חיסונים לילדים מעוררים לעיתים שאלות וחששות. הורים רוצים לדעת מה בדיוק ניתן לילדיהם, אילו תופעות עלולות להופיע והאם המידע שהם שומעים ברשת אכן מבוסס. שאלות כאלה הן טבעיות, אך חשוב להבחין בין חשש לגיטימי ובין טענות שאינן נתמכות במחקר.
חיסוני הילדות נועדו להגן מפני מחלות שעלולות לגרום לסיבוכים קשים, לאשפוז ולעיתים אף למוות. הם נבדקים במחקרים קליניים לפני אישורם, ולאחר כניסתם לשימוש ממשיכים לעקוב אחר בטיחותם.
הכנו עבורכם מדריך שיעשה סדר בכמה מהמיתוסים הנפוצים ביותר על חיסונים לילדים, על בסיס הידע המחקרי וההמלצות הרפואיות המקובלות.
3 עובדות חשובות על חיסוני ילדים
החיסונים הצילו מיליוני חיים
לפי מחקרים, תוכניות החיסון העולמיות הצילו כ-154 מיליון בני אדם מאז 1974, רובם ילדים מתחת לגיל 5.
החיסונים ממשיכים להיבדק גם לאחר אישורם
המעקב אחר תופעות לוואי ובטיחות נמשך כל עוד החיסון נמצא בשימוש, במדינות שונות ובקרב מיליוני מתחסנים.
רוב התגובות לחיסון קלות וחולפות
כאב או אדמומיות באזור ההזרקה, אי-שקט וחום נמוך הם תופעות אפשריות ושכיחות יחסית. תגובות חמורות הן נדירות מאוד.
למה חיסונים חשובים לבריאות הילדים?
חיסונים הם אחת הדרכים היעילות ביותר למנוע מחלות זיהומיות. בזכות החיסונים, מחלות שבעבר גרמו לתחלואה ולתמותה נרחבות נעשו נדירות מאוד במדינות שבהן שיעורי ההתחסנות גבוהים. האבעבועות השחורות מוגרו מהעולם, מקרי הפוליו פחתו ביותר מ-99%, ומחלות כמו דיפתריה, חצבת ואדמת נעשו נדירות בהרבה בזכות תוכניות חיסון מסודרות.
החיסון מגן בראש ובראשונה על הילד או הילדה שמקבלים אותו, אך להגנה יש גם משמעות קהילתית. כאשר שיעור גבוה מהאוכלוסייה מחוסן, למחולל המחלה קשה יותר לעבור מאדם לאדם. כך פוחת הסיכון גם עבור תינוקות שעדיין צעירים מכדי לקבל חיסון מסוים, ילדים עם מחלות שפוגעות במערכת החיסון ואנשים שאינם יכולים להתחסן מסיבה רפואית.
איך חיסון עובד?
מערכת החיסון יודעת לזהות חיידקים ונגיפים ולהגיב אליהם. החיסון מציג למערכת החיסון את מחולל המחלה, חלק ממנו או הוראות שמאפשרות לזהות אותו - באופן מבוקר שאינו מחייב לעבור את המחלה עצמה.
בתגובה לחיסון הגוף מייצר נוגדנים ותאי זיכרון. אם בעתיד מתרחשת חשיפה למחולל האמיתי, מערכת החיסון יכולה לזהות אותו במהירות ולהגיב בצורה יעילה יותר. לעיתים החיסון אינו מונע כל הדבקה, אך מפחית במידה ניכרת את הסיכון למחלה קשה ולסיבוכים.
יש כמה סוגים של חיסונים. חיסונים מומתים מכילים מחולל מחלה שאינו פעיל, חלקים ממנו או חלבונים הקשורים אליו, ולכן אינם יכולים לגרום למחלה שהם מגינים עלינו מפניה. חיסונים חיים-מוחלשים מכילים גרסה מוחלשת מאוד של המחולל. הם מיועדים לעורר תגובה חיסונית יעילה, אך אינם מתאימים לכל אדם, ולכן חשוב ליידע את הצוות הרפואי על מחלות רקע או על טיפול שמדכא את מערכת החיסון.
מיתוסים נפוצים על חיסונים לילדים
מיתוס 1: חיסון MMR גורם לאוטיזם
העובדות: חיסונים אינם גורמים לאוטיזם, ולא נמצא קשר בין חיסון MMR נגד חצבת, חזרת ואדמת, להתפתחות אוטיזם.
הטענה החלה בעקבות מאמר קטן שפורסם בשנת 1998 ובהמשך הוסר מכתב העת לאחר שהתגלו בו ליקויים חמורים ובעיות אתיות. מאז נערכו מחקרים רבים, גדולים ומקיפים בהרבה. מחקר דני שכלל יותר מ-650,000 ילדים לא מצא עלייה בסיכון לאוטיזם בקרב ילדים שקיבלו את החיסון, גם בקרב ילדים שנחשבו לבעלי סיכון מוגבר. גם מטא-אנליזה שכללה יותר מ-1.2 מיליון ילדים לא מצאה קשר בין חיסונים, חיסון MMR או תימרוסל ובין אוטיזם.
אוטיזם הוא מצב התפתחותי מורכב, שסימניו נעשים לעיתים בולטים בגיל שבו ניתנים חיסוני ילדות. סמיכות הזמנים אינה מוכיחה שהחיסון גרם לכך.
מיתוס 2: חיסונים מכילים חומרים מסוכנים
העובדות: חלק מהחיסונים מכילים או עשויים להכיל כמויות זעירות של חומרים שממלאים תפקיד בתהליך הייצור, בשמירת החיסון או בחיזוק התגובה החיסונית. הכמויות נבדקות ונקבעות בהתאם לתקני בטיחות.
מלחי אלומיניום משמשים בחלק מהחיסונים כדי לעזור למערכת החיסון לפתח תגובה טובה יותר. הכמות בחיסונים קטנה, והחשיפה המצטברת לאלומיניום מחיסוני הילדות נמוכה מהחשיפה דרך מזון ומים.
פורמלדהיד משמש בתהליך הייצור של חיסונים מסוימים לנטרול רעלנים או נגיפים. בחיסון המוגמר נשארות שאריות זעירות, אם בכלל הן נשארות. פורמלדהיד גם מיוצר באופן טבעי בגוף כחלק מתהליכים תקינים, והכמות המצויה בגוף גבוהה מזו שאליה נחשפים באמצעות חיסון.
תימרוסל הוא חומר משמר המכיל אתיל-כספית, השונה ממתיל-כספית שעלולה להצטבר בגוף בעקבות חשיפה סביבתית. ארגון הבריאות העולמי קבע כי אין עדות לנזק מהכמויות שבהן נעשה שימוש בחיסונים.
רכיבי החיסון עשויים להשתנות בין תרכיבים ויצרנים, ולכן במקרה של אלרגיה ידועה או חשש לרכיב מסוים חשוב להתייעץ לפני החיסון.
מיתוס 3: חסינות טבעית תמיד עדיפה על חסינות מחיסון
העובדות: מחלה יכולה ליצור חסינות טבעית, אך כדי להשיג אותה צריך להידבק ולשאת בסיכוני המחלה.
הסיכונים הם אמיתיים - חצבת עלולה לגרום לדלקת ריאות, לדלקת מוח ובמקרים נדירים למוות. שעלת מסוכנת במיוחד לתינוקות ועלולה לגרום להפסקות נשימה ולאשפוז. פוליו עלול לגרום לשיתוק, ואבעבועות רוח עלולות להסתבך בזיהומים חיידקיים ובפגיעה במערכת העצבים.
חיסון מאפשר למערכת החיסון ללמוד לזהות את מחולל המחלה בלי שהילד יצטרך לעבור את המחלה ואת הסיבוכים האפשריים שלה. סוג ההגנה ומשך ההגנה משתנים בין מחלה למחלה, ולכן לעיתים יש צורך בכמה מנות או במנות דחף.
מיתוס 4: ריבוי חיסונים מעמיס על מערכת החיסון
העובדות: מערכת החיסון של תינוקות מסוגלת להתמודד בכל יום עם מספר עצום של גורמים זרים מהאוויר, מהמזון, מהעור ומהסביבה. מספר הרכיבים שמערכת החיסון נדרשת לזהות בחיסונים קטן לעומת החשיפה היומיומית הזאת.
מתן כמה חיסונים באותו ביקור נבדק במחקרים ובמעקבי בטיחות. כאשר חיסונים מאושרים למתן משולב, נמצא שהם מעוררים תגובה חיסונית טובה והם בטוחים לשימוש.
שילוב חיסונים גם מפחית את מספר הביקורים והדקירות ומאפשר לבנות הגנה במועד שבו הילד זקוק לה.
מיתוס 5: המחלות כמעט נעלמו, ולכן אין צורך לחסן
העובדות: רבות מהמחלות נעשו נדירות דווקא מפני שרוב האוכלוסייה התחסנה. החיידקים והנגיפים עצמם לא בהכרח נעלמו.
בעולם שבו אנשים נוסעים בין מדינות, מחלה יכולה להגיע במהירות ממקום שבו היא עדיין נפוצה. כאשר שיעורי ההתחסנות יורדים, עלולות להתרחש התפרצויות מחודשות. חצבת היא דוגמה בולטת לכך: היא מידבקת מאוד, וגם מספר קטן של חולים עלול לגרום להתפרצות בקרב אוכלוסייה שאינה מוגנת.
הפסקת החיסונים משום שהמחלה נדירה דומה להפסקת השימוש בחגורת בטיחות משום שמספר הפגיעות ירד. ההגנה היא אחת הסיבות לכך שהסיכון נעשה נמוך יותר.
מיתוס 6: חיסונים מסוכנים לילדים עם אלרגיה לביצים
העובדות: רוב חיסוני הילדות אינם מכילים חלבון ביצה. חלק מחיסוני השפעת מיוצרים בתהליך שעשוי להשאיר כמות מזערית של חלבון ביצה, אך מחקרים הראו כי גם ילדים עם אלרגיה לביצים יכולים בדרך כלל לקבל חיסון נגד שפעת בבטחה.
אלרגיה לביצים אינה זהה לאלרגיה לחיסון עצמו. עם זאת, לפני החיסון חשוב לדווח לצוות על אלרגיה קשה, על תגובה אנפילקטית בעבר ועל תגובה חריגה לחיסון קודם. הצוות יבדוק אם דרוש חיסון בתנאים מיוחדים או בירור אצל מומחה לאלרגיה.
מיתוס 7: חיסונים מחלישים את מערכת החיסון
העובדות: מטרת החיסון היא לאמן את מערכת החיסון, לא להחליש אותה.
לאחר החיסון מופעלת תגובה חיסונית זמנית. לכן ייתכנו חום נמוך, עייפות או אי-שקט - אלה סימנים לכך שמערכת החיסון מגיבה. אין משמעות הדבר שהילד נעשה פגיע יותר לזיהומים אחרים. להפך, לאחר בניית ההגנה יש למערכת החיסון יכולת טובה יותר להתמודד עם המחלה שאליה כוון החיסון.
מיתוס 8: החיסון גורם למחלה שאותה הוא אמור למנוע
העובדות: חיסונים מומתים אינם מכילים מחולל פעיל ולכן אינם יכולים לגרום למחלה עצמה.
חיסונים חיים-מוחלשים מכילים מחולל שעבר החלשה. אצל אדם בריא הוא אינו גורם בדרך כלל למחלה המלאה, אך לעיתים עלולים להופיע תסמינים קלים המזכירים אותה, כגון חום או פריחה קלה לאחר חיסון נגד חצבת. אלו אינם שקולים לסיכונים ולסיבוכים של המחלה האמיתית.
אצל ילדים עם דיכוי משמעותי של מערכת החיסון, חיסונים חיים-מוחלשים עלולים להיות אסורים או להינתן רק לאחר הערכה רפואית.
מיתוס 9: עדיף לפצל את החיסונים
העובדות: לא נמצאה עדות לכך שפיצול שגרתי של חיסונים מפחית תופעות לוואי או הופך אותם לבטוחים יותר.
פיצול מאריך את התקופה שבה הילד אינו מוגן, מוסיף ביקורים ודקירות ועלול להביא להחמצת מנות.
לוח החיסונים מתוכנן כך שההגנה תיבנה בגיל שבו הסיכון למחלות ולסיבוכים שלהן הוא משמעותי.
במצבים רפואיים חריגים ייתכן שהצוות ימליץ לשנות את מועד החיסון או את אופן מתן המנות. החלטה כזו צריכה להתקבל בהתאם למצב הילד/ה ובהתייעצות עם רופא/ה או אחות טיפת חלב.
תופעות לוואי לחיסונים: למה לצפות?
לאחר חיסון עלולות להופיע תגובות קלות וחולפות, וביניהן:
- כאב, אדמומיות או נפיחות באזור ההזרקה
- חום נמוך
- עייפות, אי-שקט או ירידה זמנית בתיאבון
- לעיתים פריחה קלה לאחר חיסון חי-מוחלש
משך התגובה ומועד הופעתה תלויים בסוג החיסון. ברוב המקרים היא חולפת תוך יום עד כמה ימים.
יש לפנות לקבלת ייעוץ רפואי במקרה של חום גבוה או ממושך, שינוי משמעותי בהתנהגות, ישנוניות חריגה, בכי ממושך, פרכוס או כל תסמין שמעורר דאגה. במקרה של קושי בנשימה, נפיחות בפנים או בלשון, פריחה מפושטת המופיעה במהירות, חולשה קיצונית או אובדן הכרה - יש לפנות מיד לטיפול רפואי דחוף. תגובה אלרגית קשה לחיסון היא נדירה ביותר.
תוכנית החיסונים בישראל
חיסוני השגרה ניתנים בישראל החל מהלידה, תחילה בבתי החולים ובטיפות החלב ובהמשך במסגרת שירותי בריאות התלמיד בבתי הספר. התוכנית כוללת חיסונים נגד מחלות כמו דלקת כבד נגיפית, דיפתריה, טטנוס, שעלת, פוליו, חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח.
משרד הבריאות מעדכן את לוח החיסונים בהתאם לידע הרפואי, למצב התחלואה ולתרכיבים הזמינים. לכן מומלץ לבדוק את הלוח המעודכן ולא לדחות חיסון בלי להתייעץ עם הצוות המטפל. תוכנית חיסוני השגרה בישראל נועדה לתת לילדים הגנה מוקדם ככל האפשר, והיא ניתנת בטיפות החלב ובבתי הספר ללא עלות.
למדריך המלא לחיסונים לפעוטות ולילדים >>
תשובות לשאלות נפוצות
האם חיסונים מומתים וחיסונים חיים-מוחלשים בטוחים באותה מידה?
שני הסוגים עוברים בדיקות בטיחות, אך אינם מתאימים בהכרח לאותם אנשים. חיסונים חיים-מוחלשים עשויים להיות אסורים במצבים מסוימים של דיכוי חיסוני, ולכן חשוב לדווח על מחלות רקע ותרופות קבועות.
מהי חסינות קהילתית?
כאשר שיעור גבוה מהאוכלוסייה מוגן מפני מחלה, הסיכוי שלה להתפשט פוחת. ההגנה אינה מוחלטת ואינה מחליפה חיסון אישי, אך היא מסייעת להגן על מי שאינם יכולים להתחסן או שטרם השלימו את סדרת החיסונים.
האם כדאי לחסן ילדים נגד שפעת בכל שנה?
משרד הבריאות ממליץ על חיסון נגד שפעת בכל שנה לכלל האוכלוסייה מגיל חצי שנה. נגיפי השפעת משתנים והרכב החיסון מתעדכן מעונה לעונה, וההגנה החיסונית נחלשת עם הזמן.
מה עושים כאשר חיסון נדחה?
בדרך כלל אין צורך להתחיל את כל סדרת החיסונים מחדש. פונים לטיפת חלב או לצוות הרפואי כדי לבנות תוכנית להשלמת המנות בהתאם לגיל, לחיסונים שכבר ניתנו ולמרווחים הנדרשים.
