ניקוי חלל האף - מידע רפואי

FESS, Functional Endoscopic Sinus Surgery (קוד בדיקה: 22.09)

עדכון אחרון 03.05.22

רופא מייעץ: ד"ר נעם פרט

הקדמה

מתי יבוצע הליך זה ומה מטרתו?

ניתוח לניקוי חלל האף יבוצע אצל מטופלים הסובלים מזיהומים בגתות האף (סינוסים), מפוליפים ומהפרעות אחרות בתעלות האף.

הסינוסים הם חללים הנמצאים בתוך עצמות הלחיים והמצח. חללים אלו מכוסים ברירית המסייעת לניקוז חללי האף. פוליפים הם גידולים שפירים שכיחים למדי שגדלים לעתים מתוך הרירית, לרוב בנקודת החיבור עם הגתות. גודל הפוליפים משתנה. פוליפ גדול במיוחד עלול לחסום את ניקוז הגתות לחלל האף.

בהיעדר ניקוז, הרירית בגתות מצטברת וגורמת לנזילה מתמשכת מהאף. כמו כן עלולים להתפתח זיהומים ודלקות חוזרות בגתות עקב החסימה. חסימת האף עלולה להוביל לקשיי נשימה, לנחירות ולפגיעה בחוש הריח.

פוליפים שכיחים בעיקר אצל אנשים לאחר גיל 20, בעיקר אצל הסובלים מאסתמה, מזיהומים חוזרים באף, מזיהומים פטרייתיים באף /או מסיסטיק פיברוזיס. גברים סובלים יותר מפוליפים מאשר נשים.

בשלב ראשון כולל הטיפול בפוליפים נטילת סטרואידים (בתרסיס או בכדורים). טיפול זה אינו תמיד יעיל. מטופלים הסובלים מדלקות חוזרות עקב פוליפים החוסמים את גתות האף אצלם טיפול בסטרואידים לא הועיל יופנו לביצוע ניתוח זה, שמטרתו ניקוי חללי האף ופתיחת המעברים החסומים.

הניתוח מצליח בכ-80% עד 90% מהמקרים. עם זאת, הניתוח אינו מונע התפתחות פוליפים בעתיד. כ- 50% מהמטופלים עלולים לסבול מהתפתחות פוליפים חדשים גם לאחר הניתוח.

תאור ההליך

ניתוח לניקוי חלל האף יבוצע תחת הרדמה מלאה.

הניתוח יבוצע באמצעות אנדוסקופ. זהו מכשיר רפואי מתכתי שבקצהו מקור אור, מצלמה וכלי ניתוח.

המנתח יחדור לאף דרך הנחיריים ויבחן כל קפל ותעלה באף על מנת לבחון היכן מצויים פוליפים. אם ימצאו פוליפים, יסיר אותם המנתח באמצעות האנדוסקופ.

בסיום ההליך תוחדרנה תחבושות לחלל האף על מנת לעצור את הדימום שנגרם במהלך הניתוח.

במה כרוך?

הליך זה אורך חצי שעה עד שעה וכרוך באשפוז במשך יממה בבית החולים.

הרדמה, טשטוש ואלחוש

ניתוח לניקוי חלל האף יבוצע תחת הרדמה מלאה. לפני תחילת הניתוח יחובר המטופל לעירוי דרכו יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה על מנת להפחית את חרדתו של המטופל.

הרדמה מלאה משמעותה שהמטופל ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים והוא אינו חש כלל את מהלך הניתוח. הרדמה מלאה מבוצעת על ידי רופא מומחה בהרדמה שמנטר את מצבו הגופני של המטופל במשך הניתוח כולו.

ההרדמה מבוצעת באמצעות הזלפת חומר ההרדמה אל שקית העירוי של המטופל. כעבור פרק זמן קצר ביותר (עשרות שניות) יחווה המטופל ערפול הכרה וישקע בשינה עמוקה. בסיום הניתוח יפסיק הרופא המרדים את הזלפת חומרי ההרדמה, המטופל יתעורר ויועבר אל מחלקת ההתאוששות כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מההליך.

הנחיות

הנחיות ואזהרות מיוחדות עבור הליך זה

בהתאם לגילו ולמצבו הרפואי ידרש המטופל לבצע בדיקות מתאימות טרם ביצוע ההליך לרבות בדיקות דם ובדיקת תפקודי קרישה.

מטופלים שעברו ניתוחים קודמים, אושפזו בעבר, לוקים במחלות כרוניות, סובלים מאלרגיה או נוטלים תרופות מרשם או תוספי מזון יעדכנו על כך את הרופא המנתח ואת הרופא המרדים. מטופלים שסובלים ממחלות נוספות ידרשו לקבל ייעוץ מרופא מומחה בתחום טרם ההליך.

מטופלים הסובלים ממחלות נלוות לבעיה בגינה נדרש הניתוח נדרשים לייעוץ של רופא מומחה בתחום (דוגמת קרדיולוג או רופא פנימאי) טרם הבדיקה.

יש להפסיק את נטילתן של תרופות נוגדות קרישה (דוגמת קומדין או אספירין) שבוע לפני ביצוע הליך זה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל ועם המנתח לגבי תחליפים.

ביום הניתוח

יש להיות בצום מוחלט לרבות נוזלים 6 שעות לפני תחילת ההליך.

טרם ההליך יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי ולהמנע מלעיסת מסטיק ומעישון.

לאחר הניתוח

לאחר סיום ההליך ישהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות על מנת לאפשר התעוררות איטית ובטוחה. לאחר מכן הוא יועבר אל מחלקת האשפוז. מספר שעות לאחר מכן יסייעו לו לרדת ממיטתו ולשבת בכורסה.

התאוששות והחלמה מההליך

מרבית המטופלים ישוחררו לביתם עוד ביום הניתוח.

ההתאוששות מהליך ניקוי חלל האף מהירה וקלה יחסית. עם זאת עלול המטופל לסבול מדימום ומגודש באף בעקבות הטיפול.

בדרך כלל ניתן לחזור לתפקוד שגרתי תוך מספר ימים.

כשבועיים-שלושה לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל הרופא המנתח. במועד זה ניתן יהיה לבחון האם הניתוח הצליח.

סיכונים וסיבוכים

סיכונים הכרוכים בהליך

ניתוח לניקוי חלל האף הוא הליך פולשני ולכן עלול להיות כרוך בסיכונים ובסיבוכים לרבות פגיעה באיברים סמוכים, דימום, זיהום ופגיעה בעצב הטעם הסמוך לאוזן התיכונה. שכיחות הסיבוכים היא כ-1-2%. במקרים נדירים תיתכן פגיעה בעצם הפנים.

סיכונים הכרוכים בהרדמה

סיכונים שעלולים להיגרם בעקבות הרדמה מלאה כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בלחץ הדם והדופק וכן נזק לשיניים או למיתרי הקול עקב החדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה.

סיבוכים

עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס, התפתחות סימפטומים חדשים וכל החמרה פתאומית ומשמעותית במצבו של המטופל מחייבת פניה דחופה לרופא המנתח, למוקד החירום או לחדר המיון.