ניתוח קטרקט - מידע רפואי

Cataract surgery

עדכון אחרון 14.09.25

ד"ר נועה אבני זאוברמן, מנהלת תחום רפואת עיניים במכבי

הקדמה

כשאנחנו נולדים בעין בריאה, העדשה אמורה להיות שקופה לגמרי. קטרקט, או יָרוֹד, הוא מצב שבו נוצרת עכירות בעדשת העין. הירידה בשקיפות העדשה והתפתחות הקטרקט גורמת לפגיעה הדרגתית בראייה: הראייה נעשית מטושטשת, האור מסנוור יותר, ויש קושי לראות בבירור פרטים עדינים כמו בזמן קריאה או נהיגה בלילה. אצל חלק מהאנשים יש גם שינוי בראיית צבעים או צורך בהחלפה תכופה של מספר המשקפיים.

 

מדובר בתופעה שכיחה בעיקר בגיל המבוגר, אך היא עשויה להופיע גם בגיל צעיר יותר בעקבות טראומה לעין, מחלות כרוניות כמו סוכרת, סיפור משפחתי של קטרקט בגיל צעיר או שימוש ממושך בסטרואידים.

מהו ניתוח קטרקט?

מדובר בהליך כירורגי קצר ומדויק, שבו מוציאים את העדשה הטבעית של העין שנעשתה עכורה ומחליפים אותה בעדשה מלאכותית שקופה. הניתוח נמשך לרוב בין 15 ל-30 דקות לעין אחת, ומתבצע בהרדמה מקומית, לרוב בטיפות בלבד וללא צורך בהרדמה כללית.
השיטה הנפוצה כיום נקראת פאקואמולסיפיקציה (Phacoemulsification) ובה מוחדר לעין מכשיר זעיר דרך חתך קטן בקרנית שמפורר את העדשה בעזרת גלי אולטרסוניק, ושואב את שאריותיה. דרך אותו פתח קטן מושתלת עדשה מלאכותית מתקפלת, שנפתחת ומתמקמת במקום העדשה המקורית.

 

במרבית המקרים אין צורך בתפרים - החתך כה קטן שהוא נאטם מעצמו, מה שתורם להחלמה מהירה במיוחד. כאשר הקטרקט בשל במיוחד וקשה לפירוק, יתכן ויהיה צורך בהוצאה של העדשה בשלמותה דרך חתך גדול יותר (מצב שמצריך תפרים והחלמה מעט ממושכת יותר).

 

מתי הזמן הנכון לעבור ניתוח קטרקט?

בניגוד לעבר, שבו המתינו שהקטרקט "יבשיל", כיום הגישה הרפואית שונה. ברגע שהקטרקט משפיע על איכות החיים - זו נקודת הזמן לשקול ניתוח. בין אם מדובר בקושי בנהיגה, בצפייה בטלוויזיה, או בקריאה, המטרה היא לשפר את התפקוד היומיומי.

 

למי מתאים הניתוח?

לכל אדם עם יָרוֹד שמשפיע על איכות החיים. קבוצות הסיכון כוללות:

    • בני 60+
    • חולי סוכרת
    • מי שעברו טיפולים ממושכים בסטרואידים
    • מי שסובלים ממחלות עיניים כמו גלאוקומה או לאחר ניתוחים תוך עיניים כגון ניתוחי רשתית, השתלת קרנית ועוד

 

האם קיימים טיפולים לקטרקט שאינם ניתוחיים?

לא קיימים כיום טיפולים תרופתיים, תוספים או תרגולים שיכולים למנוע או להפחית את הקטרקט. במקרים קלים, ניתן להקל זמנית בעזרת משקפיים חדשים, שינוי תאורה או הימנעות מנהיגה בלילה. שהקטרקט מתקדם הפתרון הוא ניתוחי.

 

למה מצפים מהניתוח?

כמו בכל הליך רפואי, חשוב שהמטופלים ייגשו לניתוח עם ציפיות ריאליות ומבוססות.

מטרת הניתוח היא להסיר את העכירות שגרם הקטרקט ולאפשר חדות ראייה טובה יותר. ברוב המקרים, השיפור מורגש כבר בימים הראשונים. יחד עם זאת, אם קיימות בעיות נוספות בעין (למשל גלאוקומה או ניוון מקולרי), התוצאה עשויה להיות מוגבלת. 

 

מרבית המטופלים חווים שיפור משמעותי בחדות הראייה ובאיכות החיים, כאשר ההתייצבות המלאה נמשכת לרוב בין 4 ל-6 שבועות. במקרים בהם הושתלו עדשות פרימיום (כמו מולטיפוקליות או מונו-ויז'ן), נדרשת לעיתים תקופת הסתגלות ארוכה יותר. כמו כן, כמו בכל הליך כירורגי, קיימים סיכוני ניתוח שעלולים להשפיע על התוצאה הסופית.

 

למרות השתלת עדשה מלאכותית, מרבית המטופלים יזדקקו למשקפיים לקריאה, מחשב או נהיגה - תלוי בסוג העדשה שנבחר ובמצב האישי של העין. גם לאחר בחירה בעדשות מתקדמות (כמו מולטיפוקליות), ייתכן צורך בהתאמות נוספות או תקופת הסתגלות.

 

אם הוחלט לא לבצע את הניתוח, מה אפשר לעשות?

    • להשתמש במשקפיים מותאמים
    • להאיר את הבית ואת מקום העבודה בתאורה חזקה 
    • להימנע מנהיגה בלילה
    • להקפיד על מעקב תקופתי אצל רופא/ת עיניים

 

מה עושים במקרה של קטרקט בשתי העיניים?

במקרה של קטרקט דו־צדדי, מקובל לנתח כל עין בנפרד, בהפרש של מספר שבועות. הרופא יקבע את העיתוי לפי חומרת המצב והתפקוד היומיומי של המטופל.

לפני הניתוח

איך מתכוננים לניתוח?

לקראת ניתוח קטרקט חשוב לעבור סדרה של בדיקות מקדימות שתפקידן לוודא את מוכנות המטופל להליך ולקבוע את סוג העדשה שתושתל:

    • ראשית, תבוצע בדיקת ראייה מקיפה על ידי אופטומטריסט או רופא עיניים, שתסייע לקבוע את חדות הראייה הנוכחית ולבחון כיצד הקטרקט משפיע על התפקוד היומיומי
    • לאחר מכן תבוצע בדיקת ביומטריה שמודדת את אורך העין וקמירות הקרנית. תוצאות המדידות משמשות להתאמה מדויקת של העדשה התוך-עינית שתושתל במקומה של העדשה העכורה. לעיתים רופא העיניים יפנה לביצוע בדיקות נוספות כגון מיפוי קרנית ו-OCT
    • יש לבצע גם בדיקה רפואית כללית (פעמים רבות על ידי רופא משפחה), הכוללת סקירה של מחלות רקע, תרופות קבועות, בדיקת לחץ דם ולעיתים גם בדיקות דם. מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה יתבקשו לבצע בדיקת INR כדי להבטיח שהקרישה תקינה ושלא נשקפת סכנת דימום בזמן הניתוח

תיאור ההליך

מה קורה ביום הניתוח?

 

מומלץ להגיע עם מלווה לניתוח מאחר שלא ניתן לנהוג לאחר ההליך.

 

לאחר שתסיימו את הסידורים המנהליים לקראת הניתוח, תועברו לחדר ההכנה. שם תתבקשו להחליף לבגדים סטריליים של חדר ניתוח. צוות האחיות יבצע בדיקות בסיסיות כמו מדידת לחץ דם, חום גוף ולעיתים גם רמות סוכר.

 

בשלב זה תוזלף לעיניכם טיפה ראשונה להרחבת האישון, וייתכן שיינתן כדור הרגעה קל להפחתת מתח. חשוב לציין כי הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית בלבד (לרוב באמצעות טיפות) ולכן תישארו ערים לכל אורך ההליך, אך ללא תחושת כאב. השהות על מיטת הניתוח נמשכת לרוב כחצי שעה. בזמן הזה תתבקשו לשכב ללא תזוזה, ולהביט לעבר אור חזק שמקורו במיקרוסקופ הניתוחי. אין צורך לחשוש - לא תראו את הפעולה עצמה. בתום ההליך, תכוסה העין בתחבושת סטרילית או במגן עין שיוסרו בביקורת שלמחרת. לעיתים הרופא ינחה לשים טיפות מספר שעות לאחר הניתוח.

תהליך הניתוח - שלב אחר שלב:

  1. הרחבת האישון - לפני תחילת הניתוח, המטופל מקבל טיפות עיניים שמרחיבות את האישון. פעולה זו חיונית כדי לאפשר לרופא גישה נוחה לעדשה הפנימית של העין
  2. חיטוי והרדמה מקומית - העין מחוטאת היטב כדי למנוע זיהום, וניתנות טיפות הרדמה שמאפשרות לבצע את ההליך ללא כאב. לעיתים משולבת גם תרופת טשטוש קלה להרגעת המטופל
  3. יצירת חתך זעיר בקרנית - הרופא מבצע חתך מדויק וזעיר בקצה הקרנית (1.5-3 מ"מ) אשר דרכו תתבצע כל הפעולה הכירורגית.
  4. פתיחת קופסית העדשה (קפסולוטומיה) - העדשה נמצאת בתוך מעטפת דקה (קופסית). הרופא יוצר פתח עגול בקדמת הקופסית - שלב קריטי שמאפשר גישה לעדשה העכורה
  5. פירוק העדשה העכורה - בשלב זה, הרופא משתמש בגלי אולטרסוניק (פאקו) או בלייזר כדי לרסק את העדשה העכורה לחתיכות זעירות. לאחר מכן נשאבות שאריות העדשה מתוך העין
  6. החדרת עדשה מלאכותית - עדשה חדשה, מתקפלת, מוזרקת דרך אותו חתך קטן ונפתחת בתוך קופסית העין. העדשה מותאמת באופן אישי על בסיס מדידות מקדימות
  7. סגירת החתך - החתך כה קטן שהוא נסתם מעצמו בלחץ הטבעי של העין. במרבית המקרים אין צורך בתפרים כלל.
    לאחר הניתוח, המטופל עובר להשגחה קצרה ויוכל להשתחרר הביתה באותו יום

במהלך ההליך לא מרגישים כאב, אך חלק מהמטופלים מדווחים על תחושת לחץ, מגע או ראייה מטושטשת של אור וצללים.

אילו שיטות ניתוח קיימות?

שיטה יתרונות  חסרונות/מגבלות
פאקו (Phacoemulsification) - שימוש בגלי אולטרסוניק לריסוק ושאיבת העדשה. נפוץ, מהיר, החלמה קלה. הניתוח הנפוץ ביותר.  
ניתוח בלייזר - דומה לניתוח פאקו. חלק משלבי הניתוח מבוצעים על ידי לייזר, כגון חתכים והכנת העדשה לשאיבה.  דיוק גבוה. עלות גבוהה, לא תמיד נדרש.
ECCE - הסרת העדשה בשלמותה דרך חתך גדול יותר מתאים למקרים מורכבים או עדשות קשות במיוחד פולשני יותר, התאוששות איטית יותר

אילו סוגי עדשות קיימים?

במהלך הניתוח מושתלות עדשות תוך-עיניות מסוגים שונים:

    • עדשות חד מוקדיות - מתאימות למרחק אחד (לרוב לראייה לרחוק), וייתכן צורך במשקפי קריאה לאחר הניתוח
    • עדשות מולטיפוקליות - מאפשרות ראייה למרחקים שונים (רחוק, בינוני וקרוב) אך דורשות תקופת הסתגלות
    • עדשות מונו-ויז'ן - התאמה של עין אחת לרחוק והשנייה לקרוב - מתאימות רק לחלק מהמטופלים

 

הנחיות

החלמה לאחר ניתוח קטרקט - מה קורה בשבוע הראשון?

לאחר הניתוח, העין נחבשת למשך הלילה ולעיתים לשעות בודדות בלבד. ביום שלמחרת, בעת הסרת התחבושת, רבים מהמטופלים חווים כבר שיפור ראשוני בחדות הראייה. עם זאת, חשוב לזכור כי העין עדיין רגישה וייתכנו בימים הראשונים תופעות זמניות כמו טשטוש ראייה, סינוור, תחושת גוף זר או אדמומיות קלה. אלו תופעות שכיחות שחולפות בהדרגה.

 

בשלב זה יש להקפיד על הוראות הרופא/ה:

    • שימוש בטיפות עיניים - אנטיביוטיות ונוגדות דלקת, לפי מרשם
    • הגנה על העין - הרכבת מגן עין בלילה, הימנעות משפשוף
    • היגיינה - לא להרטיב את העין, לא לשחות ולא להיחשף לזיהומים

 

 

איך לשים טיפות עיניים בצורה נכונה?

בימים שלאחר הניתוח, תתבקשו להשתמש בטיפות עיניים לפי מרשם הרופא/ה. כדי לוודא שהטיפול יעיל ונעשה בבטחה, חשוב לזלף את הטיפות בצורה נכונה:

    • רחצו היטב את הידיים לפני כל מגע עם אזור העין
    • שבו או שכבו בנוחות והטו את הראש מעט לאחור
    • משכו בעדינות את העפעף התחתון מטה כדי ליצור "כיס" קטן
    • קרבו את הבקבוק בעדינות, מבלי לגעת בעין או בריסים
    • הזליפו טיפה אחת בלבד אל תוך הכיס - אין צורך ביותר
    • עצמו את העין בעדינות לכמה שניות. מומלץ לא למצמץ או לשפשף

 

אם אתם צריכים להשתמש בכמה סוגי טיפות, הקפידו להמתין 5-10 דקות בין סוג לסוג כדי לא לדלל את השפעת התרופות.

 

חשוב מאוד!

    • לא להסיר את התחבושת מהעין בכוחות עצמכם - רק רופא/ה רשאי להסיר אותה בביקורת
    • לא לטפטף טיפות עיניים באופן עצמאי, אלא אם ניתנה הוראה ברורה לכך
    • במקרה של כאב קל - ניתן לקחת משכך כאבים רגיל. אך אם הכאב חזק, גובר או מלווה בירידה בראייה - יש לפנות מידית לרופא או למחלקת עיניים

 

מה קורה אחרי השבוע הראשון?

תהליך ההתאקלמות לעדשה המלאכותית משתנה בין מטופלים - יש שחווים ראייה ברורה תוך ימים ספורים, בעוד שאצל אחרים, במיוחד כאלה עם עדשות פרימיום או מחלות רקע, ההתייצבות המלאה עשויה להימשך מספר שבועות.

 

ביקורות רפואיות

    • יום לאחר הניתוח - בדיקת מעקב ראשונה, שבה בוחנים את תקינות העין ואת תקינות מיקום העדשה
    • שבוע לאחר הניתוח - בדיקת חדות ראייה והערכת תהליך ההחלמה
    • כחודש לאחר הניתוח - בדיקה מסכמת הכוללת בדיקת ראייה והתאמת משקפיים במידת הצורך. לא כל המטופלים נדרשים למשקפיים, אך חלקם יזדקקו למספר מדויק חדש

מותר או אסור? טבלה זו תעשה לכם סדר:

פעולה מותר/ אסור הערות
קריאה

 
צפייה בטלוויזיה

 
שימוש בטלפון נייד

 
הליכה קלה או טיול קצר

בתנאי שלא נחשפים לאבק
פעילות גופנית מאומצת

מותרת רק לאחר אישור רפואי
שחייה בבריכה או בים

רק לאחר שעבר לפחות שבוע מהניתוח ורק לאחר בדיקת רופא ואישור רפואי
טיסות

בדרך כלל מותרות לאחר שבוע, אל יש לוודא שאין לחץ תוך-עיני או סיבוך שמונע זאת לאחר בדיקת רופא ואישור רפואי
חשיפה לשמש ישירה

יש להרכיב משקפי שמש
שימוש באיפור עיניים

רק לאחר בדיקה ואישור רפואי
נהיגה

⚠️

רק לאחר בדיקה ואישור רופא/ה

 

סיכונים וסיבוכים

למרות שמדובר בהליך בטוח עם שיעורי הצלחה גבוהים מאוד, כמו כל הליך כירורגי - גם לניתוח קטרקט יש סיכונים.

תופעות לוואי נפוצות כוללות תחושת יובש, סינוור זמני, ולעיתים ראייה כפולה בימים הראשונים. סיבוכים נדירים יותר עשויים לכלול זיהום, דימום או היפרדות רשתית.

אחד הסיבוכים המאוחרים השכיחים נקרא "קטרקט משני" - מצב שבו הקופסית שעליה מושתלת העדשה נעכרת. זה לא אומר שהקטרקט חזר, אלא שמדובר בעכירות משנית הניתנת לטיפול פשוט בלייזר.

שאלות נפוצות

לא. ניתוח קטרקט נחשב לאחד מההליכים הבטוחים ביותר ברפואה המודרנית, גם בקרב בני 80 ואף יותר.

כן, דרך רופא/ת עיניים או רופא/ת משפחה.

לא, אך קטרקט משני עלול להופיע והוא ניתן לטיפול פשוט בלייזר.

לא. ישנה תחושת לחץ קלה אך לא כאב משמעותי.

הראייה מתייצבת בהדרגה. אם לא חל שיפור, יש לפנות לבדיקה.

לרוב תוך מספר ימים, בכפוף לאישור רופא/ה בהתאם לחדות הראייה.