סוכרת סוג 1

קיום פעילות תקינה של תאי הגוף מחייב אספקת אנרגיה זמינה. אנרגיה זו מגיעה בעיקר ממזונות שמכילים פחמימות או סוכרים, אשר מפורקים במערכת העיכול. אחד מתוצרי הפירוק הוא הסוכר גלוקוז, שמהווה מקור אנרגיה עיקרי וזמין עבור תאי הגוף.

ממערכת העיכול, נספג הגלוקוז לזרם הדם, ומובל על ידו לתאי הגוף. מעבר הגלוקוז מזרם הדם לתאים מתאפשר על ידי ההורמון אינסולין (Insulin). אינסולין מיוצר על ידי תאי לנגרהנס בלבלב (Pancreas), ומופרש ממנו בתגובה לעליה ברמת הגלוקוז בדם.

באמצעות זרם הדם, נישא האינסולין בגוף ונקשר לקולטנים (Receptors) שנמצאים על פני קרום התא. רק לאחר קישור תקין של אינסולין לקולטן יתאפשר מעבר של גלוקוז מזרם הדם לפנים התא, מקום שם ינוצל כמקור להפקת אנרגיה.

בסוכרת מסוג 1 הגוף אינו מסוגל לייצר אינסולין. בעקבות החוסר באינסולין אין העברה של גלוקוז מזרם הדם לתאים.

הגורמים המדויקים לסוכרת סוג 1 אינם ידועים. ככל הנראה מדובר במחלה אוטו-אימונית, שבה מערכת החיסון של הגוף מזהה בטעות את אחד מרכיבי הגוף כחומר זר ומזיק ותוקפת אותו. במקרה של סוכרת מסוג 1, ככל הנראה עקב זיהום נגיפי, תוקפת מערכת החיסון תאים בלבלב והורסת אותם, כך שאלו אינם מסוגלים עוד לייצר אינסולין. מאחר שאינסולין מיוצר ומופרש אך ורק על ידי תאי הלבלב, נוצר חוסר מוחלט של אינסולין בגוף. גלוקוז אינו יכול להיכנס לתאים ולכן רמתו בדם עולה.

כיוון שקיימת נטייה משפחתית לחלות בסוכרת סוג 1, יתכן שיש מרכיב גנטי העובר בתורשה, אשר קשור להתרחשותה של התגובה האוטו-אימונית. אם יש לכם קרוב משפחה מדרגה ראשונה, כמו הורה או אח שסובלים מסוכרת סוג 1, אתם נמצאים בסיכון של כ- 6% לפתח את המחלה, בהשוואה לסיכון של כ- 0.4% בלבד בכלל האוכלוסייה.

במקרים נדירים נגרמת סוכרת סוג 1 בעקבות דלקת של הלבלב בשם פנקראטיטיס, שעלולה לגרום לנזק חמור לתאים שמייצרים אינסולין.

יש הטוענים כי תינוק שניזון מתרכובת מזון תינוקות (תמ"ל) המבוססת על חלב פרה, במשך שלושת חודשי חייו הראשונים, עלול לפתח סוכרת סוג 1 בהמשך חייו. חשוב להדגיש כי אין לכך כל הוכחות מדעיות. יחד עם זאת, במידת האפשר, מומלץ להניק תינוקות במשך ששת חודשי החיים הראשונים.