מר אורי נדב
מסע בזמן - מאז ועד היום
הרופאים שעלו מגרמניה התקשו להסתגל
כדי להבין את שנות הארבעים של המאה העשרים יש להבין את התהליכים החברתיים והמדיניים שחלו בשנות השלושים אשר יצרו מציאות חדשה בשנות הארבעים.
עד שנת 1933 היה בישראל מחסור ברופאים, כשאלו שהיו נמנו ברובם על יוצאי מזרח אירופה, מרוסיה ומפולין. המתקנים היו מיושנים ולא נערכה כל פעילות מחקרית. קופות החולים התנהלו על פי דפוסי ארגון 'הסתדרותיים' - ביורוקרטיה, שיתופיות קנאית והכפפת הרופא למנגנון הפקידותי, תופעות שאינן משאירות מקום לקדמה או לשירות רפואי ראוי.
העלייה מגרמניה שלאחר 1933 שינתה את התמונה. עם עליית הנאצים לשלטון עלו ארצה מאות רופאים ששינו את המאזן מעודף ביקוש לעודף היצע של רופאים, תוך שחלקם מתקשים למצוא עבודה. רבים נאלצו לנטוש את מקצועם ועברו למקצועות אחרים, כולל בניה וחקלאות.
הרופאים העולים שבאו מגרמניה ומאוסטריה עברו חבלי קליטה קשים. הם ברחו מארצות מוצאם בגלל החשש שנבע מעליית הנאצים לשלטון וראיית עתיד שחור עבורם, ולאו דווקא ממניעים אידיאולוגיים. כיוון שהתקשו לקלוט את השפה העדיפו להימצא בחברת עולים מארץ מוצאם. ה'יקים', כפי שכונו, נתפסו כלא שייכים ונאיביים, והם אכן התקשו להשתלב בחיי החברה.
הרופאים הללו התקשו להסתגל למציאות הרפואית בארץ. אלו שנקלטו בבתי החולים של קופת חולים כללית או הדסה ניסו לחולל שינויים מבפנים, אך ללא הצלחה. בעזרתם הוקמו מחלקות מתמחות בבתי חולים והם הניחו את היסוד ללימודים קדם רפואיים, שלאחר מכן הפכו לפקולטה לרפואה הראשונה בישראל, ליד האוניברסיטה העברית בירושלים.
בין הרופאים היו גם יוצאי תנועת 'בר כוכבא ברלין' בגרמניה ו'הכח וינה' באוסטריה, שתי תנועות ציוניות חלוציות, חדורות תודעה יהודית וספורטיבית. בארץ המשיכו בפעילותם זו במסגרת תנועת 'המכבי' אשר בידלה עצמה מתנועת 'הפועל' שסונפה להסתדרות העובדים הכללית.
הצורך בקדמה רפואית ציבורית וההתנגדות לסוציאליזם קיצוני חברו לאבטלה הכבדה ששררה בארץ בקרב הרופאים, וכך נולד הרעיון להקים בסוף שנות השלושים את קופת חולים מכבי. המאפיין החשוב ביותר שלה היה ועודו בחירה חופשית של רופאים ומתקנים רפואיים.
מה עשה הגובה?
התפתחות הקופה בשנים הראשונות הייתה איטית, תוך שהיא מנוהלת ממשרד אחד בתל אביב. הדבר נבע מהשנים הקשות של מלחמת העולם השנייה ומשנות המאבק על עצמאות וכינון המדינה.
המושג 'סניף' יוחס ליישובים בהם נתנה הקופה שירותים רפואיים ומנהלתיים שכללו רופא משפחה, רופא ילדים או רופא בעל מומחיות אחרת, בית מרקחת, גובה (אוסף דמי חבר) וקירבה לבית חולים ציבורי. הגובה היה מעין סוכן או נציג המקשר בין החבר לקופה. הוא היה גובה דמי חבר, מסדיר אישורים רפואיים נחוצים ומטפל בהחזרי כספים. את שכרו קיבל באמצעות עמלות.
בשנים הראשונות פעלו ה'סניפים' רק במרכז הארץ, בתל אביב, יפו, רמת גן, חולון, בת ים וכפר שמריהו.
תנועת מכבי - קשר וניתוק
קופת החולים 'מכבי' הוקמה כאגודה בתוך תנועת מכבי ישראל, אימצה את סמל התנועה, ובתקנון הקופה נקבע כי היא מיועדת אך ורק לחברי התנועה. 'מכבי ישראל' הייתה ביסודה תנועה לא פוליטית שהציגה השקפת עולם חופשית, הנוגדת את תורת השיתופיות שחרתה על דיגלה תנועת העבודה. מכבי ישראל העניקה לקופת החולים שלה את המסגרת הארגונית הנדרשת ואף מימנה את הדפסת פנקסי החבר הראשונים, שעלותם הסתכמה ב- 5 לירה א"י (שווה ערך לכ- 150 ₪).
התלות בין 'קופת חולים מכבי' לבין התנועה עוגנה בתקנון הקופה (אוגוסט 1950), שם נאמר כי "קופת חולים מכבי תנהל את ענייניה הכלכליים באופן עצמאי בפיקוח כללי של מרכז המכבי". סעיפים אחרים דיברו על כך שהזכות להשתתף בוועידות הקופה שמורה רק למי שמילא את התחייבותו והיה חבר בהסתדרות מכבי ישראל ובקופ"ח, או על כך שבהתפרק הקופה, יעבור כל רכושה לרשות הסתדרות מכבי ישראל.
עם השנים, במקביל לצמיחתה של הקופה, הלך והתרופף הקשר ובשנת 1954 הושמטו מהתקנון המילים 'בפיקוח כללי של מרכז המכבי'. מאוחר יותר, בתקנון של 1969 הוצהר במפורש ש"הקופה מסונפת להסתדרות מכבי ישראל, אך מנהלת את עניינה הארגוניים, הכלכליים והרפואיים באופן עצמאי באמצעות מוסדותיה... הקופה עצמאית מכל הבחינות".
הסכסוך עם הסתדרות הרופאים בישראל
המכשול הראשון שהעיב על התפתחות הקופה היה קשיים שהערימה 'הסתדרות הרופאים בישראל' (לימים 'ההסתדרות הרפואית בישראל') במיוחד בירושלים, אולם גם במקומות אחרים.
הסתדרות הרופאים אסרה על חבריה להצטרף לשרות קופת חולים מכבי ואף איימה בפיטורם. ההסתדרות הזו ראתה במכבי מתחרה רצינית על מקורות הפרנסה של רופאיה, מאחר שהקופה פנתה לבעלי המקצועות החופשיים והעצמאיים, שהיו לקוחות פוטנציאליים של רופאי ההסתדרות הרפואית.
המאבק החריף והגיע לבית משפט ולבסוף הגיעו הצדדים להסכם הידוע בשם 'צנז כלכלי', לפיו הקופה לא תוכל לקבל חברים המשתכרים מעל לסכום מסוים. רופאי הקופה היו בעצמם בעד ה'צנז הכלכלי' מאחר שחלק מזמנם עבדו כעצמאיים וקיבלו לטיפול חולים אמידים שאינם חברי קופה.
ההסכם נתקל בבעיות כמו קביעת גובהה של תקרת השכר שמעליה אין לקבל חבר לקופה. התעוררה שאלה לגבי מעמדם של אלו שכבר היו חברים בקופה ונמנו עם השכבות האמידות יותר. בנוסף חיסל ההסדר את אפשרות הצטרפותם לקופה של רופאים שכירים, עצמאיים רבים ופקידי ממשל בכירים. שאלות אלה ואחרות עמדו במוקד הוויכוח עם 'הסתדרות הרופאים בישראל' בשנות החמישים, עד שמושג ה'צנז כלכלי' על כול השלכותיו נמוג מעצמו.
אבני דרך
1940
ב- 23 ספטמבר 1940 התכנסה האסיפה המייסדת של 'אגודת קופת חולים מכבי' במועדון ברית המכבים שברחוב ביאליק 18 בתל אביב, לשם הקמת אגודה שתעסוק בנושאי בריאות. באסיפה נכחו אורי נדב, ג'ורג' פלש, פריץ ברנשטיין, ד"ר אליהו סדגר, ד"ר ארנסט פרוידנטל, לאופולד רוטהולץ, ולטר פופר, ליאו ליכטנשטיין, ארתור הרצוג, ד"ר קרל באק, ארוין צנטנר, ק. סוברסקי, זליג רוזצקי וד"ר פליקס טיילבהר.
הגרעין המייסד היה כולו על טהרת חברי הסתדרות 'מכבי ארץ ישראל', ומנה רופאים ואנשי מנהל כספים, יוצאי תנועת 'בר כוכבא ברלין' ו'הכח וינה', שתי תנועות שהשתייכו ל'מכבי'.
האגודה נועדה לשרת את חברי הסתדרות 'מכבי ארץ ישראל' ומטרותיה העיקריות, כפי שהוצהרו במסמך היסוד, היו:
- ביטוח סוציאלי ממחלה.
- ארגון ענייני הבריאות.
- עבודה מונעת (מה שהיום מכונה רפואה מונעת).
- הבראה.
- הושטת עזרה רפואית וכלכלית בשעת מחלה.
- יסוד קופת חולים, לרבות מוסדות רפואה כגון בתי וחדרי חולים, מרפאות ובתי מרקחת.
בארץ פעלו אז שלוש קופות נוספות – 'כללית' (שירתה את חברי הסתדרות העובדים הכללית), 'עממית' (שיתוף פעולה בין 'הסתדרות מדיצינית הדסה' והתאחדות האיכרים אשר נועד לציבור הלא מאורגן), וקופת חולים 'לאומית' (לחברי הסתדרות העובדים הלאומיים).
1941
ב- 1 במאי 1941 מקבלת האגודה רישיון ממוסדות השלטון המנדטורי להקמת קופת חולים ולהתארגנות. הרישיון נרשם על שמו של מר אורי נדב וב- 1 באוגוסט 1941, מתחילה הקופה לפעול.
לרשות המייסדים לא עמדו אמצעים כספיים, והתקציב הראשון היה לירה פלשתינאית אחת שתנועת ה'מכבי' תרמה כדי לאפשר הדפסה של רשימת רופאים. כל הפעילים עבדו אז בהתנדבות ללא כל תמורה כספית ומצאו את תגמולם בלהט המעשה. עם הקמתה מנתה הקופה 10 רופאים וכ- 250 מבוטחים.
תעודה המאשרת את רישום קופת חולים מכבי כאגודה לעזרה רפואית, 1941
1950
מוכן הסכם לאיחוד עם קופת חולים 'עממית' אשר הועבר לאישור מרכז מכבי ישראל. בשנה זו גם הוקם סניף חיפה וסניף משותף בין הקופות במגדל גד (אשקלון).
באסיפה הכללית שנערכה ב- 9 ביולי 1950 נבחרה הנהלה בראשותו של ד"ר טיילהבר. ד"ר פרוידנטל נבחר למזכיר כללי ומר ברנשטיין לגזבר. ההנהלה כללה גם את ד"ר רינגל, ד"ר להרנפרוינד וחנייה ברגר.
בשנת 1950 הוקמה 'מכבי מגן' כחברה פרטית לביטוח אשפוז בבית חולים פרטי. מכבי מגן היוותה את התשתית לביטוח משלים רחב היקף שהתפתח במחצית השנייה של שנות ה-80 למגן זהב ומגן כסף.
1951
בסוף שנת 1951 מנתה הקופה 14,500 חברים שהיוו 1% מהאוכלוסייה בארץ. בשנה זו התקבלה החלטה עקרונית להעסיק רופא ערבי בעכו.
לצורך שיפור השירות אותרה דירה ברחוב בלפור 13 בתל-אביב. רכישתה מומנה באמצעות הלוואה מ'בנק לאומי לישראל' בסך 3,500 לירות ישראליות וכל חברי ההנהלה היו ערבים לה. המעון החדש נחנך ב- 17 בדצמבר 1951.
בשנת 1951 הגישה הממשלה לכנסת הצעת חוק שדנה בין השאר בביטוח בריאות אולם בסופו של דבר נושא זה ירד מסדר היום והטיפול בו נדחה.
1953
בסוף שנת 1953 נמנו 21,450 חברים בקופה שהיוו 1.3% מהאוכלוסייה בארץ.
להנהלה צורפו א. נדב וד"ר חיים יאיר ואילו התואר מנהל הקופה הוענק לד"ר פרוידנטל.
הניסיון להקים סניף בירושלים לא צלח בעקבות התגדותה של הר"י (הסתדרות הרופאים) וההתרחבות של השירותים התבטאה בהקמת מעבדה ברחוב שולמית 5 בתל אביב, בהנהלתו של ד"ר זוננרייך.
1954
בין ה- 25 במאי וה- 27 בו התקיימה בבית ציוני אמריקה בתל-אביב הוועידה השנייה של מכבי.
שרותי הקופה הורחבו לרמתיים (אחת מארבע המושבות שאיחודן הניב את הוד השרון), חדרה ונתניה.
1955
בסוף שנת 1955 נמנו על חברי הקופה 27,200 איש ואישה שהיוו 1.6% מהאוכלוסייה בארץ.
שירותי הקופה הורחבו לבאר יעקב, רעננה, פרדס חנה וכרכור ובנוסף נפתחו משרדים חדשים ברמת גן ובפתח תקווה.
1956
בסוף שנת 1956 נמנו 31,500 חברים בקופה שהיוו 1.7% מהאוכלוסייה בארץ.
במקביל להרחבת השירותים לנצרת, רמת בנימין ונס ציונה נקלעה הקופה לקשיים כלכליים .
בינואר שנה זו הלך לעולמו ד"ר פליקס טיילהבר, יושב ראש הנהלת הקופה ומהאבות המייסדים ויעקב באומן נבחר כיו"ר ההנהלה.
1957
בעקבות הסכם עם התאחדות הרופאים בישראל מספר רופאים ירושלמים מסכימים לעבוד עבור הקופה וכן הוחל ברישום חברים חדשים בראשון לציון. לצורך שיפור השירות נרכשו ארבע קומות בבנין החדש ברחוב בלפור מספר 10.
נתקבלה החלטה שהפרוטוקולים של מזכירות הקופה, שנרשמו עד אז גם בגרמנית (ולפי גרסתה של הגב' שרה דורון רק בגרמנית), יהיו מעתה רק בעברית.
1958
בסוף שנת 1958 מנתה הקופה 47,000 חברים שהיוו 2.3% מכלל האוכלוסייה.
זכרו של ד"ר טיילהבר הונצח על ידי קריאת הבית החדש ברחוב בלפור 10 על שמו.
1959
בסוף שנת 1959 מנתה הקופה 55,200 מבוטחים שהיוו 2.7% מהאוכלוסייה.
1960
בסוף שנת 1960 מנתה הקופה 67,200 חברים שהיוו 3.2% מהאוכלוסייה.
הושלמה רכישת המבנה ברחוב בלפור 10 שמשמש כיום כמרכז רפואי עבור תושבי מרכז תל-אביב.
דמויות מפתח
1941-1960
ד״ר פליקס טיילהבר- התווה את חזונה של הקופה והשקפתה הרעיונית.
ד"ר טיילהבר נולד ב־5.9.1884, בבמברג, גרמניה, בן לגניקולוג מפורסם שהיה רופא חצר למלך בוואריה וממייסדי תנועת מכבי בגרמניה. טיילהבר עלה ארצה כסטודנט ב1906 ולאחר מכן חזר לגרמניה והשתתף כרופא במלחמת העולם הראשונה. פרט לרפואה עסק במחשבה ובהגות, כתב ספרים על דמוגרפיה, היגיינה ציבורית ורפורמה מינית, עסק בפילוסופיה ובהיסטוריה כללית ויהודית. היה ספורטאי פעיל כל חייו.
לארץ עלה סופית ב1935. עם הקמת הקופה שימש כרופאה הראשי(1941—1956) ולאחר מכן יו"ר הנהלתה עד מותו ב1956. זכרו הונצח בבית הקופה ברח' בלפור, שנקרא על שמו, ובמרוץ בוגרים בשיתוף עם מכבי ישראל.
פרופסור ארנסט (אליהו) פרוידנטל (לוי) - שותפו של ד"ר טיילהבר והכוח המוציא לפועל את הגותו.
פרופסור פרוידנטל נולד ב־24.6.1905 בברלין. עוד בגרמניה התמחה ברפואת עיניים משום שזיהה צורך בארץ ישראל, אליה הגיע כחבר המכבי בשנת 1933. היה ממייסדי 'ברית מכבים עתיד' וחבר הנשיאות של הסתדרות מכבי ישראל.
בקופה החל פרוידנטל כמזכיר כללי ובשנת 1953 מונה למנכ"ל. ב1977 נבחר ליו"ר הנהלת מכבי, תפקיד אותו מילא עד יום מותו ב-22.7.1982. בעל תואר יקיר העיר תל אביב. 36 השנים שבהן הוביל את הקופה הטביעו עליה, ללא ספק, את החותם המיוחד של אישיותו.
- היו"ר הראשון של אגודת מכבי ומשנת 1953 עד 1974- סמנכ"ל הקופה.
נדב נולד ב28.6.1895 בוינה, אוסטריה. ממייסדי תנועת 'מכבי הצעיר' וחבר באגודת הספורט 'הכח וינה'. עלה ארצה ב 1920, והיה פעיל בהגנה ובגדוד העבודה. מילא תפקידים בכירים בהנהלת תנועת מכבי ישראל, ובשנת 1932 ארגן וניהל את המכבייה הראשונה. האישור מטעם שלטונות המנדט להפעלת הקופה, נשלח על שמו.
א. נדב פרש לגמלאות כשהוא בן 80, אך המשיך בפעילותו במוסדות הקופה עד מותו במרץ 1981.
ד"ר אביגדור קורן (קורנמל) - מגרעין המייסדים וחבר הנהלת הקופה אז היווסדה.
ד"ר קורנמל נולד ב16.6.1908 בוינה, שם קיבלת את הכשרתו הרפואית. נמנה על 'הכח וינה', והיה פעיל בתנועה הציונית. עלה ארצה בשנת 1934. משנת 1963 עד יום מותו (1973) כיהן בתפקיד המנהל הרפואי של הקופה. התמסר במיוחד למחלות לב, יזם וארגן קבוצות של התעמלות לחולי לב הן כפעולות מנע והן לצרכי שיקום.
מר ג'ורג' פלש - המזכיר הכללי של 'מכבי ישראל', ואחד הכוחות המניעים להקמת הקופה במסגרת 'מכבי ישראל'.
פלש נולד ב1910 בהונגריה, התחנך בוינה ועלה ארצה ב1933. היה חבר אסיפת הנבחרים בעת ההכרזה על הקמת המדינה, וב1952 היה חבר הכנסת השניה. באסיפה המייסדת של הקופה נבחר כחבר הנהלת האגודה, ב1.12.1952 נבחר כחבר המועצה וב1966 הצטרף להנהלת הקופה כמנהל אדמיניסטרטיבי, תפקיד אותו מילא במשך מספר שנים.
ד"ר אליהו סדגר - מגרעין המייסדים וחבר הנהלת הקופה מאז היווסדה.
ד"ר סדגר נולד ב1897 בצ'כוסלובקיה, שם היה פעיל בתנועת 'תכלת-לבן' בעיר הולדתו מריאש אוסטראו. למד רפואה בברלין, שם היה פעיל בתנועת המכבי כיו"ר אגודת כדורגל "הכח ברלין". עלה ארצה בשנת 1935. שימש בתפקיד של רופא ראשי של הקופה בין השנים 1956- 1963.
רקע
מדינת ישראל ידעה במהלך רוב שנות השישים שקט ביטחוני יחסי (למעט תקריות לאורך הגבול הסורי ופעולות חבלה ראשוניות של ארגון פת"ח הפלסטיני). דוד בן-גוריון פרש מהחיים הפוליטיים.
ב-1961 נלכד פושע המלחמה הנאצי אדולף אייכמן והובא למשפט בישראל. במהלך משפטו נחשפו פרטים רבים וקשים על השואה, והחברה הישראלית עסקה בנושא הכאוב לראשונה. אייכמן נמצא אשם ונידון למוות. הוא הוצא להורג ב-1962.
בשנת 1967 פרצה מלחמת ששת הימים. ישראל הביסה את צבאות מצרים, סוריה וירדן תוך מספר ימים, במהלכם כבשה את חצי האי סיני, את רמת הגולן, את רצועת עזה ואת הגדה המערבית. השיפור הכלכלי שחל לאחר המלחמה תרם אף הוא לתחושת האופוריה במדינה היהודית.
קרבות התחוללו בין ישראל לבין סוריה, ירדן ומצרים לאורך 'הקו הסגול' בין השנים 1967 - 1970. תקופה זו מכונה 'מלחמת ההתשה'. בתחילת שנות השבעים החלו ארגוני הטרור הפלסטינים, בראשות אש"ף והחזית העממית בהפעלת גל טרור כנגד ישראל וכנגד מטרות יהודיות בחו"ל.
ב 6 באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים (כיוון שנפתחה בערב יום כיפור) כשצבאות מצרים וסוריה הפתיעו את ישראל במתקפה שמטרתה להשיב לעצמן שטחים שכבשה ישראל. למרות ההפתעה והמכה שספג צה"ל בתחילת המלחמה, הוא יצא ממנה כשידו על העליונה, וב-24 באוקטובר 1973, נפסקו הקרבות עם הכרזת האו"ם על הפסקת האש.
ב-1974 פורסם דו"ח ביניים של ועדת אגרנט שחקרה את תפקוד הממשלה והצבא לפני המלחמה ובמהלכה. הוועדה המליצה על הדחתם של הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן מרדכי זעירא ואלוף פיקוד הדרום שמואל גונן מתפקידיהם, אך לא הגישה המלצות אישיות נגד הדרג המדיני. אולם בעקבות הלחץ הציבורי התפטרה גולדה מאיר, והוקמה ממשלה חדשה בראשות יצחק רבין.
הבחירות שנערכו ב-17 במאי 1977, שהתנהלו בצל גילוי פרשיות שחיתות רבות תחת שלטונו של יצחק רבין, הביאו למהפך כשבפעם הראשונה מאז שנות ה-30 עזבה מפא"י, עד אז מפלגת השלטון, את ההנהגה. מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין הפכה למפלגה הגדולה בכנסת.
ב-19 בנובמבר 1977 ביקר נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל, ונאם בפני הכנסת. זו הייתה ההכרה הראשונה שישראל זכתה לה מצד אחת משכנותיה. בעקבות הביקור החל משא ומתן בין ישראל למצרים שהסתיים בחתימת הסכם השלום ב-26 במרץ 1979 שבמסגרתו החזירה ישראל למצרים את חצי האי סיני, ופינתה יישובים ישראלים שהוקמו בו במהלך שנות השבעים.
חזון המחוזות
בשנת 1976 נפתח מרכז רפואי חדש של הקופה ברמת גן, אשר אבן הפינה שלו הונחה שלוש שנים קודם לכן, וביטא שינוי בריכוזיות שבה נוהלה הקופה עד כה(פרט לסניף בחיפה, שתיפקד כיחידה עצמאית), וניצנים ברורים להתפתחות מדיניות ביזור.
חילופי הנהלה בשנת 1977- פרישתו של ד"ר פרוידנטל מתפקיד המנכ"ל, כניסתו לתפקיד של ד"ר נגל, ובחירתו של ד"ר רפאל ארר למנהל הרפואי- גם הם חלק מאותו תהליך. גודלה של הקופה, והפריסה הגיאוגרפית הנרחבת, הביאו את ראשי הקופה להבנה שנדרש ניהול גמיש יותר, המאפשר מתן מענה ניהולי זמין וקרוב יותר לשטח.
הבנה זו הייתה הבסיס לתכנית המחוזות שיצאה לדרך בשנת 1977. תכנית המחוזות חילקה את הארץ למחוזות גיאוגרפיים, ושייכה אליהם את הסניפים הרלוונטיים. מינהל המחוז כלל מנהל מחוז אדמיניסטרטיבי ורופא מחוזי. המחוז היה אמור להיות אחראי על השירותים הרפואיים בתחום סמכותו, מבחינה ניהולית וכספית. בפועל, נמשך תהליך העברת הסמכויות למחוזות מספר שנים.
המחוז הראשון (אחרי מחוז חיפה, שהוקם בשנת 1950) היה מחוז תל אביב, שהוקם בשנת 1977 בראשותם של מר נחשון כמנהל המחוז וד"ר לבנון כרופא מחוזי, וחלש על תל אביב והסניף ביפו. זמן קצר לאחר מכן הוקם מחוז דן. ב 1982 הוקם מחוז השפלה. סניפים שלא היו להם מחוזות המשיכו להיות כפופים ישירות למרכז, תחת פיקוחו של סגן מנהל אגף ארגון ומנהל.
פיצויים לנפגעי הנאצים
במהלך שנות השישים והשבעים פעלה הקופה כדי לקבל משלטונות גרמניה פיצויים עבור השירותים הרפואיים שניתנו על ידיה לחבריה שהיו חולים במחלות הנובעות או הקשורות עם רדיפת הנאצים. לפי חוק גרמני היו נפגעים רשאים לדרוש החזר הוצאות לטיפולים רפואיים בגין המחלות.
בשנת 1965, כשהחלו הקופות לפעול בנושא, למדו לדעת שהקופה רשאית, על פי החוק הגרמני, לדרוש פיצוי עבור הטיפול הרפואי שהיא מגישה למבוטחיה ניצולי השואה. השלטון הגרמני הציג חוות דעת משפטית הקובעת כי הזכות לקבלת טיפול או החזר כספי בגין טיפול, היא זכות אישית של הניצול, ואינה ניתנת להעברה. בעקבות זאת פנתה קופת חולים 'כללית' להנהלות איגודים מקצועיים ולמפלגה הסוציאל דמוקרטית בגרמניה ובקשה תמיכה פוליטית לדרישתה.
בשנת 1967 נחתם הסכם בין שלטונות גרמניה ובין הנהלת 'קופת חולים כללית' אשר העניק ל'כללית' פיצוי שנתי רטרואקטיבי, החל בשנת 1959. מספר הניצולים המוכרים לפי החוק הגרמני היה אז 14,700. קופ"ח כללית הציגה אנשים אלה, ברובם הגדול, כחברי כללית.
באוגוסט 1967 הגישה גם 'מכבי' דרישה לשלטונות בגרמניה ודרשה פיצוי בגין מתן טיפול רפואי לניצולים אשר נקלטו כבר בשנות ה-30. שלטונות גרמניה דחו פנייה זו. במקביל הם נכחו לדעת שהנתונים על גובה ההוצאות הרפואיות וכן אחוז מספר חברי כללית מבין כלל הנפגעים עליו דווחה הקופה אינו תואם את המציאות. משאלון שהופץ אז בקרב ניצולי השואה, עלה ש7,700 חברים בקופות חולים אחרות מ'כללית'.
דחיית התביעה של מכבי התבססה, שוב, על זכותו הבלתי מעורערת של הנפגע לקבל את הוצאות הטיפול לידיו ולא לידי גוף אחר. שלטונות גרמניה טענו כי מאחר ומספר הנפגעים במכבי נמוך בהרבה ממספר הנפגעים ב'כללית' הם מעדיפים את שיטת הטיפול האינדיווידואלי לגבי מכבי, לפיה היה על המבוטח להעביר דרישה להחזר על הוצאות הטיפול הרפואי, וההחזר, כשיתקבל לידו, יועבר לידי הקופה.
בשלב זה התקשרה הקופה עם עו"ד קיסטר משטוטגרט, אחד המנסחים של חוק הפיצויים הגרמני. נציגי הקופה ערכו יחד עמו סיורים ברוב מדינות גרמניה כאשר הם טוענים לאחוז גבוה של נרדפים בקרב חברי מכבי. נמצאה גם תמיכה פוליטית בקרב שתי מפלגות בגרמניה, ודרכם הגיעו לראש ממשלת בוואריה. לבסוף נדרשו ע"י הגרמנים להציג את רשימת המבוטחים בקופה שהגישו תביעה לשלטונות גרמניה או כבר קבלו הכרה.
הרשימות הראו שטיעוני 'כללית' היו מטעים. סתירה זו גרמה לשרשרת של דחיות עד לשנת 1974. לפי עצתו של עו"ד קיסטר הגישה הקופה, בשנת 1974, לכל אחת מ-11 המדינות בגרמניה תביעות מנומקות בצרוף חשבון מפורט ומתועד של ההוצאות. התביעות הגיעו לבתי המשפט של 11 המדינות. לאחר שבית המשפט בבווריה רמז שהתביעות מוצדקות הסכימו השלטונות לאשר את התביעות בלי פסק דין כדי לא ליצור תקדים, עמדה ששכנעה את יתר המדינות להגיע להסכם גלובלי.
בגלל העובדה שסכומי כסף ניכרים הועברו כבר ל'קופת חולים כללית', היה שלטון הגרמני מוכן לחתום על הסכם מול 'מכבי' רק החל בשנת 1975, וזאת רק לפי רשימות אישיות ולא כפי שסוכם עם 'קופת חולים כללית' שקבלה תשלום גלובלי, המבוסס על אחוז מבוטחי הקופה שלה.
סכסוך עם הסתדרות הרוקחים
המאבק עם הסתדרות הרוקחים היה ללא ספק המאבק הגדול ביותר שניהלה הקופה בשנות ה60 וה70. ניצנים למאבק אפשר לראות עוד בשנת 51, כאשר בישיבת הנהלה ב28 למרץ 1951 הציע ד"ר פ. טיילהבר להקים בית מרקחת מרכזי לקופה ולנהל משא ומתן על רכישת בתי מרקחת.
בינואר 1962 פרץ משבר בעקבות רצון הקופה להקים מרכז אספקה עצמית לתרופות. לבסוף נכנעה הקופה וחתמה על הארכת ההסכם הקיים ל3 שנים נוספות.
ב72' פרץ משבר נוסף, על רקע ההיטל שדרשה קופת החולים. ההיטל, מה שהיום היינו מכנים 'השתתפות עצמית', נוצר במטרה לצמצם את היקף צריכת התרופות בארץ, שהיא מהגבוהות בעולם, ולצמצם את הוצאות הקופה על תרופות, הוצאות שנגסו חלק ניכר מהתקציב. גביית ההיטל הייתה באחריות בתי המרקחת. בנוסף למאבק על ההיטל, הופעל לחץ על ידי אגודת הרוקחים לצמצם את 10% ההנחה שניתנה לקופה.
ההסכם נחתם בחודש מרץ, כשהקופה ויתרה על חלק מההנחה והרוקחים המשיכו לגבות את ההיטל, אך כעבור שלוש שנים, לקראת פקיעת ההסכם ב30.4.76, פרץ משבר חדש, בעקבותיו התגבשה תכנית לרכישת 30 בתי מרקחת, אך זו לא יצאה לפועל וההסכם עם התאחדות הרוקחים התארך, עד למשבר הגדול בקיץ 1985.
לקראת חידוש ההסכם שעמד לפוג, התכנסה הנהלת הקופה לדיון בנושא התרופות, וההחלטות הבאות התקבלו:
- בהסכם החדש שיחתם לא יכללו הוראות המונעות מהקופה הפעלת בתי מרקחת, מחסני תרופות הרכשה סיטונית של תרופות וכו', כפי שהיה עד אז.
- קביעת ההנחות, גם אם יקבעו מחירי מינימום לתרופות על ידי הממשלה.
- קביעת הסדר של בקרה על תפקוד בתי המרקחת (ההחלטה על סעיף זה נבעה מכך שההסדר עם בעלי בתי המרקחת, לפיו מגיע החבר עם מרשם ומקבל תרופות, נוצל תדיר על ידי בתי המרקחת בשיתוף פעולה עם חברי קופה, על מנת להונות את קופת החולים ולקבל תמרוקים ואביזרים רפואיים שהחבר אינו זכאי לקבלם, על חשבון הקופה).
ההנהלה הבינה שההחלטות עלולות לגרום לאי חידוש ההסכם עם איגוד הרוקחים, מה שיגרום לכך שחברים יקנו תרופות בתשלום מלא ויבואו לקופה על מנת לקבל החזר- תהליך שיהיה לטירחה רבה לחברים ולקשיים עצומים לקופה. ואכן, אחרי משא ומתן ממושך פרץ המשבר, והסתדרות הרוקחים הודיעה שלא תספק תרופות לחברי הקופה על פי ההסדר הקיים. ההסתדרות יצאה במתקפה תקשורתית נגד הקופה, שהתגייסה להסביר לחבריה את המצב לאשורו.
שני הדברים שאפשרו לקופה לצאת מהמשבר הם ההנהלה החזקה, שידעה לנהל את המאבק בתקיפות, ותקנות לשעת חירום שהוציאה הממשלה לשלושה חודשים, במהלכם בתי המרקחת חויבו לספק תרופות לחברי הקופה לפי אותם תנאים, ובמקביל פעלה הקופה ליצור מערך עצמי של אספקת תרופות הבנוי על הקמת מספר בתי מרקחת של הקופה, רכישת בתי מרקחת קיימים, והתקשרות בחוזים נפרדים עם בתי מרקחת פרטיים.
אבני דרך
1961
ב - 13 וב - 14 באפריל התקיימה בבית הבימה בתל-אביב הוועידה השלישית של מכבי.
1962
83,500 איש, שהיוו 3.6% מהאוכלוסייה, רשומים בקופת החולים בסוף השנה.
לחץ הופעל מטעם סגן שר הבריאות, לאיחוד הקופות ה"אזרחיות". ארגון רופאי הקופה התנגד לאיחוד.
1963
בסוף שנת 1963 מנתה הקופה 91,600 חברים שהיוו 3.8% מהאוכלוסייה.
ד"ר סדגר, ממייסדי הקופה, הלך לעולמו, והוחלט לקרוא את המכון הרפואי ברח' בלפור על שמו. ד"ר קורן, גם הוא ממייסדי הקופה, מתמנה לרופא הראשי של הקופה במקומו.
הוקמה 'ברית קופות חולים'.
1964
120,770 איש, שהיוו 4.9% מכלל אוכלוסיית הארץ, רשומים בקופת החולים בסוף השנה.
למרות איסור מפורש מהסתדרות הרופאים בישראל לעבוד עבור הקופה בירושלים, הוקמה מרפאה בעיר.
הוצע לקופה שטח מעבר לירקון. ד"ר פרוידנטל, מנכ"ל הקופה, התנגד. טען שהקופה מרכז פעילותה במרכז תל אביב, וש "דצנטרליזציה תביא לתוהו ובוהו באדמיניסטרציה".
1965
בסוף שנת 1965 מנתה הקופה 137,000 מבוטחים, שהיוו 5.4% מהאוכלוסייה. ג'ורג' פלש, חבר כנסת בדימוס וממייסדי הקופה, החל לעבוד בקופה בתפקיד מנהלי.
1966
151,130 איש, שהיוו 5.7% מהאוכלוסייה, רשומים בקופה בסוף השנה. בין התאריכים 25-27 באפריל התקיימה הועידה הרביעית בבית החייל, תל אביב.
1967
בסוף שנת 1967 רשומים בקופה 156,930 איש, שהיוו 5.8% מכלל אוכלוסיית הארץ.
נפתחו סניף ומרפאה באשדוד ומשרד בהרצליה. בדיון על פתיחת מרפאות בבני ברק ובבת-ים הובעה התנגדות להעסקת רופאים שכירים במרפאות- דבר המנוגד לשיטת העבודה בקופה.
1968
175,690 איש, שהיוו 6.3% מכלל אוכלוסיית הארץ, רשומים בקופת החולים בסוף השנה.
1969
בסוף שנת 1969 מנתה הקופה 195,000 חברים, שהיוו 6.8% מכלל אוכלוסיית הארץ. בלחץ שר הבריאות ומנהל המשרד הוחלט שגובה דמי הקופה יהיו תלויים בהכנסות החבר.
הוקמה מערכת לביטאון הקופה 'בריאות'. חוברות ראשונות יוצאות לאור.
1970
בסוף שנת 1970 רשומים בקופה 211,000 איש, שהיוו 7.1% מכלל אוכלוסיית הארץ.
נבדקה אפשרות להקמת מרפאה ומשרד במזרח ירושלים, שהפכה לחלק מהמדינה לאחר מלחמת ששת הימים.
1971
235,000 איש, שהיוו 7.7% מכלל אוכלוסיית הארץ, רשומים בקופת החולים בסוף השנה. הועידה החמישית התקיימה בימים 16-17.12 בבית החייל בתל אביב.
1972
בסוף שנת 1972 מנתה הקופה 253,000 מבוטחים, שהיוו 8% מהאוכלוסייה. אירוע חגיגי להענקת תעודה לחבר ה250,000 נערך במעמד שר הבריאות ויקטור שם-טוב.
1973
265,000 איש, שהיוו 8.1% מכלל אוכלוסיית הארץ, רשומים בקופת החולים.
מר באומן, יו"ר ההנהלה, וד"ר קורן, המנהל הרפואי וממייסדי הקופה, נפטרו. השופט יעקב סגל, אב בית הדין, התמנה ליו"ר ההנהלה, וד"ר נגל התמנה לתפקיד המנהל הרפואי.
אושרה הצעת חוק ביטוח בריאות ע"י הממשלה והועברה לכנסת. בין שאר הסעיפים בהצעה גם סעיף שעל פיו אזרחים יצורפו אוטומאטית לקופת החולים אליה הצטרף הארגון שלהם- כך תחוסל בעצם הבחירה החופשית של אדם בקופה. קופות החולים הקטנות התנגדו לסעיף זה, ולבסוף ירדה הצעת החוק מהפרק.
הוקמה 'אגודת שוחרי מכבי', בראשותו של השופט סגל.
במסגרת משא ומתן לאיחוד עם קופת חולים 'עממית', דרשה 'עממית' ש'מכבי' תתנתק מהסתדרות מכבי כתנאי לאיחוד.
ד"ר פרוידנטל התמנה לנציג הקופה במועצת הבריאות במשרד הבריאות, במקומו של ד"ר קורן שהלך לעולמו.
1974
277,000 איש, שהיוו 8.2% מכלל אוכלוסיית הארץ, רשומים בקופת החולים. נפתח סניף בערד.
1975
295,000 איש, שהיוו 8.5% מכלל אוכלוסיית הארץ, רשומים בקופת החולים.
אושר ונחתם הסכם על איחוד בין הקופה לקופת חולים 'אסף', לאחר משא ומתן ממושך. במקביל הוחלט על איחוד עם קופת חולים 'מאוחדת', אך הנהלת 'מאוחדת' לא אישרה את האיחוד.
1976
299,000 איש, שהיוו 8.5% מכלל אוכלוסיית הארץ, רשומים בקופת החולים בסוף השנה.
ב1 באפריל נכנס לתוקפו הסכם האיחוד עם קופת חולים 'אסף', שנחתם כשנה קודם. ד"ר פרוידנטל פרש מתפקידו כמנכ"ל הקופה, וד"ר נגל התמנה לממלא מקום מנכ"ל.
1977
300,000 איש, שהיוו 8.3% מכלל אוכלוסיית הארץ, רשומים בקופת החולים בסוף השנה. ד"ר נגל התמנה רשמית למנכ"ל, וד"ר ארר למנהל רפואי.
1978
303,000 איש, שהיוו 8.2% מכלל אוכלוסיית הארץ, רשומים בקופת החולים בסוף השנה.
השופט סגל, יו"ר ההנהלה, וד"ר ארר, המנהל הרפואי, הלכו לעולמם בשנה זו. ד"ר פרוידנטל, לשעבר מנכ"ל הקופה וממקימיה, התמנה ליו"ר ההנהלה, וד"ר יצחק רוזנבלום התמנה לתפקיד המנהל הרפואי.
1979
310,000 איש, שהיוו 8.2% מכלל אוכלוסיית הארץ, רשומים בקופת החולים.
נקבע סכום השתתפות עצמית קבוע על תרופות בשיעור של 10% ממחיר התרופה.
ועדת ההנצחות החליטה להנציח את זכרו של השופט סגל ע"י קריאת המרפאה בראשון לציון על שמו, את זכרו של ד"ר הרניק על ידי קריאת המרפאה באשקלון על שמו, ואת המרפאה החדשה בהרצלייה לזכרו של ד"ר ארר.
1980
309,000 איש, שהיוו 8% מכלל אוכלוסיית הארץ, רשומים בקופת החולים.
דמויות מפתח
ד"ר פנחס נגל - מנכ"ל הקופה בין השנים 1977-1982.
ד"ר נגל כיהן בתפקיד המנכ"ל זמן קצר יחסית (1977-1982). אומנם לא חל גידול במספר החברים המבוטחים בשנים אלה, אך בתקופתו הוחל בביזור מוקדי הניהול והקמת מחוזות והקופה שמרה על הקיים. בשנת 1973 ד"ר נגל התמנה לתפקיד המנהל הרפואי של הקופה, בו כיהן עד שהתמנה למנכ"ל בשנת 1977. ד"ר נגל נפטר בשנת 1984.
השופט יעקב סגל - יושב ראש הנהלת הקופה בין השנים 1973-1978.
השופט סגל נולד ביפו בשנת 1903. בשנים 1924-1925 למד משפטים באוניברסיטת טורינו, באיטליה. לאחר מכן חזר ארצה והמשיך את לימודיו בבית ספר למשפטים בירושלים. בשנת 1929 הוסמך והחל לעבוד כעורך דין עד שנת 1957. בין שאר ענפי המקצוע התעסק בעיקר במשפטים אזרחיים ופליליים ובענייני קרקעות.
שנת 1957 מונה לכהונת שופט בבית משפט השלום, והחזיק בתפקיד זה עד שפרש לגמלאות ביום 10.12.1973. באותה שנה הוקמה "אגודת שוחרי מכבי", בראשותו. סגל נפטר ב-06.01.1978.
רקע
ב-1982 הושלם פינוי היישובים הישראליים שהוקמו בסיני וישראל העבירה את סיני לידי מצרים. באותה שנה תקפה ישראל את לבנון במה שכונה מבצע שלום הגליל (או מאוחר יותר: 'מלחמת לבנון הראשונה'). מטרתה המוצהרת של ההתקפה הייתה הגנה על יישובי צפון הארץ מהתקפות המחבלים, בעיקר ארגונים פלסטינים שהתרכזו בדרום לבנון.
כלכלית, ישראל סבלה מאינפלציה דוהרת, שבשיאה הגיעה ל-444.9% בשנה. אף שלקראת סוף שנות השמונים הופחת השיעור ל-20% בלבד, המשק הישראלי הוסיף לסבול מקשיים.
בשנת 1987 חלה האינתיפאדה הראשונה, במהלכה התקוממו התושבים הערבים ביהודה, שומרון ועזה כנגד השלטון הישראלי. האינתיפאדה הסתיימה במלחמת המפרץ ב-1991 או עם חתימתם של הסכמי אוסלו ב-1993.
במלחמת המפרץ (ינואר-פברואר 1991) הותקפה ישראל בטילי סקאד עיראקיים במהלך שנועד לגרור אותה למלחמה ולערער בכך את הקואליציה בין ארצות הברית ובעלות בריתה הערביות נגד עיראק. ממשלת ישראל, בראשות ראש הממשלה יצחק שמיר, נמנעה מלהגיב.
בבחירות שנערכו במאי 1992 הצליחו מפלגות השמאל להשיג רוב בכנסת, לראשונה מאז 1977, ויצחק רבין מונה בשנית לראשות הממשלה. הממשלה בראשותו של רבין הובילה מספר מהלכים מדיניים לשלום עם שכנותיה כמו הסכם השלום עם ירדן או הסכם אוסלו. מהלכים אחרים נקטעו כשב-4 בנובמבר 1995 נרצח ראש הממשלה.
בריאים על פי חוק
אחרי שנים של דיונים וועדות, שחלק מהן אפילו לא פירסמו מסקנות, מינתה הממשלה בשנת 1988 ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל. בראש הוועדה עמדה שופטת בית המשפט העליון שושנה נתניהו, שעל שמה גם נקראה הודעה- 'ועדת נתניהו'. שאר חברי הוועדה היו פרופסור שמואל פנחס, פרופסור אריה שירום, פרופסור מרדכי שני וד"ר דב צ'רניחובסקי.
דו"ח הוועדה, שהוגש בשנת 1990, כלל סקירה מפורטת של מערכת שירותי הבריאות במדינת ישראל, ושורה של המלצות לרפורמה, שהמרכזית והחשובה שבהן הייתה ההמלצה לחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (שאכן נחקק בהתאם להמלצה ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת 1994).
בשנת 1995 נכנס לתוקפו חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אשר הפך את ביטוח הבריאות בישראל לביטוח חובה, כאשר כל תושב במדינה מבוטח באחת מארבע קופות החולים הקיימות, לפי בחירתו. החוק קבע מנגנוני פיקוח ובקרה על התנהלות קופות החולים, הן בצד הרפואי והן בצד הפיננסי.
החוק קבע 'סל בריאות' - רשימת שירותים רפואיים ותרופות אותם חייבת כל אחת מקופות החולים לספק לחבריה בתנאים הקבועים בחוק. בנוסף, שירותים מסוימים מסופקים ישירות על ידי המדינה, בדרך כלל באמצעות משרד הבריאות.
החוק הסדיר את מימון ביטוח הבריאות באמצעות מס בריאות פרוגרסיבי, הנגבה על ידי המוסד לביטוח לאומי, המעביר לאחר מכן את הסכומים הנגבים לקופות החולים השונות לפי נוסחה, הקרויה 'נוסחת הקפיטציה' המביאה בחשבון נתונים שונים ובהם מספר החברים בכל קופה, התפלגות הגילאים של החברים ומדדים נוספים. בנוסף, מקבלות קופות החולים השלמת מימון מתקציב המדינה.
לפני חקיקת החוק קופת החולים היחידה שקיבלה חברים ללא הבחנה בדבר במצבם הרפואי או גילם הייתה קופת חולים כללית, שהייתה בבעלות ההסתדרות הכללית. החוק קבע כי כל תושב בישראל זכאי לעבור מקופה לקופה פעם אחת בשנה, וקופת חולים אינה רשאית לסרב לקבל חבר.
החוק פגע פגיעה כלכלית קשה בקופה שמומנה בעיקר מדמי החבר. גם העובדה ששיעור משמעותי מחברי מכבי נמנו עם השכבות המבוססות סייעה למצבה הכלכלי, בהיות דמי החבר תלויים בגובה ההכנסה. יתרונות אלה נמחקו עם החוק שקבע כי 4.8% מהשכר יועברו לביטוח לאומי, וזה יחלק את הכסף בין הקופות על פי שיטת הקפיטציה- מספר חברים ומשקל שונה שיש לכל קבוצת אוכלוסייה (לדוגמה: קשישים קיבלו משקל גבוה יותר).
עוד יתרון שנמחק היה סל השירותים הגדול יחסית ממנו נהנו חברי מכבי עד החוק, אשר הכתיב סל אחיד, מצומצם יותר. בנוסף, הקופות האחרות- ובעיקר הכללית- כבר הכירו ביתרונות השיטה ה'מכבית' והחלו לאמץ, לפחות בחלקם, עקרונות כמו חופש בחירה וגישה ישירה לרפואה מקצועית. בשוק התחרותי מכבי נאלצה לחפש דרכים נוספות לבידול ולהדגשת יתרונותיה.
סכסוך עם 'כללית'
סכסוך מתמשך עם קופת חולים כללית, הקופה הגדולה במדינה, שאז היו חברים בה כ-75% מהאוכלוסייה בארץ, היווה מכשול גדול להתפתחות הקופה, במיוחד לאורך שנות השמונים המאוחרות, כשאר הייתה נהירה גדולה לקופות הקטנות בכלל ולמכבי בפרט.
תנועת העבודה הייתה בשלטון, וקופת חולים כללית, שהשתייכה לה, נהנתה במשך שנים מסיוע כספי מהמדינה שאיפשר הקמת מתקנים ברמה גבוהה (בתי חולים, מרפאות בכל רחבי הארץ וכו'). אך השנויים הפוליטיים בארץ, והתיישנות ערכי תנועת העבודה, גרמו לנדידת חברים מ'כללית' לקופות האחרות, שהציעו שירותים טובים יותר. המצב לא מצא חן בעיני קופ"ח 'כללית', והיא יצאה למאבק נגד 'מכבי', שקיבלה רבים מחבריה. הסכסוך נגע לשני נושאים עיקריים:
'כללית' פעלה לשנוי הקריטריונים לחלוקת המס המקביל (תשלום שהעבירה הממשלה לקופות לפי מספר החברים בהן) כך שהמס ששולם עבור חברים שהצטרפו ל'מכבי' מקופות אחרות, המשיך להגיע לקופת חולים כללית, ולא למכבי.
'כללית' מנעה עזרה רפואית לחברי מכבי במקומות ישוב שבהם אין למכבי שירותים רפואיים. הקופה הרחיבה את שירותיה כדי לצמצם עד למינימום את השפעת קופת חולים כללית. בנוסף הפעילה 'כללית' לחץ מוגבר על רופאיה שלא לעבוד עבור מכבי.
המאבק עם קופת חולים 'כללית' החריף בסוף 1988 עד שהקופה פנתה לבית המשפט להוצאת צו מניעה לסגירת מרפאות החוץ של 'כללית'. בית המשפט הוציא צו ביניים לפיו ימשיכו המרפאות לטפל בחברי 'מכבי'. אך ב1990 הוציאה 'כללית' הוראה לא לטפל בחברי הקופה במרפאות החוץ שליד בתי החולים שלה, ולמנוע שירותים לחברי הקופה.
כדי להתגבר על ההגבלות השלימה 'מכבי' שורה של צעדים שנקטה מראש- גיוס רופאים ברמה גבוהה, פתיחת מרפאות חוץ, פריסה רחבה של שרותי קופה במקומות מרוחקים, הסדרים חוזיים עם בתי חולים לא הסתדרותיים לקבל חברי מכבי מחוץ להסדר האשפוז האזורי, פיתוח מואץ של בית החולים 'רמת מרפא' שבבעלות הקופה, והקמת מרכזים ומרפאות ייחודיים. עם נקיטת האמצעים האמורים הצטמצם מספר המקרים הזקוקים לשירותי 'כללית' עד למינימום.
אבני דרך
1981
312,000 איש, שהיוו 7.9% מהאוכלוסייה, רשומים בקופת החולים.
אורי נדב, ממייסדי הקופה וממנהיגי תנועת 'מכבי', הלך לעולמו.
1982
315,000 איש, שהיוו 7.8% מכלל אוכלוסיית הארץ, רשומים בקופת החולים בסוף שנה זו. הועידה השישית של הקופה התקיימה בימים 25-26 במרץ בבית הרופא, בסימן 40 שנה ליסוד הקופה.
פרופסור ארנסט פרוידנטל, מנכ"ל הקופה במשך 36 שנים, יושב ראש ההנהלה ומאבותיה המייסדים של הקופה, נפטר. זמן קצר לפני מותו העניקה לו עירית תל-אביב את התואר 'יקיר תל-אביב' על פועלו ותרומתו לעיר.
מנכ"ל 'מכבי' ד"ר נגל הצהיר על רצונו לפרוש, ופתח בכך מאבק על מנוי המנכ"ל החדש. בהצבעה חשאית בהנהלה נבחר רפי רוטר למנכ"ל הקופה.
הוקמה מרפאה אנדוקרינולוגית בתל אביב ומרפאה נוספת על שם ד"ר פרוידנטל ובה שירות ריפוי בעיסוק ובליקויי דיבור, מכון פיזיותרפיה ומעבדה, ומרכז לטיפול יום לקשישים מוגבלים. הוכשר והופעל חדר ניתוח אמבולטורי במרפאה המחוזית ברמת גן והוקמה מרפאה מחוזית בחולון.
1983
323,000 איש, שהם 8% מהאוכלוסייה בארץ, רשומים בקופת החולים בסוף שנה זו.
ד"ר פנחס נגל מסיים את תפקידו כמנכ"ל הקופה. מר רפי רוטר מצטרף כחבר במועצה ובהנהלה.
הוחל בגביית היטל על ביקור קופא- בסך 100 שקלים ישנים לרבעון. מטרת ההיטל הייתה יצירת מקור הכנסה נוסף, ריסון הביקורים אצל רופאים ויצירת סדר במערכת. בנוסף הוכנה תכנית למחשוב הקופה, והוקם מערך של מידע סטטיסטי לתכנון ובקרה. המטרה הייתה לגבש ביחד תשתית מחשוב כוללת לכל חתכי המידע בקופה.
בשנה זו התקיימה שביתת רופאים של ארבעה חודשים במדינה, אך הקופה המשיכה לתפקד כרגיל.
הוקמה היחידה לבדיקות אולטרסאונד במכון הרנטגן בתל אביב, מרפאות חדשות בבית ים, אזור ונתניה, מרכז רפואי חדש בירושלים, מעבדה מרכזית, מכון לפיסיותרפיה, מכון אנדוקרינולוגי ומכון לסכרת במרפאה החדשה ביפו. בנוסף הורחבו המרכז הרפואי בחולון, סניף הקופה בצפת וסניף נצרת עילית.
1984
322,000 איש, שהם 8% מהאוכלוסייה, רשומים בקופת החולים בסוף השנה.
בתחילת שנה זו ניהלה 'מכבי' מגעים עם קופת-חולים 'מאוחדת' לגבי איחוד. לבסוף האיחוד לא יצא אל הפועל בשל חילוקי דעות על איוש תפקידים מרכזיים בקופה המאוחדת.
נפתחה מרפאה חדשה ברחוב השל"ה על שמו של פרופ' פרוינדנטל ז"ל, מנכ"ל הקופה במשך שנים רבות וממייסדי הקופה.
ד"ר נגל, מנכ"ל הקופה בשנים 1977-1982, הלך לעולמו. עו"ד אליהו גיצלטר צורף כחבר הנהלה ונבחר כיו"ר ההנהלה.
סניפים חדשים ומרפאות נפתחו ביבנה, אשדוד, קריית מוצקין, רחובות וערד. בחיפה הוסב מבנה בית ספר בשכונת הדר הכרמל למרכז רפואי מחוזי.
טיפולי שיניים ניתנים לראשונה לחברי הקופה בשנה זו.
1985
342,000 איש, שהם 8.1% מהאוכלוסייה, רשומים בקופת החולים בסוף שנה זו.
הוקמה ועדה למשא ומתן עם קופת חולים 'מאוחדת' לאיחוד הקופות, ועקרונות האיחוד מאושרים.
שתי מרפאות שיניים של הקופה הוקמו ברמת גן ובתל אביב. בקרית אונו נפתח משרד ושרות אחות, הסניף בבת ים עובר למשכנו החדש, ובחולון הורחב משרד המחוז.
1986
358,000 איש, שהם 8.3% מהאוכלוסייה, רשומים בקופת החולים בסוף השנה.
בשנה זו נפתחו סניפים חדשים במכבים, כפר סבא ויבנה, וסניף אשקלון עבר למרפאה חדשה. הוקמה מנר"ש- מינהלת רפואת השיניים- שמטרתה לפתח את התחום בקופה. מרפאות שיניים נפתחו בבת ים, כפר סבא חיפה ותל אביב. מכון לב חדש הוכשר ומופעל במרכז הרפואי ברמת גן.
הוקמה חברת 'פרוקרדיה' כחברה בת של הקופה והחלה לפעול במלון פלאז'ה, תל אביב. פרוקרדיה עוסקת עד היום בשלושה תחומים עיקריים: שירותי אבחון וייעוץ בתחום הלב (כמו בדיקות אקו ומיפויים), שירותי טלה-רפואה (פענוח בדיקות רפואיות מרחוק) ושירותי החלמה ושיקום לאחר אירועי וניתוחי לב.
עבודות מחקר של רופאים מומחים מהקופה מתפרסמות לראשונה בכנסים בינלאומיים בעולם.
1987
384,500 איש, שהם 8.8% מכלל האוכלוסייה, רשומים בקופת החולים.
חברת 'סורקו רמת מרפא' שמפעילה את בית החולים 'רמת מרפא' נרכשה על ידי הקופה וכך מוקם בית החולים הראשון של הקופה. בית החולים עבר שיפוצים מקיפים והוקמו בו חדרי ניתוח מודרניים, חדרי אשפוז וטיפול נמרץ.
לאחר עלייה הדרגתית בתוחלת החיים וגלי העלייה שהביאו איתם מספר רב של קשישים הוקם אגף 'מינהל מעונות מכבי' שמטרתו לתת מענה לאוכלוסייה המבוגרת- לנהל את בתי האבות, המחלקות הסיעודיות והדיון המוגן שמכבי עתידה להקים, בנוסף נרכש ברמת השרון מבנה בו תוקם מחלקה סיעודית ודיור מוגן.
הסניפים בפתח תקווה ובאר שבע הורחבו בשנה זו, וסניפים חדשים הוקמו באילת, אופקים, מצפה רמון, מעלה אדומים, מזרח ירושלים, קריית גת, רמת השרון ובית שמש. בירושלים נרכש בניין שישמש מרכז רפואי ומנהלתי לאזור, ומרפאות שיניים חדשות נפתחו בירושלים וברמת גן.
בתי המרקחת בירושלים ושל קופת חולים 'מאוחדת' מטילים חרם על מכירת תרופות לחברי הקופה.
1988
420,600 איש, שהם 9.5% מכלל האוכלוסייה, רשומים בקופת החולים.
עו"ד גיצלטר, יושב ראש ההנהלה, הלך לעולמו. באותה שנה התקיימה הועידה השביעית, בין ה10 ל11 במרץ בכפר המכבייה. הועידה בחרה מועצה, שיושב הראש שלה הוא פרופ' זלצר, המועצה בוחרת הנהלה ובראשה חברת הכנסת שרה דורון. אחת מהחלטותיה המרכזיות של הועידה היה קידום בריאות ורפואה מונעת. כך הופעלו שני פרויקטים ניסיוניים לגילוי מוקדם ולמניעת מחלות לב וכלי דם במרפאות בהרצלייה ובירושלים, בנוסף לעזרי חינוך, מתן חיסונים נגד שפעת ופתיחת תחנה לאם ולילד בירושלים.
נפתחו מרפאות שיניים חדשות בפתח תקווה, באר שבע, קריית ביאליק, אילת, חולון, מעלה אדומים ויבנה. סניפים חדשים הוקמו במגדל העמק, מצפה רמון ונתיבות, והקופה החלה לתת שירותים עצמאיים לחברי קופה בערי יהודה ושומרון.
במקביל להתפתחות בסניפים ומבנים, התפתחה הקופה ברמת הציוד הרפואי והשירותים הרפואיים, כמו מחלקות הדמיה ורנטגן שנפתחו בתל אביב, ירושלים, חיפה והרצלייה. הושלם התכנון והתכנות של מחשוב מכוני הרנטגן, ונחתם הסכם עם חברת שח"ל למתן שרות מנויים לקרדיו-ביפר וניידת טיפול נמרץ לחברי הקופה. בנוסף הגיעה הקופה להסדר עם בתי חולים לביצוע צנתורים לחברי הקופה.
1989
461,500 איש, שהם 10.2% מכלל האוכלוסייה, רשומים בקופת החולים.
ביטוח 'מכבי מקיף', שהונהג בקופה, מעניק לכל חבר קופה ביטוח לניתוח השתלת אברים בחו"ל והשתתפות במימון ניתוחים בחו"ל שלא ניתן לבצעם בארץ.
הפעילות בתחום הרפואה המונעת הורחבה: מועדון מכבי +, ספרים, קלטות וידאו לחינוך מיני לנוער, קורסים ותכניות למניעת מחלות לב וכלי דם, וגילוי מוקדם של סרטן (השד, צואר הרחם והמעי הגס).
נמשכה פעולת ההדרכה ולימודי המשך של רופאים. הקופה הוכרה ע"י המועצה הרפואית של הסתדרות הרופאים כיחידה אקדמית להשתלמות רופאים, וישנו עידוד מחקר רפואי בקופה וחתירה להכרה אקדמית במחקרים אלה. שלוש עבודות מחקר (לניתוחי לייזר בעיניים) הוצגו בכנסים בינלאומיים.
ניתן דגש מיוחד לתודעת שרות לחברי קופה. הודפס תיק רפואי במתכונת חדשה, הוארכו שעות קבלת הקהל בסניפים, מרבית הסניפים הגדולים והבינוניים חוברו למערכת המחשב במרכז ע"י מסופים, הוחל במחשוב המערכת הרפואית- טפסי תשלום לבתי חולים, מכוני ההדמיה ובתי המרקחת.
סניפים חדשים נפתחים בנס ציונה, קריית שמונה, הוד השרון, אריאל, עפולה, חצור ומרכז רפואי חדש בראשון לציון. מרפאות שיניים חדשות נפתחו באשקלון, ראשון לציון, קריית אונו, ואילת. שרות אורטודנטי ניתן מעכשיו בקרית ביאליק ובראשון לציון. סניפי דימונה, אשקלון אילת קריית אונו והמרכז הרפואי ברמת גן משופצים ומורחבים.
1990
491,200 איש, שהם 10.7% מהאוכלוסייה, רשומים בקופת החולים בתחילת השנה. ב24 ביוני מצטרף החבר החצי מיליון.
סניפים חדשים נפתחו בקרית מלאכי, אלפי מנשה, רמלה, לוד וזכרון יעקב. בקרית מוצקין נרכש בנין בשלבי בניה להקמת מרכז רפואי לחברי הקופה תושבי הקריות. הוקם חדר ניתוח במרפאת הקופה באשקלון.
הוקמה ועדה מייעצת לרפואת נשים ולרפואת משפחה, יחידה לסכרת הריון במרפאה להריון בסיכון גבוה, שתי יחידות לאבחון וטיפול לבני הגיל הרך הלוקים בבעיות התפתחות- האחת במחוז השרון והשנייה באזור הנגב, מרכז לטיפול בילד ברמת השרון ומרכזים לאשפוז יום לילדים ברמת השרון ובתל אביב. הוכנה תכנית פעולה לבריאות הנפש למבוגרים.
בתחום קידום בריאות ורפואה מונעת מתרחבות התכניות למניעת מחלות לב וכלי דם, גילוי מוקדם של סרטן השד והמעי הגס. כמו כן בתל אביב נפתחת מרפאה לאבחון וטיפול במחלות צוואר הרחם.
1991
נפטר ד"ר יצחק רוזנבלום, המנהל הרפואי של הקופה, ואת מקומו תופסת פרופסור ברכה רמות.
1992
הכרטיס המגנטי נכנס לשימוש. מכבי היא הקופה הראשונה בארץ, ובין הראשונות בעולם, המחליפה את פנקס החבר בכרטיס מגנטי. המרפאות העצמאיות מצוידות בקורא כרטיסים המאפשר לרופא להעביר את כרטיס המטופל ולקיים תקשורת עם מערכת המחשב המרכזית של מכבי. במהלך השנים יהפוך הכרטיס לאמצעי תקשורת בין הרופא, החבר וכל מערכת המידע והשירותים של הקופה.
מתקיימת הועידה השמינית של מכבי.
1993
לסניפי הקופה נכנסים ה'בדיקומטים', כחלק מתהליך מחשוב מואץ בקופה. הבדיקומטים מאפשרים לחבר לקבל תוצאות בדיקות מעבדה בהעברת כרטיס מגנטי.
1994
נחתם הסכם עם חברה לביקורי בית ליליים של רופא, כאשר הרופא המטפל אינו זמין. בית חולים רמת מרפא עבר למשכנו החדש בפתח תקווה. בנוסף נחכר בית החולים הפרטי הוותיק ביותר, אסותא, על ידי הקופה. צעד זה איפשר לקופה להרחיב את שירותיה ולספק ניתוחים מכל הסוגים, שירותי אבחון מתקדמים ומרפאות חוץ בתחומים רפואיים שונים.
1995
למכבי מיליון מבוטחים, הכפילה את מספר חבריה בחמש שנים.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי נכנס לתוקפו ב1.1.95 לאחר עשרות שנים של דיון ציבורי. ביטוח הבריאות הופך מוולונטרי לחובה, כאשר הבחירה בקופת החולים נשארה בידיו של המבוטח.
מכבי נכנסת לתחום הרפואה התעסוקתית, ופותחת שש מרפאות מקצועיות לריפוי תעסוקתי, מסיימת את התלות בשירותי קופת חולים כללית בתחום. נפתחים מכוני שמיעה וטיפול בדיבור, ובנוסף מתחילה הקופה לתת שירות תזונתי באמצעות דיאטנים הנותנים ייעוץ תזונתי לחברים ברמה אישית וקבוצתית. מוקמת "מכבי טבעי", המציעה לחברי מכבי, במסגרת הביטוח המשלים, רפואה משלימה אלטרנטיבית תחת השגחת ההנהלה הרפואית של מכבי.
1996
מנכ"ל הקופה רפי רוטר והמנהלת הרפואית פרופסור ברכה רמות פורשים מתפקידם. את מקומו של רוטר תפס שבתי שביט, שהיה עד אז ראש המוסד, ופרופסור אליק אבירם את מקומה של רמות, שנשארת בקופה כסגן יו"ר ההנהלה, וכיו"ר המועצה הרפואית של מכבי.
1997
מעתה אימרו- 'מכבי שירותי בריאות'. במסגרת שינוי כולל שעוברת הקופה משנה הקופה את שמה, כמו גם את חזונה. החזון החדש הוא "טיפוח בריאותם הכוללת של לקוחותיה חברי הארגון. מכבי תמשיך להיות מערכת שירות ממוקדת לקוח איכותית, חדשנית והמתקדמת ביותר, תוך שאיפה לתרומה לתקומה לקהילה ולחברה בישראל".
כחלק משינוי החזון הוגדרו כמה יעדים אסטרטגיים- איכות שירות למען בריאות כוללת, מערכות בריאות ומידע משולבות, משוכללות וגלובליות, יעילות וניצול מרבי של השירותים, בסיס כלכלי איתן, מערכת ביטוחים משלימים מתקדמת ופריסה גיאוגרפית יעילה של השירותים.
הנהלת הקופה לוקחת החלטות כלכליות נרחבות ביניהן הגבלת הרופאים החדשים המצטרפים, והעלאת הרף לדרישה של תואר 'מומחה' מכל רופא חדש שמצטרף, סגירת סניפי הקופה בימי שישי, הגבלת מספר העובדים המנהליים והפארא-רפואיים והגדלת מספר השירותים עבורם נדרשת מהמבוטח השתתפות כספית (בהתאם לחוק).
נפתח 'מכבי ללא הפסקה' - מוקד טלפוני הפועל 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע ומספק לחברים מידע כללי על שירותי מכבי ויעוץ רפואי ראשוני ע"י צוות אחיות ורופאים.
גובשה תכנית רב שנתית לפיתוח השירותים הגריאטריים, הוקמה מועצה גריאטרית ומונתה לה זרועה ביצועית- מינהל גריאטריה. התכנית גובשה בעקבות הזדקנות כללית של האוכלוסייה, ובתוכה גם של מבוטחי מכבי (גידול של כ40% מאז 1996).
נפתח בית הספר 'מירב', בית ספר לרפואה משלימה וטבעית, כחלק מלימודי ההמשך של האוניברסיטה הפתוחה ו'מכבי טבעי'. כיום בית הספר הוא מהבולטים בארץ בהכשרת מטפלים ברפואה משלימה. בית הספר עומד בסטנדרטים בינלאומיים מבחינת הרמה האקדמית מקצועית, הרקע הרפואי הנרכש וההתנסות הקלינית.
1998
כדי להיענות לשינויים בחוק ביטוח בריאות ובחוק ההסדרים מאותה שנה, מעבירה מכבי ב1998 את הביטוחים המשלימים מקרן מכבי ומכבי מגן לאגף פנימי- שב"ן- שירותי בריאות נוספים. השירותים ניתנים מעתה במסגרת מגן כסף ומגן זהב (לימים השתנו שם התכנית ל'מכבי כסף' ול'מכבי זהב'). כל הביטוח הסיעודי מועבר למכבי מגן, שהיא אגודה שיתופית לביטוח הדדי נפרדת ממכבי.
אתר האינטרנט של 'מכבי' עולה לאוויר והופך להיות האתר בעל מספר המבקרים הגדול ביותר מבין אתרי קופות החולים בארץ.
הוקם מערך הטלהרדיולוגיה - העברת צילומים בתקשורת לשם אבחון. פרויקט זה מקדם בעיקר את זמינות ומהירות הפענוח למכונים בפריפריה.
1999
'מכבי' נכנסת לתחום חדש- שירותי אופטיקה ואופטומטריה שניתנים בסניפי 'מכבי ממבט ראשון'- רשת חנויות בבעלות מכבי ומרביתן בזיכיון, הפזורות ברחבי הארץ.
שנת 1999 הוכרזה כ'שנת הקשיש הבינלאומית' ובמכבי נעשית פעילות לקידום הבריאות ואיכות החיים של המבוטחים הקשישים. רשת מעונות מכבי ממשיכה לגדול וכוללת כבר שישה בתי דיור מוגן ו-11 מחלקות סיעודיות.
2000
1,460,000 איש רשומים בקופת החולים. הועידה העשירית מתקיימת בשנה זו.
דמויות מפתח
מר רפאל רוטר - מנכ"ל מכבי 1983-1996.
רפי רוטר שימש כמנכ"ל מכבי בשנות הצמיחה המשמעותיות ביותר שלה. על פי חזונו הפכה מכבי מקופת חולים קטנה ושמרנית למערכת שירותי בריאות רחבת היקף, השנייה בגודלה בארץ, שיכלה להתמודד גם עם משבר חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הוא ניחן בראייה רחבה וארוכת טווח, אך הקפיד גם להיות מעורב בפרטים מעשיים כמו מיקום ועיצוב של כל סניף חדש, והציב את מכבי בחזית הטכנולוגיה.
רוטר, צבר יליד 1934, בן להורים חלוצים יוצאי פולין ממתיישבי המושבה חדרה, יוצא יחידת המחקר של חיל המודיעין, מוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים בכלכלה וסטטיסטיקה, הגיע למכבי לאחר ששימש כמנכ"ל הביטוח הלאומי בשנות ה70. הוא נחשב כבר סמכא, אוטוריטה מקצועית ושופר של שכבות המצוקה. עם מוניטין זה הגיע למכבי והצדיק אותו במלואו.
גב' שרה דורון ז"ל - יו"ר מכבי משנת 1988 ועד מועד פטירתה ב3.11.2010.
שרה דורון, אישיות ציבורית מוכרת ובעלת ניסיון עשיר, כיהנה כיושבת ראש הנהלת מכבי שירותי בריאות מאז שנת 1988. בתפקידיה הקודמים כיהנה כחברת מועצת עיריית תל אביב ובהמשך כחברת כנסת מטעם הליכוד וכשרה בשתי ממשלות. תחת שרביטה הפכה מכבי לארגון הבריאות המוביל בישראל עם למעלה ממיליון ושבע מאות וחמישים אלף חברים. לפי גישתה של גב' דורון, חייב השרות הניתן לחברי מכבי להיות מקצועי, לבבי ואנושי.
דורון נולדה ב-20 במאי 1922 בקובנה שבליטא ובשנת 1933 עלתה ארצה. פעילותה הציבורית החלה כיו"ר ועד ההורים העירוני בתל אביב, ניסיון בעקבותיו נבחרה למועצת העיר. כחברת מועצת העיר תל אביב כיהנה שבע שנים ושימשה יו"ר ועדת החינוך העירונית.
פרופ' ברכה רמות - המנהלת הרפואית של מכבי בשנים-1991-1996.
פרופ' ברכה רמות ז"ל, כלת פרס ישראל ברפואה, הצטרפה לקופת חולים מכבי בשנת 1990, כשהייתה בשיא הקריירה הרפואית שלה. ברזומה שלה כבר נרשמו הקמת המכון ההמטולוגי בתל השומר בהיותה בת 32, ותרומה מכרעת לתחום ההמוטולוגיה בארץ- בטיפול, במחקר ובהכשרת דור של מומחים בתחום. כמו כן נמנתה עם המקימים של בית הספר לרפואה בתל אביב.
לארץ הגיעה פרופ' רמות, שנולדה בשנת 1927, כמעפילה, צעירה בת 20, ומיד התגייסה לשורות הפלמ"ח כחובשת. מאז היו חייה מופת של עשייה למען מקצוע הרפואה ולמען מדינת ישראל. על כך זכתה בשנת 2001 בפרס ישראל. לאחר פרישתה מתפקיד המנהלת הרפואית של מכבי, המשיכה לכהן כסגן יו"ר הנהלת הקופה, וכן המשיכה בפעילות ציבורית-התנדבותית בנושאי בריאות הציבור, חוק זכויות החולה וקידום הדור הצעיר ברפואה.
תפקידה האחרון היה בוועדת סל התרופות. הייתה נשואה לד"ר יהושע רמות, שהקים את השירות הפסיכולוגי בצה"ל. בשנת 1971 נפטר בעלה. רמות נפטרה בשנת 2006 בגיל 79.
פרופ' ממתיהו זלצר - מנהל מחוז צפון של מכבי, ויו"ר מועצת מכבי- 1988-1996.
פרופ' זלצר היה מהדמויות הבולטות של עולם הרפואה בארץ, מומחה בעל שם עולמי בתחום רפואת ילדים ופגים, ופרופ' חבר באוניברסיטת סטנפורד. הקים את חדרי התינוקות הראשונים בבית חולים רמב"ם, שימש מנהל מחלקה לכירורגיית ילדים, וסגן מנהל בית החולים, ממקימי בית הספר לרפואה בטכניון. בתקופה כהונתו תרם רבות להתפתחותה של מכבי בצפון הארץ, הצליח לגייס לשורותיה רופאים רבים ואיכותיים.
מר שבתאי שביט - מנכ"ל מכבי שירותי בריאות 1996-2001
הגיע למכבי שירותי בריאות לאחר ששימש כראש המוסד בתקופה בה נרשמו לזכות הארגון פעולות נועזות רבות. שביט, בעל תואר ראשון במזרחנות ובעל תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד, הטמיע במכבי את הגישה השירותית וההתמקדות בלקוח. מדיניות זו באה לידי ביטוי בהחלפת שם הקופה בתקופתו ל'מכבי שירותי בריאות'. לאחר פרישתו ממכבי, המשיך שביט בתפקידי ניהול בכירים בסקטור העסקי.
שבתאי שביט נולד בחיפה בשנת 1939 לאב מנהל בית-ספר ולאם שהייתה גננת. למד ב'בית הספר לילדי עובדים ליד מפעל המלט נשר' בשכונת הפועלים נשר. סיים את לימודי התיכון בבית הספר הריאלי בחיפה ולאחר מכן התגייס לצה"ל. שרת בממשל הצבאי, נמנה עם ראשוני סיירת מטכ"ל, והשתחרר בדרגת סמל. סיים תואר ראשון במזרחנות ושפה ולשון ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' אלכסנדר אבירם - מנהל רפואי 1996-2002.
בוגר ביה"ס לרפואה בירושלים. מומחה ברפואה פנימית, נפרולוגיה ומינהל רפואי. שימש בעבר כמנהל המחלקה הנפרולוגית במרכז הרפואי תל אביב, וכמנהל בית החולים רוקח בתל אביב. משנה למנכ"ל ה.מ.הדסה, ומנכ"ל בית החולים אסותא. כיום משמש פרופ' אבירם המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר מדינות הבריאות.
אבירם נולד בתל אביב ב-1935. בוגר בתי הספר הכרמל ותיכון עירוני א'. למד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 1954-1961. עם סיום ההתמחות ניהל את צוות השדה של המחקר הקליני הראשון על מחלות לב בקרב הבדואים בנגב ואחר כך התקבל להתמחות במחלקה פנימית א' בבית חולים הדסה בירושלים.
ב-1980 התמנה כחבר הוראה בדרגת פרופסור-חבר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. ב-1983 סיים את הקורס הראשון במינהל מערכות בריאות (אוניברסיטת חיפה) והיה בין ה'אבות המייסדים' של מקצוע הניהול הרפואי כמקצוע התמחות קליני מוכר. ב-1985 העביר אבירם את המחלקה לידי תלמידיו והתרכז מאז בתפקידי ניהול בלבד.
ב-2002 פרש ממכבי ומאז הוא משמש כמנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות.
רקע
אף על פי שהוא אכן נגמר, עדיין חסרה לנו נקודת המבט הרחבה הנדרשת על מנת לסכם את העשור הראשון של שנות ה2000 כיאות. למרות זאת, ניתן לסמן כמה אירועי מפתח.
ב28 בספטמבר בשנת 2000 פרצה האינתיפאדה השנייה, אינתיפאדת אל-אקצה, כינוי שניתן על ידי הפלסטינים להתקוממותם נגד מדינת ישראל. התקוממות אלימה זו כללה בתחילתה פעולות מחאה עממיות, אך במהרה הפכו פעולות טרור וגרילה להיות ביטויה המרכזי.
העשור החל כשבראש הממשלה עמד אהוד ברק, שבתקופתו יצאו כוחות צה"ל מדרום לבנון, שם היו מאז סוף מבצע שלום הגליל(מלחמת לבנון הראשונה). ברק התפטר בסוף שנת 2000, ואת מקומו תפס ב2001 אריאל שרון.
במהלך כהונתו היה שרון אחראי על מבצע 'חומת מגן', שמטרתו חיסול תשתית הטרור ואת גל הפיגועים שהלך והתעצם. לאחר שנבחר בשנית לראשות הממשלה, חל מפנה בעמדותיו של שרון: הוא הכריז על תכנית ההתנתקות החד צדדית, ובאוגוסט 2005 פינה את ההתיישבות היהודית כולה מרצועת עזה. שרון נשאר בתפקידו עד שב 2006 עבר אירוע מוחי שהביא להעברת סמכויותיו כראש ממשלה וכיו"ר תנועת "קדימה" לאהוד אולמרט. מאז הוא שרוי בתרדמת.
מפלגת קדימה, בראשותו של אהוד אולמרט, ניצחה בבחירות בשנת 2006. אולמרט כיהן בתפקיד ראש הממשלה כשלוש שנים, במהלכן פרצה מלחמת לבנון השנייה בעקבות חטיפתם של שלושה חיילים, בנוסף למבצע עופרת יצוקה, שמטרתו הייתה להפסיק את ירי הרקטות מרצועת עזה על ישובי הדרום. אולמרט התפטר בשנת 2009, ובבחירות שנערכו לאחר מכן נבחר בנימין נתניהו לראש הממשלה, בתפקיד זה הוא מכהן עד היום.
מכבי שירותי בריאות
מעבר לשינוי בשמה, מכבי נהנית בעשור זה מעלייה מתמדת במספר המבוטחים ומשדרוג נמשך של כל מתקניה הרפואיים.
בשנת 2000 התקיימה הועידה העשירית, שסיכמה את אירועי שנות התשעים והצביעה על המגמות החיוביות במצבה של הקופה המונה כבר 1.46 מיליון חברים, וזוכה לשביעות הרצון הגבוהה ביותר על פי סקרים שנערכו בקרב לקוחות כלל הקופות. בנוסף חלקה באוכלוסייה גדל מ19.9% ל22.6%- הגידול הגדול ביותר ביחס לשאר הקופות.
בשנים שאחרי הועידה סבלה הקופה, כמו כל מערכת הבריאות אז, משחיקה תקציבית שנבעה בין השאר מהלאמה גוברת והולכת של קופות החולים. שינויים בחוק אפשרו למשרד האוצר להכריז על קופות החולים כגופים נתמכים ולהטיל עליהן את כל המגבלות החלות על גופים ממשלתיים, כמו הכפפת תנאי העבודה של העובדים לממונה על השכר, ומגבלות אחרות על ההתנהלות הפיננסית של הארגון.
המהלכים שביצעה הקופה, ברמה אסטרטגית וניהולית, הביאו להישג הגדול של שמירת איזון תקציבי, הישג שאף קופה אחרת לא הגיעה אליו. מאידך הביאו מהלכים אלו גם לתוצאות פחות ברוכות של גידול בביורוקרטיה הפנים-ארגונית וכלפי המבוטחים , והאטה בגידול במספר המבוטחים.
אחת התשובות להקלת העומס הביורוקרטי הייתה המשך ההתמחשבות ופיתוח מערכות הידע, המידע והשירות הניתנות באופן ממוחשב. מערך הדימות ממשיך לפתח את שירות הטלה-רדיולוגיה, היכולות של "מכבי online" (הזמנת שירותים באינטרנט, נגישות מטופל לממצאים ולתוצאות בתיקו הרפואי) מתרחבות, תחנות האיסוף הופכות ל- one stop shop ופוטרות מהצורך לעבור דרך המזכירה, וכבר בשנת 2001 נפתחת המגה-לאב, מעבדת העל של מכבי.
בשנת 2005, בוועידה ה11, מציגה מכבי מספרים משופרים בכל המישורים, למרות הנסיבות. בשנה זו מונה הקופה 1.6 מיליון חברים, לעומת 1.4 בשנת 2000. לעומת קופות אחרות, מציגה מכבי בשנים אלה איזון תקציבי ואף עודפים בשנים מסוימות. אלה מופנים ליישום טכנולוגיות רפואיות ותרופות לטובת חבריה, מעבר לאלו הנמצאות בסל הציבורי, והיא ממשיכה להיות מובילה בהכנסת תרופות חדשות המוכרות כמצילות או כמאריכות חיים.
מכבי 2012 – פנים לעתיד
בשנת 2007 מציגה מכבי את תכנית החומש "מכבי 2012", שעיקריה הם הידוק הקשר עם רופאים עצמאיים, הקמת מרכז הדרכה ותמיכה לרופאים וצעדים נוספים לשמירה על איכות המשאב העיקרי של מכבי- הרופא העצמאי. תכנית 2012 מצהירה גם על המחויבות לתת לחבר את מירב השירותים תחת קורת גג אחת, ככל שניתן, בביתו של החבר ובמרפאת הרופא.
שנת 2007 תיזכר במכבי כשנת המאבק על סל הבריאות. קברניטי מכבי, ובראשם פרופ' קוקיה ועמיתיו, ממלאים תפקיד חשוב במאבק הציבורי להרחבה מירבית של הסל. בהתאם לתכולת הסל החדשה, עושה הקופה שינויים במערך הביטוחים שלה, תוך שהיא מנסה לשלב בין מגבלות חוק ההסדרים 2008, לשמירה על רמת השירותים אליה היו רגילים עד כה חבריה והמבוטחים בביטוחים המשלימים.
בתכנית "מכבי 2012", מכבי, שהוקמה כקופה קטנה ומגזרית, כבר אינה מהססת להגיד כי הגידול הוא יעד, הגודל הוא כוח.
אבני דרך
2001
ב2001 נפתחה ה'מגה-לאב'- מעבדת-העל של הקופה, הממוקמת באזור פארק המדע ברחובות, ובה מבוצעות כל בדיקות המעבדה של הקופה בתהליך שכולו ממוחשב- החל מהפניית הרופא ועד לתוצאות המשודרות למרפאת הרופא המפנה ולמכבי online. בנוסף הוקם בית החולים אסותא אשדוד.
מנכ"ל הקופה, שבתי שביט, עוזב את תפקידו. את מקומו תופס פרופסור יהושע שמר.
2002
גובשה תכנית 'מכבי 2007'- תכנית עבודה חמש שנתית שאלה עיקריה:
קונספט רופא אישי- רופא אחד, שאותו בוחר המטופל, שמלווה ועוקב אחר מצבו של המטופל , עוזר בבחירת השירותים הרפואיים השונים ורואה עצמו אחראי לבריאותו השלמה של המטופל. השיטה החלה לפעול לתקופת ניסיון ב2004 ולאור הצלחתה הוחלט להרחיב אותה.
רפורמה אירגונית- במטה הקופה התבצע אירגון מחדש במסגרתו מוקמת חטיבת בריאות, האחראית לקביעת המדיניות הרפואית על כל חלקיה.
2003
בית החולים רמת מרפא אוחד תחת המותג 'אסותא'.
2004
בשנת 2004 הוחלט על הקמת המכון לחקר שירותי הבריאות, שיעדו קידום הפעילות המחקרית של מכבי תוך שיתוף פעולה עם חוקרים וארגוני מחקר בארץ ובעולם. המכון מסונף לביה"ס לבריאות הציבור של אוניברסיטת תל-אביב ומנהלת אותו ד"ר קיי. פרופ' יהושע שמר משמש כיו"ר המכון.
פרויקט 'תיק רפואי מרכזי', עליו עובדת הקופה מספר שנים, יצא לדרך ב2004. הדגמה ליעילותו של התיק הרפואי ניתן למצוא ב'פורטל רופא'- זהו כלי מחשובי לשיפור עבודת הרופא, המאפשר לרופא גישה לכל הנתונים של מטופליו, כמו גם גישה לספרות מקצועית אלקטרונית, פורומים וירטואליים ועוד.
2005
בשנה זו הוקמה חברת מכבי אחזקות, חברה שמרכזת את פעילות על חברות הבת של מכבי- בית בלב, נרקיס ערד, וחברה חדשה שמוקמת באותה העת- 'מכבי CARE'- חברה המייצרת תרופות , ויטמינים ותוספי מזון. תוצרי החברה נמכרים בכל בתי המרקחת.
חברת אסותא מרכזים רפואיים בע"מ, חברה בת של קופת חולים מכבי, תפסה תאוצה, וכשמינית מהניתוחים בארץ בוצעו בבתי חולים אסותא.
בוועידה ה-11 המתקיימת בשנת 2005 מציגה מכבי מספרים משופרים בכל המישורים- לעומת קופות אחרות הציגה מכבי בשנים שלפני הועידה איזון תקציבי ואף עודפים בשנים מסוימות. את הכספים ניצלה הקופה ליישום טכנולוגיות רפואיות ותרופות לטובת חבריה מעבר לסל הציבורי. מכבי המשיכה להוביל בהכנסת תרופות חדשות המצילות או מאריכות חיים. במכבי אחוז העוזבים הנמוך ביותר מבין כל הקופות.
פרופ' מנחם פיינרו, מנהל חטיבת הבריאות, פרש. את מקומו תפס פרופ' אהוד קוקיה.
2006
הוקם אגף הביטוח, שמרכז את כל פעילות הביטוח במכבי, כולל השב"ן (שירותי בריאות נוספים - מגן כסף ומגן זהב, הנקראים היום 'מכבי כסף' ו'מכבי זהב') ביטוח חו"ל וביטוח סיעודי.
נפתחה מעבדה לציטולוגיה. ציטולוגיה משמעה מדע התא. במעבדות ציטולוגיות נעשות בדיקות מיוחדות כמו בדיקה לסרטן צוואר הרחם ואחרות.
2007
נפתח בית החולים 'אסותא השלום'.
הנהלת הקופה הצהירה על "אחריותיות" כוללת של הקופה לבריאותם השלמה של חבריה תוך שמירה על מסגרת המשאבים העומדים לרשות הארגון. תפיסה זו מנוסחת בחזון מכבי עליו מצהירה ההנהלה בשנה זו: "מכבי ארגון שירותי הבריאות המוביל והמתקדם בישראל, תקדם את הבריאות השלמה של חבריה, תעניק רפואה אינטגרטיבית ומותאמת אישית לכל חבר ותטפח מצוינות באיכות הרפואה, בידע ובשירות.".
בשנה זו פורש פרופ' יהושע שמר מכס המנכ"ל ואת מקומו תופס פרופ' אהוד קוקיה. פרופ' קוקיה, שניהל עד כה את חטיבת הבריאות, מוביל כמנכ"ל מהלכים להעצמת החבר והקטנת אי השוויון במערכת הבריאות בישראל. שנת 2007 הינה שנת המאבק על סל הבריאות, קברניטי מכבי ובראשם ד"ר אהוד קוקיה ממלאים תפקיד חשוב במאבק הציבורי להרחבה מירבית של סל הבריאות.
2008
חוק ההסדרים של 2008 הטיל גזירות כלכליות וחברתיות קשות, והערים קשיים על הקופה והמבוטחים. הקופה עשתה רוויזיות במערך הביטוחים שלה כדי להטמיע את מגבלות החוק מבלי לפגוע ברמת השירותים אליה היו רגילים המבוטחים.
2009
נפתח בית החולים "אסותא רמת החייל".
דמויות מפתח
פרופ' יהושע שמר - מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, 2001-2007
פרופ' שמר הגיע למכבי לאחר ששימש כמנכ"ל משרד הבריאות. פרופ' שמר שם דגש על עקרונות הניהול המודרני והשריש תרבות ארגונית של מדידת איכות ומצוינות. תחת שרביטו פיתחה מכבי את מערך הרופאים המנהלים וייעלה את המנגנון המנהלתי תוך איזון נכון בין המנהל לבין הרפואה. על פי תפיסתו המטופל צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות וזו באה לידי ביטוי במדיניות 'הרופא האישי'.
פרופ' שמר, יליד 1948, הינו פרופסור מן המניין לרפואה פנימית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, שירת שנים רבות בתפקידים בכירים במערך הרפואה בצה"ל, הושאל לתקופה מסוימת למשרד הבריאות לתפקיד משנה למנכ"ל, שב לצבא כדי לשמש כקצין רפואה ראשי וכשהשתחרר חזר למשרד הבריאות כמנכ"ל.
כיום נמשכת פעילותו ב'מכבי' כסגן וממלא מקום ליושב ראש ההנהלה, יו"ר ועדת הכספים ויו"ר מועצת המנהלים של רשת בתי החולים 'אסותא' שבבעלות הקופה. לצד תפקידים אלו שמר משמש עורך משנה בכתבי העת הרפואיים "הרפואה" ו-IMAJ.
פרופ' מנחם פיינרו - ראש חטיבת הבריאות 2001-2005
פרופ' פיינרו כיהן בעבר כדיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, כראש בית הספר לרפואת שינים באוניברסיטת תל אביב ובמגוון תפקידים בכירים במערכת הבריאות הציבורית והפרטית.
שר הבריאות מינה את פרופ' פיינרו לעמוד בראש הועדה הלאומית לקביעת סל השירות והטכנולוגיות (סל הבריאות) לשנת 2008. פרופ' פיינרו מכהן במספר וועדות מקצועיות שונות מטעם משרד הבריאות, גופי אקדמיה ומחקר וממשיך להיות חבר במועצת מכבי.
מר עוזי נתנאל - יו"ר מועצת מכבי מאז שנת 2000
עוזי נתנאל, אחת הדמויות המרכזיות והמנוסות בעולם התעשייה הישראלי. כיהן בעבר כיו"ר דירקטוריון דיסקונט שוקי הון וכחבר במספר רב של דירקטוריונים בתחום האנרגיה, הכלכלה והתעשייה. במקביל מעורב מר נתנאל בפעילויות חברתיות רבות, לרבות כהונתו כיו"ר תנועת מכבי העולמית, תוך שהוא נוטל חלק מרכזי בניהולן של מספר מכביות.
מר נתנאל תורם למכבי מניסיונו ומסייע בפעילות מול הכנסת, משרדי הממשלה ועולם העסקים.
פרופ' אהוד קוקיה - מנכ"ל מכבי שירותי בריאות מאז 2007.
פרופ' אהוד קוקיה, יליד ירושלים, התמחה ברפואת נשים. למכבי הגיע ב-1994 כמנהל תחום רפואת הנשים והקים את המרפאה הראשונה לבריאות האישה. משנת 2007 מכהן כמנכ"ל.
מאז מונה למנכ"ל מכבי הוא מוביל מהלכים להעצמת המבוטח ושיפור השירות תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. פרופ' קוקיה הדוגל בהקטנת אי השוויון במערכת הבריאות בישראל עמד בחזית המאבק הציבורי של קופות החולים למען הגדלת סל הבריאות ותרם רבות להישגים בנושא ברמה הלאומית.
פרופ' קוקיה גדל בשכונת מקור ברוך בירושלים, בן למשפחה בת שישה ילדים, מהן חמש בנות. עם פטירתו של אביו סגרה אימו את חנות הבדים של המשפחה ועבדה כתופרת לפרנסת המשפחה.
קוקיה למד ב'גימנסיה' ושיחק כדורגל ב'הפועל ירושלים'. את לימודי הרפואה השלים במסגרת העתודה ושירת בחיל האוויר. במסגרת תפקידו נשלח לקורס רפואה תעופתית בצי האמריקאי שמבחני הקבלה אליו כללו שחייה למרחק של מייל עם קסדה, אוברול ונעליים גבוהות. לצורך כך מצא את עצמו לומד שחייה בגיל 40 בבריכה ביבנה. בארה"ב ביצע פוסט דוקטוראט בתחום הפריון ושב לישראל לפקד על היחידה לרפואה אווירית.
עם פרישתו מצה"ל שירת כגניקולוג בכיר במרכז הרפואי 'שיבא' בתל-השומר. אשתו עירא היא רופאת ילדים והומאופתית. השניים נפגשו ב'שיבא' הודות לשותפתה לחדר, הפרופסור חווה טבנקין, ונישאו כעבור שנתיים וחצי. לזוג שני ילדים.
המתווך שגרם להגעתו של קוקיה למכבי כמנהל תחום רפואת הנשים היה פרופ' גבי ברבש (כיום מנכ"ל המרכז הרפואי סוראסקי). עם פרישתו של פרופ' שוקי שמר מכס המנכ"ל מונה פרופ' קוקיה לתפקיד.
קוקיה עוסק בזמנו החופשי בצילום. לו ולבתו יש בלוג בשם '365', אליו הם מעלים תמונה חדשה בכל יום. יש לו אוסף בן 3000 סרטים. כהגדרתו הוא "קורא ונושם" ספורט.
גב' שרה דורון ז"ל - יו"ר מכבי משנת 1988 ועד מועד פטירתה ב3.11.2010.
שרה דורון, אישיות ציבורית מוכרת ובעלת ניסיון עשיר, כיהנה כיושבת ראש הנהלת מכבי שירותי בריאות מאז שנת 1988. בתפקידיה הקודמים כיהנה כחברת מועצת עיריית תל אביב ובהמשך כחברת כנסת מטעם הליכוד וכשרה בשתי ממשלות. תחת שרביטה הפכה מכבי לארגון הבריאות המוביל בישראל עם למעלה ממיליון ושבע מאות וחמישים אלף חברים. לפי גישתה של גב' דורון, חייב השרות הניתן לחברי מכבי להיות מקצועי, לבבי ואנושי.
דורון נולדה ב-20 במאי 1922 בקובנה שבליטא ובשנת 1933 עלתה ארצה. פעילותה הציבורית החלה כיו"ר ועד ההורים העירוני בתל אביב, ניסיון בעקבותיו נבחרה למועצת העיר. כחברת מועצת העיר תל אביב כיהנה שבע שנים ושימשה יו"ר ועדת החינוך העירונית.
מכבי חוגגת 70 להיווסדה ומרעננת את סמלה
'מכבי שירותי בריאות' (בשמה ההיסטורי: קופת חולים מכבי) חוגגת שבעים שנה להיווסדה. מכבי משרתת כיום מעל לשני מיליון חברים מתוך מחוייבות לערכי האיכות הרפואית ולחופש הבחירה שקבעו מייסדיה, ד"ר פליקס טיילהבר, שהיה הוגה הרעיונות והמטיף לביצועם, וד"ר ארנסט פרוידנטל שהיה המוציא לפועל של הרעיונות.
שנת ה- 70 מהווה לא רק מספר אלא סיבה לחגיגה אמיתית. גוף שירותי שהוקם לפני שבעים שנה כקופה קטנה ומגזרית מהווה כיום גורם מרכזי בשוק הבריאות בישראל, המוביל קידמה ושירות מצוין.
מכבי, בהנהלת פרופ' אהוד קוקיה, מובילה מהלכים להעצמת המבוטח ושיפור השירות תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. פרופ' קוקיה הדוגל בהקטנת אי השוויון במערכת הבריאות בישראל עמד בחזית המאבק הציבורי של קופות החולים למען הגדלת סל הבריאות ותרם רבות להישגים בנושא ברמה הלאומית.
כדי לשקף בצורה נאותה את מעמדה של מכבי ואת ערכי המותג הוחלט על רענון סמלה, כך שמצד אחד ישמר את עברה ומצד שני ייתן ביטוי רענן לערכי המותג. ערכי המותג אשר אמורים להשתקף מהסמל החדש כוללים אנושיות בשירות, מקצוענות וקידמה.
במהלך שנת ה- 70 יתווסף לסמלה החדש של מכבי סמל חגיגות שנת ה- 70.
הסמל החדש וסמל חגיגות שנת ה- 70 עוצבו על-ידי סטודיו 'ברוך נאה creative branding'.
עשרה דברים שלא ידעתם על מכבי שירותי בריאות
מה בין מכבי לספורט?
קופת חולים מכבי הוקמה בשנת 1941 על ידי אגודת הספורט 'מכבי העולמית', תנועת התעמלות ציונית שמטרתה המוצהרת הייתה ליצור את "יהדות השרירים". רבים מחבריה שעלו ארצה היו פעילים טרם עלייתם באגודות דוגמת 'בר כוכבא ברלין' ו'הכוח וינה'.
הון ראשוני
לשם הקמתה קיבלה 'מכבי' לירה פלשתינאית אחת מאגודת 'מכבי העולמית'. הנפקת פנקסי החבר הראשונים נעשתה במימון מכבי ישראל, שהשקיעה בפעולה זו חמש לירות ארץ ישראליות.
ציונים אנשי אשכולות
האבות המייסדים של מכבי היו אנשי אשכולות ששילבו השכלה רפואית עם תחומי עניין מגוונים. ד"ר פליקס טיילהבר שנמנה על המייסדים היה חלוץ ציוני, לוחם, עיתונאי, סופר, ספורטאי וכמובן רופא.
הפסקת האפלייה
עד להיווסדה של מכבי היו בארץ רק קופות חולים של ארגוני פועלים שונים. קופת חולים כללית שהייתה המרכזית שבהן אפשרה רק לחברי הסתדרות העובדים להימנות על חבריה. מכבי איפשרה קבלת שירותי בריאות גם לאלו שלא היה ברשותם 'פנקס אדום' של הסתדרות העובדים הכללית, ושלא היו חברים בארגון פועלים כזה או אחר.
חופש הבחירה
רופאי מכבי שעלו ממרכז אירופה הביאו עמם שיטות עבודה ליברליות במסגרתן הייתה למטופל אפשרות לבחור את הרופא שיטפל בו. הדבר חייב את הרופא לתת שירות טוב כדי לשמר את המטופל אצלו. בניגוד לכך, בקופות החולים שפעלו עד אז בארץ ניהל המנגנון הפקידותי את סדרי העבודה במרפאה, היינו המטופל קיבל 'מספר' ונשלח לעמוד בתור לרופא הפנוי.
הרכב של מזכירת הקופה
בשנים הראשונות פעל משרד הקופה מביתו של ד"ר ארנסט פרוידנטל, רופא שנמנה על מקימי הקופה. כשהיו צריכים שירותי הסעות היו לווים ממזכירת הקופה, שהייתה בעלת הרכב היחידה, את המכונית שלה.
מכבי והרפואה הפרטית
מכבי הציעה שירותי רפואה זולים לבעלי מקצועות חופשיים ולעצמאים ובכך איימה על מקורות ההכנסה של רופאי ההסתדרות הרפואית. העניין הגיע לפתחו של בית המשפט ושם נקבע ה'צנז הכלכלי' - הסדר שקבע כי המשתכרים מעל סכום מסוים לא יוכלו ליהנות משירותי מכבי ויאלצו לקבל שירותים רפואיים באופן פרטי.
התחלה צנועה
בעשור הראשון לקיומה של מכבי נמנו על חבריה רק אחוז אחד מהאוכלוסייה. לקופה היו שישה סניפים: תל אביב, יפו, רמת גן, חולון, בת ים וכפר שמריהו. בשנת 1975 החלה התרחבות לעבר הצפון, אגב איחוד עם 'קופת חולים אסף'.
פי חמש בתוך חמש
הזינוק בפופולריות של מכבי החל בשנת 1990. תוך חמש שנים (עד 1995) חימשה הקופה את מספר חבריה שהגיע למיליון מבוטחים.
אסותא חלק ממכבי
בשנת 1994 רכשה מכבי את בית החולים 'אסותא', שלימים מאחד תחתיו גם את בית חולים 'רמת מרפא' ויחד הם מנקזים אליהם כשמינית מכלל הניתוחים בארץ.
בעלי תפקידים במכבי לאורך השנים
יו"ר הנהלה |
שנות הכהונה |
---|---|
מר אורי נדב |
עם ייסוד הקופה |
דר פליקס טיילהבר |
1949-1956 |
מר יעקב באומן |
1956-1972 |
השופט מר יעקב סגל |
1973-1977 |
פרופ' אליהו פרוידנטל |
1978-1982 |
מר משה שטרנפלד (מ"מ) |
1982-1985 |
עו"ד מר אליהו גיצלטר |
1985-1988 |
ח"כ שרה דורון |
1988-2010 |
פרופ' משה רוח |
2011-2021 |
מר רן סער |
2021-היום |
יו"ר הנהלה
שנות הכהונה
עם ייסוד הקופה
יו"ר הנהלה
דר פליקס טיילהבר
שנות הכהונה
1949-1956
יו"ר הנהלה
מר יעקב באומן
שנות הכהונה
1956-1972
יו"ר הנהלה
השופט מר יעקב סגל
שנות הכהונה
1973-1977
יו"ר הנהלה
פרופ' אליהו פרוידנטל
שנות הכהונה
1978-1982
יו"ר הנהלה
מר משה שטרנפלד (מ"מ)
שנות הכהונה
1982-1985
יו"ר הנהלה
עו"ד מר אליהו גיצלטר
שנות הכהונה
1985-1988
יו"ר הנהלה
ח"כ שרה דורון
שנות הכהונה
1988-2010
יו"ר הנהלה
פרופ' משה רוח
שנות הכהונה
2011-2021
יו"ר הנהלה
מר רן סער
שנות הכהונה
2021-היום
מנכ"ל |
שנות הכהונה |
---|---|
פרופ' אליהו פרוידנטל |
1941-1977 |
ד"ר פנחס נגל |
1977-1982 |
מר רפי רוטר |
1982-1996 |
מר שבתי שביט |
1996-2001 |
פרופ' יהושע שמר |
2001-2007 |
ד"ר אהוד קוקיה |
2007-2011 |
מר רן סער |
2011-2021 |
גברת סיגל דדון-לוי |
2021-היום |
מנכ"ל
פרופ' אליהו פרוידנטל
שנות הכהונה
1941-1977
מנכ"ל
ד"ר פנחס נגל
שנות הכהונה
1977-1982
מנכ"ל
מר רפי רוטר
שנות הכהונה
1982-1996
מנכ"ל
מר שבתי שביט
שנות הכהונה
1996-2001
מנכ"ל
פרופ' יהושע שמר
שנות הכהונה
2001-2007
מנכ"ל
ד"ר אהוד קוקיה
שנות הכהונה
2007-2011
מנכ"ל
מר רן סער
שנות הכהונה
2011-2021
מנכ"ל
גברת סיגל דדון-לוי
שנות הכהונה
2021-היום
מנהלים רפואיים |
שנות הכהונה |
---|---|
ד"ר פליקס טיילהבר |
1941-1956 |
ד"ר אליהו סרגר |
1956-1963 |
ד"ר אביגדור קורן |
1963-1973 |
ד"ר פנחס נגל |
1973-1977 |
ד"ר רפי אדר |
1977-1978 |
ד"ר יצחק רוזנבלום |
1978-1991 |
ד"ר ברכה רמות |
1991-1996 |
פרופ' אליק אבירם |
1996-2001 |
פרופ' מנחם פיינרו |
2001-2005 |
ד"ר אהוד קוקיה |
2005-2007 |
פרופ' אבי פורת |
2008-2012 |
ד"ר יאיר בירנבאום |
2013 |
פרופ' נחמן אש |
2014-2020 |
ד"ר מירי מזרחי-ראובני |
2021-2023 |
ד"ר ערן רוטמן |
2024-היום |
מנהלים רפואיים
ד"ר פליקס טיילהבר
שנות הכהונה
1941-1956
מנהלים רפואיים
ד"ר אליהו סרגר
שנות הכהונה
1956-1963
מנהלים רפואיים
ד"ר אביגדור קורן
שנות הכהונה
1963-1973
מנהלים רפואיים
ד"ר פנחס נגל
שנות הכהונה
1973-1977
מנהלים רפואיים
ד"ר רפי אדר
שנות הכהונה
1977-1978
מנהלים רפואיים
ד"ר יצחק רוזנבלום
שנות הכהונה
1978-1991
מנהלים רפואיים
ד"ר ברכה רמות
שנות הכהונה
1991-1996
מנהלים רפואיים
פרופ' אליק אבירם
שנות הכהונה
1996-2001
מנהלים רפואיים
פרופ' מנחם פיינרו
שנות הכהונה
2001-2005
מנהלים רפואיים
ד"ר אהוד קוקיה
שנות הכהונה
2005-2007
מנהלים רפואיים
פרופ' אבי פורת
שנות הכהונה
2008-2012
מנהלים רפואיים
ד"ר יאיר בירנבאום
שנות הכהונה
2013
מנהלים רפואיים
פרופ' נחמן אש
שנות הכהונה
2014-2020
מנהלים רפואיים
ד"ר מירי מזרחי-ראובני
שנות הכהונה
2021-2023
מנהלים רפואיים
ד"ר ערן רוטמן
שנות הכהונה
2024-היום