הילד חווה בעיות בדיבור? מתקשה להביע את עצמו בעל-פה? לפניכם סרטונים עם תרגילים לשיפור השפה, אוצר המילים והדקדוק של ילדיכם, וגם עצה חשובה שקשורה ישירות אליכם
אוצר מילים
מילים הן הבסיס לצרכים התקשורתיים שלנו, והן נלמדות בתוך הקשר. כדי שילד ילמד מילה, הוא צריך להבין את המשמעות שלה ולהיתקל בה כמה פעמים, בהקשרים שונים.
המילים מקיפות אותנו בכל מקום, ולכן אפשר לנצל כל הזדמנות לחשיפה לשפה.
כשהילד צעיר נדבר אליו בשפה פשוטה, על דברים שנמצאים מול העיניים, נחזור על מילים וכמובן נצביע ונראה על מה אנחנו מדברים.
ככל שהילד גדל נחשוף אותו למילים ספציפיות ומדויקות יותר.
מומלץ לשמש דוגמה לילד ולהמליל את הפעולות שלנו ושלו, במקום לומר לילד "תגיד" או "מה זה".
ניתן לעודד את ההפקה המילולית של הילד על-ידי מתן בחירה מבין שתי אפשרויות.
דקדוק
כמה מרגש לגלות שהילד שלנו התחיל לדבר. איך נעודד אותו להרכיב משפטים ארוכים יותר?
הינה כמה טיפים:
- בכל פעם שהילד מפיק מילה – אנחנו חוזרים אחריה ומוסיפים עוד מילה.
- הילד אומר עוד, אנחנו אומרים "עוד עוגייה". הילד אומר "רוצה לאכול", אנחנו אומרים "רוצה לאכול פיצה?"
- חשוב שנדבר עם הילד בשפה תקנית גם אם הטעויות שלו חמודות בעינינו. לכן נחזור על ההפקה של הילד בשפה תקנית.
- וכמובן, כדי שהילד יוכל להפיק מבעים ארוכים יותר, חשוב שאוצר המילים שלו ימשיך לגדול על-ידי חשיפה לפעלים ולתארים חדשים.
- מומלץ לעודד ילדים לשתף בחוויות אישיות ולתת דוגמה אישית.
- חשוב לא פחות, לקבל את העובדה שלא תמיד לילד יתחשק לספר.
חוסר שטף
בין גיל שנתיים לארבע שנים, חלה קפיצה משמעותית ביכולות השפה, וכ-5% מהילדים יעברו תקופה של חוסר שטף. אצל רובם התופעה תחלוף לאחר כחצי שנה.
המאפיינים משתנים מילד לילד ויכולים לבוא לידי ביטוי כחזרה על מילים, הברות או צלילים, שימוש במילות פקק כמו "אמ אמ" או היסוסים בדיבור.
אז מה עושים ואיך מגיבים?
- נייצר סביבה נעימה ובטוחה.
- נשמור על קשר עין כדי להקנות לילד את התחושה שאנחנו איתו.
- נמתין בסבלנות שהילד יסיים לדבר, ולא נשלים את דבריו, נתקן או נזרז אותו.
- כדאי שנזכור שקצב הדיבור שלנו מושפע מהאחר, ולכן כדאי שנשמור בעצמנו על קצב דיבור איטי.
- לא ננסה לעזור לילד במתן עצות איך לדבר נכון.
- חשוב שלא נעורר את מודעות הילד לחוסר השטף, ונתנהל באופן טבעי.
- זכרו, לרוב מדובר בתופעה חולפת. אם חוסר השטף נמשך מעל 3 חודשים, הילד נמנע מדיבור, מביע תסכול או שקיים רקע משפחתי של חוסר שטף, מומלץ לפנות לקלינאית תקשורת.
מסכים
בתקופה שבה אנו חיים המסכים מקיפים אותנו מכל כיוון ורובנו מבלים הרבה זמן בצפייה במסכים.
בקרב ילדים, בניגוד למבוגרים, צפייה ממושכת במסכים עלולה לפגוע במגוון תחומי התפתחות. זו גם הסיבה לכך שמשרד הבריאות ממליץ לצמצם עד כמה שניתן צפייה במסכים עד גיל 3 שנים.
בזמן צפייה במסכים הצופה פאסיבי, מוצף בגירויים מהירים ועוצמתיים, ועלול לפספס הזדמנויות לאינטראקציה עם הסביבה.
בגילים צעירים, ילדים לומדים דרך משחק ומתנסים בכישורי שיח. אם לא נעודד אותם לעשות זאת כבר בגיל צעיר, הם יעדיפו לרוב צפייה במסכים על פני אינטראקציה חברתית.
חשוב לזכור שגם מסך דולק ברקע מושך את תשומת הלב של הילד, ולכן מומלץ לכבות אותו.
אבל רגע, אל תיבהלו, ילדים יכולים גם להרוויח מצפייה במסכים:
בגיל המתאים, במינון הנכון, בזמן המתאים ועם התיווך המתאים.
זכרו, אנחנו משמשים דוגמה לילדים שלנו, ולכן מומלץ להפחית בעצמנו זמן מסך, בעיקר כשאנחנו בזמן איכות עם הילדים.
