קדחת מערב הנילוס - מידע רפואי

נגיף מערב הנילוס מועבר לבני אדם ולבעלי חיים שונים על ידי עקיצת יתושה הנקראת cullex. בני אדם הם מאכסנים מקריים של הנגיף. המחלה אינה מידבקת ואינה עוברת ישירות מאדם לאדם או מבעל חיים לאדם.

התחלואה בקדחת מערב הנילוס בישראל היא בעלת אופי אנדמי, ומספר המקרים משתנה משנה לשנה. שיא פעילות הנגיף בארץ נרשם בדרך כלל במחצית השנייה של הקיץ. העלייה שמסתמנת עד כה בתחלואה לעומת השנים הקודמות מיוחסת למאפיינים אקלימיים, שכללו חורף גשום, אירועי גשם מאוחרים בשילוב עם גלי חום בתקופת האביב, ומזג אוויר לח במרכז הארץ.

• דגירת המחלה - 2 עד 6 ימים. הדגירה יכולה לנוע בין 2 ל-14 ימים, והיא יכולה להיות גם כמה שבועות אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.
• כ-70%-80% מההדבקות בנגיף בבני אדם הן תת-קליניות או א-סימפטומטיות, כלומר ללא תסמינים בכלל.
• רוב האנשים הסימפטומטיים חווים מחלת חום חריפה שבדרך כלל מלווה בכאב ראש, חולשה, כאבי שרירים או מפרקים. ייתכנו גם תסמינים במערכת העיכול ופריחה.
• במיעוט המקרים, פחות מ-10% ובעיקר אצל אנשים מבוגרים מגיל 60, יופיעו תסמינים המערבים את מערכת העצבים המרכזית, כמו דלקת קרום המוח, דלקת ברקמת המוח או שיתוק.

• אין בדיקות מעבדה אופייניות כמו ספירת דם ובדיקת כימיה בדם.
• חולים עם תסמינים אופייניים יעברו אבחנה מעבדתית בבדיקה סרולוגית מדגימת נסיוב.
• לחולים עם תסמינים נוירולוגיים תילקח גם דגימה מנוזל עמוד השדרה.
• כדי להגביר את הסיכוי לאבחון ולצורך אפיון הנגיף - יילקחו גם בדיקות שתן ודם לבדיקה מולקולרית, נוסף על בדיקת הנסיוב ו/או נוזל עמוד השדרה.

המניעה העיקרית היא הימנעות מעקיצות יתושים:

• יש לנקוט אמצעי התגוננות בשעות החשכה (משקיעת החמה ועד לזריחה), שהן שעות הפעילות של היתושים. מומלץ ללבוש לבוש ארוך, להתקין רשתות בחלונות ולהשתמש במאווררים.
• ניתן להיעזר באמצעים כימיים כמו תכשירים דוחי יתושים למריחה על הגוף, במיוחד למבוגרים מעל גיל 60. לאתר מכבי פארם online >>
• במקרה של עקיצה אין הנחיות מיוחדות, ואין גם טיפול מיוחד לקדחת מערב הנילוס. מטופלים שמגיעים לאשפוז יקבלו טיפול במחקר בבית החולים. 

• המחלה נמשכת בין כמה ימים לכמה שבועות ועוברת מעצמה ללא טיפול מיוחד.
• רוב החולים שלא חלו במחלה נוירו-פולשנית או בדלקת קרום המוח מחלימים לחלוטין, אם כי העייפות והחולשה יכולות להימשך שבועות או חודשים.
• חולים שמחלתם פגעה במערכת העצבים המרכזית לעיתים קרובות נותרים עם ליקויים נוירולוגיים.
• ככל הנראה יש חסינות מגינה מהדבקה חדשה - רוב האנשים מוגנים מפני הדבקה חוזרת בנגיף לאחר שכבר חלו.

• אצל פחות מ-1% מהחולים תתפתח מחלה נוירו-פולשנית - מנינגיטיס, אנצפליטיס ומייליטיס - שיתוק חריף, שיתוק של גפה יחידה או יותר, ועד לשיתוק שרירי הנשימה וצורך בהנשמה.
• בנוסף, עלולות להתפתח גם תסמונת גיליאן-ברה ורדיקולופתיה. מצבים אלה שכיחים יותר אצל אנשים מעל גיל 60.
• במקרים נדירים יתפתחו אריתמיה, מיוקרדיטיס, רבדומיוליזיס, דלקת עצב הראייה, אובאיטיס, רטיניטיס, אורכיטיס, פנקריאטיטיס, הפטיטיס.
• רוב הנשים שנדבקו בנגיף במהלך ההריון ילדו תינוקות ללא סימני זיהום או חריגות קליניות.