הקדמה
יובש בנרתיק הוא בעיה שכיחה בעיקר בקרב נשים בתקופת גיל המעבר ולאחריה, אף שהתופעה יכולה לקרות בכל גיל.
כאשר רירית הנרתיק מתנוונת נגרם יובש בנרתיק. מצב רפואי זה נקרא בעגה המקצועית התסמונת הגניטואורינרית של גיל המעבר GENITOURINARY SYNDROME OF MENOPAUSE (GSM).
יובש של רירית הנרתיק מאופיין בתהליך דלקתי הגורם לרירית הנרתיק להיעשות דקיקה, זאת עקב ירידה ברמת ההורמון אסטרוגן.
נשים רבות חשות מבוכה להעלות את הנושא, אך מדובר בתופעה טבעית לחלוטין הניתנת לטיפול יעיל שמשפר דרמטית את איכות החיים.
תסמינים
יובש בנרתיק עלול לגרום לתסמינים הבאים:
- גרד או צריבה סמוך לפתח הנרתיק ובחלקו התחתון של הנרתיק
- תחושת אי-נוחות
- כאב או דימום קל בזמן קיום יחסי מין
- דחיפות ותכיפות במתן שתן
- זיהומים חוזרים בדרכי השתן
אם יש תלונות המתאימות לתסמינים הללו, תיתכן פגיעה באיכות החיים, ובפרט בחיי המין ובזוגיות. מומלץ להתייעץ בנושא עם רופא/ה הנשים, וניתן לשקול פתרונות שונים למצב ולצמצם מאוד את הפגיעה באיכות החיים.
לעיתים, עקב הכאב נוצר כיווץ לא רצוני של שרירי רצפת האגן, והופעה של כאב בקיום יחסי מין או כניסה לנרתיק, שילוב של ייעוץ סקסולוגי או פיזיותרפיה של רצפת האגן יכול להיות פתרון משלים מצוין.
גורמים
ירידה ברמת האסטרוגן
זוהי הסיבה העיקרית ליובש בנרתיק. ההורמון אסטרוגן מסייע לשמירה על בריאותן של רקמות הנרתיק בדרכים הבאות:
- שמירה על רמה תקינה של סיכוך נרתיקי
- שמירה על גמישות הרקמות
- ויסות חומציות הנרתיק
גורמים אלו מהווים אמצעים טבעיים למניעת זיהומים נרתיקיים וזיהומים בדרכי השתן.
כאשר רמות האסטרוגן פוחתות נפגעת הגנה טבעית זו. כתוצאה מכך, רירית הנרתיק נעשית דקה יותר, גמישה פחות ושבירה, והסיכון לזיהומים בדרכי השתן עולה.
ירידה ברמת האסטרוגן יכולה לקרות בגלל מגוון סיבות:
- גיל המעבר – כולל התקופה שלפני המנופאוזה (פרימנופאוזה), המנופאוזה (הפסקת הווסת) והתקופה שלאחריה
- לידה
- הנקה
- טיפולים שונים כנגד מחלת סרטן לרבות טיפולי קרינה, כימותרפיה וטיפולים הורמונליים הפוגעים בתפקודן התקין של השחלות
- הסרת השחלות בניתוח
- מחלות שונות הפוגעות במערכת החיסון
- עישון
נטילת תרופות
חלק מהתרופות השכיחות לטיפול באלרגיה ובנזלת מכילות חומרים נוגדי גודש אשר עלולים לגרום ליובש בחלק מריריות הגוף, לרבות בריריות הנרתיק.
תרופות אשר נוגדות את פעולת ההורמון אסטרוגן המשמשות לעתים לטיפול בסרטן השד, עלולות גם כן לגרום ליובש בנרתיק.
תסמונת סיוגרן
זוהי מחלת חיסון עצמי (מחלה אוטואימונית) אשר עלולה להתבטא ביובש בעיניים, בפה ובנרתיק.
שטיפות נרתיקיות
שטיפות נרתיקיות תכופות עלולות לפגוע בהרכב התקין של רקמת ורירית הנרתיק ולגרום להתלקחות דלקתית (המכונה "וגיניטיס"). נשים הסובלות מתופעה זו עלולות לחוש לא רק יובש בנרתיק, אלא גם צריבה מקומית.
אבחון
נשים הסובלות מיובש בנרתיק צריכות לפנות להתייעצות עם רופא/ת הנשים.
כדי להעריך את מצבה של המטופלת, יברר עימה הרופא פרטים הנוגעים למצב, לרבות:
- מאילו תסמינים נרתיקיים היא סובלת?
- כמה זמן היא סובלת מתסמינים אלו?
- האם המטופלת עדיין מקבלת את המחזור החודשי באופן סדיר?
- עד כמה התסמינים מפריעים לה?
- האם המטופלת פעילה מינית?
- האם היובש בנרתיק מגביל את חיי המין של המטופלת?
- האם המטופלת נוהגת לעשות אמבטיות ולהשתמש בסבון מבושם?
- האם המטופלת נוהגת לעשות שטיפות נרתיקיות?
- אילו תרופות ותוספי מזון נוטלת המטופלת?
- האם המטופלת ניסתה להשתמש בתכשירי סיכוך הנמכרים ללא מרשם רופא/ה?
בהתאם לשיקול דעתו המקצועי עשוי הרופא לבצע בדיקה גינקולוגית שבמהלכה יעריך את מצב ריריות הנרתיק ואף יערוך בדיקת HPV, המכונה גם בדיקת פאפס, ומהווה סקר לאבחון סרטן צוואר הרחם.
אם המטופלת סובלת מהפרשה נרתיקית יוכל הרופא ליטול דגימה כדי לשלוח אותה לבדיקת מעבדה וכך לאשר או לשלול שהמצב נגרם בשל שינויים ברמת האסטרוגן.
במידה שהמטופלת סובלת מתסמינים הקשורים למערכת השתן, יפנה אותה הרופא לביצוע תרבית שתן.
טיפול
לרוב יומלץ למטופלת לנסות תחילה טיפול בחומרי סיכוך וחומרים המגבירים את הלחות בנרתיק, כקו טיפולי ראשון ביובש בנרתיק, לפני קבלת החלטה על שימוש בתכשירים המכילים אסטרוגן.
תכשירים אלו כוללים:
- חומרי סיכוך מבוססי מים - יעילותם של תכשירים אלו נמשכת כמה שעות. יש למרוח את חומר הסיכוך בפתח הנרתיק ועל הפין, לפני קיום יחסי מין, כדי למנוע חיכוך בזמן החדירה.
- חומרים מגבירי לחות - חומרים אלו "מחקים" את הלחות התקינה האמורה להישמר בנרתיק. הם יעילים במשך כשלושה ימים (לאחר כל החדרה). מומלץ להשתמש בחומרים אלו לאורך זמן כדי למנוע את גירוי הריריות הנגרם בשל היובש בנרתיק.
אם אמצעים אלו אינם מספיקים ניתן לשקול טיפול בתכשירים המכילים אסטרוגן. בדרך כלל, הטיפול היעיל ביותר ביובש בנרתיק הוא טיפול מקומי תוך-נרתיקי באסטרוגן, ולאו דווקא טיפול הניתן בבליעה או באמצעות מדבקה עורית (טיפול "סיסטמי"). טיפול תוך-נרתיקי באסטרוגן אף עשוי להפחית את הסיכון ללקות בזיהומים בדרכי השתן.
מומלץ להתייעץ עם הרופא/ה ולשקול יחד אפשרויות הטיפול השונות.
טיפול תוך-נרתיקי באסטרוגן ניתן באופנים הבאים:
- קרם. הניתן למריחה מקומית או הכנסה לתוך עומק הנרתיק.
- טבליות אסטרוגן תוך-נרתיקיות. טבליות אלו מוחדרות לנרתיק בעזרת מוליך מתאים. רופא הנשים יתאים את המינון ואת תדירות המתן הנדרשת.
במקרה שהמטופלת סובלת מתסמינים נוספים האופייניים לגיל המעבר, כמו גלי חום, ישקול הרופא לתת טיפול סיסטמי באסטרוגן הניתן בטבליות לבליעה דרך הפה, במדבקה עורית או בג'ל.
בהתאם לחומרת התסמינים רצוי לשקול עם הרופא/ה אפשרות לקבלת טיפול הורמונלי חליפי בתופעות גיל המעבר. למידע נוסף >>
מומלץ להימנע משימוש בחומרים הבאים כדי לטפל ביובש נרתיקי:
- חומץ, יוגורט או שטיפות נרתיקיות
- קרם ידיים
- סבונים ריחניים או סבונים המכילים חומרים אנטי-בקטריאליים
- קצף ושמן אמבט
ככל שניתן מומלץ להימנע משימוש בחומרים מבושמים, לרבות חומרי כביסה ונייר טואלט.