כריתת ערמונית דרך חתך בטני - מידע רפואי

(Retropubic and Suprapubic Prostatectomy (SPP (קוד בדיקה: 60.3)

עדכון אחרון 01.05.22

רופא מייעץ: פרופ' ג'ק בניאל

הקדמה

מתי יבוצע הליך זה ומה מטרתו?

הליך זה יבוצע כאמצעי לטיפול בהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית (פרוסטטה).

הגדלה שפירה (לא סרטנית) של הערמונית היא בעיה שכיחה מאד בקרב גברים מבוגרים. על פי הספרות הרפואית, מחצית מהגברים בשנות החמישים לחייהם ו-90% מהגברים מעל גיל 80 סובלים מבעיה זו.

כרבע מהגברים הסובלים מהגדלת הערמונית מדווחים על סימפטומים שפוגעים בתפקוד היומיומי שלהם, לרבות קימה תדירה בלילה לשירותים, זרם שתן חלש ודק וצורך תכוף להטיל שתן. על פי הנתונים המקובלים בספרות, כ- 30% מהגברים עלולים לסבול בגיל מבוגר מסימפטומים חמורים של המחלה בגינם יצטרכו לעבור ניתוח ערמונית.

בשלב הראשון של המחלה ניתן לה טיפול תרופתי אולם בשלבים מתקדמים יש לבצע ניתוח כדי להסיר את החלק החוסם של הערמונית, אשר לוחץ על מוצא כיס השתן. זאת משום שאצל חלק מהגברים נותרת שארית גדולה של שתן בשלפוחית, דבר העלול לגרום לשורה של תופעות רפואיות כגון דלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן, נזק הדרגתי לשלפוחית השתן ואף נזק לכליות.

ניתוח להסרת ערמונית דרך חתך בטני (המכונה SPP בלעז) הוא אחת מכמה שיטות רפואיות פולשניות לטיפול בערמונית שפירה מוגדלת. זהו ניתוח ותיק ושכיח.

ניתוח זה נחשב לשיטת הטיפול היעילה ביותר במקרה של בלוטה גדולה במיוחד או אם המטופל סובל, בנוסף, גם מאבנים בכיס השתן.

סרט הדרכה לקראת ניתוח פרוסטטה (ערמונית). בבית החולים אסותא מבוצעים ניתוחי בלוטת הערמונית - פרוסטטה. הסרט מסביר על הניתוח ועל הפעולות שנעשות לפניו, כולל הבדיקות המקדימות, ההכנה לניתוח ותהליך ההחלמה שלאחריו.

תאור ההליך

הליך זה יבוצע תחת הרדמה כללית.

המנתח יבצע חתך בדופן הבטן. דרך כיס השתן או דרך הקופסית של הערמונית יסיר את הרקמה החוסמת את מעבר השתן. רקמה זו נקראת אדנומה. במרבית המקרים ישאיר המנתח את קליפת הערמונית במקומה ולא יסיר אותה מגופו של המטופל.

הרקמה שהוסרה תישלח לבדיקה פתולוגית במעבדה.

במה כרוך?

הליך זה כרוך באשפוז במשך 1-3 ימים בבית החולים.

משך הפעולה הצפוי בחדר הניתוח הוא כ-60-120 דקות.

הרדמה, טשטוש ואלחוש

ניתוח זה יבוצע תחת הרדמה כללית.

לפני תחילת הניתוח יחובר המטופל לעירוי דרכו יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה על מנת להפחית את חרדתו של המטופל.

הרדמה כללית משמעותה שהמטופל ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים והוא אינו חש כלל את מהלך הניתוח. הרדמה כללית מבוצעת על ידי רופא מומחה בהרדמה שמנטר את מצבו הגופני של המטופל במשך הניתוח כולו.

ההרדמה מבוצעת באמצעות הזלפת חומר ההרדמה אל שקית העירוי של המטופל. כעבור פרק זמן קצר ביותר (עשרות שניות) יחווה המטופל ערפול הכרה וישקע בשינה עמוקה. בסיום הניתוח ותפירת החתכים יפסיק הרופא המרדים את הזלפת חומרי ההרדמה, המטופל יתעורר ויועבר אל מחלקת ההתאוששות כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מההליך.

הנחיות ואזהרות

לפני הניתוח

בהתאם לגילו ולמצבו הרפואי ידרש המטופל לבצע בדיקות מתאימות טרם ביצוע ההליך לרבות בדיקות דם (כולל תפקודי קרישה, כימיה, אלקטרוליטים, תפקודי כבד), צילום חזה ואק"ג. כמו כן יש לבצע בדיקת PSA. זהו סמן בדם שעלול להצביע על נוכחותם של תהליכים סרטניים בבלוטת הערמונית.

מטופלים שעברו ניתוחים קודמים, אושפזו בעבר, לוקים במחלות כרוניות, סובלים מאלרגיה או נוטלים תרופות מרשם או תוספי מזון יעדכנו על כך את הרופא המנתח ואת הרופא המרדים. מטופלים שסובלים ממחלות נוספות ידרשו לקבל ייעוץ מרופא מומחה בתחום טרם ההליך.

יש להתייעץ עם הרופא המטפל ועם המנתח לגבי המשך נטילתן של תרופות נוגדות קרישה (דוגמת אספירין או קומדין). בהתאם להחלטת הרופאים תיתכן הפסקה בנטילת תרופות אלו כשבוע לפני ביצוע ההליך.

כדי לאפשר החלמה מהירה ובטוחה לאחר הניתוח יש להימנע מעישון במשך שבועיים לפחות לפני מועד הניתוח וכן במשך שבועיים לאחריו. אין להשתמש בתקופה זו בתחליפי עישון המכילים ניקוטין.

ביום הניתוח

יש להיות בצום מוחלט לרבות נוזלים 6 שעות לפני תחילת הניתוח.

טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי ולהמנע מלעיסת מסטיק.

שערות באזור המיועד לניתוח (אם ישנן) יגולחו על ידי צוות בית החולים טרם הכניסה לחדר הניתוח.

לאחר הניתוח

לאחר סיום הניתוח ישהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות על מנת לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. מספר שעות לאחר הניתוח יסייע צוות המחלקה למטופל לרדת ממיטתו ולשבת בכורסה.

התאוששות והחלמה מההליך

במהלך האשפוז יחובר המטופל לצנתר (קטטר) למתן שתן.

בימים לאחר הניתוח תיתכן הופעת מעט דם בשתן. המטופל עלול לסבול מכאב קל באזור הניתוח. במידת הצורך, ניתן ליטול תרופות לשיכוך כאב, בהתאם להנחיית הרופא המטפל.

הכאב חולף בדרך כלל לאחר הוצאת הצנתר.

מרבית המטופלים חוזרים לתפקוד שגרתי תקין תוך שלושה שבועות ממועד הניתוח. פרק זמן זה ישתנה בין מטופלים שונים, בהתאם למצבם.

סיכונים וסיבוכים

סיכונים הכרוכים בהליך

זהו הליך ניתוחי פולשני ולכן עלול להיות כרוך בסיכונים ובסיבוכים לרבות פגיעה באיברים סמוכים, דימום (המצריך מתן דם ולעתים אף ניתוח חוזר), צורך בהרחבת הניתוח, חוסר שליטה בהטלת שתן (נדיר) זיהומים בדרכי השתן או זיהום בחתך הניתוחי.

בקרב 75% מהמטופלים מתפתחת שפיכה אחורית. משמעות הדבר היא שנוזל הזרע אינו נפלט מהפין אלא חוזר אחורה לשלפוחית השתן ויוצא משם. שפיכה לאחור אינה מפריעה כלל לתפקוד מיני תקין.

כ-13% מהמטופלים מדווחים על הפרעות בתפקוד המיני לאחר ניתוח זה, לעתים עד כדי אין אונות (אימפוטנציה). פגיעה ממשית בזקפה היא נדירה למדי.

סיכונים הכרוכים בהרדמה

סיכוני ההרדמה כוללים ירידה בלחץ הדם וכאב ראש. סיבוכים נדירים יותר כוללים פגיעה עצבית, שיתוק, הפרעה במתן שתן, פרכוס והפרעות בקצב הלב.

סיכונים שעלולים להיגרם בעקבות הרדמה כללית כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בלחץ הדם והדופק וכן נזק לשיניים או למיתרי הקול עקב החדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה.

סיבוכים

עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס מחייבת פניה דחופה לרופא המנתח, למוקד החירום או לחדר המיון.

בכל מקרה של הופעת סימפטומים חריגים יש לפנות לרופא המנתח.