיא סוג של אקנה. שימוש בטיפות של דמעות מלאכותיות עשוי להועיל ולשפר את המצב.

דלקת הלחמית

מדובר בדלקת בשכבה השקופה שמכסה את החלק הלבן של גלגל העין ואת החלק הפנימי של העפעף. הסימפטומים שלה כוללים אדמומיות בעין, תחושת גורם זר בעין, תחושת צריבה והידבקות עפעפיים בעת היקיצה.

הסיבה יכולה להיות חיידק שבעפעף אשר מזהם את העין. מצב זה אינו חמור ואינו אמור להשפיע על איכות הראייה.

מרבית דלקות הלחמית אינן חמורות ותחלופנה מעצמן ללא טיפול מיוחד בתוך שבוע-שבועיים, אולם אם מדובר בדלקת מציקה במיוחד או מתמשכת, כדאי לפנות לרופא עיניים. גם במקרה של הרכבת עדשות מגע כדאי להיוועץ ברופא עיניים או באופטומטריסט. טיפול בעזרת טיפות אנטיביוטית ירשם רק במקרים של דלקת מתמשכת או דלקות חוזרות ונשנות.

ציסטה בבלוטה המפרישה חומרים שומניים לעין

הבלוטה המפרישה חומרים שומניים לעין, אשר שומרים שהדמעות לא תתנדפנה מהר מידי, מצויה בפינה הפנימית של העין (ליד האף). כאשר יש נפיחות באזור זה הדבר עלול להעיד על התהוות ציסטה. הסיבה להתהוות הציסטה יכולה להיות דלקת בעפעפיים שגובלים בבלוטה. הציסטה אינה גורמת לכאב אלא אם היא הזדהמה. במקרה זה יש לפנות לרופא עיניים כי ייתכן שהמצב מצריך טיפול אנטיביוטי.

הנחת קומפרס חם (פד ספוג במים חמימים או ג'ל ייעודי שמחממים במיקרו) על הציסטה עשוי לעזור בהפחתת הנפיחות, אם כי במקרים רבים הציסטה תיעלם גם ללא טיפול. אם הציסטה לא נעלמת ניתן להסירה בעזרת ניתוח פשוט המתבצע על ידי רופא עיניים תחת הרדמה מקומית.

שעורה

שעורה היא נפיחות כואבת המפרישה מוגלה שמתפתחת בחלק החיצוני של העפעף. שעורה נגרמת על ידי זיהום חיידקי של זקיקי השערה של הריסים - היינו זיהום של בסיס הריסים.

שעורה שאינה חמורה ניתנת לטיפול בעזרת הנחת רטיות (קומפרסים) חמימות של פדים ספוגים במים. אם השעורה מכאיבה או מתמשכת יש לפנות לרופא עיניים. ייתכן שהוא ינקז את תכולת השעורה (את המוגלה) בעזרת מחט זעירה.

נזק לקרנית

מקרים חמורים של דלקת עפעפיים (כאלו שאינם מגיבים לטיפולים) עלולים לגרום לדלקת בלחמית (זו השכבה השקופה שבקדמת העין) ולפגיעה בה.

דלקת אשר פוגעת בפני הקרנית מכונה בעגה הרפואית קרטיטיס. הפגיעה בקרנית עלולה לגרום להצטלקות - וזה מצב מסכן ראייה.

סימפטומים של דלקת בקרנית יכולים לכלול כאב פתאומי בעין, רגישות לאור וירידה באיכות הראייה. כאשר עולה חשד לדלקת בקרנית יש לפנות בהקדם לרופא עיניים.