ריפלוקס תינוקות - מידע רפואי

התינוק פולט הרבה? ייתכן שמדובר בריפלוקס תינוקות - כך תזהו ותטפלו

פליטות אצל תינוקות הן תופעה מוכרת ורווחת בשנה הראשונה לחיים, והיא עלולה לעורר חשש אצל הורים טריים. לרוב מדובר בתהליך פיזיולוגי תקין שחולף מעצמו ואינו מזיק. עם זאת, במקרים מסוימים, כאשר הריפלוקס תדיר במיוחד או מלווה בתסמינים שמצריכים תשומת לב - ייתכן שמדובר בריפלוקס פתולוגי (GERD) הדורש בירור רפואי.

מהו ריפלוקס?

ריפלוקס קיבתי-ושטי (Gastroesophageal Reflux - GER) הוא מצב שבו תוכן הקיבה חוזר אל הוושט, ולעיתים אף עולה לחלל הפה - מצב שגורם לפליטה או הקאה. אם התוכן עולה רק חלקית ואין פליטה נראית לעין, מדובר ב"ריפלוקס סמוי".

ריפלוקס הוא תהליך פיזיולוגי טבעי שיכול לקרות כמה פעמים ביום ובכל גיל, אך הוא שכיח במיוחד בגיל הינקות. אצל תינוקות עד גיל חצי שנה, מדובר לרוב בתופעה תקינה שאינה מסוכנת, ונובעת מחוסר בשלות של מערכת העיכול.

ריפלוקס בתינוקות הוא תופעה נפוצה שלרוב חולפת מעצמה ואינה דורשת טיפול מיוחד. ברוב המקרים מספיקים שינויים פשוטים כמו שינוי תנוחת ההאכלה או ההשכבה.
למרות שהתינוק עשוי להיראות לא נינוח, ריפלוקס תינוקות אינו גורם בדרך כלל לכאבים משמעותיים - בניגוד לריפלוקס אצל מבוגרים.

השכיחות יורדת בהדרגה עם גדילת התינוק, ורוב התינוקות מפסיקים לפלוט עד גיל 12–14 חודשים. התופעה נובעת מחוסר בשלות של מערכת העיכול, במיוחד של הסוגר שבין הוושט לקיבה. ככל שהתינוק גדל, מערכת העיכול מתפתחת והריפלוקס לרוב נעלם.

אם מופיעים תסמינים חריגים כמו ירידה במשקל, בכי חריג או בעיות נשימה, חשוב לפנות לרופא על מנת לשלול מצב של "ריפלוקס פתולוגי" (GERD).

מהם הגורמים האפשריים לריפלוקס תינוקות?

• חוסר בשלות של הסוגר הוושטי התחתון - מדובר בשריר טבעתי שנמצא בין הוושט לקיבה ותפקידו למנוע חזרת מזון מהקיבה כלפי מעלה. אצל תינוקות צעירים, שריר זה עדיין אינו מפותח דיו ולכן אינו מסוגל תמיד למנוע את החזרה.
  
  
• שכיבה ממושכת - מרבית שעות היממה תינוקות שוכבים, דבר שמפחית את השפעת כוח הכבידה ומקל על תוכן הקיבה לעלות לוושט.
  
  
• זווית חיבור בין הוושט לקיבה - הזווית אצל תינוקות פחות חדה מזו של מבוגרים, מה שמקל על עליית תוכן קיבתי כלפי מעלה.
  
  
• האכלה בשכיבה או במהירות גבוהה - תנוחה אופקית או קצב האכלה מהיר עלולים להקשות על עיכול תקין ולעודד פליטות.
  
  
• האכלה תכופה או בכמויות גדולות מדי - הקיבה של תינוקות קטנה, וכאשר היא מתמלאת מעבר לנפח הרצוי, עולה הסיכון לחזרת תוכן לוושט.
  
  
• מאמץ פיזי לאחר האכילה - טלטולים, שינוי תנוחה פתאומי או בכי חזק מיד לאחר הארוחה עשויים לעודד ריפלוקס.

מהם התסמינים של ריפלוקס אצל תינוקות?

• בכי או אי־שקט לאחר האכלה - תינוק עשוי להפגין חוסר נוחות לאחר הארוחה, גם אם המזון מותאם לו.
• פליטות או הקאות - לעיתים מופיעות לאחר האכילה, כאשר הקיבה מלאה ותפוחה.
• הקשתת הגב והראש לאחור - תגובה לא נעימה של התינוק לניסיון להפחית תחושת צריבה, תופעה המוכרת כתסמונת סנדיפר.
• סירוב לאכול או אכילה מועטה - התינוק עשוי לאכול פחות מהרגיל או לסרב להאכלה בגלל תחושת אי נוחות.

כאשר התסמינים מופיעים לעיתים רחוקות ואינם משפיעים על הגדילה או השינה - לרוב אין סיבה לדאגה. אך אם הם חוזרים בתדירות גבוהה או פוגעים בתפקוד היומיומי של התינוק - מומלץ להתייעץ עם רופא ילדים.

איך מאבחנים ריפלוקס תינוקות?

האבחון הראשוני של ריפלוקס תינוקות מבוסס בדרך כלל על תיאור מפורט של התסמינים ועל התרשמות הקלינית של רופא הילדים. במקרים הקלים, כאשר מדובר בתסמינים מוכרים ואופייניים, אין צורך לבצע בדיקות נוספות. לעיתים, כאשר התמונה הקלינית אינה חד משמעית, או כאשר התסמינים חמורים במיוחד - נשקלת האפשרות לבצע בדיקות עזר.

בדיקות אלו כוללות לעיתים החדרת זונדה דקה לוושט של התינוק, למדידת רמות חומציות או פעילות שרירי הוושט למשך 24 שעות. בדיקות כאלה נחשבות פולשניות ואינן נדרשות ברוב המקרים.

האבחנה בין ריפלוקס תקין לבין GERD נעשית לא רק לפי תדירות ההקאות או הפליטות, אלא גם לפי נוכחות של סיבוכים נלווים כמו פגיעה בעלייה במשקל, בעיות נשימה או דלקת בוושט.

רוב מקרי הריפלוקס אצל תינוקות הם תקינים וחולפים עם הזמן. מחקר מצא כי השכיחות של GERD בקרב תינוקות הייתה כ-19% בגיל חודש, וירדה ל-9% בגיל 3 חודשים, 5% בגיל 6 חודשים, ו-2% בגיל 12 חודשים.

עם זאת, במקרים מסוימים הריפלוקס הופך לבעיה רפואית הנקראת ריפלוקס פתולוגי או בשמו הרפואי GERD (Gastroesophageal Reflux Disease). מדובר במצב שבו החומציות החוזרת מהקיבה גורמת לתסמינים חמורים יותר כמו כאב, בכי מתמשך, בעיות אכילה או עיכוב בעלייה במשקל - ולעיתים אף סיבוכים בדרכי הנשימה. במצבים אלה, נדרש בירור רפואי ולעיתים גם טיפול תרופתי או תזונתי.