הבדיקה אורכת כשעתיים וחצי.
בתחילת הבדיקה יברר הרופא את עברו הרפואי של הנבדק, לרבות מחלות ואשפוזים, ניתוחים, נטילת תרופות, עבר של מחלות עיניים וכן מחלות עיניים במשפחה. כמו כן יערוך הרופא סקירה מלאה של מערכות הגוף השונות. ממצאי בדיקות אלו יכולות לכוון לאבחנה של המחלה המדויקת.
הנבדק ישאל לגבי כאב באזור העין, כאבי ראש, כפל ראייה, הפרעות בשדה הראייה ואיבוד ראייה פתאומי חולף. הרופא יברר את אופי התלונות, מיקומן, האם הם בעין אחת או בשתיהן, עוצמת התלונות ומשך הזמן שהנבדק סובל מתלונות אלו.
לאחר התשאול יבצע הרופא סידרת בדיקות על מנת לאבחן את המחלה לרבות בדיקה חיצונית של העין, בדיקת חדות ראייה, מדידת לחץ תוך עיני, סקירת העין בעזרת מנורת סדק (Slit lamp), בדיקת הרשתית ועצב הראייה, בדיקת שדה הראייה, הסתכלות על זווית העין ובדיקות דימות נוספות, בהתאם לצורך.
בדיקת חדות ראייה תבוצע באמצעות לוח ובו ספרות או אותיות הממוקם במרחק קבוע של כ- 6 מטרים מהנבדק (מכונה לוח סנלן). הנבדק יתבקש לקרוא את הספרות או האותיות מהלוח כאשר בכל שורה הן הולכות ונהיות קטנות יותר.
בבדיקת העין במנורת סדק יניח הנבדק את סנטרו על משען בקדמת המכשיר. הרופא ישב מולו ויסקור ביסודיות את חלקי העין. כל עין תיבדק בנפרד. בזמן הבדיקה תוקרן מהמכשיר אלומת אור צרה לתוך העין שתאפשר לרופא לבחון את מרכיבי העין השונים, לרבות הקרנית, הקשתית, העדשה, הזגוגית והרשתית. הבדיקה תאפשר לאבחן אם הנבדק סובל מגלאוקומה ואת סוג המחלה.
מדידת הלחץ התוך עיני תבוצע בעזרת מכשיר הנקרא טונומטר. תחילה יטפטף הרופא טיפות לאלחוש מקומי כך שחלקה החיצוני של העין יעשה חסר תחושה. דבר זה יאפשר בהמשך את הצמדת מכשיר הבדיקה לעין. הטיפות עלולות לשרוף מעט ולגרום לתחושת אי נעימות חולפת.
לאחר מכן יטפטף הרופא לעין צבע פלואורסצנטי צהוב בשם פלואורסצין. בעזרת הטונומטר יוקרן אל העין אור כחול חזק. הצבע מאפשר לרופא לעקוב טוב יותר אחר מדידת הלחץ.
באמצעות הטונומטר יגע הרופא בעין ויעלה בהדרגתיות את הלחץ שהמכשיר מפעיל על הקרנית. על גבי המכשיר תופענה שתי קשתות צהובות המשמשות להדגמת עליית הלחץ. ככל שהלחץ בעין עולה, הקשתות תקרבנה זו לזו. מידת התקרבות הקשתות תתורגם לערך מספרי.
הבדיקה מאפשרת הסתכלות על זווית העין ועל ניקוז הנוזל התוך עיני דרכה וכך יכול הרופא לאבחן האם מדובר בגלאוקומה של זווית פתוחה או סגורה.
בבדיקת שדה ראייה ממוחשבת יוקרנו נקודות אור על גבי מסך כדי לבדוק את מידת הרגישות לאור של אזורים שונים בשדה הראייה של הנבדק. הנבדק יתבקש ללחוץ על כפתור המונח בידו בכל פעם שהוא רואה נקודת אור המוקרנת על המסך.
במהלך הבדיקה תעשנה נקודות האור חלשות יותר ויותר עד שהנבדק לא יבחין בהן כלל. בדרך זו יזהה המכשיר מהי עצמת האור החלשה ביותר אותה מסוגל הנבדק לזהות בכל אזור של שדה הראייה.
בסוף הבדיקה הממוחשבת יתקבל תדפיס של שדה הראיה של הנבדק ותבוצע השוואה עם שדה הראייה הממוצע בהתאם לקבוצת גילו של
הנבדק. תדפיס ממוחשב זה כולל מפת גוונים (בגוונים שונים של אפור) ולצידה חישובים מתמטיים וסטטיסטיים שונים המאפשרים לפענח את שדה הראייה של העין שנבדקה ולהעריך את מידת הנזק שנגרם לשדה הראייה עקב המחלה.
כמו כן עשוי הרופא לבצע סריקה ממוחשבת של רשתית העין. המכשיר יסרוק את שכבת הרשתית ויתן מידע על עובי הרשתית בכל נקודה בעצב הראייה. הלחץ המוגבר האופייני לגלאוקומה גורם לירידה בעובי הרשתית ולכן באמצעות בדיקה זו ניתן לאבחן מקומות בהם נגרם נזק לעצב.
בדיקת חלקי העין תבוצע באמצעות מכשיר הנקרא מנורת סדק (slit-lamp). זהו מכשיר דמוי מיקרוסקופ המשמש לבדיקת המבנים השונים של גלגל העין. המנורה מורכבת מפנס היוצר אלומת אור המכוונת דרך סדק צר ומאירה את החלקים השונים בעין המטופל. מכיוון שאלומת העור צרה היא לרוב לא מסנוורת את המטופל היושב מולה. זווית הסדק ניתנת להרחבה בהתאם לבדיקה ולחלק העין שאותו מעוניין הרופא לבדוק.
בדיקות דימות לאבחון גלאוקומה תבוצענה בעזרת מכשירים המודדים את מבנה עצב הראייה והשכבה העצבית בעין על מנת לברר האם נגרם
נזק למבנים אלו בעקבות המחלה. מכשיר אחד המשמש למטרה זו נקרא OCT. מכשיר זה סורק את הרשתית ומספק מפה המפרטת את מקום הנזק וחומרתו באזורים שונים של השכבה העצבית בעין.
בדיקת דימות נוספת היא צילום צבע של עצבי הראייה. בדיקה זו משמשת לצורך תיעוד מצב העין הנוכחי למטרת השוואה בעתיד.
בדיקה נוספת שנהוג לבצע כחלק מהבירור במקרה של גלאוקומה היא פכימטריה. זוהי סריקת אולטרה סאונד שמטרתה למדוד את עובי הקרנית. הבדיקה מבוצעת בעזרת מתמר אולטרה סאונד אשר מונח על קרנית העין.
