מבוא
סרטן השד הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר בנשים. המודעות הגוברת למחלה, ההיענות לגילוי מוקדם, השיפור בתכנון וביצוע טיפולים בהתאם למאפייני הגידול, מביאים לעלייה משמעותית בשיעור הריפוי.
סרטן השד הוא גידול ממאיר המתפתח מתאי הציפוי ("תאי אפיתל") של מערכת יצירה ו/או הובלה של חלב לפטמה: במידה והגידול מתפתח מתאים של האשכולות המייצרים חלב הוא נקרא "כגידול לובולרי, ואם מקורו בתאי הציפוי של הצינורות המובילים חלב לפטמה הוא נקרא "גידול צינורי". האחרון הוא הצורה השכיחה ביותר (למעלה מ-85%) של גידולי השד. גידול זה נחשב למחלה הממאירה הנפוצה ביותר בנשים בכל העולם, אך הוא עלול להתפתח גם בגברים בשכיחות של 1:100בהשוואה לנשים.
המודעות הגוברת לגילוי מוקדם של המחלה, יחד עם שיפור בהבנת המחלה ובטיפולים, מאפשרים ריפוי בשיעור גבוה של המאובחנות. יש לזכור כי המונח "סרטן השד" כולל אוסף של מספר קבוצות של גידולים שמקורם בשד, הנבדלים בגורמי סיכון, ביטוי קולטנים לאסטרוגן וביטוי החלבון Her2, ביטוי גנים מרובים, ורגישות שונה לטיפולים כנגד הסרטן. לכן כאשר מאבחנים כיום גידול ממאיר בשד בוחנים לאלו מהקבוצות הוא משתייך. שיוך זה ישפיע על הערכת הסיכון להישנות המחלה ועל ההמלצה הטיפולית.
איך סרטן השד מתפתח ומתפשט?
ככלל, מחלת הסרטן נוצרת כאשר מצטברים שינוים מרובים בחומר הגנטי של התא המביאים לחלוקה לא מבוקרת של תאים חולים, הפרעות מטבוליות והתחמקות ממערכות החיסון ומנגנוני הגנה נוספים של הגוף, שנועדו לזהות את התאים הפגומים ולהשמיד אותם.
התאים הפגומים מתחלקים לרוב מהר יותר מאשר תאים בריאים בסביבה, הם יכולים ליצור גוש, לגדול על חשבון רקמה בריאה, להתפשט בדרכי הלימפה לבלוטות לימפה אזוריות (למשל, בגידולי השד התאים הממאירים עלולים להתפשט לבלוטות בבית השחי) ואף לזרוע תאים בזרם הדם שישקעו באיברים אחרים בגוף, כמו העצמות או הכבד, יגדלו בהם ויצרו גושים גידוליים הנקראים "גרורות".