קקאו, שממנו מופקים מוצרי שוקולד, נתפס לעיתים כמזון מפנק בלבד, אך בעשורים האחרונים הוא עומד גם במוקד מחקר מדעי ענף. מחקרים מתחומי התזונה, הקרדיולוגיה והנוירולוגיה בוחנים את תרומתו האפשרית לבריאות, בעיקר בזכות רכיבים פעילים המצויים בו באופן טבעי.
אז האם מדובר ב"מזון-על", או בעוד מזון שזכה למיתוג מוגזם? התשובה מורכבת.
מהו קקאו ומה מייחד אותו תזונתית?
קקאו מופק מפולי עץ הקקאו (Theobroma cacao).
לאחר תהליך עיבוד הכולל תסיסה, ייבוש וקלייה, מתקבלות אבקת קקאו וחמאת קקאו, שהן רכיבי הבסיס לשוקולד.
העניין המדעי בקקאו נובע בעיקר מהרכב הכימי הייחודי שלו:
תרכובות ביו-אקטיביות
- פלבנולים (Flavanols) - בעיקר אפיקטכין (epicatechin) וקטכין (catechin)
- פוליפנולים - קבוצה רחבה של נוגדי חמצון
- מתילקסנתינים - כגון תאוברומין וקפאין (בכמות קטנה יחסית)
ריכוז הפלבנולים בקקאו נחשב גבוה במיוחד בהשוואה למזונות אחרים, והוא משתנה בהתאם לרמת העיבוד.
ככל שהקקאו פחות מעובד, כך נשמרת תכולה גבוהה יותר.
רכיבים תזונתיים
קקאו מכיל גם:
- מגנזיום (ברמות גבוהות יחסית)
- ברזל
- אשלגן
- אבץ
- סיבים תזונתיים
רכיבים אלה תורמים לתפקוד תקין של מערכות שונות בגוף, אך אינם ייחודיים לקקאו בלבד.
קקאו ונוגדי חמצון: מה המשמעות הבריאותית?
עקה חמצונית (Oxidative stress) היא מצב שבו קיים חוסר איזון בין רדיקלים חופשיים ובין מערכות ההגנה של הגוף. מצב זה נקשר להתפתחות מחלות כרוניות רבות, כולל מחלות לב, סוכרת מסוג 2 ומחלות נוירודגנרטיביות.
הפלבנולים בקקאו פועלים כנוגדי חמצון, אך מעבר לכך - מחקרים מראים שהם גם משפיעים על מסלולים ביולוגיים נוספים, כגון:
- הפחתת תהליכים דלקתיים
- השפעה על ביטוי גנים הקשורים למטבוליזם
- שיפור זמינות תחמוצת החנקן (NO), חומר המסייע בהרחבת כלי דם
השפעת קקאו על בריאות הלב וכלי הדם
זהו התחום הנחקר ביותר בהקשר לקקאו, עם עדויות ממחקרים שונים הבוחנים את השפעתו על כלי הדם, לחץ הדם ומדדים נוספים הקשורים לבריאות הלב.
שיפור תפקוד כלי הדם
נמצא שהפלבנולים בקקאו מגבירים את ייצור תחמוצת החנקן באנדותל (דופן כלי הדם), מה שמוביל להרפיית כלי הדם ולשיפור זרימת הדם.
לחץ דם
מטא-אנליזות של מחקרים קליניים מצביעות על ירידה מתונה אך מובהקת בלחץ הדם בקרב אנשים שצרכו קקאו או שוקולד מריר עשיר בפלבנולים.
פרופיל שומנים
יש עדויות לכך שקקאו עשוי לשפר את המדדים הבאים:
- להפחית LDL (כולסטרול "רע")
- לשפר במידה מסוימת HDL (כולסטרול "טוב")
עם זאת, התוצאות אינן אחידות בין מחקרים, וההשפעה לרוב מתונה.
סיכון קרדיווסקולרי כולל
מחקרים מצאו קשר בין צריכת שוקולד מריר בכמות מתונה ובין ירידה בסיכון למחלות לב, אך לא ניתן להסיק מהם על קשר סיבתי ישיר.
השפעה על המוח, הקוגניציה והמצב הנפשי
תחום מחקר נוסף עוסק בהשפעת קקאו על מערכת העצבים:
זרימת דם למוח
פלבנולים עשויים לשפר זרימת דם מוחית, בעיקר באזורים הקשורים לזיכרון וללמידה.
תפקוד קוגניטיבי
מחקרים מסוימים מצביעים על שיפור קצר טווח בביצועים קוגניטיביים, במיוחד בקרב מבוגרים.
מצב רוח
קקאו מכיל תרכובות המשפיעות על נוירוטרנסמיטרים, כולל סרוטונין ודופמין. בנוסף, עצם צריכת שוקולד קשורה לעיתים להשפעה פסיכולוגית חיובית. עם זאת, חשוב להבחין בין השפעות פיזיולוגיות לגורמים התנהגותיים ורגשיים.
קקאו ובריאות מטבולית
מחקרים אחדים מצביעים על השפעה אפשרית של קקאו על:
- רגישות לאינסולין
- ויסות רמות סוכר בדם
- הפחתת דלקת כרונית בדרגה נמוכה
ייתכן שזה נובע מההשפעה של הקקאו על תאי שומן, על מערכת החיסון ועל האופן שבו הגוף מעבד גלוקוז. עם זאת, מדובר בתחום שעדיין נמצא במחקר, והראיות אינן חד-משמעיות.
זמינות ביולוגית והשפעת העיבוד
לא כל קקאו שווה מבחינה בריאותית.
תהליכי עיבוד תעשייתיים כמו חימום, אלקליזציה ("דאצ'ינג") והוספת סוכר מפחיתים משמעותית את תכולת הפלבנולים.
לכן כדאי להביא בחשבון את ההמלצות הבאות:
- אבקת קקאו טבעית (לא מעובדת) שומרת על יותר רכיבים פעילים
- שוקולד מריר (70% קקאו ומעלה) עדיף על פני שוקולד חלב
- שוקולד מעובד עתיר סוכר ושומן מכיל פחות יתרונות בריאותיים
כמה קקאו כדאי לצרוך?
אין כיום המלצה רשמית אחידה לצריכת קקאו לצורכי בריאות. עם זאת, מחקרים רבים מתבססים על צריכה מתונה של פלבנולים מקקאו, המקבילה לכמות קטנה של שוקולד מריר או אבקת קקאו איכותית ביום.
חשוב לזכור:
- שוקולד מכיל הרבה קלוריות
- חלק מהמוצרים מכילים סוכר ושומן רווי בכמות גבוהה
לכן ההמלצה היא לצרוך במתינות, כחלק מתזונה מאוזנת.
למי כדאי להיזהר?
- לאנשים עם עודף משקל או סוכרת - בשל תכולת הסוכר במוצרי שוקולד
- לאנשים שרגישים לקפאין או לתאוברומין
- במצבים רפואיים מסוימים - בהתאם להמלצה רפואית אישית
אז האם קקאו הוא "מזון-על"?
המונח "מזון-על" אינו מושג רפואי, ולעיתים משמש לתיאור שיווקי בלבד.
עם זאת, קקאו אכן מכיל רכיבים בעלי פוטנציאל בריאותי, בעיקר בזכות תכולת הפלבנולים הגבוהה והשפעתם האפשרית על כלי הדם, מערכת העצבים והמערכת המטבולית.
בשורה התחתונה:
קקאו יכול להיות חלק מתזונה בריאה, אך הוא אינו תחליף להרגלי חיים בריאים, ואינו "מזון קסם".
תזונה מגוונת, פעילות גופנית ושמירה על איזון הם הגורמים המרכזיים המשפיעים על הבריאות לאורך זמן.
מתכון שוקו בריא
- 2 כפות אבקת קקאו נא
- 2 תמרים או 2 כפות סילאן טבעי
- 5 כפות אגוזי מלך או שקדים
- כפית קינמון
- כפית תמצית וניל
- כף טחינה גולמית או חמאת שקדים
- 5 כוסות מים (קרים או חמים)
מערבבים הכול בבלנדר עד לקבלת משקה חלק ועשיר.
