כיצד נסייע לילדינו המתבגרים להתמודד ביעילות עם המצב?
אין ספק שגיל ההתבגרות מהווה תקופת מעבר דרמטית ומלחיצה כשלעצמה.
זוהי תקופה של התפתחות פיזית, רגשית וחברתית מהירה. משברים וקשיים רגשיים בתקופה זו אינם אירוע נדיר, אך כאשר מתמודדים עם גורמי לחץ חיצוניים מתמשכים, נקודות המתח הללו עשויות להתגבר באופן משמעותי.
המתבגרים שלנו מתמודדים עם מורכבויות רבות בתקופה זו. הם מוצפים באינפורמציה עוצמתית ומפוקפקת ברשתות החברתיות, בוגרים דיים להבין את חומרת המצב ומצד שני, צפים בהם חששות רבים.
כאן, ננסה להבין יותר כיצד משפיע עליהם המצב וכיצד נוכל כהורים לגייס את ההתערבויות הנכונות כדי לסייע להם לעבור את התקופה הזו על הצד הטוב ביותר.
להכיר בשינויים שמאפיינים את הגיל
גיל ההתבגרות מסומן בשינויים פיזיים משמעותיים. לצד ההתפתחויות הגופניות, הצמיחה המוגברת, השיעור וההתפתחות המינית, ישנן גם תנודות הורמונליות עוצמתיות המגבירות לא פעם את החרדה.
החשיפה המתמדת לתכנים ויזואליים קשים מהשביעי באוקטובר עשויים להזין את המתח הזה. הדור הזה מתאפיין במידה רבה ב-FOMO, הפחד מהחמצה, השיח טבול באירועים הקשים הללו וילדינו רוצים להתעדכן.
המתח הזה על רקע אי איזון הורמונלי עשוי להוביל לשיבושים בדפוסי השינה, לשינויים בתיאבון ואף לביטויים פיזיים של מתח כמו כאבי ראש או בטן.
חשוב שנעמוד על המשמש כהורים ונזהה את הסימנים הללו.
גם בהיבט הרגשי, השינויים הם רבים, ייצור מוגבר של הורמוני המתח תורם גם לתחושת עצבנות, אי שקט וקודי באינהיביציה (דחיית סיפוקים) מצב זה מהווה כר פורה גם להתנהגויות התמכרותיות ואכן, חלק ניכר מההתמכרויות מתחיל בגיל זה.
עכשיו בתקופה הזו, רק טבעי שתחושות של פחד, כעס וחוסר אונים יציפו את ילדינו.
הצפת התוכן הקשה יכולה לא פעם לחולל טראומה מבלי שכלל יהיו מודעים לכך, או להוביל לאטימות רגשית.
היכולת שלנו לזמן ערוץ תקשורת פתוח ולבנות את המרחב הבטוח לביטוי הרגשות שלהם עשוי להיות חשוב מאוד.
לזהות את הסימנים למצוקה
ישנם כמה ביטויי מצוקה מובהקים שראוי שיעוררו את תשומת ליבנו:
- התפרצויות זעם – לא פעם המצוקה הנפשית יוצאת ככעס, וזוהי תקופה שמתבגרים רבים מביעים כעס רב על הוריהם. בתקופות מצוקה, אמנם, מגמה זו עשויה להתעצם.
- הסתגרות בחדר – בין אם במשחקים במחשב או פשוט התבודדות. חשוב שלא פשוט ניתן להם "להתבשל" בקושי ובפחדים.
- עיסוקים התמכרותיים – משימוש מוגבר במסכים ועד לאכילה ושינה לא מווסתת או צריכת חומרים ממכרים.
להעניק לילדים מרחב אוטונומי
בני נוער הם יצורים חברתיים מטבעם, ולסביבה החברתית שלהם יש תפקיד מרכזי בעיצוב זהותם. זוהי משימה מרכזית במהלך גיל ההתבגרות. כדי ליצור את ההשתייכות החדשה, הם זקוקים לתחושת הנפרדות שלנו כהורים הרבה פעמים קשה להעניק. גם למלחמה השפעה עמוקה על הדינמיקה החברתית.
חלקם עשויים לסגת מאינטראקציות חברתיות, בעוד שאחרים עשויים לשקוע באקטיביזם או בהסברה, או לצרוך תוכן באופן מוגבר.
חשוב שמצד אחד נעודד אותם לנהל את המצב באופן בריא כמו לנקוט בעיסוקים יצירתיים או בספורט.
עם זאת, החשוב ביותר הוא שנעניק להם את התחושה שהכוח בידיהם, שהם הגיבורים הראשיים בסרט של חייהם.
אנו אמנם נקודת המשען שלהם, אך הם נמצאים במסע משלהם. גם אם זה קשה לנו, אנחנו חייבים לזכור שזה מסע שחשוב שיעברו.
זוהי הזדמנות חשובה לתרגל זאת ולנהל יחד איתם תקשורת על החלטות חדשות כשותפים לתהליך. אפשר להעניק פרטיות גם עם גבולות ברורים.
בסופו של יום, היכולת שלנו לשמור על ערנות ועדיין להעניק מרחב, לאזן בין כבוד לפרטיות והזמנה לאמץ פרקטיקות בריאות יותר, כל אלו גם יחד יאפשרו לנו להנחות את ילדינו גם בתקופה הזו בצורה היעילה ביותר שניתן.
