פטרת היא זיהום שנגרם על ידי פטריית השמר קנדידה אלביקנס (Candida Albicans). קנדידה שוכנת דרך קבע באזורי גוף חמים ולחים, כגון חלל הפה, פי הטבעת, אברי המין ומערכת העיכול. בדרך כלל קנדידה אינה גורמת כל נזק, מאחר שמידת שגשוגה מבוקרת על ידי מערכת החיסון של הגוף. יחד עם זאת, במצבים מחלתיים יתכן שגשוג יתר של הפטרייה שיתבטא בסימפטומים אופייניים.

חשוב להבין שאין מדובר במחלה המועברת באמצעות מגע מיני, אלא בפטרייה שקיימת בגופם של מרבית בני האדם. עם זאת, תיתכן הדבקה בפטרת גם במהלך קיום יחסי מין, מאחר שקיימת אפשרות להעברת הפטריה בין בני הזוג. כמו כן, זיהום קיים עלול להחמיר לאחר קיום יחסי מין, בשל הגירוי המקומי לאזור.

קנדידה היא דייר קבוע במערכת העיכול האנושית. כל עוד נשמרת רמה תקינה של אוכלוסיית חיידקי המעיים ה'טובים', מווסתת רמת הקנדידה כך שהיא אינה מסבה כל נזק. כאשר אוכלוסיית חיידקי המעיים 'הטובים' פוחתת, למשל עקב שימוש ממושך באנטיביוטיקה, גלולות למניעת הריון, סטרואידים או עקב כשל חיסוני, תיתכן גדילה בלתי מבוקרת של הפטריה, שעלולה להתבטא באופנים שונים.

שגשוג יתר של קנדידה עלול לפגוע במערכות רבות בגוף, ובכלל זה מערכת העיכול, מערכת המין, מערכת החיסון, המערכת האנדוקרינית (המערכת שאחראית על הפרשת הורמונים) ומערכת העצבים המרכזית.

הסימפטומים הנובעים משגשוג הפטרייה הם בהתאם לאזור הגוף שנפגע. פטרת פוגעת בעיקר בחלל הפה, אך גם באברי המין. פטרת בחלל הפה מכונה 'קנדידיוזיס' (candidiosis) ומאופיינת ברובד לבן בריריות חלל הפה והלשון. אצל תינוקות עד גיל חודש שכיחה מאד התופעה של פטרת בפה.

התפשטות של קנדידה על פני העור תתבטא בעור אדום (לעתים ככתמים) ותופיע בעיקר בקפלי עור באזור בית השחי, במפשעה ותחת קפל השד. יתכן ביטוי של קנדידה גם בציפורניים, עד כדי הרס מוחלט של הציפורן.

אצל נשים קנדידה אלביקנס שכיחה מאד בנרתיק, ומאופיינת בהפרשה לבנה (רובד לבן בנרתיק), גרד, ריח רע, תחושת אי נוחות ובעירה. נשים נוטות לסבול יותר מקנדידה, אך גם גברים עלולים להפגע. גברים שלא נימולו עלולים לפתח תופעות אופייניות לפטריה מתחת לעורלה.